למשחק ביום ראשון האחרון באצטדיון טדי הגיע בנימין נתניהו עם עניבה אדומה. אילו היה קצת יותר רגיש, היה מבין שאסור להיכנס למעוזים של בית"ר ירושלים עם סיגנל אדום מהבהב.
כאשר העירו לו על הפשלה, לקח נתניהו צעיף גדול של בית"ר וכיסה על העניבה. השר אמיר אוחנה קלט את הגיחוך בגרדרובה והציע לו להישאר עם שני הצבעים. "תגיד שאתה ראש הממשלה של כולם", אמר אוחנה.
נתניהו מתעתע בכולם. עכשיו זה ביאיר לפיד. ראש הממשלה קונה את ההצעה של לפיד לקיים אתו עימות, אבל הוא מעמיד תנאים. פעם הוא דורש הצהרה של לפיד שהוא ירוץ לראשות הממשלה, ועכשיו נתניהו יוצר ויכוח על זהות המנחה, וזה מבוא לפיצוץ הרעיון כולו.
נתניהו לא באמת רוצה עימות. הוא רק רוצה לגרור את לפיד לאזור הנוחות האלקטורלי שלו. הוא מבקש להוציא ממנו בדרך לעימות הצהרות בעייתיות, לנהל מולו ויכוחי סרק ולהציג אותו בסוף כלוזר. הוא יודע לעשות את זה. לפיד בינתיים לא נופל בפח, אבל נתניהו לא ירפה. הוא ישחק על העימות, אבל ברגע האחרון ייסוג.
הכללים ידועים, ונתניהו מכיר אותם היטב. מי שחזק בסקרים, בשטח, ונמצא במומנטום טוב – לא הולך לעימות. הקונפרונטציה היא הנשק של החלש. כאשר שמעון פרס התייצב לעימות מול נתניהו בבחירות 1996, הוא חרץ את גורלו לשבט.
בבחירות 1999, כאשר נתניהו עצמו הגיע מעמדת ראש הממשלה לעימות טלוויזיוני, יצחק מרדכי קרקס אותו. אהוד ברק, שהוביל אז בבטחה בכל המדדים, לא התייצב לעימות הזה. הוא לא היה צריך את זה.
אהוד ברק שבר בעצם את מסורת העימותים שהתפתחה כאן. נתניהו לא הלך לשום עימות מאז. היום הוא במומנטום מצוין, סקרים שמשתפרים מיום ליום ועם סיכוי טוב לחצות את מחסום ה-61. הפידבקים בשטח מעולים והסביבה שלו מסתובבת באופוריה. היועצים שלו מפצירים בו שעימות משחק לטובת לפיד בלבד. הוא כמובן יודע את זה.
לפיד ראוי להערכה. זה מאד לא פשוט לפרוץ ל-20 מנדטים, ועוד מתוך האופוזיציה. הבעיה היא שמדובר באשליה, כי אם אין לו גוש, הוא לא יוכל לעשות הרבה עם הכוח שצבר. נפתלי בנט וגדעון סער לא מוכנים לשבת תחתיו. שניהם בינתיים יורדים קצת בסקרים, וסער הופך כנראה להיות הנפילה של הבחירות הללו. אלה לא בשורות טובות ללפיד.
לפיד ראוי להערכה. זה מאד לא פשוט לפרוץ ל-20 מנדטים, ועוד מתוך האופוזיציה. הבעיה היא שמדובר באשליה, כי אם אין לו גוש, הוא לא יוכל לעשות הרבה עם הכוח שצבר
לפיד צריך לשמור על מה שיש. התמיכה שלו בעבודה ובעיקר במרצ היא חכמה. כמו נתניהו שעובד עבור הציונות הדתית בכל הכוח, גם לפיד מבין שאם מרצ לא תעבור את אחוז החסימה, ניצחונו של נתניהו מובטח. מה שתמוה היא המלחמה שלו בכחול-לבן. אם בני גנץ לא עובר את אחוז החסימה, המנדטים המבוזבזים עדיין עוברים לגוש השני.
האידיאל של לפיד זה לראות את כל המפלגות הקטנות עוברות, כמו בסקר שפורסם אתמול בערוץ 12. לפיד מתעקש להיכנס באנשי כחול-לבן, שנואי נפשו. הוא רוצה לחסל אותם, כמו שנתניהו טעה וחיסל את בנט והימין החדש בסיבוב הראשון, ומאז אין לו קואליציה ימנית. ככה זה כאשר האמוציות גוברות על השכל הישר.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם