ישראלים חוגגים בשוק מחנה יהודה בירושלים, 12 במרץ 2021 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)
אוליבייה פיטוסי/פלאש90

השמחה מוקדמת מדי

נתניהו מצהיר שהקורונה מאחורינו, והאווירה הכללית היא שניצחנו את הנגיף ● אבל במציאות שמחוץ להצהרות ולתעמולה, ישראל עדיין נמצאת בתוך מגפה רצינית ● בדיקת זמן ישראל מגלה שמצב התחלואה גרוע משמעותית ביחס לכל השנה החולפת, כולל הימים בהם הממשלה הזהירה מפני קריסת בתי החולים ● "הווירוס עדיין חי, קיים ומסתובב, אסור להיכנס לאופוריה"

לפי כותרות המהדורות ואתרי החדשות בימים האחרונים, נדמה כי מגפת הקורונה הסתיימה בישראל. מרבית הכותרות עוסקות במערכת הבחירות ובאירועים פליליים, ואלה שעוסקות בקורונה מספקות נתונים חיוביים על הירידה בתחלואה במגפה ש"עוברת את כל הציפיות".

התחלואה אכן נמצאת בשבועות האחרונים בירידה, בכל המדדים. ועדיין – הירידה איטית והדרגתית, והמצב עדיין גרוע לאין ערוך מאשר בכל נקודת זמן שהיא לפני סוף יולי 2020, לאורך כל הגל הראשון של המגפה בארץ והסגר הראשון, שבה נשמעו אזהרות מפני "עשרות אלפי מתים תוך חודש" והשוואות בין הקורונה לשואה.

המצב גרוע יותר מאשר בתחילת הסגר השני, כאשר הממשלה הזהירה מפני קריסה של בתי החולים, וגם יותר מאשר אחרי הסגר השני, בסוף אוקטובר ונובמבר. וכל זאת – אחרי שהתברר מעל לכל ספק שהחיסון נגד קורונה עובד היטב ומוריד את התחלואה באופן חד, אחרי שיותר מ-80% מהאוכלוסייה הבוגרת התחסנה בחיסון ראשון ויותר מ-90% מהאוכלוסייה בסיכון התחסנה בחיסון שני, ואחרי שני סגרים וחצי שנה של מגבלות כבדות שלא כולן הסתיימו.

תורים מחוץ לחנויות בפתיחת קניון איילון ברמת גן במסגרת פיילוט פתיחת הקניונים, 27 בנובמבר 2020 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)
תורים מחוץ לחנויות בפתיחת קניון איילון ברמת גן במסגרת פיילוט פתיחת הקניונים, 27 בנובמבר 2020 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

לפי נתוני משרד הבריאות, אתמול, בשלישי בבוקר, היו מאושפזים במחלקות הקורונה בישראל 602 חולים שמצבם מוגדר קשה, 211 מהם מחוברים למכונות הנשמה. מדובר בשיפור חד לעומת שיא המגפה בישראל, בסוף ינואר 2021, אז הגיע מספר החולים לכ-1,200, יותר מ-300 מהם מונשמים. ועם זאת, מדובר במצב חמור יותר מאשר לאורך רוב זמן המגפה.

מספר החולים שהוגדרו קשים בכל בתי החולים יחד הגיע בשיא הגל הראשון ל-192. משרד הבריאות שינה מאז את הגדרת החולים הקשים, וכחלק מכך חולים שנחשבו בינוניים באפריל מוגדרים עתה קשים. אבל גם אחרי השינוי, מספר החולים הקשים נותר נמוך מאשר כיום.

ב-30 ביולי, כשכבר הוכרז על "גל שני קשה מקודמו", היו מאושפזים 318 חולים קשים, וב-13 בספטמבר, לפני תחילת הסגר השני, היו 518. מספרם זינק ל-812 עד סוף ספטמבר, אבל תוך חודש, עד ה-26 באוקטובר, ירד ל-605 – כלומר דומה למספרם אתמול – ונשאר נמוך מאשר כיום, עד להתפשטות המוטציה הבריטית בישראל בדצמבר.

תורות ארוכים בכניסה לחנויות בירושלים, ביום פתיחת העסקים אחרי חודשיים של סגר. 8 בנובמבר 2020 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)
תורות ארוכים בכניסה לחנויות בירושלים, ביום פתיחת העסקים אחרי חודשיים של סגר. 8 בנובמבר 2020 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)

עולה, יורד, עולה

מאז שיא המגפה בסוף ינואר, חלה ירידה עקבית, הדרגתית ואיטית במספר החולים הקשים – בניגוד לתחזיות אופטימיות שדיברו על צניחה מהירה בתחלואה הקשה אחרי חיסון האוכלוסייה בסיכון. מספר החולים הקשים ב-28 בפברואר עמד על 802 – כלומר, קרוב למספרם בשיא הגל השני. גם כיום המספר גבוה פי כמה מאשר בכל נקודת זמן בגל הראשון.

137 מחולי הקורונה בשיא הגל הראשון, ב-13 באפריל, היו מונשמים, שזה 36% פחות מאשר אתמול. הזינוק במספר המונשמים היה קטן מהזינוק במספר החולים הקשים והבינוניים, מאחר שבבתי החולים מהססים כיום לחבר חולים למכשירים – בגלל הנזק של ההנשמה עצמה מחברים רק כאשר יש חשש ממשי לחיים.

ולמרות זאת, יש כיום בבתי החולים יותר מונשמים מאשר לכל אורך הגל הראשון של המגפה ורוב הגל השני. מספר המונשמים עלה בהתפרצות הקשה של הסתיו והגיע באוקטובר לשיא של 236, ואחר כך ירד בתלילות אבל נשאר גבוה מ-100, ובינואר הגיע לשיאו ועבר את רף ה-300, ואז החל לרדת שוב.

מספר החולים הקשים והמונשמים כיום מתגמד לעומת תרחישי האימים שהשמיע משרד הבריאות במהלך הסגר הראשון, אז דיברו שם על "אלפי מונשמים תוך כמה שבועות". ועדיין, המצב היום חמור בהרבה מאשר בזמן שנשמעו אותם תרחישים.

חולה קורונה מונשם במצב קשה במחלת הקורונה בבית החולים הדסה עין כרם, 1 בפברואר 2021 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)
חולה קורונה מונשם במצב קשה במחלת הקורונה בבית החולים הדסה עין כרם, 1 בפברואר 2021 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)

במציאות שמחוץ להצהרות, לתחזיות ולתעמולה, ישראל עדיין נמצאת בתוך מגפה רצינית, שהשפעתה מורגשת לא רק בבתי החולים אלא גם בבתי הקברות. בשבוע שעבר נפטרו 148 חולי קורונה, בממוצע יותר מ-20 ביום. גם בתחום התמותה, המצב עדיין גרוע יותר מאשר לאורך כל הגל הראשון ורוב הגל השני.

במציאות שמחוץ להצהרות ולתעמולה, ישראל עדיין נמצאת בתוך מגפה רצינית, שהשפעתה מורגשת לא רק בבתי החולים אלא גם בבתי הקברות. בשבוע שעבר נפטרו 148 חולי קורונה, בממוצע יותר מ-20 ביום

בשבוע השני של אפריל – בשיא הגל הראשון – מתו בישראל 54 חולי קורונה. בשבוע השני של מאי מתו רק 20 חולי קורונה – פחות ממספר המתים היומי הממוצע בשבוע שעבר.

בשבוע האחרון של יוני, שבו, כאמור, כבר הוכרז על "גל שני של המגפה", מתו רק 16 חולים. מספר המתים השבועי עבר את רף ה-200 בסוף ספטמבר וירד באוקטובר לכ-150, ועלה שוב בדצמבר, עד שהגיע בינואר לשיא של כ-300 בשבוע.

במהלך חודשיים שבהם התחסנה רוב אוכלוסיית ישראל, ותחת מגבלות קשות, התמותה ירדה בכמחצית וחזרה לשיעור הגבוה והמעציב שבו נמצאה לאורך מרבית הסתיו.

מיצג בכיכר רבין בתל אביב: אלף כיסאות לזכר אלף המתים מקורונה נכון ל-7 בספטמבר 2020 (צילום: AP Photo/Sebastian Scheiner)
מיצג בכיכר רבין בתל אביב: אלף כיסאות לזכר אלף המתים מקורונה נכון ל-7 בספטמבר 2020 (צילום: AP Photo/Sebastian Scheiner)

וכל זאת, למרות שבשנה האחרונה חל שיפור גדול ביכולת הטיפול בחולי הקורונה, שהביא לירידה בשיעור התמותה של החולים הקשים בלא קשר לחיסון. אם החולים הקשים של היום היו מטופלים בשיטות הטיפול של חודש אפריל, מספר המתים היה גבוה אף יותר.

סיבות להתעודד

גם מספרם ושיעורם של אלה שאובחנו כחולי ונשאי קורונה עדיין גבוה – אם כי מבחינת הנתונים הללו המצב טוב יותר. שלשום אובחנו 2003 מאומתים חדשים ושיעור הבדיקות החיוביות עמד על כ-2.3%.

מדובר על ירידה חדה מאוד ביחס לסוף ינואר, אז אובחנו יותר מ-5,000 חולים חדשים ביום, ושיעור החיוביים היה קרוב ל-10%. המצב כיום טוב קצת יותר מאשר בשיא הגל הראשון, שבו מספר המאומתים הגיע ליותר מ-600 ושיעור החיוביים עמד על כ-6.5-7%.

עם החזרה הכמעט מלאה לשגרה מהסגר הראשון, באמצע מאי, ירד מספר המאומתים היומי לפחות מ-200 ושיעור החיוביים לפחות מ-2%. מספרם החל לעלות שוב ביוני, ובסוף יולי הגיע בערך לשיעור שבו הוא נמצא כיום.

משחק כדורעף בחוף בתל אביב בקיץ, סימן מובהק לחזרה לחיים. אילוסטרציה (צילום: AP Photo/Oded Balilty)
משחק כדורעף בחוף בתל אביב בקיץ, סימן מובהק לחזרה לחיים. אילוסטרציה (צילום: AP Photo/Oded Balilty)

בספטמבר מספר המאומתים הגיע לארבע ספרות ושיעורם הגיע לעשרות אחוזים מהבדיקות. בנובמבר, אחרי הסגר השני, הוא ירד מתחת למספרם ושיעורם הנוכחי, וזינק שוב עם הופעת המוטציה הבריטית בדצמבר.

הירידה במספר הבדיקות החיוביות מעודדת מכמה סיבות:

ראשית, היא מחזקת את ההשערה ההולכת ומתבססת, שעולה גם ממחקרים שנערכו על המחוסנים, לפיה החיסון לא רק מונע את הסימפטומים של המחלה אלא גם את ההדבקה במגפה.

שנית, השינויים במספר החולים הקשים ובשיעור התמותה אורכים זמן רב יותר מהירידה במספר המאובחנים, כיוון שמצבם של החולים הקשים מתדרדר שבועיים-שלושה אחרי שהם נדבקים, כך שניתן להעריך שגם מספר החולים הקשים ימשיך לרדת.

אבל את ההערכות האופטימיות הללו כדאי לקחת בעירבון מוגבל: התחלואה הקשה והתמותה הן עובדות עגומות וקשיחות שאינן תלויות בצורת המדידה שלהן.

שוק הכרמל בתל אביב במהלך הסגר הראשון, 23 במרץ 2020 (צילום: AP Photo/Oded Balilty)
שוק הכרמל בתל אביב במהלך הסגר הראשון, 23 במרץ 2020 (צילום: AP Photo/Oded Balilty)

הנתונים על ההדבקה עשויים להשתנות בגלל שינויים במספר הנדבקים ובאוכלוסייה הנדבקת, ואלה תלויים במשתנים סביבתיים, בהחלטות מתודולוגיות ומנהליות וגם באפשרות של מניפולציה סטטיסטית. ובסופו של דבר, גם מספר המאומתים ושיעורם עדיין גבוהים, ואינם אמורים להוות סיבה לשמחה.

רוב ערבי

גם כשמשוחחים עם האנשים שנמצאים בשטח ורואים יום-יום את החולים, לא מקבלים את הרושם שהמגפה הסתיימה.

אורלי יונה, המתנדבת מאז ספטמבר במחלקת הקורונה במרכז הרפואי שיבא תל השומר, מספרת: "אני מאוד מקווה שהסיוט הזה ייגמר, אבל כשנמצאים בתוך המחלקה זה לא מה שרואים.

"רואים מצבים מאוד קשים, חולים שסובלים מתסמינים, מפחד ובדידות גדולה. חלקם מספרים שהם כבר חוסנו, למרות שאולי הם חוסנו חיסון ראשון ולא שני, ואולי, לפי מה שאומרים הרופאים, אם הם לא היו מתחסנים המצב שלהם היה רע יותר. חלק מהם גם נמצאים הרבה זמן, אפילו חודשים".

"אני מאוד מקווה שהסיוט הזה ייגמר, אבל כשנמצאים בתוך המחלקה זה לא מה שרואים. רואים מצבים מאוד קשים, חולים שסובלים מתסמינים, מפחד ובדידות גדולה"

בחצי השנה שאת נמצאת בשטח, את מרגישה בפועל בשינויים שרואים בגרפים?
"כן, מרגישים את השינויים. כשהתחלתי להתנדב, סביב ראש השנה, העומס היה גדול. אחרי החגים הייתה הקלה מסוימת, ואחר כך בסביבות חנוכה העומס שוב התחיל לעלות. לפני חודש-חודשיים היה זוועה, הצוותים התקשו לטפל באנשים מרוב העומס. בשבועות האחרונים יש שיפור, מגיעים פחות אנשים".

"לא חיסלנו את הווירוס ולא נתנו לו נוקאאוט, הוא חי וקיים ומסתובב", אומר פרופ' מסעד ברהום, מנהל המרכז הרפואי לגליל בנהריה וחבר בוועדה המייעצת למשרד הבריאות.

"החיסון עובד, עובד לגמרי. כמעט כל מי שמתאשפז עכשיו בגלל קורונה לא חוסן בחיסון השני, או שטרם עבר שבוע מהחיסון השני שלו. וכנראה שהוא מגן לא רק מהסימפטומים אלא גם מהדבקה. זה נתון משמח ומעודד. ועדיין, התחלואה בשלה, היא קיימת, ואנשים חולים ומתאשפזים וסובלים".

ד"ר מסעד ברהום, מנהל בית החולים לגליל המערבי-נהריה (צילום: ד"ר אבישי טייכר, ויקיפדיה)
ד"ר מסעד ברהום, מנהל בית החולים לגליל המערבי-נהריה (צילום: ד"ר אבישי טייכר, ויקיפדיה)

מי הם החולים? אם כל כך הרבה אנשים חוסנו, מהיכן מגיעים כל כך הרבה חולים?
"קודם כל חלקם צעירים. מאחר והרוב המוחלט של הזקנים חוסנו, מספר החולים הקשים ירד מאוד, ושיעור הצעירים עולה. אם קודם הצעירים מתחת לגיל 60 היו רק 10% מהחולים הקשים, היום הם כ-50%.

"חלק ניכר מהזקנים שלא חוסנו הם מרותקי הבית שלוקח זמן להגיע אליהם ולחסן אותם. ויש גם מבוגרים שלא חוסנו, לצערי. במיוחד במגזר הערבי. מאחר ואנחנו נמצאים בצפון, רוב המאושפזים כיום הם ערבים, בגלל שיעור ההתחסנות הנמוך במגזר.

"לאנשים נתקע פייק ניוז במוח, הם מזלזלים בקורונה וחוששים ממנה פחות מדי, אומרים 'יהיה בסדר' על מחלה שהרגה אלפי אנשים, ומצד שני חוששים יותר מדי מתופעות הלוואי של החיסון, ומאמינים לסיפורי הבל על אנשים מסתוריים שרוצים לתקוע להם צ'יפים במוח. ואחרים סתם נתפסים לאדישות, לא רוצים לשמוע".

"לאנשים נתקע פייק ניוז במוח, הם מזלזלים בקורונה וחוששים ממנה פחות מדי, אומרים 'יהיה בסדר' על מחלה שהרגה אלפי אנשים, ומצד שני חוששים יותר מדי מתופעות הלוואי של החיסון, ומאמינים לסיפורי הבל"

ייתכן שזה קשור לעובדה שלאוכלוסייה הערבית יש פחות אמון בממשלה?
"אני לא יודע, וכדאי שאנשים יהיו מודעים לכך שהמדענים שפיתחו את החיסון והרופאים ובתי החולים וקופות החולים ואנשי המקצוע של משרד הבריאות לא עובדים אצל נתניהו, ושכל העניין הזה לא פוליטי, אלא מקצועי. פשוט, עזבו אתכם משטויות ובואו להתחסן.

"אסור להיכנס לאופוריה. האופוריה שמגיעה מכל עבר גורמת לאנשים לעבור על ההוראות, להוריד מסכות, להצטופף. גם אלה שחוסנו, וגם אלה שעדיין לא חוסנו. ההדבקה לא תיעלם לגמרי, כי את הילדים לא מחסנים, וצריך לקחת את זה בחשבון. העובדה שאנשים הפסיקו להיזהר מסוכנת ועלולה להוביל להתפרצויות".

עוד 1,401 מילים
סגירה