שלי יחימוביץ (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
מרים אלסטר/פלאש90

פרשנות האנשים והגופים שלא יתגעגעו לשלי יחימוביץ'

ב-14 שנותיה בפוליטיקה הישראלית הצליחה יחימוביץ׳ לשבש את מהלכיהם של כמה מהגופים והאנשים החזקים, המשפיעים והעשירים בארץ ● יצחק תשובה, רמי לוי, שרי אריסון ורני רהב לא יזילו דמעה

עם הודעתה של ח"כ שלי יחימוביץ' על פרישתה מהפוליטיקה פורסם שח"כים מכל הקשת הפוליטית מצטערים על עזיבתה. אבל יש גם שורה ארוכה של אנשים שפחות עצובים ואולי אפילו שמחים על יציאתה מהפוליטיקה.

במהלך 14 שנותיה בפוליטיקה הגישה יחימוביץ' 1,076 הצעות חוק. כיוון שברוב התקופה הזאת היא הייתה חברת אופוזיציה, רק 69 מההצעות הללו הפכו לחוקים, אם כהצעות פרטיות ואם כהצעות חוק ממשלתיות שאימצה הקואליציה.

אבל גם אלה, נוסף על פעילותה הנמרצת בוועדות הכנסת והתבטאויותיה בתקשורת, הספיקו כדי לשבש את מהלכיהם של כמה מהגופים והאנשים החזקים, המשפיעים והעשירים ביותר במשק הישראלי.

1. המנהלים הבכירים של הבנקים והחברות הגדולות

בתחילת 2016 אישרה הכנסת פה אחד את הצעת החוק שהייתה ה"בייבי" של יחימוביץ' – הגבלת שכר הבכירים במגזר העסקי.

החוק, שיחימוביץ' נלחמה עליו כעשור, מגביל את תקרת הוצאות השכר של מנכ"ל חברה פיננסית (כולל בונוסים ומימוש אופציות) עד לסכום של 2.5 מיליון שקל בשנה, ועד פי 35 מעלות השכר הנמוך ביותר בחברה (כולל עובד קבלן). בעל חברה שבכל זאת רוצה לצ'פר את המנהל בסכום גבוה יותר, צריך לשלם כפל מס.

לוביסטים, עורכי דין יוקרתיים ויח"צנים של בכירי המערכת הפיננסית הפעילו מסע לחצים נגד העברת החוק. יחימוביץ' הצהירה עם אישורו: "יש כאן היסטריה, קואליציה שלמה של בכירים פונים בבכי ונהי על הפגיעה הקשה בשמנת שלהם, ובעיקר נגד ההגבלה של הפער מול העובד המוחלש. זה מעורר שאט נפש".

מנכל בנק הפועלים אריק פינטו (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)
אריק פינטו (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)

החוק עלה לאחרונה שוב לכותרות על רקע פרישתם של כמה מנכ"לים ויושבי ראש של בנקים גדולים כמעט בבת אחת, ביניהם, מנכ"ל בנק הפועלים, אריק פינטו ומנכ"לית בנק לאומי, רקפת רוקח-עמינח. גל ההתפטרויות עורר מחדש את הקמפיין נגד החוק להגבלת השכר. זאת, למרות שהמנהלים התפטרו שלוש שנים אחרי שהחוק נכנס לתוקף, ואף שגוברות ההערכות על משבר כלכלי מתקרב.

2. יצחק תשובה וחברת נובל אנרג'י

סמוך לכניסת יחימוביץ' לכנסת התגלה בחופי ישראל לראשונה גז טבעי, שהפך במהירות למקור האנרגיה העיקרי לייצור חשמל ולמכרה זהב עבור הזכייניות שהקימו את הקידוחים, חברת דלק של יצחק תשובה ונובל אנרג'י האמריקאית.

יחימוביץ', שעדיין הייתה חברת קואליציה, נאבקה להעלאת המיסוי על הגז. הקמפיין להעלאת התמלוגים, שלווה בהתבטאויות עוקצניות כלפי תשובה ("תשובה מציע לנו להסתפק במועט, זה מחמם את הלב") דחף את שר האוצר דאז, יובל שטייניץ, להקים את ועדת ששינסקי ולהעלות את גובה התמלוגים.

יצחק תשובה (צילום: יונתן סינדל, פלאש 90)
יצחק תשובה (צילום: יונתן סינדל, פלאש 90)

יחימוביץ' הייתה פעילה אחר כך גם במאבק נגד מתווה הגז. ב"כנס חירום" שארגנה נגד המתווה סיפרה כי בזמן המאבק על התמלוגים ב-2010, "תשובה נפגש אתי בביתי ואמר לי 'למה שהכסף ילך למדינה, את סומכת עליהם? אני אקים קרן של 100 מיליון שקל ואת תנהלי אותה ונחליט לאן הכסף ילך". עידן וולס, מנכ"ל תשובה אחזקות שנכח בפגישה, הכחיש כי תשובה הציע לה הצעה כזאת.

3. רמי לוי

טייקון נוסף שיחימוביץ' הרבתה במיוחד להתקוטט איתו הוא איל הקמעונאות רמי לוי. יחימוביץ' לא קידמה חוק או יוזמה שכוונו ישירות להגבלת עסקיו, אבל כאחד המעסיקים הגדולים ביותר של עובדים מוחלשים ב"רמי לוי שיווק השקמה", "ביכורי השקמה", "רמי לוי תקשורת" ו"קופיקס", לוי שילם לא מעט כסף על החוקים הרבים שיחימוביץ' יזמה כדי להגן על זכויותיהם של אותם עובדים.

עם החוקים הללו נמנים שדרוג חוקי פיצויי פיטורים והודעה מוקדמת לעובדים, הגדלת דמי היעדרות בשל מחלת ילד, שכר שווה לעובד ולעובדת, שיפור מוסר התשלומים לספקים, והזכות לעבודה בישיבה ("חוק הקופאיות").

רמי לוי (צילום: מרים אלסטר, פלאש 89)
רמי לוי (צילום: מרים אלסטר, פלאש 89)

יחימוביץ' עודדה גם את גל התאגדויות העובדים במשק, שכלל גם עובדים של לוי. כשניסה לוי לפגוע בהתאגדות העובדים בעסקיו, הוא שילם גם על כך בקנסות.

יחימוביץ' לא הסתפקה בשאיבת כסף מכיסו של לוי לטובת העובדים, והרבתה לחבוט בו בתקשורת, בין השאר על הקמפיינים שלו. כשרמי לוי יצא בקמפיין "עוף בשקל" יחימוביץ' הצהירה: "מאחורי עוף בשקל עומד עובד בשקל". לוי לא נשאר חייב והצהיר: "אני מנצל עובדים? שלי מנצלת את המסים של העובדים שלי".

4. שרי אריסון

בין אילי ההון שיחימוביץ' ניהלה נגדם מאבקים מתוקשרים נמנית שרי אריסון. המאבק בין השתיים החל עוד לפני שיחימוביץ' עברה מהתקשורת לפוליטיקה (ואולי סלל את דרכה לשם).

אריסון, שהייתה עד 2018 בעלת השליטה בבנק הפועלים, הובילה תכנית התייעלות בבנק, שכללה פיטורים. באופן חריג בישרה אריסון על כך במסיבת עיתונאים, ויחימוביץ' תקפה אותה. הדובר לשעבר של אריסון, היחצ"ן רני רהב, פרסם בתגובה מכתב "אישי" נגד יחימוביץ' שבו כינה אותה "רעה, רעה, רעה".

שרי אריסון (צילום: Yossi Zamir/Flash 90)
שרי אריסון (צילום: Yossi Zamir/Flash 90)

אבל יחימוביץ' המשיכה לתקוף את אריסון. בין השאר ליוותה יחימוביץ' את "יום המעשים הטובים" שאריסון מובילה מדי שנה ב"ברכות" ציניות: "יום ראוותני ותפל, שבו, בכוח עושרה, אריסון מפעילה אתכם, במלל ניו-אייג'י של גורו".

כשאריסון מכרה את מניותיה בבנק, יחימוביץ' האשימה את אריסון ומקורביה – כמו דני דנקנר, למשל, ש"דאגו לאינטרסים אחרים ולא לאינטרסים של הבנק", ו"הזיקו לבנק", ואמרה ש"שרי אריסון מייצגת את הדברים שקלוקלים בשיטה".

5. טייקונים ממונפים: אליעזר פישמן, לב לבייב, אלשטיין

מאבק נוסף, ענייני יותר, שניהלה יחימוביץ' נגד הטייקונים עסק בקבוצות הגדולות במשק – כמו "אפריקה ישראל" שבשליטת לב לבייב,  קבוצת פישמן וקונצרן IDB שנרכש על ידי נוחי דנקנר ואחר כך נמכר לאדוארדו אלשטיין ומוטי בן משה.

יחימוביץ' נאבקה נגד נזקי הריכוזיות שהקבוצות הללו יצרו, בהלוואות העתק שלקחו ובהסדרים הנדיבים שהוענקו להם, כשהתקשו להחזיר חובות.

ב-2010 כונס ועדה ממשלתית לצמצום הריכוזיות במשק, שהמליצה על הפרדה בין הפעילות הפיננסית והריאלית של אחדים מהקוצרנים האלה.

ועדת הכספים של הכנסת, שיחימוביץ' הייתה חברה פעילה בה, עקבה אחר עבודת הוועדה ויישום מסקנותיה. היא הובילה בדיוני הוועדה קו מיליטנטי ודרשה להטיל מגבלות קשות על הטייקונים והקונצרנים שלהם, שחלקן הוטלו.

אליעזר פישמן (צילום: Flash90)
אליעזר פישמן (צילום: Flash90)

כאשר נוחי דנקנר הורשע בביצוע תרמית מניות בהיותו בעלי IDB  כתבה יחימוביץ' בפוסט: "הרשעתו של דנקנר היא אקורד סיום לפרשה מבישה שבה אדם אחד, שמעולם לא יצר דבר בעל ערך, גזל את כספם של אזרחי מדינת ישראל.

היא הוסיפה שם, כי כאשר דנקנר "רכש את השליטה ב'מעריב', הכתבים הונחו לאסוף עלי חומרים שליליים, ואנשיו הודיעו לי שאם אני לא רוצה כתבות שחורות משחור, כדאי לי לסתום את הפה. לצערי, הלקח לא נלמד, ובתוכנו מהלכים דנקנרים נוספים, שעושקים את הציבור בברכתה של הממשלה".

6. הוועדים הגדולים ואבי ניסנקורן

למרות שיחימוביץ' הסוציאל-דמוקרטית מיתגה עצמה כלוחמת בבעלי ההון ולמען העובדים, היא לא היססה להיאבק גם בראשי ההסתדרות ואחדים מוועדי העובדים הגדולים במשק – וזאת, למרות הקשרים שלהם עם מפלגת העבודה.

יחימוביץ' נחשבה בהתחלה ליקירת הוועדים והייתה מקורבת ליו"ר ההסתדרות דאז, עופר עיני. עיני קרא לעובדים שייצג להצביע ליחימוביץ' בפריימריז לראשות העבודה ב-2011, אז התמודדה מול קודמו של עיני בתפקיד, עמיר פרץ.

יחימוביץ' אף תמכה, יותר מכל פוליטיקאי אחר, בגל ההתאגדויות של העובדים הצעירים במשק, שהובילה ההסתדרות. אך היחסים בין יחימוביץ' להנהגת ההסתדרות והוועדים החלו להידרדר לאחר שתחקיר של חדשות ערוץ 2 האשים את יו"ר ועד עובדי נמל אשדוד, אלון חסן, בניצול כוחו למעשי שחיתות.

מיקו צרפתי (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
מיקו צרפתי (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

יחימוביץ' תקפה את חסן: "כך מתנהג שליט ברפובליקת בננות, לא מנהיג עובדים". הוא ענה: "כולך דיבורים, כמו התכנית ברדיו. צריך להחליף אותך מהר". התחקיר הוביל לחקירה נגד חסן שהסתיימה במשפט שבו זוכה מכל אשמה.

מאז, החלה יחימוביץ' לבקר יותר ויותר את הוועדים הגדולים ואת השחיתות והאינטרסים הזרים הבוחשים בהסתדרות על גב העובדים הפשוטים.

בין השאר, התעמתה עם הוועד הכוחני של חברת החשמל, שלטענתה מנוהל כ"דיקטטורה" של היו"ר מיקו צרפתי, ומסייע בניצול העובדים המוחלשים מדור ב'.

העימות הגיע לשיאו ב-2017, כשהחליטה להתמודד מול יו"ר ההסתדרות דאז, אבי ניסנקורן, בבחירות הפנימיות על הנהגת הארגון. כשיחימוביץ' ביקרה בחברת החשמל בזמן מערכת הבחירות ההיא, ועד העובדים פתח בעיצומים מיוחדים "לכבודה" ומאות עובדים הקיפו אותה, לטענתה, באופן מאיים.

ניסנקורן ניצח בבחירות עם כשני שלישים מהקולות, אבל יחימוביץ' טענה שהבחירות זויפו וניסתה לערער על תוצאותיהן, מה שלא הרגיע את מערכת היחסים בינה לבין ניסנקורן וראשי הוועדים שסביבו.

7. פקידי משרד האוצר

בשנים הראשונות לפעילותה של יחימוביץ' היא מיררה את חייהם של פקידי משרד האוצר ביוזמות החקיקה שלה, בפעילותה בוועדות ובהצהרות בתקשורת.

רבות מהצעות החוק שיזמה והעבירה עלו כסף רב לקופת המדינה, בהן השתתפות המדינה בטיפולים רפואיים, הגדלה ושיפור התנאים לקבלת הבטחת הכנסה, הבטחת תשלום מזונות כשהאבות מתחמקים מכך, חינוך חינם לילדים חולים, ועוד. אין פלא שהאחראים על הקופה הציבורית ניסו לעצור אותה לעתים.

בנוסף, יחימוביץ' טענה כי פקידי האוצר היו "האויבים הגדולים ביותר של הגבלת שכר הבכירים" מאחר שלטענתה "הפקידים לא רוצים לשפוך את השמנת שהם רוצים ללקק", כלומר, שפקידים, שלא מעט מהם עברו אחר כך לתפקידים בכירים במגזר הפרטי, מנצלים את תפקידם למען התפקיד הבא.

עם השנים נחלשה היריבות בין יחימוביץ' לפקידי האוצר. בכירים רבים באוצר התחלפו, הגישה במשרד השתנתה, וכיום האוצר מיישם ברצון רבים ממהלכי הרגולציה והגדלת התקציבים החברתיים שבעבר נלחם נגדם.

לא ברור אם פקידי האוצר נושמים לרווחה על לכתה, אבל אין ספק שבצמרת המשק הישראלי לא כולם מזילים דמעה על לכתה של הח"כית הלוחמנית.

שלי יחימוביץ' (צילום: פלאש 90)
שלי יחימוביץ' (צילום: פלאש 90)
עוד 1,275 מילים
סגירה