גבר אפגני בקאבול, חולף על פני ציור קיר בסמוך לאתר של פיגוע קטלני, שכתובות עליו ססמאות "מוות לישראל" (צילום: עזתוללה מהרדאד)
עזתוללה מהרדאד

קאבול מציגה: יהודי אחד, המון אנטישמיות

כיצד קרה שהעיר קאבול, שאוכלוסיית היהודים בה מונה רק אדם אחד, נגועה באנטישמיות רחבה? ● החוקרים מאמינים כי חלק משנאת היהודים נובע מביקורת על פעולות ממשלת ישראל, וחלקה מושפע מאיראן - ואפילו מגרמניה הנאצית של שנות הארבעים ● "מאוד לא סביר שהשנאה נובעת מהיכרות כלשהי עם יהודים" ● דיווח מיוחד מאפגינסטן

ביום שמשי וקר בינואר 2018, אנשי הטליבאן פוצצו רכב אמבולנס מלא במטעני נפץ מאולתרים ברחוב הומה אדם במרכז קאבול. הפיצוץ גבה את חייהם של מאה בני אדם, וההלם שבעקבותיו מילא את תושבי העיר בייאוש.

לאחר פיגוע הטרור, קבוצה של אמנים אפגנים צעירים ציירה על קיר בטון בסמוך לאתר הפיגוע דמויות של גברים רעולי פנים וחשופי פנים סוחבים יחד מטען של לבבות אדומים גדולים.

ציור הקיר אמור היה להוות סמל לאהבה ולתקווה, אבל כעבור זמן מה הוא הושחת במסרים ששורבטו עליו בעיפרון שחור: "מוות לישראל", "אללה אכבר" ו"חמינאי הוא המנהיג שלנו".

"ייתכן שאנשים קיבלו כסף כדי לכתוב את הססמאות האלה", אומר אסיף יוסופי, פעיל חברתי שהשתתף בהפגנת סטודנטים נגד חגיגות יום ירושלים הבינלאומי, אירוע שנתי שהחל באיראן ב-1979 ושנועד להביע הזדהות עם העם הפלסטיני, בד בבד עם התנגדות לישראל ולציונות.

אירועי יום ירושלים הבינלאומי מתקיימים מדי שנה ביום שישי האחרון של חודש רמדאן, שחל השנה ב-31 במאי.

"בכל שנה, איש הדת המוסלמי סייד חוסיין מזארי משלם לנערי רחוב בקאבול כדי להתאסף ולחגוג את יום ירושלים הבינלאומי", אומר יוסופי.

מרכזי דת מעטים באפגניסטן מתקיימים במימון עצמי או מקומי. בדומה למתרחש במדינות אחרות במזרח התיכון, כמו עיראק, לבנון, תימן, בחריין ופקיסטן, רבים מחכמי הדת השיעים באפגניסטן מקבלים מימון מאיראן. יוסוף טוען כי מזארי נמנה עימם, אף על פי שהוא סבור שמזארי לא יודה בכך בפומבי.

זבולון סימן-טוב נוגע במזוזה בפתח ביתו (צילום: עזתוללה מהרדאד)
זבולון סימן-טוב נוגע במזוזה בפתח ביתו (צילום: עזתוללה מהרדאד)

הרפובליקה האסלאמית של איראן, שממשלתה אנטי-ישראלית במוצהר, מחזיקה נוכחות מודיעינית באפגניסטן, ותומכת בקבוצות מקומיות שמשרתות את האינטרסים הלאומיים שלה.

ישנם מומחים הסבורים שאיראן היא שעומדת מאחורי הפצת האנטישמיות בקרב שכנתה ממזרח, כחלק ממאמציה לבניית חזית מאוחדת נגד ישראל.

האם תיתכן אנטישמיות ללא יהודים?

"הביטוי 'מוות לישראל' הוא בפירוש אנטישמי", אומרת פרופ' שנא סיפי, מרצה ללימודי דת בסנטר קולג', בית ספר פרטי ליברלי לאמנויות בדנוויל, קנטקי. "אבל ישנה גם הרבה ביקורת כלפי הממשלה הישראלית, שאיננה אנטישמית, וזהו חלק מהאתגר".

אנשי אקדמיה החוקרים זה שנים את מקורות האנטישמיות הגיעו לתמימות דעים מסוימת באשר לשורשיה במדינות אירופאיות כמו גרמניה.

אבל באפגניסטן, שנשלטת בידי אסלאמיסטים ושאין בה כלל קהילה יהודית, הבנת מקורותיה של האנטישמיות היא בבחינת אתגר. נכון להיום ידוע על יהודי אחד בלבד שחי במדינה.

"שנאה אינה מובילה לדבר מלבד הרס", אומר ד"ר ווי טק יונג, עובד סיוע שמנהל מרכז להפצת סובלנות חברתית בקאבול. "אנחנו צריכים להתייחס באהבה לכל העולם"

"זה מעורר תמיהה. קיימים דיונים אקדמיים על המקורות של שנאת יהודים במדינות כמו אפגניסטן, שבה מאוד לא סביר שהיא נובעת מהיכרות כלשהי עם יהודים", אומר ד"ר גונתר ייקלי, פרופסור אורח ללימודי יהדות באוניברסיטת אינדיאנה, שמחקרו מתמקד באנטישמיות.

"לדברי אסתר ובמן, חוקרת בכירה במכון לחקר האנטישמיות ובמרכז דיין באוניברסיטת תל אביב, הלאומנות הפאן-ערבית והאסלאם הקיצוני טיפחו שנאה לא רק כלפי ישראל אלא גם כלפי יהודים", אומר ייקלי.

ייקלי מוסיף כי שנאת היהודים באפגניסטן עשויה להיות גם השפעה ארוכת טווח של מאמצי התעמולה של גרמניה הנאצית במהלך מלחמת העולם השנייה, שכללה תכניות רדיו ששידר המשטר הנאצי למדינות דוברות ערבית ושייחסו ליהודים תכונות שטניות.

כמעט שמונים שנה לאחר השואה, אדולף היטלר עדיין זוכה לפופולריות רחבה באפגניסטן, ודמותו עדיין מופיעה לעתים בכרזות פרסומת – למשל בפרסומת לקורס לדיבור מול קהל, שמציגה אותו כנואם לדוגמה.

לפי אמרה אפגנית ידועה, היטלר השאיר בחיים כמה יהודים כדי להזכיר לעולם כמה הם מזיקים.

"ישנו גם דיון על יסודות אנטי-יהודיים במסורות האסלאמיות", אומר ייקלי. "למשל, העיתונאי הקנדי-פקיסטני טארק פתח או מדען המדינה והפרופסור בסאם טיבי טוענים שהאסלאמיסטים מפרשים את האסלאם באופן שגוי ומקדמים רטוריקה אנטישמית".

בשיחות פרטיות, אנשי דת נוקשים משווים בין טרוריסטים ליהודים, ואומרים ש"אפילו" היהודים טובים יותר מטרוריסטים. בזירה הפוליטית, קבוצות אתניות באפגניסטן שאינן פתאניות סבורות שהפתאנים, המהווים את הקבוצה האתנית הגדולה ביותר במדינה, היו יהודים במקור.

ד"ר דאווד מורדיאן, ראש המכון האפגני ללימודים אסטרטגיים, דוחה את ההיפותזה שלפיה הפתאנים היו יהודים בעברם, ואומר שהתאוריה הזאת התפתחה בעקבות אג'נדה פוליטית.

שרידים לקהילה משגשגת

מוצאם של הפתאנים אולי איננו מהעם היהודי, אבל קהילה יהודית גדולה שגשגה פעם במדינה המרכז-אסיאתית. ב-2013 מצאו חוקרים מסמכים יהודיים נדירים מימי הביניים, המתוארכים למאות ה-11 עד ה-13, במערות במחוז במיאן שבאפגניסטן.

בשיאה, הקהילה היהודית במדינה מנתה, על פי הערכות, כ-40,000 נפש, אולם עם השנים חבריה היגרו משם בהדרגה. הקמתה של ישראל ב-1948 משכה אליה את רוב היהודים הנותרים.

קאבול, אפגניסטן, 2019 (צילום: AP Photo/Rahmat Gul)
קאבול, אפגניסטן, 2019 (צילום: AP Photo/Rahmat Gul)

בשנות ה-60 עזבה קבוצה גדולה של יהודים אפגנים את המדינה, אחרי מאות שנים של חיי שלום והרמוניה משותפים עם השכנים המוסלמים, והם התיישבו בניו יורק ובתל אביב.

"באופן אישי, אני חושב שזה שילוב של גורמים רבים, בכלל זאת העובדה שאף אחד לא ממש הביע התנגדות לגרסאות מאוד ראשוניות של תיאוריות קונספירציה במדינות כמו אפגניסטן", אומר ייקלי. "אבל הדמוניזציה של היהודים כבר מועמדת בסימן שאלה".

לאחר ארבעה עשורים של שנאה, התנגשויות מזוינות ופיגועים, רבים מבני הדור הצעיר באפגניסטן כבר מאסו ביחסי האיבה.

"שנאה אינה מובילה לדבר מלבד הרס", אומר ד"ר ווי טק יונג, עובד סיוע שמנהל מרכז בקאבול להפצת סובלנות בין הקבוצות האתניות השונות באפגניסטן. "אנחנו צריכים להתייחס באהבה למשפחה שלנו, לחברינו, לקהילה שלנו ולכל העולם".

באפגניסטן שלאחר המלחמה צמח דור חדש, משכיל, המתנגד לאי-סובלנות.

"רוב האנשים המשכילים, אלה שמבינים את העולם, מתנגדים לשנאה", אומר יוסופי. "אני מסתכל על כולם בצורה שווה – כולנו בני אדם".

עוד 769 מילים
כל הזמן // יום ראשון, 7 ביוני 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

ח"כ ניצן הורוביץ: "הסיפוח הוא פשע מלחמה"

לפיד: "אני נגד סיפוח חד צדדי. אני חושב שזה ספין" ● דיווח: נתניהו וגנץ הסכימו על הקמת פורום שרים מצומצם לעניינים מדיניים-בטחוניים רגישים ● ח"כ ג'בארין: "קורא לשר אוחנה להפסיק את המדיניות הגזענית של התעלמות מהפשיעה בחברה הערבית"

22:47 עריכה

השר רפי פרץ: "כשהשמאל הצוני נמחק ומאבק את השפיות הוא מאבד את דגלי האויב. עצוב שזה מה שנהיה מהשמאל בישראל".

22:40 עריכה

ח"כ מיקי זוהר (ליכוד): "תמונה מההפגנה היום בתל אביב. דגלי פלסטין וקריאות נגד מדינת ישראל. כפי הנראה מדובר בחבורת אנשים מנותקים מהמציאות, מלאים בשאננות יתר שהביאה עלינו את אסון אוסלו וההתנתקות. בע״ה נמשיך לפעול למען ארץ ישראל וריבונותה בכל הכוח ובמלוא העוצמה".

22:33 עריכה

בנו של ראש הממשלה, יאיר נתניהו על ההפגנה: "החברים של ימינה מפגינים נגד החלת הריבונות".

22:28 עריכה

ח"כ שלמה קרעי (ליכוד) על ההפגנה בכיכר רבין: "יש כאן גיס חמישי שמייחל המהומות בארה"ב יגיעו לכאן. לא מפתיע שרבים מהם נמצאים בהפגנה בתל אביב שנראית כמו הפגנה עזתית ולא של ישראל מודאגים".

22:02 עריכה

ח"כ משה בוגי יעלון (יש עתיד-תלם): "ספין 'הסיפוח' גם נועד להסיט את תשומת הלב מחקיקה דרקונית שהופכת את ישראל מדמוקרטיה לדיקטטורה".

 

22:01 עריכה

ח"כ מרב מיכאלי (העבודה) מההפגנה נגד הסיפוח: "אני כאן בשביל להגיד – לא נוותר. זה אפשרי. הגעתי הערב להפגנה נגד הסיפוח בשם כל חברות וחברי…ומיליון וחצי שהצביעו לגנץ שהבטיח אלטרנטיבה לנתניהו".

20:48 עריכה

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון בני גנץ החליטו להקים פורום מצומצם בו יתקיימו הדיונים המדיניים והבטחוניים הרגישים בנושאים כמו תוכנית הסיפוח או הגראין האיראני – כך דיווח ברק רביד בחדשות 13.

לדברי הבכירים עמם שוחח, הסיבה לכך היא העובדה שבפורום של 20 שרים לא ניתן לנהל דיון רגיש ולא כל שכן לקבל החלטות. ההערכה היא כי בפורום החדש יהיו שמונה שרים, עם חלוקה שווה בין שני הגושים בממשלה.

20:18 עריכה

יו"ר מרצ, ח"כ ניצן הורוביץ בהפגנה נגד הסיפוח: "הסיפוח הוא פשע מלחמה. פשע נגד השלום, פשע נגד הדמוקרטיה, פשע שיעלה לנו בדם. תאוות כוח משיחית מכאן התלכדה עם חזיונות משיחיים משם, המתנחלים מצאו את האוונגליסטים, וההזיות האלה ממיטות עלינו אסון, על כולנו – יהודים וערבים".

20:18 עריכה

יו"ר הרשימה המשותפת איימן עודה בהפגנה בכיכר רבין נגד תכנית הסיפוח כי אפשר לעצור את זה.

"ביחד ערבים ויהודים עוד נביא את השלום והדמוקרטיה", אמר בהקלטה ח"כ עודה מהבידוד לאחר שח"כ סמי אבו שחאדה ממפלגתו נדבק בקורונה. "יש פה קהל מגוון ולא תמיד נסכים על הכול אבל נסכים על העיקר. אם לא, נאבק ביחד להסכים לחוד".

19:46 עריכה

יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד הערב ב"פגוש את העיתונות" בערוץ 12 התייחס לפגישה שלו עם ראש הממשלה בנימין נתניהו: "אנחנו תמיד מתנהגים באופן מכבד. הפגישה שלנו עסקה רק בענייני ביטחון". 

לפיד התייחס לשבועות הראשונים של הממשלה: "אנחנו שלושה שבועות מאז שהממשלה הזאת הוקמה. ההחלטות היחידות שהם עשו זה להקים משרדים מיותרים עם שרים מיותרים, חוק נורבגי, עוד ג'ובים, עוד לשכות, עוד נהגים. זה הדבר היחיד שהם עשו".

"לכחול לבן אין שום יכולת לעצור שום דבר שהם הבטיחו שהם יעצרו. ההודעות שלהם רפויות. הם שם כדי להלבין את ההתקפה על מערכת המשפט. הם שם כי הם פחדו וכדי לייצר משרדים לכולם במצב של משבר חמור", הוסיף.

על תוכנית הסיפוח אמר: "הודעתי שאני תומך בה, אני נגד סיפוח חד צדדי. אני חושב שזה ספין. אין מפות, האמריקאים עסוקים גם במהומות שלהם וגם בקורונה. רק לפני יומיים צה"ל התחיל להיערך. נתניהו כמו נתניהו הבין שהקורונה והשיח על הקריסה הכלכלית לא טוב לו – והבין שאם ידברו על הסיפוח מצבו יהיה טוב".

"זו לא ממשלת אחדות, לא תהיה רוטציה. הממשלה הזאת צריכה ללכת הביתה כי היא לא עוזרת לאזרחים ולעסקים הקטנים. והיא לא מוסרית. קורה פה משהו חמור".

19:32 עריכה

כאלף בני אדם מפגינים כעת בכיכר רבין בתל אביב נגד כוונת הממשלה לספח את שטחי יו"ש, זאת לאחר שהמשטרה חזרה בה אמש מהאיסור לקיים את ההפגנה בטענה שהיא נוגדת את תקנות הקורונה.

19:14 עריכה

ח"כ עאידה תומא-סלימאן נמצאת בבידוד ולכן לא תוכל להגיע להפגנה שמתוכננת הערב בכיכר רבין בתל אביב נגד תוכנית טראמפ: "יושבת בבידוד ומחכה לשידור ישיר מכיכר רבין לצפות באלפי היהודים והערבים אשר ינהרו להפגין נגד הכיבוש והסיפוח".

16:02 עריכה

הערב ב-19:00 תתקיים הפגנה בכיכר רבין שבתל אביב נגד סיפוח יהודה ושומרון.

15:58 עריכה

שר הכלכלה עמיר פרץ על מעגל האבטלה: "המבחן המשמעותי של הממשלה הינו ההיערכות לחגי תשרי שיכולים להפוך לימים נוראים עבור מאות אלפי אזרחים שא ישובו לעבודה. מצב שעלול לקבע תרבות של אבטלה שהיא מחלה מסוכנת כלכלית וחברתית. חייבים לאמץ את המודל הגרמני במשק הישראלי, דבר שיאפשר להחזיר עד כ-50%  מהמובטלים לעבודה".

15:54 עריכה

בעקבות הרצח המשולש היום בלוד, תקף ח"כ יוסף ג׳בארין (הרשימה המשותפת) בחריפות את חוסר האונים של המשטרה והממשלה: "הרצח המחריד בלוד שוב חושף את המחדל של רשויות אכיפת החוק בהתמודדות עם תופעת הפשיעה והאלימות בחברה הערבית. העבריינים מרגישים שיש להם יד חופשית לפעול, כל עוד קורבנותיהם הם ערבים. הגיע הזמן לסיים את 'האוטונומיה' של גורמי הפשיעה בחברה הערבית. אני קורא לשר לביטחון פנים אמיר אוחנה להפסיק את המדיניות השערורייתית והגזענית של התעלמות מהפשיעה בחברה הערבית".

15:52 עריכה

מנכ"ל משרד הבריאות היוצא, משה בר סימן טוב, מתריע בשיחות סגורות: "אנחנו בהתפרצות שהיקפה לא ידוע".

לחדשות 12 אמר: "אני לא חושב שצריך להיות גל שני בישראל אם נתנהל נכון, אבל אנחנו בעלייה בתחלואה והיא מובהקת, אמיתית ומוחשית וייקח זמן עד שנבין את מלוא היקפה".

עוד 16 עדכונים

הקהילה היהודית במדינות בריה"מ לשעבר הכריזה על מבצע שאפתני: טאבלט לכל קשיש ● זאת, לאחר שמבוגרים רבים נותקו מהעולם החיצון בעקבות מגבלות הקורונה ● בינתיים גויסו תרומות לארבעה מכשירים בלבד, אך אחד מהם עומד לשנות את חייה של אירינה, החולמת לשוחח באמצעותו עם חברתה, שעלתה לארץ ● "היינו כמו אחיות, אבל אני לא יכולה לדבר איתה יותר, בגלל שיקר לי מדי להתקשר אליה"

עוד 941 מילים

פרויקט צילומים "זה יותר קשה מהפיגוע במגדלי התאומים"

הצלם ג'ונתן אלפיירי יצא למסע לתוככי בית לוויות יהודי בניו יורק, שם, למרבה הצער, הובילה הקורונה לפריחה בעבודה ● דומיניק קרלה, מנהל בית הלוויות גוטרמן, אומר שלא ראה מספר כזה של מתים ב-30 שנות הקריירה שלו – והוא מעולם לא רצה לראות ● תיעוד מיוחד

עוד 343 מילים ו-1 תגובות

בירושלים הסטטוס קוו מתערער ● בדמשק נערך קונצרט היסטורי ● בוושינגטון מאיימים על אסד ● במצרים סוחרים במסכות משומשות ● בלוב מכנים את ברק אובמה "עבד" ו"טיפש" ● ואיזה אירוע נורא קרה בעיראק ביוני 1941 ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 917 מילים

לא ידענו מאיפה נשלם שכירות, שכר לימוד, אפילו כיצד נרכוש אוכל

עכשיו, כשהעניינים כנראה מתחילים לחזור למסלולם, אפשר לבחון את מה שעברנו. אז איך זה היה להיות סטודנטית בתקופת קורונה? אותו דבר כמו להיות סטודנטית בתקופה רגילה, רק עם יותר בכי, התקפי חרדה, עומס, דאגות כלכליות ואי-ודאות משוועת.

הקורונה הכתה בנו כמו הודעה של מרצה על שיעור השלמה ביום שישי. צפוי, אבל אף אחד לא תכנן לקחת בזה חלק עד שהוא הודיע על נוכחות חובה, או במקרה שלנו בידוד.

איך זה היה להיות סטודנטית בתקופת קורונה? אותו דבר כמו להיות סטודנטית בתקופה רגילה, רק עם יותר בכי, התקפי חרדה, עומס, דאגות כלכליות ואי-ודאות משוועת

זה קרה ממש בתחילתו של סמסטר ב', אני זוכרת את המרצה מדברת איתנו על תוכנה בשם “zoom”, ושרוב הסיכויים נעבור ללמוד למידה מקוונת, מהבית. בהתחלה שמחתי, איזה כיף, נלמד מהמיטה, לא נצטרך להתעורר מוקדם יותר או לבשל מראש או ללבוש בגדים אמיתיים שהם לא פיג'מה.

אך עד מהרה מאוד החלום הפך לסיוט.

העומס הלימודי גדל בטענה ש"גם ככה אנחנו לא עושים כלום", לפתע סילבוסים שלמים השתנו והתהפכו, נוספו מטלות רבות, הדרישות עלו. וללמוד במיטה זה לא באמת נוח אז אין ברירה, את יושבת על כיסא מול מסך 12 שעות ביממה.

ההבנה העמוקה שישראל היא כנראה לא אומת הייטק גדולה כי בכל זאת כל שיעור השאלה הכי נפוצה הייתה "שומעים אותי?".

דברים שנקלטו במצלמות וידאו שאולי היה עדיף שלא היינו רואים. התמודדות עם קריוקי בעשר בבוקר של השכנים.

ובכל זאת, שום דבר לא הכין אותנו לגזירה הנוראית מכל. ולא, אני לא מדברת על ביטול הפאנג'ויה או ימי הסטודנט אלא על הודעת היציאה לחל"ת. קחו לנו את הקפה, את הסיגריות, את החומוס בבניין רפואה, אבל אל תקחו לנו את הפרנסה.
הקושי הכלכלי בתקופה זו הביא אותי ואת חבריי  לספסל הלימודים לנקודות אפלות ופחדים אמיתיים.

שום דבר לא הכין אותנו לגזירה הנוראית מכל. ולא, אני לא מדברת על ביטול הפאנג'ויה. קחו לנו את הקפה, את החומוס בבניין רפואה, אבל לא את הפרנסה. זה הביא אותנו לנקודות אפלות ופחדים אמיתיים

חלקנו לא ידענו מאיפה נשלם שכירות, שכר לימוד, או אפילו כיצד נרכוש אוכל. בעקבות כך לא הייתה ברירה מלבד לחזור לגור אצל ההורים. ענין שיש לו השלכות משלו, הן רגשיות, הן נפשיות והן פיזיות.

בנוסף, רוב גדול של הסטודנטים מסתמכים על מלגות שבוטלו או לא המשיכו להתקיים במתכונת רגילה עקב המציאות החדשה.

הדבר היחידי שקצת נתן לי אוויר לנשימה זו המלגה שקיבלתי מקרן אייסף, אבל לצערי זה לא מספיק. אני ממש מקווה שהמדינה תבין שציבור שלם של סטודנטים נמצא בבעיה קשה, ויוכלו לסייע לנו כדי שלא נאלץ חלילה לנשור מהלימודים.

לסיכום, אינני יודעת מה יותר גרוע: גל החום המכה בנו, המצב הכלכלי של הסטודנטים, ריבוי השרים בממשלה או העובדה שתקופת המבחנים ממש קרובה. אבל מה שאני כן יודעת זה שרובנו מבינים שהסמסטר הזה די אבוד. יש לנו עוד הרבה מה ללמוד בהקשר ללמידה מקוונת ודווקא כסטודנטית לחינוך אני מבינה כמה הוראה טכנולוגית היא העתיד.

עדן בן אור לומדת לתואר דו-חוגי בחינוך שנה ב', ותרבות צרפת וצרפתית שנה א', באוניברסיטת תל-אביב,  מלגאית קרן אייסף

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 439 מילים

למקרה שפיספסת

עודכן אתמול
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

הדילמה של הקהילה היהודית בעיר הבוערת

הקהילה היהודית במיניאפוליס - שם החלו המהומות בארצות הברית, בעקבות הריגת ג'ורג' פלויד בידי שוטר - חצויה ● מצד אחד, חברי הקהילה נחושים להגיש עזרה לעיר הבוערת ● מצד שני, הם חוששים להפוך בעצמם למטרה

עוד 654 מילים

תיעוד מיוחד הסינים מראים לזרים את הדרך החוצה

בתי עסק ומקומות ציבוריים מגרשים אותי בזה אחר זה ● במקביל, הסינים מתקרבים לדת אחרי שנים של התרחקות כפויה, ומתחילים להבין שהנזק האמיתי והעמוק לכלכלה עוד לפניהם ● ואני מתחילה להתכונן לפרידה שלי משגנחאי ● הפרק הרביעי ביומנה של יפעת פרופר, המתעדת את עידן הקורונה בסין

עוד 3,460 מילים

שר האנרגיה יובל שטייניץ כינס השבוע את התקשורת כדי להציג את היעדים האנרגטיים של ישראל לעשור הקרוב ● היעד: 30% אנרגיות מתחדשות בישראל ב-2030 ● אפשר להיות חמוצים ולומר שזה לא מספיק, ואפשר להטיל ספק אם זה יתממש, אך עצם העובדה ששטייניץ מדבר על 2030 במדינה שהפכה את החלטורה וחוסר התכנון למקצוע, ראויה להערכה ● פרשנות

עוד 739 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
זַעַם

הזעם מורגש בכל פינה. גולמי, מופרז, רושף. רותח ועולה על גדותיו. רגש ראשוני, קדום, לא מעובד, לא מרוסן, לא מעודן. מעורר חרדה לא פחות משהוא מספק פורקן ● יכול להיות שהצלחנו לשטח את עקומת התפשטות הקורונה; ספק רב אם נצליח לחמוק מגלי הזעם שעוד יגאו בעקבותיה

עוד 1,065 מילים ו-1 תגובות

ישראלים ששוהים בארה"ב ללא ויזה חוששים לקבל סיוע בקורונה

מהגרים ישראלים בקליפורניה שאיבדו את עבודתם במשבר הקורונה, חוששים לבקש סיוע ממשלתי שעשוי לסכן את זכאותם לגרין קארד ● "אחרי שהחברה שבה אני עובד נסגרה לפרק זמן בלתי ידוע, רעדתי מפחד. אני דואג למצבי הפיננסי, דואג לבריאות, אבל בעיקר לכסף", מספר גיא, שחי בארה"ב עם משפחתו ● אך הוא מסרב לבקש עזרה

עוד 1,139 מילים

גנץ: "נשמור על חירות הפרט והדמוקרטיה גם בזמן חירום"

השר רפי פרץ: יש בתוכנית הסיפוח סעיפים שלא נוכל לקבל ● מנדלבליט: ישנה דחיפות לחוקק את חוק הקורונה, כי תקנות החירום יפקעו בקרוב ● נציבות שירות המדינה אישרה את מינוי פרופסור חזי לוי לתפקיד מנכ"ל משרד הבריאות ● ועד רשות שדות התעופה הפסיק את שביתת הפתע בנמל התעופה בן-גוריון, לאחר שנקבעה פגישה בעניינו בין שרת התחבורה רגב ושר האוצר כ"ץ

עוד 22 עדכונים

"נתניהו מנתק את ארץ ישראל מהיהודים"

ראיון הקרע במחנה הימין סביב החלת הריבונות רק הולך ומחמיר ● בראיון לזמן ישראל, אומר עירא רפפורט, מי שהיה חבר במחתרת היהודית: "צריך להילחם בזה בצורה חריפה מאד" ● כמו רבים מחבריו ביו"ש, הוא תוקף בחריפות את טראמפ ונתניהו ● "כשאתה מוסר את ארץ ישראל לאויבים, זה החטא הגדול ביותר. אבל כשאתה גם מנתק את היישובים - זה עוון לא פחות גדול" ● אבל, הוא מרגיע, זה לא יזלוג לאלימות: "מה שהיה טוב בזמנו, לא נכון להיום"

עוד 987 מילים

פטר אקשטיין קובקס הגן על מיעוטים ברומניה במשך עשרות שנים ● וגם הוביל את מאבק הלהט"ב שם ● למרות שאביו היה יהודי, הוא מעולם לא שקל לעלות לארץ ● האם המורשת הליברלית שלו תשרוד שלו את גל הלאומנות באזור, שאותו מוביל השכן מהונגריה, ויקטור אורבן? ● ראיון

עוד 1,244 מילים

ציוץ אחד יכול לעצור את הדהירה לסיפוח חד-צדדי

פרשנות לפני כארבעה חודשים הציג נשיא ארה"ב את תוכנית המאה - "משלום לשגשוג: חזון לשיפור חייהם של הפלסטינים והישראלים" ● משפט אחד שאמר טראמפ בנאומו באותו יום, אשר עומד בניגוד גמור לתוכנית הכתובה והמושקעת, איפשר לנתניהו לחתור תחת התוכנית ולהפוך אותה למסך עשן עבור פעולת הונאה חד-צדדית - שתפגע קשות במרקם היהודי והדמוקרטי של מדינת ישראל ● האם טראמפ יתערב לפני שיהיה מאוחר מדי?

עוד 3,152 מילים ו-1 תגובות

רוב הישראלים ציפו מבג"ץ לפסול את נתניהו

סקר מדד השלום מעלה כי רק 35% מהישראלים תומכים בפסיקת בג"ץ שאיפשרה לנתניהו לכהן כראש ממשלה, לעומת 51.5% שציפו מבג"ץ לפסול אותו ● לתמיכה הרחבה באקטיביזם שיפוטי במקרה של ראש ממשלה הנאשם בפלילים שותפים מצביעי ימין רבים ● קמפיין הליכוד להחרבת שלטון החוק פוגע אנושות גם בבני גנץ, העלול להיפלט מהפוליטיקה מוקדם מהצפוי ● פרשנות

עוד 854 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה