קאבול מציגה: יהודי אחד, המון אנטישמיות

כיצד קרה שהעיר קאבול, שאוכלוסיית היהודים בה מונה רק אדם אחד, נגועה באנטישמיות רחבה? ● החוקרים מאמינים כי חלק משנאת היהודים נובע מביקורת על פעולות ממשלת ישראל, וחלקה מושפע מאיראן - ואפילו מגרמניה הנאצית של שנות הארבעים ● "מאוד לא סביר שהשנאה נובעת מהיכרות כלשהי עם יהודים" ● דיווח מיוחד מאפגינסטן

20/07/2019 15:27
גבר אפגני בקאבול, חולף על פני ציור קיר בסמוך לאתר של פיגוע קטלני, שכתובות עליו ססמאות "מוות לישראל" (צילום: עזתוללה מהרדאד)

ביום שמשי וקר בינואר 2018, אנשי הטליבאן פוצצו רכב אמבולנס מלא במטעני נפץ מאולתרים ברחוב הומה אדם במרכז קאבול. הפיצוץ גבה את חייהם של מאה בני אדם, וההלם שבעקבותיו מילא את תושבי העיר בייאוש.

לאחר פיגוע הטרור, קבוצה של אמנים אפגנים צעירים ציירה על קיר בטון בסמוך לאתר הפיגוע דמויות של גברים רעולי פנים וחשופי פנים סוחבים יחד מטען של לבבות אדומים גדולים.

ציור הקיר אמור היה להוות סמל לאהבה ולתקווה, אבל כעבור זמן מה הוא הושחת במסרים ששורבטו עליו בעיפרון שחור: "מוות לישראל", "אללה אכבר" ו"חמינאי הוא המנהיג שלנו".

"ייתכן שאנשים קיבלו כסף כדי לכתוב את הססמאות האלה", אומר אסיף יוסופי, פעיל חברתי שהשתתף בהפגנת סטודנטים נגד חגיגות יום ירושלים הבינלאומי, אירוע שנתי שהחל באיראן ב-1979 ושנועד להביע הזדהות עם העם הפלסטיני, בד בבד עם התנגדות לישראל ולציונות.

אירועי יום ירושלים הבינלאומי מתקיימים מדי שנה ביום שישי האחרון של חודש רמדאן, שחל השנה ב-31 במאי.

"בכל שנה, איש הדת המוסלמי סייד חוסיין מזארי משלם לנערי רחוב בקאבול כדי להתאסף ולחגוג את יום ירושלים הבינלאומי", אומר יוסופי.

מרכזי דת מעטים באפגניסטן מתקיימים במימון עצמי או מקומי. בדומה למתרחש במדינות אחרות במזרח התיכון, כמו עיראק, לבנון, תימן, בחריין ופקיסטן, רבים מחכמי הדת השיעים באפגניסטן מקבלים מימון מאיראן. יוסוף טוען כי מזארי נמנה עימם, אף על פי שהוא סבור שמזארי לא יודה בכך בפומבי.

זבולון סימן-טוב נוגע במזוזה בפתח ביתו (צילום: עזתוללה מהרדאד)

זבולון סימן-טוב נוגע במזוזה בפתח ביתו (צילום: עזתוללה מהרדאד)

הרפובליקה האסלאמית של איראן, שממשלתה אנטי-ישראלית במוצהר, מחזיקה נוכחות מודיעינית באפגניסטן, ותומכת בקבוצות מקומיות שמשרתות את האינטרסים הלאומיים שלה.

ישנם מומחים הסבורים שאיראן היא שעומדת מאחורי הפצת האנטישמיות בקרב שכנתה ממזרח, כחלק ממאמציה לבניית חזית מאוחדת נגד ישראל.

האם תיתכן אנטישמיות ללא יהודים?

"הביטוי 'מוות לישראל' הוא בפירוש אנטישמי", אומרת פרופ' שנא סיפי, מרצה ללימודי דת בסנטר קולג', בית ספר פרטי ליברלי לאמנויות בדנוויל, קנטקי. "אבל ישנה גם הרבה ביקורת כלפי הממשלה הישראלית, שאיננה אנטישמית, וזהו חלק מהאתגר".

אנשי אקדמיה החוקרים זה שנים את מקורות האנטישמיות הגיעו לתמימות דעים מסוימת באשר לשורשיה במדינות אירופאיות כמו גרמניה.

אבל באפגניסטן, שנשלטת בידי אסלאמיסטים ושאין בה כלל קהילה יהודית, הבנת מקורותיה של האנטישמיות היא בבחינת אתגר. נכון להיום ידוע על יהודי אחד בלבד שחי במדינה.

"שנאה אינה מובילה לדבר מלבד הרס", אומר ד"ר ווי טק יונג, עובד סיוע שמנהל מרכז להפצת סובלנות חברתית בקאבול. "אנחנו צריכים להתייחס באהבה לכל העולם"

"זה מעורר תמיהה. קיימים דיונים אקדמיים על המקורות של שנאת יהודים במדינות כמו אפגניסטן, שבה מאוד לא סביר שהיא נובעת מהיכרות כלשהי עם יהודים", אומר ד"ר גונתר ייקלי, פרופסור אורח ללימודי יהדות באוניברסיטת אינדיאנה, שמחקרו מתמקד באנטישמיות.

"לדברי אסתר ובמן, חוקרת בכירה במכון לחקר האנטישמיות ובמרכז דיין באוניברסיטת תל אביב, הלאומנות הפאן-ערבית והאסלאם הקיצוני טיפחו שנאה לא רק כלפי ישראל אלא גם כלפי יהודים", אומר ייקלי.

ייקלי מוסיף כי שנאת היהודים באפגניסטן עשויה להיות גם השפעה ארוכת טווח של מאמצי התעמולה של גרמניה הנאצית במהלך מלחמת העולם השנייה, שכללה תכניות רדיו ששידר המשטר הנאצי למדינות דוברות ערבית ושייחסו ליהודים תכונות שטניות.

כמעט שמונים שנה לאחר השואה, אדולף היטלר עדיין זוכה לפופולריות רחבה באפגניסטן, ודמותו עדיין מופיעה לעתים בכרזות פרסומת – למשל בפרסומת לקורס לדיבור מול קהל, שמציגה אותו כנואם לדוגמה.

לפי אמרה אפגנית ידועה, היטלר השאיר בחיים כמה יהודים כדי להזכיר לעולם כמה הם מזיקים.

"ישנו גם דיון על יסודות אנטי-יהודיים במסורות האסלאמיות", אומר ייקלי. "למשל, העיתונאי הקנדי-פקיסטני טארק פתח או מדען המדינה והפרופסור בסאם טיבי טוענים שהאסלאמיסטים מפרשים את האסלאם באופן שגוי ומקדמים רטוריקה אנטישמית".

בשיחות פרטיות, אנשי דת נוקשים משווים בין טרוריסטים ליהודים, ואומרים ש"אפילו" היהודים טובים יותר מטרוריסטים. בזירה הפוליטית, קבוצות אתניות באפגניסטן שאינן פתאניות סבורות שהפתאנים, המהווים את הקבוצה האתנית הגדולה ביותר במדינה, היו יהודים במקור.

ד"ר דאווד מורדיאן, ראש המכון האפגני ללימודים אסטרטגיים, דוחה את ההיפותזה שלפיה הפתאנים היו יהודים בעברם, ואומר שהתאוריה הזאת התפתחה בעקבות אג'נדה פוליטית.

שרידים לקהילה משגשגת

מוצאם של הפתאנים אולי איננו מהעם היהודי, אבל קהילה יהודית גדולה שגשגה פעם במדינה המרכז-אסיאתית. ב-2013 מצאו חוקרים מסמכים יהודיים נדירים מימי הביניים, המתוארכים למאות ה-11 עד ה-13, במערות במחוז במיאן שבאפגניסטן.

בשיאה, הקהילה היהודית במדינה מנתה, על פי הערכות, כ-40,000 נפש, אולם עם השנים חבריה היגרו משם בהדרגה. הקמתה של ישראל ב-1948 משכה אליה את רוב היהודים הנותרים.

קאבול, אפגניסטן, 2019 (צילום: AP Photo/Rahmat Gul)

קאבול, אפגניסטן, 2019 (צילום: AP Photo/Rahmat Gul)

בשנות ה-60 עזבה קבוצה גדולה של יהודים אפגנים את המדינה, אחרי מאות שנים של חיי שלום והרמוניה משותפים עם השכנים המוסלמים, והם התיישבו בניו יורק ובתל אביב.

"באופן אישי, אני חושב שזה שילוב של גורמים רבים, בכלל זאת העובדה שאף אחד לא ממש הביע התנגדות לגרסאות מאוד ראשוניות של תיאוריות קונספירציה במדינות כמו אפגניסטן", אומר ייקלי. "אבל הדמוניזציה של היהודים כבר מועמדת בסימן שאלה".

לאחר ארבעה עשורים של שנאה, התנגשויות מזוינות ופיגועים, רבים מבני הדור הצעיר באפגניסטן כבר מאסו ביחסי האיבה.

"שנאה אינה מובילה לדבר מלבד הרס", אומר ד"ר ווי טק יונג, עובד סיוע שמנהל מרכז בקאבול להפצת סובלנות בין הקבוצות האתניות השונות באפגניסטן. "אנחנו צריכים להתייחס באהבה למשפחה שלנו, לחברינו, לקהילה שלנו ולכל העולם".

באפגניסטן שלאחר המלחמה צמח דור חדש, משכיל, המתנגד לאי-סובלנות.

"רוב האנשים המשכילים, אלה שמבינים את העולם, מתנגדים לשנאה", אומר יוסופי. "אני מסתכל על כולם בצורה שווה – כולנו בני אדם".