איך יוצאים מהכאוס? מעבירים את חוק הקלון

שלט בהפגנה בבלפור (צילום: ערן עציון)
ערן עציון
שלט בהפגנה בבלפור

הבחירות הרביעיות המשיכו את מגמת ההתפוררות והפיצול במערכת הפוליטית. לאחר שגזז את מחלפותיהם וגזר את חליפותיהם של בני גנץ וגבי אשכנזי, חתך נתניהו בשתי איבחות-חרב את הרשימה המשותפת, ואת הציונות הדתית/ימינה. בכך הוא הגביר את אי-היציבות והכאוס, והפך בחירות חמישיות מ"לא יעלה על הדעת" ל"נורמלי החדש".

הבחירות הרביעיות המשיכו את מגמת ההתפוררות והפיצול במערכת הפוליטית. לאחר שגזז את מחלפותיהם וגזר את חליפותיהם של גנץ ואשכנזי, חתך נתניהו בשתי איבחות-חרב את הרשימה המשותפת, ואת הציונות הדתית/ימינה

התוצאות העלו אל פני השטח מגמות-עומק מסוכנות. בדומה לדמוקרטיות פגומות אחרות בעולם, מפלגות ועמדות קיצוניות מצליחות לרכב על גלי אי-האמון, העובדות האלטרנטיביות, הקסנופוביה, הגזענות והפופוליזם הלאומני. אין שום סיבה לחשוב שבחירות חמישיות ישנו את המגמות הללו. כנראה שבדיוק להיפך.

לכן, משימת-העל של כל הפטריוטים הישראלים, כל אלה שמבינים את הצורך האקוטי ביציבות שלטונית, בעצירת מחול-השדים ההרסני שנתניהו הוא הוא הכוריאוגרף והרקדן הראשי בו, היא מניעת בחירות חמישיות.

הדרך לעשות זאת מתחילה בהעברת חוק אחד. חוק הקלון. חוק שימנע מנאשם/ים/ות בפלילים את היכולת לכהן בתפקיד ציבורי בכיר. נאשם/ת בפלילים בעבירה שיש עימה קלון לא יוכל להתמודד בבחירות לראשות עיר, לכנסת, לראשות הממשלה או לנשיאות.

זהו סטנדרט שהחוק הישראלי מחיל כבר היום על מועמדים למשרות כמו מורה בבית ספר או נהג מונית. קל וחומר שיש להחיל אותו על מי ששואפים לכהן כנבחרי ציבור, לקבוע גורלות ולקבל החלטות שיציבו אותם – כנאשמים בפלילים – בניגוד עניינים חמור, מהותי, תפקודי ומתמשך מול אותו ציבור.

חוק שכזה – בנוסח מוגבל, הממוקד במניעת הרכבת קואליציה על ידי נאשם בפלילים – היה קרוב לעבור אחרי סבב הבחירות השלישי. לפי דיווחים שונים בני גנץ, הנדל והאוזר הם אלה שמנעו את העברתו. במהלך מערכת הבחירות הצהיר גדעון סער שיהיה "מוכן לשקול" תמיכה בחוק כזה. התקשורת הכבושה נמנעה מלשאול את שאר ראשי המפלגות לדעתם בנושא הקריטי הזה, מסיבות (שאינן) שמורות עימה.

במצב הנוכחי חוק שכזה ישמוט את השטיח מתחת לרגלי נתניהו, שכן הוא ימנע ממנו להתמודד בבחירות חמישיות, ובפועל יאלץ אותו להפנות את כל מאמציו לשימור מעמדו כחבר הכנסת הנוכחית – שתהפוך לאחרונה שבה יוכל לכהן – או להתמודדות על תפקיד נשיא המדינה, תוך דרישה להחרגת תפקיד זה מנוסח החוק.

חוק שימנע מנאשם פלילי לכהן בתפקיד בכיר זהו סטנדרט שהחוק הישראלי מחיל כבר על מועמדים להיות מורה או נהג מונית. קל וחומר שיש להחילו על השואפים לכהן כנבחרי ציבור ולקבל החלטות שיציבו אותם בניגוד עניינים מהותי נגד הציבור

חוק שכזה ישנה בבת אחת את כל תחשיבי השחקנים הפוליטיים, יגדיל את מרחב התמרון של חלקם, ויצמצם מאוד את זה של אחרים. כך למשל גם דרעי וגם ליצמן, הממתינים להחלטת מנדלבליט בעניין הגשת כתבי אישום כנגד כל אחד מהם, ייאלצו לחשב מסלול מחדש.

מבקרי המהלך יטענו כי מדובר ב"חוק פרסונלי", ואין להכחיש שמשמעותו העיקרית תהיה עיקור יכולתו של נתניהו להמשיך ולגרור את המדינה לתהומות, אבל במהותו הוא יהיה חוק א-פרסונלי, תחילת מהלך גדול של ניקוי ותיקון הפוליטיקה והדמוקרטיה הישראלית. מהלך שגם יאפשר כינון קואליציה יציבה, וגם יציב סטנדרט ראוי לנבחרי ציבור.

שתי לשונות המאזניים – בנט ועבאס – הן אלה שיקבעו את המשך תנועתה של הדמוקרטיה הישראלית. יש ביכולתם לתמוך בחוק הקלון, למנוע בחירות חמישיות וליאלץ את כלל השחקנים ליישר קו ולהקים קואליציה יציבה. במקום לנהל משא ומתן מושחת על ג'ובים ותקציבים לסקטורים הקטנים שהם מייצגים, הם יכולים לתרום תרומה ממשית להעלאת ישראל על פסים חדשים של שפיות ויציבות.

מיד אחרי העברת חוק כזה בקריאה ראשונה, הדינמיקה הפוליטית תשתנה. ככל שהחוק יתקדם לקריאה שנייה ושלישית, נתניהו, דרעי וליצמן יירדו על ברכיהם ולמטה משם. נתניהו ייאלץ לבחור בין האופציות הבאות – התמודדות על תפקיד נשיא המדינה, הצעות רוטציה פרועות לבנט, לפיד, ואפילו ליברמן וסער, יציאה לנבצרות ושמירה על מעמדו כחבר כנסת, או פתיחת משא ומתן לעסקת טיעון.

מניעת בחירות חמישיות היא המכנה המשותף הרחב ביותר בין המפלגות והציבור הישראלי כולו. נתניהו כבר מנסה להשתמש בשוט הבחירות החמישיות כדי להפעיל לחצים על בנט ואחרים ולצרפם לקואליציה בראשותו. האינטרס הציבורי הברור הוא לקחת מנתניהו את השוט הזה, ולהפנות אותו כלפיו – בחירות חמישיות? עושים בלעדיך, או לא עושים בכלל.

ערן עציון הוא יזם מדיני ופוליטי, דיפלומט בכיר לשעבר, כיהן כסגן ראש המועצה לביטחון לאומי במשרד ראש הממשלה, וכראש התכנון המדיני במשרד החוץ. המוטו שלו הוא: Speak Truth to Power. מאמין שהמפתח לעתיד ישראל, והעולם החופשי, הוא מהפיכה בשיטה הדמוקרטית

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 616 מילים
סגירה