הגיע הזמן לעסוק במהות ולכונן חוקה בישראל

שופט בית המשפט העליון יצחק עמית (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
יונתן זינדל/פלאש90
שופט בית המשפט העליון יצחק עמית

מערכת הבחירות הרביעית בתוך שנתיים מאחורינו, אבל מרבית השאלות עוד נותרו פתוחות ובלא מענה. האם תהיה כאן ממשלה יציבה? איזה מפלגות ירכיבו אותה? ואולי השאלה הגדולה מכולן – מי יעמוד בראשה?

אמנם עוד לא ברור איזו ממשלה תקום כאן ואת מי היא תכלול, אולם ברור כבר עכשיו שהאידאולוגיה שיחקה תפקיד קטן מאוד במערכת הבחירות האחרונה, אם בכלל. מבדיקה שערכנו במכון זולת לשוויון וזכויות אדם, מתוך 14 המפלגות המובילות, 6 מפלגות לא פרסמו מצע כלל. בתוכן גם מפלגת השלטון, הליכוד, שנראה שלא טרחה לעדכן את בוחריה מהם החזון ותכניות הפעולה שלה. חמש המפלגות הנוספות הן ש"ס, יהדות התורה, הציונות הדתית, הרשימה המשותפת ורע"ם.

לא ברור איזו ממשלה תקום כאן ואת מי היא תכלול, אולם ברור כבר עכשיו שהאידאולוגיה שיחקה תפקיד קטן מאוד במערכת הבחירות האחרונה, אם בכלל. מתוך 14 המפלגות המובילות, 6 מפלגות לא פרסמו מצע כלל

בניגוד למפלגות, דווקא האזרחים בישראל מבהירים שהאידאולוגיה, העיסוק במהות וההגנה על הזכויות שלהם – הם הדבר החשוב, המשמעותי וההכרחי, והם גם הבסיס לציפיותיהם מהמפלגות.

למעלה מ88% ממשיבי סקר זכויות האדם שערכנו העידו כי הזכות להתפרנס בכבוד, הזכות לשירותי בריאות והזכות לשוויון בפני החוק חשובות להם מאוד. כמו כן, לדעת רובם המוחלט של המשיבים, נושא זכויות האדם אינו עומד בראש סדר העדיפויות של המפלגות.

 ארבע פעמים יצאנו למערכות בחירות שנסובו באופן בלעדי כמעט סביב הסוגיות הפרסונליות – מי יהיה ראש הממשלה והאם תקום קואליציית חסינות, ונדמה שהעיסוק במהות הוזנח והוזז הצידה על ידי מרבית הפוליטיקאים שלנו, כזוטות חסרות חשיבות.

בשנים האחרונות אנחנו רואים איך זכויות האדם והיסודות שנקבעו במגילת העצמאות נשחקו עד דק. המגמות האלה יכולות להתרחש, כמעט באין מפריע, בהיעדרה של חוקה שוויונית ופלורליסטית, יציבה וחזקה, שמגינה על הזכויות שלנו, על השוויון ועל המסורת הדמוקרטית.

לאור הדברים, בדקנו מהי עמדת המפלגות השונות לגבי כינון חוקה בישראל. כאן, למרבה הצער, התגלתה תמונת מציאות עגומה אף יותר מזו הקודמת.

מצאנו שרק 5 מפלגות (מתוך 14 מפלגות שבדקנו בסך הכל) התייחסו לנושא החוקה באופן מפורש במצע שלהן (יש עתיד, ישראל ביתנו, כחול לבן, העבודה ומרצ).

בניגוד למפלגות, דווקא האזרחים בישראל מבהירים שהאידאולוגיה, העיסוק במהות וההגנה על הזכויות שלהם – הם הדבר החשוב, המשמעותי וההכרחי, והם גם הבסיס לציפיותיהם מהמפלגות

למעשה, גם מבין המפלגות שכבר טרחו, פרסמו מצע וגיבשו חזון, אלה שלא הסתפקו בכרזות וסיסמאות בחירות ודיברו עם הבוחרים – איתנו – על אידאולוגיה וערכים – חלק ניכר כלל לא התייחסו במצע לחוקה או לצורך בה. כאילו מדובר בסוגיה שולית, זניחה ממש.

אבל הרי זו כלל אינה סוגיה שולית. יתרה מכך, רבות מתכניות הפעולה שפרסמו המפלגות במצעים שלהן נסמכות על קיומה של חוקה חזקה ויציבה. כך למשל, מפלגת תקוה חדשה פרסמה חזון מפורט ותכניות פעולה ברורות, אך לא התייחסה מפורשות לחוקה במצע שלה. תכניות הפעולה של המפלגה, כפי שפורסמו באתר האינטרנט שלה, פורטות צעדים לשיפור ושיקום מערכת החינוך ושוק הדיור, וכן מתארות באריכות כיצד "כל אדם עם מוגבלות ימצה את זכויותיו באמצעות מדיניות, חקיקה ותקציבים מתאימים". אולם זכויות כמו הזכות לחינוך, הזכות לדיור, וזכויות הכרחיות לשילוב אנשים עם מוגבלות כמו הזכות לנגישות, לתעסוקה או לבריאות  – כולן, ללא יוצא מן הכלל, מחייבות חוקה חזקה שתבטיח אותן, ושתגן עליהן באמצעות עיגונה של ביקורת שיפוטית חזקה.

עוד סביר גם, שאילו הייתה בישראל חוקה חזקה שמגנה על הזכויות שלנו וביניהן הזכות לפרטיות, גם תפוח האדמה הלוהט האחרון בעניין פגיעה בפרטיות הרפואית ופרסום מידע בדבר מתחסנים ולא מתחסנים לא היה מגיח אל אוויר העולם, וגם אילו היה מגיח, היה נתקל באיזונים ובבלמים הקבועים בחוקה והמצמצמים את הפגיעה בזכות למינימום האפשרי.

רק חוקה חזקה ויציבה תגן מפני הצעות חקיקה אנטי דמוקרטיות או צעדים הפוגעים בזכויות אדם ואזרח.

השנה האחרונה ומשבר הקורונה ממחישים זאת היטב. נדמה שכמעט כל זכויות האדם נפגעו בעקבות המשבר ובקשר אליו. רק לאחרונה, בפסק הדין המכונן של בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ – שביטל את החלטת הממשלה להגביל משמעותית את הכניסה לישראל לקראת הבחירות – מנה כבוד השופט עמית את "עשר המכות החוקתיות" שפגעו בזכויות אדם והפרו אותן בתקופת המשבר. בתוכן ניתן למצוא התייחסות לכל הזכויות כמעט – פגיעה קשה בחירות, בפרטיות, בחופש הביטוי, בחופש הדת, בחופש העיסוק, בזכות לקניין, בזכות לעבודה, בזכות לחינוך ובזכות לאוטונומיה אישית.

אילו הייתה בישראל חוקה חזקה שמגנה על זכויותינו, ובהן הזכות לפרטיות, גם עניין הפגיעה בפרטיות הרפואית ופרסום מידע בדבר מתחסנים ולא מתחסנים לא היה עולה, וגם אם כן, היה נתקל באיזונים ובבלמים הקבועים בחוקה

חוקה חזקה הייתה יכולה לעדן ולצמצם את הפגיעה בהן, להגביל אותה למינימום ההכרחי, להכפיף אותה לביקורת שיפוטית ועוד.

עו"ד מור הרניק בלום, מנהלת תחום קידום מדיניות במכון "זולת" לשוויון וזכויות אדם. בת 29, בוגרת תואר ראשון במשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים, וכיום גרה ליד כיכר דיזינגוף בתל אביב. מתמחה בדיני עבודה ומשפט פלילי. פעילה חברתית ופוליטית ביום, צוללת בים בלילה, בין לבין חוקרת דולפינים וחברת ועד מנהל בעמותה למענם (צילום: דן חיימוביץ')

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 683 מילים
סגירה