האסון העולמי הבא: תעשיית הפלסטיק מחסלת את הפוריות

בספר חדש המסכם כ-25 שנות מחקר, מזהירה המומחית פרופ' שאנה סוואן: בתוך כשני עשורים, רוב הגברים בעולם לא יהיו פוריים ● סוואן חושפת את הנזק שגורמת חשיפה מוגברת לכימיקלים אשר בשימוש במיוחד בתעשיית הפלסטיק - כולל התבגרות מינית מוקדמת, ירידה באיכות הביציות וספירת הזרע, כיווץ גודל הפין - ואובדן חשק מיני ● ויש גם המלצות מעשיות איך להקטין את הנזק

ספירת זרע. אילוסטרציה
ספירת זרע. אילוסטרציה

מדענים ומחקרים מתריעים כבר שנים שהחשיפה המוגברת לכימיקלים שבהם נעשה שימוש בתעשייה בכלל ובתעשיית הפלסטיק בפרט, גורמת לירידה חדה בפוריות של בני האדם עם דגש על ספירת הזרע של גברים בעולם המערבי.

עכשיו האזהרות עולות מדרגה: בספר חדש שיצא לאחרונה, "הספירה לאחור", קובעת פרופ' שאנה סוואן, מומחית לבריאות הסביבה ובריאות הציבור ואפידמיולוגית מבית החולים "הר סיני" בניו יורק, שחשיפה מוגברת לפטאלאטים (קבוצת כימיקלים שנעשה בה שימוש במוצרים רבים) לא רק פוגעת באיכות הזרע – אלא גם מכווצת את גודל הפין ואת נפח האשכים על ידי פגיעה בהורמונים הגבריים.

עטיפת הספר "הספירה לאחור" מאת פרופ' שאנה סוואן
עטיפת הספר "הספירה לאחור" מאת פרופ' שאנה סוואן

גם הנשים לא נחלצות בלי פגע: נערות חוות התבגרות מינית מוקדמת ונשים סובלות מירידה באיכות הביציות ומשיעור גבוה יותר של הפלות טבעיות.

סוואן, מוותיקי החוקרים בתחום הקשר שבין מפגעי סביבה ותעשיית הפלסטיק לבריאות הציבור, מסכמת בספרה החדש כ-25 שנות מחקר על ההשפעות הבריאותיות של מזהמים סביבתיים.

כותרת המשנה של הספר לא אופטימית במיוחד: "איך החיים המודרניים מאיימים על איכות הזרע, משפיעים על הפוריות של גברים ונשים ומאיימים על עתיד המין האנושי".

בספר מתארת סוואן כיצד נחשפה לראשונה לנושא – כשקראה ב-1992 דוח על ירידה בספירת הזרע של גברים במערב. מאז הקדישה את עצמה ללימוד מקור הבעיה. באחד ממחקריה גילתה שעוברים של חולדות שנחשפו לפטאלאטים נטו להיוולד עם אברי רבייה קטנים. תופעות דומות נצפו גם בתנינים, לוטרות ובעלי חיים נוספים. אצל דגים, צבים וצפרדעים הופיעו איברים זכריים ונקביים גם יחד.

ב-2017 סוואן הייתה חברה בכירה בצוות שפרסם מחקר מעורר הדים, בו סוכמו נתונים של 185 מחקרים שבהם נבדקו הנתונים של כמעט 43 אלף גברים. במחקר התברר שספירת הזרע של הגבר המערבי הממוצע צנחה ב-59% במשך פחות מ-40 שנה (1973-2011).

פרופ' שאנה סוואן (צילום: האתר הרשמי של שאנה סוון)
פרופ' שאנה סוואן (צילום: האתר הרשמי של שאנה סוון)

לפי סוואן וחבריה החוקרים, את הנזק העיקרי למערכות המין והרבייה גורמים כימיקלים שמתחזים לאסטרוגן, הורמון המין הנקבי, החודרים למערכות הגוף וגורמים נזק למערכת הרבייה. המשבשים האנדוקריניים נמצאים כמעט בכל מקום – באריזות מזון, מוצרי ניקוי, סבון ושמפו, שטיחים, וילונות אמבטיה, צעצועי פלסטיק ועוד. הם מכונים "כימיקלים לנצח", משום שהם אינם מתפרקים בסביבה או בגוף האדם.

"באיזורים מסויימים בעולם", כותבת סוואן, "האישה הממוצעת בשנות העשרים לחייה פורייה כיום פחות משסבתה הייתה בגיל 35, ולגבר הממוצע יש מחצית מהזרע שהיה לסבו. המצב הנוכחי של ענייני הרבייה לא יכול להימשך עוד זמן רב מבלי לאיים על הישרדות האדם. זה משבר עולמי".

"האישה הממוצעת בשנות ה-20 לחייה פורייה כיום פחות משסבתה הייתה בגיל 35, ולגבר הממוצע יש מחצית מהזרע שהיה לסבו. המצב הנוכחי של הרבייה לא יכול להימשך עוד זמן רב מבלי לאיים על הישרדות האדם"

הספר של סוואן מעורר הדים בתקשורת העולמית. ב"ניו יורק טיימס" התפרסמו בימים האחרונים ביקורת על הספר וגם כתבה על הממצאים העיקריים. הכותרת של הביקורת הייתה: "הכימיקלים היומיומיים שעלולים להביא אותנו להכחדה".

ארין ברוקוביץ', פעילת הסביבה המפורסמת שסיפורה האמיתי היווה בסיס לסרט בכיכובה של ג'וליה רוברטס, כתבה מאמר ב"גארדיאן" הבריטי בו תהתה האם האנושות צועדת בעיניים פקוחות לעבר קיצה.

"בקצב אובדן הפוריות לפי ד"ר סוואן", כותבת ברוקוביץ', "ב-2045 רוב הגברים בעולם יהיו לא פוריים. תנו לזה רגע לשקוע. זה אומר שלרוב הגברים לא יהיו ילדים. סליחה על השאלה: איך זה שהאו"ם לא מכנס מייד דיון חירום בנושא?"

"לפי ד"ר סוואן", כותבת ברוקוביץ', "ב-2045 רוב הגברים בעולם יהיו לא פוריים. תנו לזה רגע לשקוע. זה אומר שלרוב הגברים לא יהיו ילדים. סליחה על השאלה: איך זה שהאו"ם לא מכנס מייד דיון חירום בנושא?"

ארין ברוקוביץ' ב-2019 (צילום: ויקיפדיה)
ארין ברוקוביץ' ב-2019 (צילום: ויקיפדיה)

לעומתה, פרופ' אנדריאה גור, מרצה לנוירואנדוקרינולוגיה מאוניברסיטת טקסס, אמרה לטיימס: "אני לא צופה שהמין האנושי ייכחד, אבל אני כן צופה ששושלות משפחתיות ייעלמו בגלל קבוצה של אנשים עקרים".

בראיון שהעניקה לפני צאת ספרה לאתר העצמאי "אינטרספט", סוואן גם קישרה בין חשיפה לפטאלאטים לעניין במין. "מצאנו קשר בין רמות הפטאלאטים בדם של נשים לבין הסיפוק המיני שלהן. מחקרים בסין מצאו שלעובדים עם רמה גבוהה של ביספינול איי בדם יש סבירות גבוהה לבעיות בחיי המין כולל ירידה בתשוקה המינית".

השאלה היא כמובן מה האדם הסביר יכול לעשות עם המידע המאיים והמטריד הזה. הרי מי שחי בעולם המודרני יתקשה מאוד לחמוק מפלסטיק.

לסוואן יש רשימת המלצות מעשיות: לאחסן מזון בכלי זכוכית ולא בכלי פלסטיק; לא לחמם במיקרוגל מזון בכלי פלסטיק; להימנע ככל הניתן מחומרי הדברה; לקנות ככל הניתן מוצרים אורגניים; להימנע משימוש במטהרי אוויר (בהתחשב בריח שרובם מפיקים, מדובר ברווח כפול); ובאופן כללי לבחון את רשימת המרכיבים על מוצרים ולצמצם ככל הניתן את החשיפה לכימיקלים משבשי הורמונים.

אלה המלצות טובות, אבל לא קלות ליישום. בסופו של דבר, המפתח טמון ברגולציה על תעשיית הפלסטיק. מהלכים בכיוון נעשו בשנים האחרונות בעיקר באיחוד האירופי ובקנדה. הידע המדעי המטריד קיים כבר שנים, סוואן בעיקר ריכזה אותו, חידדה אותו ומנסה להניח אותו על השולחן כך שהן הציבור והן מקבלי ההחלטות לא יוכלו להמשיך להתעלם ממנו.

אריזת אוכל בכלי זכוכית. אילוסטרציה (צילום: iStock)
אריזת אוכל בכלי זכוכית. אילוסטרציה (צילום: iStock)

כשמדובר בכל חומר בנפרד, גורמים בתעשייה נוהגים לטעון שהאדם הסביר נחשף אליו במינונים נמוכים ולכן הסיכוי שייגרם נזק זניח. כשמסתכלים על התמונה הרחבה, מתברר שאנחנו מוקפים בחומרים הללו בלי הפסקה.

"לפני 40 שנה לא לקחו ברצינות את משבר האקלים", כותבת סוואן, "עכשיו כולם מבינים שזה איום ממשי. אני מקווה שזה מה שיקרה גם עם סוגיית הרבייה".

"לפני 40 שנה לא לקחו ברצינות את משבר האקלים. עכשיו כולם מבינים שזה איום ממשי. אני מקווה שזה מה שיקרה גם עם הרבייה"

אי אפשר להתעלם גם מההיבט האירוני שטמון באיום ההכחדה: תנועה גוברת והולכת של אנשי סביבה ומומחים (בארץ מוביל את השיח פרופ' אלון טל שהקים את התנועה "צפוף"), גורסת שהאנושות חייבת לצמצם את היקף הילודה כדי לצמצם את העומס על משאבי כדור הארץ ולהקל על הצפיפות שמוכרת היטב לכל ישראלי.

לפי פרופ' סוואן, זה ממילא מה שעומד לקרות – כלומר אסון סביבתי אחד (הפלסטיק), עשוי לסייע בפתרון אסון סביבתי אחר (התפוצצות האוכלוסין).

עוד 853 מילים
סגירה