בדיקת זמן ישראל רשות הטבע והגנים מונעת גישה לטבע. המטיילים יוצאים למלחמה

19 מיליון שקל העשירו את קופת רשות הטבע והגנים בשנת 2019 ● מקורו של הסכום הנאה: קנסות ● המטיילים טוענים שזה כלל לא מקרי, לאחר ששבילים ואתרים בהם ניתן היה לטייל בעבר נסגרו שלא בצדק ● וכך המטיילים נאלצים להיאבק בהחלטות הרשות, שמאפשרת כניסה לתוך פחות מאחוז אחד בלבד מהשטחים הפתוחים במדינה ● "אנחנו שומרים על הטבע, והם פשוט רוצים לסגור אותו"

בתחילת דצמבר הגיעו שמונה בכירים מרשות הטבע והגנים לכניסה לדרך הבשמים שבצפון הערבה. הם קבעו להיפגש שם עם שמונה מטיילים שביקשו לדון על פתיחת מסלולי טיול שנסגרו במשך השנים. מצוידים ברכבי ארבע על ארבע הם יצאו לכיוון השטח הענק, שמשתרע ממזרח למכתש רמון עד כביש 90.

באזור הזה היו פעם עשרות שבילים נהדרים לטיולים, עד שהכניסה אליהם נאסרה. שתי חבורות שרובם גברים, יצאו לשטח הזה תחת שמיים בהירים ואוויר מדברי צח ויבש. בנסיבות אחרות, הייתה יכולה להיווצר שם אחווה בין הצדדים, אלא שבשלב מסוים האווירה נעכרה.

אנשי רשות הטבע והגנים (הרט"ג) והמטיילים נעצרו תחת עץ שיטה ליד סכין נקרות. מעברו השני של הנקיק דמוי הסכין מתנחשל נאקב א-נאמר, אחת הדרכים שהכניסה אליה אסורה.

המטיילים ביקשו הסבר לסגירה. האקולוג של רט"ג שנכח בסיור, טען שהסיבה היא שבמקום הזה מקנן נשר. "אין שם שום נשר. היה אחד אולי לפני עשר שנים, וגם זה במצוק שרחוק מאותה נקודה כמה מאות מטרים", אמר לו בתגובה אחד המטיילים, אורי שחף.

סיור של "מחזירים את הטבע לציבור" והנהלת רט"ג (צילום: אורי בן-דוד)
סיור של "מחזירים את הטבע לציבור" והנהלת רט"ג (צילום: אורי בן-דוד)

לדבריו, בשלב זה האקולוג שינה גרסה. "הוא ענה לי שזה נכון, אבל כשהנשר יחזור ויחוג מלמעלה ויראה מטיילים הוא כבר לא ירצה לשוב ולקנן במקום הזה".

התשובה הזו הכעיסה מאוד את שחף. "אני אוכל ושותה את הדרכים העתיקות האלה ארבעים ומשהו שנים והולך גם לנאקב א-נאמר בלי להשתין לכיוון של אף אחד. אמרתי לו, 'אתה שומע את עצמך? אמרת שיש נשר, אתה יודע שאין ואתה חושב שאולי הוא יבוא פעם ואם יעברו אנשים הוא יילך'.

"הנשר, שהיה פה לסירוגין עשרות שנים, אנשים הלכו לידו והוא לא ברח לשום מקום. הנשר הזה מת ומי שהמית אותו אלה האישורים שרט"ג נתנו לקווי מתח גבוה והרעלות – לא המטיילים".

"הנשר, שהיה פה לסירוגין עשרות שנים, אנשים הלכו לידו והוא לא ברח לשום מקום. הנשר הזה מת ומי שהמית אותו אלה האישורים שרט"ג נתנו לקווי מתח גבוה והרעלות – לא המטיילים"

זה היה הפיצוץ, נקודת רתיחה בין אנשי הגוף שאמון על שמורות טבע והנגשתם לציבור, לבין מי שמרגישים שבכסות של שמירה על ערכי הטבע מצרים את צעדי המטיילים ורק מחפשים לסחוט מהם כספים עבור דמי כניסה. הסיור הזה היה אמור להיות תחילתה של הידברות, אבל זה לא מה שקרה.

סיור של "מחזירים את הטבע לציבור" והנהלת רט"ג (צילום: אורי בן-דוד)
סיור של "מחזירים את הטבע לציבור" והנהלת רט"ג (צילום: אורי בן-דוד)

"מרחו אותנו, לא הסכימו לדבר על שום דבר, זה הגיע לצעקות", משחזר שחף. "לקחתי לג'יפ שלי את מנכ"ל הרט"ג ואמרתי לו, אתה לא מתבייש? הגיעו אנשים מרחוק, שלחנו מסמך ובו הצעה לפתיחת שבילים, לא אמרתם מראש שלא מדברים על המסמך הזה, אחרת לא הייתי מביא שמונה אנשים וג'יפים כדי שנעשה את הסיור כמו שצריך. באנו בהתנדבות ובשבילכם זו עבודה, אז אתה לא עושה בדיקה רצינית?. ככה זה התפוצץ, וזו דוגמה להתייחסות של רט"ג והמנהל שלה".

לחרוג מגבולות הגזרה

המטיילים שיזמו את הסיור והדיון על השבילים הם חברי עמותת "מחזירים את הטבע לציבור" שהוקמה לפני שנה ומאז מרכזת את הביקורת הציבורית כלפי רט"ג. שחף הוא אחד ממייסדי העמותה.

"אני מטייל מגיל אפס. יותר מפעם אחת חיפשו אותי כשהלכתי לאיבוד במדבר יהודה", הוא אומר. אחרי הצבא התחיל לפעול בתחום טיולי הג'יפים, הקים בית ספר לגלישה וטיפוס, הדריך מורי דרך ופועל בתחום תיירות הפנים.

הגוף אליו מכוונים חיצי הביקורת שלהם הוא רשות הטבע והגנים, המנוהלת בעשור האחרון על ידי שאול גולדשטיין, שאמור לסיים את תפקידו בעוד כשנה. הוא חבר ליכוד וראש מועצת גוש עציון לשעבר, שמונה לתפקיד על ידי השר להגנת הסביבה לשעבר גלעד ארדן.

שאול גולדשטיין במפגש בין רשות הטבע והגנים ו"מחזירים את הטבע לציבור" (צילום: אורי בן-דוד)
שאול גולדשטיין במפגש בין רשות הטבע והגנים ו"מחזירים את הטבע לציבור" (צילום: אורי בן-דוד)

עם כניסתו לתפקיד הדף את התיוג שלו כמינוי פוליטי בנימוק שעבר מיון מפרך וגבר על מועמדים רבים אחרים בדרך. הגוף שבראשו הוא עומד מופקד על כ-570 גנים לאומיים ושמורות טבע, מהם קרוב ל-70 אתרים בתשלום.

בכל שנה הרשות מכריזה על כמה עשרות או מאות אלפי דונמים של שמורות טבע חדשות. לעתים הכניסה לשמורות האלה מחויבת בתשלום. כך, למשל, ביום הבחירות שנערך בשבוע שעבר רט"ג הכריזה על ארבעה אתרי מורשת וטבע חדשים, שכולם בתשלום, אם כי אחד מהם, תל דור, ייפתח לתקופת הרצה חינמית בשלב הראשון.

באותו יום שבו נפתחו השמורות הסגורות, פקחי הרשות המשיכו לקנוס מטיילים שחרגו מגבולות הגזרה המותרים. בפוסט שפורסם באותו יום, סופר על קבוצת מטיילים שצולמה ונתפסה על ידי פקחים בבריכה טבעית בחוף הכרמל, וחטפה קנסות מצטברים של כמה אלפי שקלים, שכן הרחצה במקום אסורה, ויש שילוט המורה על כך.

קשה לעמוד על ההיקף המדויק של הקנסות למטיילים. ב-2019, רט"ג הפיקה 19 מיליון שקל מ"פיקוח ערכי טבע", עליה של 12% לעומת השנה הקודמת, כך שהמגמה הכללית בעליה. הקנסות ניתנו למי שחרגו מהשבילים המותרים, אך גם על סחר לא חוקי בחיות ומינים מוגנים, ציד ועוד.

המפגש של רט"ג ו"מחזירים את הטבע לציבור" בנחל נקרות (צילום: אורי בן-דוד)
המפגש של רט"ג ו"מחזירים את הטבע לציבור" בנחל נקרות (צילום: אורי בן-דוד)

אחד מאלה שחטפו ולא הסכימו לעבור לסדר היום, הוא ד"ר מויש מעוז, שנקנס למרות שטייל בשביל שהיה מסומן בשטח מדבר יהודה. רק שהשביל לא סומן על מפות סימון השבילים, ועתה מתנהל נגדו הליך בשל העבירה הזו.

במקביל, הסיפור הגיע גם לעתירה מנהלית בעליון, והשופטים החליטו שמה שקובע הוא הסימון בשטח, ואף דרשו מהרשות להראות מיפוי של כל השבילים שסומנו, אם כי ספק אם יש בידה את התיעוד המלא שלהם.

השמורות של רט"ג משתרעות על פני 9 מיליון דונם. חלק מהשמורות אושרו באופן זמני וחלקן הוכרזו רשמית. זה נשמע כמו הרבה מאוד שטח שאפשר לטייל בו, אלא שההליכה והנסיעה מותרת רק בכעשרת אלפים ק"מ של שבילים. זה אולי עדיין נשמע הרבה, אך לטענת אנשי העמותה, המשמעות היא שמותר להיכנס לפחות מאחוז אחד מתוך 40 אחוז משטחי המדינה.

השמורות של רט"ג משתרעות על פני 9 מיליון דונם. חלק מהשמורות אושרו באופן זמני וחלקן הוכרזו רשמית. זה נשמע כמו הרבה מאוד שטח לטייל בו, אלא שההליכה והנסיעה מותרת רק בכעשרת אלפים ק"מ של שבילים

כך, למשל, הם מציינים ש-96% מהנגב ומדבר יהודה נסגרו בפני הציבור במהלך השנים. לדעתם, מטרת הרט"ג היא לנתב את תנועת המטיילים לגבולות הגזרה של השמורות ואתרי המורשת, ובייחוד לאלה מהן הגובות דמי כניסה ושאותן גם אפשר להשכיר לאירועים פרטיים.

אורי שחף (צילום: באדיבות המצולם)
אורי שחף (צילום: באדיבות המצולם)

"אנחנו שומרי טבע, והם מזמן לא שומרים על הטבע, הם פשוט רוצים לסגור אותו. סגרתם מקום ענק? תסבירו למה, פרסמו סקר מדעי שאומר שיש פגיעה בערכי טבע מסיבות כאלה וכאלה. הם מסתירים כי יודעים שיש בעיה ומתחפרים. יש להם תקציב של מעל חצי מיליארד שקל ומסחטה של כסף באתרים בתשלום", אומר שחף.

הוא מציע לדון בפתיחה מחדש של עוד עשרת אלפים שבילים, שלשיטתו יהוו רק 2% מהשטח הפתוח של הרט"ג.

אפשרות נוספת היא לפתוח חלקית עם מגבלות כניסה ורישום מראש, אבל כך או כך המצב הנוכחי אינו סביר, לדעתו.

"אנחנו רוצים רק לפתוח את הטבע שהיה תמיד. לא יכול להיות שאתה מנתב לשבילים שקבעת, ואם אדם עצר לכוס קפה מתחת לעץ שיטה עשרה מטר מהשביל אתה תוקע לו קנס של 700 ומשהו שקל. הם משתוללים בקנסות, ואם אתה בוחר להישפט מזמינים אותך לדיון בדרום או בצפון כשאתה גר במרכז. לא תבזבז יום עבודה אז תשלם והם בונים על זה".

"אנחנו רוצים רק לפתוח את הטבע שהיה תמיד. לא יכול להיות שאתה מנתב לשבילים שקבעת, ואם אדם עצר לכוס קפה מתחת לעץ שיטה עשרה מטר מהשביל אתה תוקע לו קנס של 700 ומשהו שקל"

בהקשר הזה הוא מזכיר חבורת מטיילים שיצאה בשנה שעברה לסנפלינג בעין בוקק וכשהגיעה לכביש 90 בסוף הטיול חיכה להם פקח שהודיע שהם מעוכבים, וביקש להחרים את מכשירי הטלפונים שלהם לחצי שנה כדי להוציא משם תיעוד של הגלישה במצוק האסור.

המטיילים, וביניהם קטין אחד, עוכבו בתחנת השמורה בעין גדי ושוחררו לאחר שעות רבות בלי הטלפונים. רק כעבור חודש, אחרי התערבות בית המשפט, הושבו הטלפונים לבעליהם.

הפה של הטבע האילם

המפגש הראשון של אורי בן-דוד עם רט"ג היה בסוף שנות ה-90. "אני נוסע בג'יפ שלי במדבר יהודה וכותב מסלול טיול. בשלב מסוים הגעתי לכתף חצרון, מולי יורד ג'יפ עם פקח, נעצר על ידי חלון לחלון ואומר לי, 'שלום, מי אתה? מה אתה עושה פה?'. בלעתי את הרוק ואמרתי 'אני מטייל פה וכותב מסלול, אבל הלו, זו המדינה שלי'.

אורי בן-דוד (צילום: עומר שרביט)
אורי בן-דוד (צילום: עומר שרביט)

"באותם זמנים היו עושים תחרויות בין אופנועים וג'יפים, והוא אמר שהוא חשב שזה מה שמתוכנן במקום, אז אמר לי, 'כאן לא יעבור שום ראלי'. משם כמעט הלכנו מכות. היום אותו פקח הוא כבר חבר שלי ומבין שהיה מטומטם.

"מאז כל פעם שאני נוסע לאזורים שיש בהם שמורות טבע ואני פוגש פקח זה יוצא ככה שהוא מסמן לי לעצור, 'מי אתה, לאן אתה נוסע, אתה יודע שצריך לצאת לפני החשיכה. הלו, יש שילוט, אני לא רוצה לעצור, לא רוצה לדבר איתך'. באתי למדבר כדי לטייל בשקט, לא כדי שמישהו יחנך אותי ויראה כמה הוא יודע ואני לא.

"זה הגיע למצב שלא מזמן הגעתי לחניון לילה מוסדר, בא פקח ואמר לי 'במעגל אבנים הזה ישנים, פה מדליקים אש, ופה מחנים את הרכב'. אני אומר לו, 'מאה אחוז, אין בעיה'. אז הוא אומר 'אני לא רואה ששמת אוהל'. אמרתי לו שאני ישן באוטו, אז הוא אמר לי 'אתה לא יכול לישון באוטו, ישנים רק במעגל אבנים הזה'.

"הראיתי לו את המיטה שלי בתוך האוטו, שם אני ישן. אז הוא אמר לי 'כשאתה בא אליי הביתה תתנהג כמו שאני אומר לך, כשאני אבוא אליך אתנהג כמו שאתה אומר לי'".

ברט"ג יש קצת יותר מ-40 פקחים ועוד כ-2,000 עובדים. בן-דוד אומר שהוא בעד להגדיל את כמות הפקחים, וחושב שצורת העבודה הנוכחית שלהם מוכתבת מלמעלה. הוא גם נטל חלק באותו סיור שאליו הגיעו בכירי הרשות.

"גולדשטיין הסביר לנו שהוא הפה של הטבע כי הטבע אילם. הם אמרו שסגרו את הנאקב כי היה שם נשר. מה, הם עושים צחוק? הסיבה האמיתית היא שהם לא רוצים לשלם פיצויים למי שייפול משם. זה מפחית להם את הסיכון. החוק מטיל עליהם אחריות לפציעה, והם יצטרכו לשלם הרבה כסף, אז סוגרים שבילים כי אין מספיק פקחים ורוצים לקחת כסף בגנים הלאומיים. למטיילים לא תהיה ברירה והם יבואו".

אורי בן-דוד (צילום: עומר שרביט)
אורי בן-דוד (צילום: עומר שרביט)

בן-דוד גר בקיבוץ אדמית והוא בכלל מעצב גרפי במקצועו, בוגר סיירת צנחנים, שם הדריך במשך שנים רבות חיילים בתחום של נהיגה מבצעית. "ראיתי בזה ייעוד. אני מטייל המון ואוהב טבע, על זה חונכו ילדיי, אבל אין לי עניין מסחרי בתחום הזה".

גם הוא חושב שצריך להכפיל את מספר השבילים המותרים, ודורש הסברים לסגירתם. הוא מזכיר בהקשר הזה את מדריכי הטיולים של עזריה אלון ומנחם מרקוס, שחלק גדול מהשבילים שנכללו שם כבר אסורים לכניסה היום.

אלא שמעבר לכמות המזערית של השבילים, יש לו טענה גם לגבי גבולות הגזרה שרט"ג סיפחו לעצמם. בעודו רוכן על המפות, הוא מראה את מפות סימון השבילים שמוציאה החברה להגנת הטבע, שמקבלת את האישור לסימון שמורות מרט"ג.

ככל שזה נשמע מוזר, הוא טוען שהסימונים במפות האלה בעצם מטעים, כי חלק גדול מהשמורות שסומנו במפות הן לא כאלה שהוכרזו באופן רשמי ועברו את כל התהליך שכרוך בכך. המשמעות היא שלפקחי רט"ג יש גבול גזרה רחב יותר שבו הם יכולים להגביל מטיילים ללכת רק בשבילים המותרים.

העיוות במפות שטחים המוכרזים שמורות טבע (צילום: אורי בן-דוד)
העיוות במפות שטחים המוכרזים שמורות טבע (צילום: אורי בן-דוד)

כך, למשל, הוא מציין את הרי סאסא וגמל בגליל, מצוק ההעתקים וגבי פרס במדבר יהודה או היהודייה ברמת הגולן, שמסומנות במפות כשמורות טבע אף שהן לא מוכרזות ככאלה. כך היה גם המכתש הקטן, שהוכרז רק לפני שנתיים, אבל במשך שנים סומן כשמורה.

במפות הישנות היה סימון מיוחד שהבדיל בין אזורים המוצעים להפוך לשמורות לאלה שהוכרזו. "למישהו היה אינטרס להוריד את הסימון, כי ברגע שאתה בשמורה המוצעת, בא פקח ורושם לך דוח על ירידה מהשביל ואתה לא באמת יכול לדעת".

בחודשים האחרונים הוא פנה בעניין הזה למרכז מיפוי ישראל, שבאמצעותם מודפסות המפות, והם הסכימו לסמן את השמורות המוצעות באפור ואת הרשמיות בירוק. אלא שרט"ג התנגדו, ובסוף הושגה פשרה: במפות החדשות תהיה הבחנה בין השמורות המוצעות בירוק בהיר למאושרות בירוק כהה.

מה קרה ליעל

ארגוני סביבה ומטיילים רבים תוקפים את רט"ג על ייבוש מעיינות, קושי להגיע למקומות אטרקטיביים בנגב, סגירת שבילים לרוכבים והולכי רגל, הגבלת שעות כניסה ואפילו התעמרות ברוכבי אופניים, לצד הכרזה על מקומות כסגורים לכניסה חופשית בלי לשמוע את עמדת הציבור.

טיול במכתש רמון (צילום: משה שי/פלאש90)
טיול במכתש רמון (צילום: משה שי/פלאש90)

ויש כמובן גם את נושא הקנסות. רט"ג לא לבד בסיפור, והטבע הישראלי מאוים כיום על ידי שחקנים נוספים כמו צה"ל ויזמי הנדל"ן שמכרסמים במה שנשאר מהשטחים הפתוחים.

אחד משומרי הסף אמור להיות רט"ג עצמו, אלא שהוא נכנס לאחרונה לקו האש גם בפרשת עמודי המתח הגבוה שהוצבו בלב מכתש רמון. 15 העמודים ניקרו את העיניים לכל מי שהיה שם פעם בטיול שנתי, לא רק לחובבי הטבע האדוקים.

בן-דוד והעמותה היו ממובילי המחאה וכיוונו את חצי הביקורת כלפי גולדשטיין, שהעמודים העליים הוצבו שם באישורו. בהקשר הזה בן-דוד מציין שרט"ג הייתה בניגוד עניינים באירוע הזה, שכן היא מקבלת מימון מחברת חשמל לפרויקט "פורשים כנף" לשימור עופות דורסים ונשרים. עמודי החשמל במכתש, שעלות הטמנתם באדמה גבוהה יותר, הם אחת הסיבות העיקריות לחישמול בעלי הכנף.

"זה אחד מפלאי עולם אז אתה הולך ותוקע שם עמודי חשמל?" תוהה בן-דוד בקול רם.

עמודי החשמל שהעכירו את הפלא הזה, כנראה לא היו מזדקרים שם אם במליאת הרט"ג היו מאוישים שני הכיסאות ששמורים לנציגי הציבור. אלא שמשום מה אין כאלה, והמליאה עצמה כוללת היום רק 7 חברים מתוך 19, מה שאומר שהפיקוח, ההנחיה והביקורת על הנהלת הרט"ג לוקה בחסר והקול של הציבור לא קיים למעשה.

עמודי החשמל שהוצבו במכתש רמון, פברואר 2021 (צילום: דב גרינבלט, החברה להגנת הטבע)
עמודי החשמל שהוצבו במכתש רמון, פברואר 2021 (צילום: דב גרינבלט, החברה להגנת הטבע)

הביקורת הזו אמורה להתקיים לא רק בהקשר לשמירה על ערכי טבע, אלא גם בנושאים מנהליים, כוח אדם, וכמובן ההוצאות בהתאם למנהל תקין.

בעצומה של מחזירים את הטבע לציבור, מינוי של 2 נציגי ציבור במליאת הרט"ג הוא הדרישה הראשונה.

אולי רט"ג בעצם פועלים נכון כשהם מנתבים את התנועה לשמורות, כי המקומות הלא מוסדרים הופכים למזבלות?
בן-דוד: "ברוב השמורות אין בכלל פחי אשפה ביציאות, כדי לחסוך בפינוי. דווקא קק"ל הציבו פחי אשפה מוטמנים שהחיות לא יכולות להיכנס אליהם. רט"ג רוצים לדחוף את הציבור מהשטחים הפתוחים אליהם, אז הוציאו פחים מאתרים ועכשיו מאשימים את הציבור שמשאיר את האשפה בשטח. יש להם עניין לעודד את זה כי אז יהיה קל להם יותר לסגור את השטח".

"רט"ג רוצים לדחוף את הציבור מהשטחים הפתוחים אליהם, אז הוציאו פחים מאתרים ועכשיו מאשימים את הציבור שמשאיר את האשפה בשטח. יש להם עניין לעודד את זה כי אז יהיה קל להם יותר לסגור את השטח"

בעוד שבחלק גדול מהאתרים אין פחי אשפה, יש תחומים שבהם הרט"ג לא חוסכת. אחת ההוצאות השנויות במחלוקת היא רכישת ספרי תורה לגנים לאומיים, כדי להתאים אותם לציבור הדתי.

ככלל, בן-דוד חושב שפעילות הרשות מפוקסת יותר מדי על מורשת ופחות מדי על טבע בצורתו הטהורה. ביטוי לכך הוא מוצא גם בשינוי הלוגו של רט"ג: קרן היעל הייתה שלמה ולפני שבע שנים היא הפכה לקו מקווקוו.

לוגו רשות הטבע והגנים: מימין, הלוגו הישן. משמאל, הלוגו מאז 2014
לוגו רשות הטבע והגנים: מימין, הלוגו הישן. משמאל, הלוגו מאז 2014

"הקו הקטוע מסמל קשת של חירבה ומורשת עם ישראל, לא מורשת של המדינה. אתרים זה משהו שנוגע לעתיקות, זה לא טבע. באתרים הם גובים כסף. משפחה עם ארבעה ילדים יכולה להשאיר בקלות 200 שקל בכניסה למצדה או קיסריה וגם תלמידי בתי הספר צריכים לשלם עבור הכניסה לגנים בטיולים. זה בלתי נתפס.

"הגנים שוקמו וטופלו בכספי משלם המסים, הם מוכרים לנו את מה ששלנו במחיר מופקע. הטבע עצמו זה מדבר יהודה, הנגב או הגליל, אלה המקומות שהמטייל רוצה להגיע אליהם, לראות שועל או צבי בטבע. אסור לי לרדת מהשביל המסומן ואני לא יכול לעצור עליו כי יש עוד מטיילים שאני מפריע להם. הורדת רגל ואתה מקבל דוח".

"הגנים שוקמו וטופלו בכספי משלם המסים, הם מוכרים לנו את מה ששלנו במחיר מופקע. הטבע עצמו זה מדבר יהודה, הנגב או הגליל, אלה המקומות שהמטייל רוצה להגיע אליהם, לראות שועל או צבי בטבע"

תגובת רשות הטבע והגנים

"הרשות נערכת מסביב לשעון לקליטת כמיליון מבקרים בחג. הנושאים רבים ונרחבים, ויש להתעמק בהם. ניכר שהפנייה מקורה כנראה בגורמים זרים בעלי אינטרס. אנו מזמינים לפנות עם בקשת המידע למחלקת פניות הציבור על מנת שנעביר לך את המידע באופן ובלוחות הזמנים העומדים לרשותנו".

מטיילת באזור נחל צאלים. אילוסטרציה (צילום: הדס פרוש/פלאש90)
מטיילת באזור נחל צאלים. אילוסטרציה (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
5
רט"ג הפכה מזמן להיות רשות הספסור בטבע ובגנים, אם תרצו - רשות הגזל והמסחור של הטבע והגנים, הגיע הזמן להתעורר: הכוח משחית והכוח השחית לחלוטין את הנהלת הגוף הזה, במקום שומרי טבע יש לנו גזל... המשך קריאה

רט"ג הפכה מזמן להיות רשות הספסור בטבע ובגנים, אם תרצו – רשות הגזל והמסחור של הטבע והגנים, הגיע הזמן להתעורר: הכוח משחית והכוח השחית לחלוטין את הנהלת הגוף הזה, במקום שומרי טבע יש לנו גזלני טבע שמתחזים לשומרי טבע – ופגעים בטבע ופוגעים בציבור לצרכי התעשרות והתעצמות. ועדת חקיקה – ויפה שעה קודם!

אין ספק שהרט״ג היא גוף כוחני ומושחת כמו הרבה גופים אחרים במדינה שלנו (בראשו עומד מתנחל, אם זה מפתיע מישהו), וההתנהגות שלהם כלפי מטיילים שערורייתית. עם זאת, יש לנו כאן עם בעייתי מאוד - כ... המשך קריאה

אין ספק שהרט״ג היא גוף כוחני ומושחת כמו הרבה גופים אחרים במדינה שלנו (בראשו עומד מתנחל, אם זה מפתיע מישהו), וההתנהגות שלהם כלפי מטיילים שערורייתית. עם זאת, יש לנו כאן עם בעייתי מאוד – כל אחד מומחה גדול בזכות עצמו ויודע יותר טוב מכולם איפה מותר לטייל ואיפה יש או אין בעלי חיים. רק תשימו לגישה של חלק מהמרואיינים כאן (״אני לא צריך שהפקח יבוא לחנך אותי״, ״אני אוכל את השבילים האלה כבר 40 שנה״ וכו׳). לכו תתמודדו עם גישה של אנשים כאלה ועם מטיילים אחרים, פחות מתוחכמים אולי, שכולנו יודעים איך הם משאירים אחריהם אתרי טבע. אז לצערי, כל עוד לא חיים כאן שוויצרים, נחוצים פיקוח ואכיפה נוקשים כדי לצמצם את ההתעללות בטבע מצד ״מומחים״ גדולים כקטנים. זה נכון שצריך לתקן את הרט״ג אבל במקביל צריך לחנך את העם להתייחס לטבע המועט שלנו בעדינות יתר.

עוד 2,313 מילים ו-5 תגובות
סגירה