שימו לב לערבים, שאיתם אפשר היה להגיע ל-66

לכלוך שאחרי הבחירות. ארכיון (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)
אוליבייה פיטוסי/פלאש90
לכלוך שאחרי הבחירות. ארכיון

כשי לחג ניתחתי את תוצאות הבחירות של תחילת וסיום הקורונה, שהניבו תוצאות כמעט זהות למרות הדרמה של שנת המגיפה. מדובר בתענוג של ממש עבור מי שמתמוגג מדעת קהל קפואה במקומה.

היתכן שכל כך מעטים למדו משהו עד כדי שניצחון 62-58 של המפלגות המתנגדות לבנימין נתניהו בשנת 2020 הומר בניצחון 61-59 בשנת 2021? לכאורה נראה שאכן התשובה חיובית, ועד כדי כך הפוליטיקה הישראלית זהותנית ומאובנת.

היתכן שכל כך מעטים למדו משהו עד שניצחון 62-58 למפלגות המתנגדות לנתניהו ב-2020 הומר בניצחון 61-59 בשנת 2021? לכאורה נראה שהתשובה חיובית, וכי עד כדי כך הפוליטיקה הישראלית זהותנית ומאובנת

מחנה השינוי המתנגד לבנימין נתניהו (אם נכלול בו את תקווה חדשה של גדעון סער ואת רע"מ) צנח מ-50.8% מהבוחרים עם 2,332,733 קולות בשנת 2020 ל-50.2% עם 2,212,880 קולות לפני שבוע. פער הניצחון שלו צנח מ-112,305 (2.4% מהקולות הכשרים מ-2020) ל-82,190 (1.8% מהקולות הכשרים השנה). זו הסיבה שיתרון האופוזיציה התכווץ במושב אחד.

אבל אם נעמיק קצת יותר בנתונים (אני מציע כאן מסמך משותף) נגלה בכל זאת כמה דברים מעניינים.

ראשית, הירידה הדרמטית בשיעור הצבעה הערבי מנעה מנתניהו תבוסה ניצחת. מספר הקולות הכשרים ירד מ-4,590,062 (71.52% אחוזי הצבעה) ל-4,409,566 (67.43% אחוזי ההצבעה); בשני הסיבובים כחצי אחוז נפסלו. ירידה זו של 180,496 קולות נובעת כמעט לחלוטין מהירידה בשיעור ההשתתפות במגזר הערבי.

מניין הקולות למפלגות הערביות ירד מ-581,507 (12.67%) לרשימה המשותפת ב-2020 ל-379,180 (8.6%) למשותפת ולרע"מ ביחד השנה – ירידה של 202,327 קולות שקשורה לצניחה של אחוז ההצבעה במגזר מיותר מ-60% לפחות מ-50%. אפילו בהתחשב בכך שהליכוד הפעם קיבל קצת יותר קולות של ערבים (אולי 1% הצביעו לליכוד בעקבות הקמפיין המפתיע והמועיל היסטורית של נתניהו במגזר), המספרים תואמים כמעט לגמרי את הירידה הכללית: היהודים הצביעו באותם מספרים, פחות או יותר.

אילו הערבים היו משתתפים בשיעור דומה ל-2020 (ובוחרים כמו תמיד), האופוזיציה הייתה עולה לכ-55% והימין היה נופל ל46.2%. גוש השינוי היה עולה ל-66 מנדטים כנגד 54, ככל הנראה.

אילו הערבים היו משתתפים בשיעור דומה ל-2020 (ובוחרים כמו תמיד), האופוזיציה הייתה עולה לכ-55% והימין היה נופל ל46.2%. גוש השינוי היה עולה ל-66 מנדטים כנגד 54, ככל הנראה

המסקנה שלי היא שרוב אזרחי ישראל לא רוצים שנתניהו ימשיך בתפקידו, וזה עוד  בלי לספור את 6.21% שהצביעו לימינה – שראשה נפתלי בנט אומר שנתניהו צריך ללכת. הסיבות לכך שניצחון האופוזיציה אינו ברור הן חוסר לכידות והעדר מנהיג מוסכם.

כדי להתחיל לתקן זאת, קיים אינטרס עצום במרכז-שמאל לשים קץ לחרדתו התבוסתנית משיתוף פעולה עם הערבים, מה שיעודד אזרחים ערבים להגיע לקלפי  שוב במספרים גדולים. אלה התייאשו בבירור הפעם בגלל מה שנתפס כבגידתו של בני גנץ, שדחה את ידם המושטת לפני שנה, כשהעדיף להצטרף לנתניהו.

אפשר להתחיל בכך שלא יחפשו כעת "קואליציה ציונית" (מכבסת מילים לקואליציה יהודית עם חרדים שאינם בדיוק ציוניים) ולהזמין את המפלגות הערביות לקואליציה אמיתית אם הם רוצים בה (ולמסור להם את תיק ביטחון הפנים בלי ויכוחים).

עוד מנדט איבד מחנה השינוי למפלגת הכלכלה החדשה של ירון זליכה, שלא עברה את אחוז החסימה וזרקה לפח 34,860 קולות (0.79%) של שמאלנים תמימים. מספר הקולות "המבוזבזים" עלה מ-36,901 (0.8%) ל-65996 (1.5%), והפעם פגע באופוזיציה לעומת הימין בשנה שעברה.

עם זאת, צריך להבין שהגידול התיאורטי הפוטנציאלי ברוב של מחנה השינוי (אילו הערבים היו מצביעים ביתר שאת), התאפשר במידה רבה בגלל גדעון סער.

הבה נבחן את המצב במרכז שמאל. סך הקולות שם, עם סער, עלה מ-1,751,226 (38.2%) ב-2020 ל-1,833,700 (41.6%); אבל בלי 209,137 הקולות של סער נמצא במקום זאת ירידה של 126,000. מכיוון ששיעור כמעט זהה של יהודים כאות זהה של יהודים הצביעו בשני הסיבובים, סביר מאוד להניח שששת המנדטים של סער מקורם בערך באותה מידה במצביעי כחול לבן לשעבר ובמעבר מימין.

כל שאר השינויים מסתכמים בתנועה בתוך הגושים.

רוב אזרחי ישראל לא רוצים שנתניהו ימשיך לכהן, וזה עוד בלי לספור את 6.21% מצביעי ימינה – שראשה בנט אומר שנתניהו צריך ללכת. הסיבות לכך שניצחון האופוזיציה אינו ברור הן חוסר לכידות והעדר מנהיג מוסכם

שומעים הרבה על הירידה בהצבעה עבור הליכוד – ואכן מפלגה זו רשמה 285,854 פחות קולות (ירידה של 21%). אך חלקו של הגוש הימני-דתי בקולות נותר כמעט זהה: הוא ירד מ-48.4% (2,220,428 קולות) ל-48.3% (2,130,690 קולות) – ירידה של 0.1% בנתח הכולל, לאחר שאיבד 89,738 קולות.

הגוש לא זז הרבה בגלל איחודו המוצלח של הימין הקיצוני לתוך מפלגת הציונות הדתית שזכתה ב-225,494 קולות (5.11%) – לעומת 2020 כאשר איתמר בן גביר הכהניסט  רץ לבדו ובזבז 19,402 קולות לימין (כחצי מנדט). בעיקרו של דבר, הקולות האבודים של הליכוד מוסברים בעליית הימין הקיצוני ובתקווה חדשה של סער. וחלקו של הימין נותר במידה רבה זהה בגלל אחוז ההצבעה הערבי הנמוך.

המשילות נפגעה, אם מישהו עדיין מצפה לממשלה: הליכוד צנח מ-36 מנדטים בגוש של 58 (62% מהגוש) ל-30 מתוך 59 (51%). אך במחנה השינוי ההתרססות הייתה קיצונית עוד יותר: המפלגה הגדולה ביותר, כחול לבן, זכתה ב-33 מתוך 62 מנדטים לפני שנה (53%), אך התפרקותה הותירה את יש עתיד בתור היורשת הבכורה, עם 17 מתוך 59 (28%). זו אחת הסיבות לכך שמעטים כל כך מעריכים שיאיר לפיד יוכל להקים ממשלה.

האם התזוזות הללו הן מה שאפשר היה לצפות לו לאחר הדרמה האמיתית של שנת המגפה?

נתניהו למעשה השתמש בקורונה כדי להישאר בשלטון, ושכנע את בני גנץ להצטרף אליו בממשלת האחדות (לכאורה) היחידה שקמה בעולם בחסדי המשבר.

הטיפול בקורונה לא היה הצלחה; ישראל היא במקום רע בעולם בתחלואה, ואלופה בסגרים ארציים – עם הנזק הכלכלי הנלווה – בגלל סירובו של נתניהו למקד את הסגרים באזורים אדומים ובזאת לעצבן את בעלי בריתו החרדים. העדפה זו ואחרת של החרדים עשויה הייתה להוביל לעלייה חדה בשיעורי ההצבעה באזורים חילוניים – וזה לא ממש קרה.

מצד שני, מאמץ החיסונים, שעבורו ראוי נתניהו לקצת קרדיט, היה הצלחה אדירה: ישראל מובילה את העולם ביציאה מהאסון.

האם הכישלון ניטרל בדיוק מופלא את ההצלחה? האם מישהו שם לב למצב סביבו כשהוא הולך להצביע? האם יש תקווה לשבור את מבוי סתום אם יהיו בחירות חמישיות?

אפשר לתהות מה יידרש כדי להזיז את המצביע היהודי באופן משמעותי. שואה גרעינית? ביאת המשיח? מפגש מופלא של הביטלס בארץ לאחר ששניים מהם הוחזרו לחיים ע"י הרב קנייבסקי וארבעתם הורשו להיכנס, שלא כבשנות ה-60?

אפשר לתהות מה יידרש כדי להזיז את המצביע היהודי משמעותית. שואה גרעינית? ביאת המשיח? מפגש מופלא של הביטלס בארץ לאחר החזרת שניים מהם לחיים ע"י הרב קנייבסקי ואישור כניסתם, שלא כבסיקסטיז?

אולי כאשר משפט השוחד של נתניהו יתחיל ברצינות בשבוע הבא, וכולם ייחשפו לפרטים המהפנטים.

הרעיון האחרון היה כמובן בצחוק. חייבים להיות מציאותיים.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות איי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://danperry.substack.com

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 975 מילים
סגירה