לפני שנתיים, דיפלומטים אמריקאים התכנסו בקונסוליה הכללית של ארצות הברית ברחוב אגרון בירושלים לציון טקסי של סגירת הנציגות הדיפלומטית אחרי 175 שנה.

משיקולי יעילות, כך נטען רשמית, ממשל טראמפ החליט למזג את מה ששימש במשך שנים כנציגות האמריקאית דה פקטו אצל הפלסטינים עם השגרירות בישראל, בעיר הבירה. זה היה צעד שנוי במחלוקת, שרוב קציני השירות הזרים בקונסוליה התנגדו לו, משום שראו בו הרעה ביחסים בין ארצות הברית לפלסטינים שתחבל בעבודתם, כך לדברי דיפלומטים לשעבר שדיברו עם זמן ישראל לצורך הכתבה.

הקונסולית הכללית קארן ססהארה, שמשרתה בוטלה בעקבות המיזוג, נשאה דברים בפני עשרות קציני השירות הזרים שנכחו באירוע, והודתה להם על מאמציהם לחיזוק הקשרים בין ארצות הברית לפלסטינים לאורך השנים.

בסיום הטקס, אחד ממאבטחי הקונסוליה החל להנמיך את הדגל האמריקאי שהתנוסס בחזית המבנה.

"ואז הוא נתקע", נזכר דיפלומט לשעבר.

"כשהם ניסו למשוך אותו למטה במשך מה שנדמה כחמש דקות, פשוט עמדנו שם במבוכה וחשבנו כולנו את אותו הדבר: הדגל יודע. הדגל יודע, אבל הממשל לא מסוגל להודות בכך שזאת החלטה איומה".

הקונסוליה לשעבר של ארצות הברית ברחוב אגרון בירושלים במרץ 2019 (צילום: AP Photo/Ariel Schalit)

היום, כשממשל ביידן שואף לתקן את היחסים עם הפלסטינים, דיפלומטים שהיו מוצבים בירושלים בעת סגירת הקונסוליה אומרים שהיפוך המהלך יהיה חיוני על מנת להשיב את היחסים אל המסלול.

בשיחה עם זמן ישראל הם חושפים לראשונה את היקף ההתנגדות הפנימית למיזוג הקונסוליה ברחוב אגרון עם השגרירות החדשה בירושלים, שלדבריהם נעשה בחיפזון ופגע משמעותית ביכולתם של הדיפלומטים לנהל מגעים עם הרשות הפלסטינית.

"אתה מוכן לתזוזות במדיניות בין ממשלים שונים, אבל אתה גם מצפה למידה מסוימת של כבוד כלפי התהליך. בסגירת הקונסוליה לא היה שום דבר מזה", קובל קצין שירות זר שהיה מוצב בישראל כאשר הוכרז על המיזוג. "[שגריר ארצות הברית בישראל דיוויד] פרידמן וקומץ אנשים בוושינגטון קיבלו את ההחלטה מבלי להתייעץ עם אף אחד".

"אתה מוכן לתזוזות במדיניות בין ממשלים שונים, אבל אתה גם מצפה למידה מסוימת של כבוד כלפי התהליך. בסגירת הקונסוליה לא היה שום דבר מזה. פרידמן וקומץ אנשים קיבלו את ההחלטה מבלי להתייעץ עם אף אחד"

לדברי הדיפלומטים, המהלך השפיע על יכולתם לבצע את עבודתם. כל המברקים עברו כעת דרך פרידמן – תומך ותיק במפעל ההתנחלות ומבקר של הרשות הפלסטינית. הפגישות עם הפלסטינים ואפילו עם בעלי תפקידים אירופאים כמעט פסקו, היות שאותם דיפלומטים כבר לא נתפסו כמתווכים חסרי פניות בסכסוך הישראלי-פלסטיני.

כמה דיפלומטים ששירתו בקונסוליה התפטרו, ואחרים ביקשו וקיבלו העברה לנציגויות דיפלומטיות במקומות אחרים.

שגריר ארה"ב בישראל דיוויד פרידמן בכניסה לשגרירות החדשה בירושלים, 30 במאי 2018 (צילום: Matty Stern, US embassy Jerusalem)

אולם פרידמן מגן על סגירת הקונסוליה בטענה כי הייתה חיונית לשינוי המצב שבו דיפלומטים בשגרירות ארצות הברית ובקונסוליה האמריקאית ייצגו השקפות מתחרות בהשפעת המגעים שלהם עם הישראלים ועם הפלסטינים בהתאמה.

"אין שום סיבה שהדיפלומטיה במדינה הזאת לא תדבר בקול אחיד", הוא אומר. "זה רק יוצר בלבול. יש עוד הרבה מדינות מורכבות, אבל יש בהן שגרירות אחת וקונסוליה שמדווחת לה".

החלפת שלט או שינוי מהותי?

על פניו, החלטתו של ממשל טראמפ אולי אינה נראית כל כך דרמטית.

לפני המיזוג, רוב השירותים הקונסולריים (כמו הנפקת אשרות ודרכונים) ניתנו מבניין הקונסוליה המודרני בשכונת ארנונה שבדרום ירושלים. אלו שעסקו בהיבטים המגוונים של עשייה דיפלומטית אמיתית, כגון עניינים ציבוריים ונושאים כלכליים, עבדו מהמבנה ההיסטורי בן 150 השנים ברחוב אגרון שבמרכז העיר.

אחרי המיזוג, אותו בניין, ששימש גם למגורי הקונסול הכללי, הפך למטה היחידה לעניינים פלסטיניים. המתחם ברחוב אגרון הפך לשלוחה של הבניין בשכונת ארנונה, שהועבר אל תוך שגרירות האם (בניין השגרירות המבוצר ברחוב הירקון בתל אביב הפך ל"סניף של השגרירות").

רוב צוות הקונסוליה ממשיך לשרת את תושבי מזרח ירושלים, הגדה המערבית ורצועת עזה כפי שעשה לפני מרץ 2019, ואף ממשיך לעבוד מאותו מבנה ברחוב אגרון. קציני שירות זרים ממשיכים לדווח לוושינגטון על ההתפתחויות בשטחים הפלסטיניים. הם עדיין מופקדים על הקשרים עם התושבים ועם נציגיהם של אותם אזורים, כפי שעשו לפני המיזוג.

שגריר ארצות הברית בישראל דיוויד פרידמן מדבר בטקס פתיחת השגרירות בירושלים, 14 במאי 2018 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

מתנחלים בגדה המערבית ותושביה היהודים של מזרח ירושלים נמצאים כעת תחת חסותה של השגרירות, כמו כל שאר הישראלים.

כלפי חוץ, השינוי הפיזי היחיד שהתרחש היה הסרת השלט "הקונסוליה הכללית של ארצות הברית" מחזית בית האבן הירושלמית והחלפתו בלוחית הנושאת את הכיתוב "שגרירות ארצות הברית בישראל".

אולם לדברי דיפלומטים אמריקאים ששירתו אז בירושלים, מאחורי הקלעים התרחש תהליך של שינוי מהותי, החל בוויתור על קונסול כללי עצמאי שאינו מחויב בדיווח לשגריר.

"בעקבות הוויתור על הקונסול הכללי – שהיה נציג עצמאי דה פקטו אצל הפלסטינים, שלא היה צריך לעבור דרך שגריר ארצות הברית בישראל כדי לדווח על המצב לוושינגטון – כל הדיווחים העתידיים נדרשו לעבור דרך פרידמן", אמר דיפלומט לשעבר שביקש להישאר בעילום שם.

"בעקבות הוויתור על הקונסול הכללי – שהיה נציג עצמאי דה פקטו אצל הפלסטינים, שלא היה צריך לעבור דרך שגריר ארצות הברית בישראל כדי לדווח על המצב לוושינגטון – כל הדיווחים העתידיים נדרשו לעבור דרך פרידמן"

המהלך הזה מנע דיווחים על פעילויות מסוימות בגדה המערבית שאולי לא תאמו את המדיניות הפרו-התנחלותית של פרידמן, לדברי דיפלומטים.

שלושה קציני שירות זרים שהיו מוצבים בירושלים באותו הזמן העידו כי מספר המברקים שעסקו בבנייה בהתנחלויות ובאלימות מצד מתנחלים פחת בצורה משמעותית.

תמונה מעמוד הטוויטר של שגרירות ארצות הברית בירושלים מ-13 ביוני 2019, שלוותה בציוץ: "סניף שגרירות ארצות הברית בתל אביב מוכן למצעד הגאווה מחר!"

היו לכך סיבות שונות, מסביר דיפלומט לשעבר: חלק מהמברקים נפלו בין הכיסאות בתהליך הבהרת המדיניות ואחרים צונזרו על ידי דיפלומטים שסברו כי פרידמן לא יהיה מעוניין לקרוא את תוכנם.

הסיבה המשמעותית ביותר הייתה קשורה בצמצום כוח האדם: לפני המיזוג שירת בקונסוליה קצין שהיה אחראי על הטיפול בענייני המתנחלים עצמם, וכן במה שנוגע למגעים בינם לבין הפלסטינים. לאחר המיזוג המשרה הזאת בוטלה. תפקיד נפרד, נספח פוליטי בתל אביב, הממונה על מעקב ודיווח על מדיניותם והצהרותיהם של משרדי הממשלה השונים בארץ לגבי ההתנחלויות, נותר על כנו.

"הם רצו שישראל תגביר את כוחה ואת סמכותה בהתנחלויות ובגדה המערבית, ולהשתיק את קובעי המדיניות ואנשי הבירוקרטיה בשטח שהיו עשויים – על סמך ניסיונם, הידע שלהם והקשרים שלהם – ליצור חורים בסיפורי הפנטזיה שהם בנו בפומבי", אומר דיפלומט לשעבר.

"הם רצו שישראל תגביר את כוחה ואת סמכותה בגדה ולהשתיק את קובעי המדיניות ואנשי הבירוקרטיה בשטח שהיו עשויים – על סמך ניסיונם, הידע שלהם והקשרים שלהם – ליצור חורים בסיפורי הפנטזיה שהם בנו"

כשם שהדיווחים על הפעילות בהתנחלויות הצטמצמו, כך גם הפגישות עם גורמים פלסטינים.

הרשות הפלסטינית הודיעה בקול רם כי לא תקיים מגעים רמי דרג עם ארצות הברית, מתוך כעס על ההחלטה להעביר את השגרירות מתל אביב לירושלים, וניתקה כמעט לחלוטין את יחסיה עם בכירי הקונסוליה לשעבר. היא גם קיימה פחות פגישות עם דיפלומטים אמריקאים זוטרים, מספרים קציני שירות זרים. גם גורמים אירופאים צמצמו את הפגישות עם חברי הצוות הדיפלומטי שהיו קשורים בעבר לקונסוליה.

מבנה שגרירות ארצות הברית בירושלים לפני חניכתה, 13 במאי 2018 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

"האירופאים ידעו שסגירת הקונסוליה לא הייתה ההחלטה שלנו, הדיפלומטים המקצועיים, אבל הם חששו מדי להתעמת עם טראמפ באופן ישיר בוושינגטון, אז במקום זה הם בחרו לצפצף על הפיונים", טוען אחד הדיפלומטים.

"האירופאים ידעו שסגירת הקונסוליה לא הייתה ההחלטה שלנו, הדיפלומטים המקצועיים, אבל הם חששו מדי להתעמת עם טראמפ באופן ישיר בוושינגטון, אז במקום זה הם בחרו לצפצף על הפיונים"

ארצות הברית הפכה למעצמה העולמית היחידה ללא קונסוליה עצמאית ברשות הפלסטינית. נציגי מדינות אחרות המשיכו להיפגש ולתאם מדיניות בנושא, אבל גורמים אמריקאים לא תמיד הוזמנו לישיבות הללו, אומר ארי גור, לשעבר קצין כלכלה בקונסוליה בירושלים.

"אף על פי שהמטרה המוצהרת הייתה להיות יעילים יותר, המיזוג מנע מאיתנו לנצל את יחסינו עם השותפים שלנו כדי לבקש מהם לחלוק בנטל", הוא מוסיף.

בעוד שרוב הדיפלומטים ששוחחו עם זמן ישראל ביקשו להישאר בעילום שם, גור, שכבר אינו עובד במשרד החוץ האמריקאי, חש מספיק מוטרד מהמהלך כדי שיהיה מוכן להזדהות בשמו.

המהלך "נראה כמו ניסיון להחליש את אנשי הבירוקרטיה בתיק הפלסטיני, וכפועל יוצא מכך את עמדת המשא ומתן של הפלסטינים על ידי קטיעת הגישה הישירה שלהם לוושינגטון", הוא אומר.

המהלך "נראה כמו ניסיון להחליש את אנשי הבירוקרטיה בתיק הפלסטיני, וכפועל יוצא מכך את עמדת המשא ומתן של הפלסטינים על ידי קטיעת הגישה הישירה שלהם לוושינגטון"

פרידמן, מצידו, טוען שהמיזוג למעשה שידרג את גישתם של הפלסטינים לגורמי השלטון. "כשאתה השגריר, אנשים מקשיבים למה שיש לך להגיד. כשאתה הקונסול הכללי, אתה מדווח לחור שחור במשרד החוץ, ושם זה נגמר", לדבריו.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שגריר ארצות הברית בישראל, דיוויד פרידמן, ושר התיירות, יריב לוין, במהלך פגישה לדיון במיפוי הרחבת הריבונות הישראלית לשטחים בגדה המערבית, שהתקיימה באריאל ב-24 בפברואר 2020 (צילום: David Azagury/US Embassy Jerusalem)

אבל דיפלומט לשעבר שביקש להישאר בעילום שם מצביע על הערך שבשימור ישות עצמאית לצורך מגעיה של וושינגטון עם הפלסטינים כך שהיחסים לא יושפעו מקשריה של ארצות הברית עם ישראל.

"המקום שאתה יושב בו משפיע על נקודת המבט שלך", הוא מסביר. "זה לא אומר שכל מי שיושב בתל אביב יראה הכול באופן אוטומטי דרך העיניים של ישראל ושמי שיושב בקונסוליה יראה את הדברים מבעד לעיני הפלסטינים, אבל זה עשוי לעצב את נקודת המבט שלך אם אתה נמצא במקום זה או אחר.

"לכן טוב ששניהם יתקיימו, כי כשאתה מאחד אותם לגוף אחד, קרוב לוודאי שתאפשר לנקודת מבט אחת לערפל את ההבנה שלך ביחס לאחרת", הוא אומר.

אילן גולדנברג, ששירת כראש הסגל של השליח המיוחד של משרד החוץ האמריקאי למשא ומתן הישראלי-פלסטיני בתקופת ממשל אובמה, מהדהד את הדברים. "הקונסוליה שימשה בפועל כקשר שלנו לפלסטינים מאז שנות ה-90, והייתה מרכזית ליכולת שלנו לנהל את שיחות השלום ולתווך בין הישראלים לפלסטינים", הוא אומר.

עד לסגירתה, הקונסוליה בירושלים הייתה אחת משתי נציגויות עצמאיות שהפעילה ארצות הברית בעולם בשל המעמד המיוחד של שטח האחריות. האחרת היא בהונג קונג.

הקונסוליה האמריקאית ברחוב אגרון, ירושלים, מקושטת לכבוד יום העצמאות של ארה"ב ביולי 2017 (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

מג'די אל-חאלדי, יועצו הדיפלומטי של יושב ראש הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס, מסביר שלקונסוליה יש "זיכרון מוסדי" בנוגע לפלסטינים.

"המהגרים הפלסטינים הראשונים לארצות הברית קיבלו ממנה את האשרות שלהם, והיא גם דואגת לצליינים האמריקאים שבאים לפלסטין. היא ביססה נוכחות דיפלומטית איתנה שמילאה תפקיד חשוב בתהליך השלום, והפכה לחלק מחיי היומיום הפלסטיניים בהיבטים רבים, מפוליטיקה לכלכלה ופעילות תרבותית", הוא אומר.

"זה משהו שאי אפשר להשיג תחת הסידור הנוכחי של ארצות הברית, באמצעות שגרירות שאנחנו בהחלט לא תופסים אותה כלגיטימית. זו אחת מכמה סיבות לכך שפתיחה מחודשת של הקונסוליה האמריקאית היא צעד בסיסי בכיוון הנכון", מוסיף אל-חאלדי.

מחוץ לעניינים

לדברי גור ודיפלומטים אחרים, ההחלטה לסגור את הקונסוליה באוקטובר 2018 הגיעה ללא התראה מוקדמת לאנשים בשטח וללא מידע מהם, ומשכה את השטיח מתחת למאמציהם הדיפלומטיים.

"אני זוכר את זה היטב מפני שפשוט הכריזו על כך. ללא שום אזהרה, שום התייעצויות, שום שקילת יתרונות וחסרונות והשפעות אפשריות מסדר שלישי על יכולתה של ארצות הברית להפעיל סמכות באזור", הוא אומר.

ארי גור (צילום: באדיבות המצולם)

"למדנו על המיזוג מהודעה לעיתונות", מוסיף גור, שקרא את הודעתו של שר החוץ דאז מייק פומפאו בשעה שנכנס לפגישה לתיאום המדיניות בעזה עם מקביליו בשגרירות ארצות הברית בקהיר.

"ההחלטה מוּנעת ממאמצינו הכלליים לשפר את היעילות והאפקטיביות של הנציגויות שלנו", נאמר בהודעה.

לדברי גור, הוא היה מופתע באותה מידה כמו מקביליו בקהיר, שלא הבינו מדוע הם "מבזבזים את הזמן שלהם בפגישה איתנו כשאנחנו כל כך מחוץ לעניינים ולא יודעים אם המשרד שלנו עדיין יהיה קיים בעוד כמה חודשים".

שני דיפלומטים בכירים בקונסוליה אישרו כי הם לא עודכנו בהחלטה מבעוד מועד.

פרידמן, ששוחח עם זמן ישראל באריכות לצורך הכתבה, מתעקש כי "בכירים, לרבות הקונסולית הכללית, היו מודעים [למיזוג] והתכוננו לקראתו במשך זמן מה".

משרד החוץ האמריקאי סירב לבקשתנו לקיים ריאיון עם ססהארה, שמשמשת כעת סגנית עוזרת שר החוץ לענייני צפון אפריקה.

דעות חולקות

מאז 1971 משרד החוק האמריקאי קיים ערוץ פתוח שדרכו יכלו דיפלומטים המוצבים במדינות זרות להביע את דאגותיהם לנוכח החלטות מדיניות ללא חשש שייפגעו מכך. השימוש במנגנון הזה אינו נפוץ, אבל שני מברקים ביקורתיים נשלחו מירושלים בתקופת ממשל טראמפ, אחד מהם לאחר ההודעה על מיזוג הקונסוליה, מאשר פרידמן.

המברק, שנשלח בימיה האחרונים של הקונסוליה, נחתם על ידי 12 דיפלומטים, בכללם קציני שירות זרים מכל העולם. אף שתוכנו של המברק חסוי, מקורות העידו כי הוא כלל ביקורת על המיזוג ומנה רבות מהסיבות שנזכרו לעיל.

"אף אחד שדיברתי איתו לא חלק על המסר הכללי, הגם שהיו מי שנמנעו מלהשתתף מחשש שיהיו לכך השלכות", אומר אחד ממחברי המברק.

פרידמן אומר שהוא היה מודע לאותו מברק ואישר את העברתו לוושינגטון ללא עריכה.

שגריר ארצות הברית בישראל דיוויד פרידמן (רביעי מימין) מסייר בהתנחלות אפרת עם ראשי המתנחלים, 20 בפברואר 2020

ממשל טראמפ, שמבחינה חוקית היה מוטל עליו להשיב למסר, חזר פחות או יותר על ההודעה על העברת השגרירות ולא התייחס לחששות שהעלו הדיפלומטים, אומר אחד החתומים על המברק.

"ידעתי שאני לא הולך לשנות את כיוון הספינה, אבל לא רציתי להרגיש שלא ניסיתי לעשות כל מה שהיה מצופה ממני במסגרת תפקידי", הוא מוסיף.

מרחב הדהוד

פרידמן דוחה את הרעיון שהמיזוג נועד לדחוק את הפלסטינים לשוליים, ואומר שזה היה ניסיון לתקן מצב שבו נראה היה שדיפלומטים אמריקאים באזור עובדים בחוסר תיאום.

"וושינגטון קיבלה דיווחים משתי קבוצות שונות של דיפלומטים, שישבו במרחק לא רב זו מזו אבל כתבו שני דברים שונים. זה הכי לא יעיל שאפשר", אומר השגריר לשעבר. "באמצעות המיזוג, מה שעשינו היה לאלץ את הצוותים הדיפלומטיים לעבוד יחד כדי ליישב בין הנושאים – לא לנקוט צד מסוים, אלא לפחות שלכולם תהיה אותה נקודת מבט".

"וושינגטון קיבלה דיווחים משתי קבוצות שונות של דיפלומטים, שישבו במרחק לא רב זו מזו אבל כתבו שני דברים שונים. זה הכי לא יעיל שאפשר", אומר השגריר לשעבר

השגריר לשעבר קובל על מדיניות ישנה שאינה מאפשרת לגורמים בשגרירות שמתפקידם לעקוב אחר המתרחש בהתנחלויות להיכנס לגדה המערבית. פרידמן גם טוען שלצוות הקונסוליה לא היה למעשה שום מגע עם המתנחלים, אף על פי שהיה זה מתפקידם – טענה שנדחתה מכול וכול על ידי הדיפלומטים לשעבר ששוחחנו עמם.

לטענתו של פרידמן, מי שביקשו להיות מוצבים בקונסוליה נטו לגלות אהדה רבה יותר כלפי הפלסטינים, דבר שהוביל לדיווחים "חד-צדדים" בנושאים הקשורים לזכויות אדם, להתנחלויות ולפלסטינים.

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ עם נשיא הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס בפגישה בניו יורק, ב-20 בספטמבר 2017 (צילום: AP Photo/Evan Vucci)

"נפגשתי עם חברי הצוות הפלסטיני בקונסוליה הכללית אחרי ההודעה על המיזוג, והסברתי להם שהחיסרון הוא שלא יהיה להם יותר מרחב הדהוד פרטי משלהם שבו הם יוכלו להתלונן ולהשמיע את הדעות שלהם.

"אבל היתרון הוא שזה לא יהיה יותר מרחב הדהוד אלא מקום שבו הם יוכלו באמת לדבר עם מישהו שעוסק בעיצוב תוכנית השלום, שיש לו קשרים עם הנשיא ועם משרד החוץ", אומר השגריר של טראמפ.

פרידמן טוען שהקונסוליה הפכה לנציגה בפועל אצל הפלסטינים "בטעות", כשאנשי מנהלה אמריקאים החלו להשתמש בה כבסיס עצמאי נוח ליחסים דיפלומטיים עם הפלסטינים, תחת ההנחה, שנבעה מהסכמי אוסלו, שלפלסטינים תהיה בקרוב מדינה משלהם.

אולם כאשר האפשרות של מדינה פלסטינית נראית רחוקה מתמיד, פרידמן אומר שלא יהיה ראוי לפתוח שוב קונסוליה עצמאית. "אין לנו נציגות אצל הכורדים", הוא מציין.

סמלים ואיתותים

לארה פרידמן (אין קשר לשגריר), ששירתה בקונסוליה בירושלים כקצינה פוליטית האחראית למעקב אחר הפעילות בהתנחלויות בשנות התשעים, מציינת שהמתנחלים ותומכיהם רצו לסגור את הקונסוליה מזה שנים.

"הם רוצים להיות מסוגלים לומר שכל ירושלים שייכת לישראל ושיש רק קבוצה לגיטימית אחת בין הים לירדן", היא אומרת. "כל נציגות דיפלומטית שלא קשורה לממשלת ישראל עומדת בסתירה לזה".

שר החוץ האמריקאי ג'יימס בייקר נפגש עם חברי המשלחת הפלסטינית בקונסוליה בירושלים, מרץ 1991 (צילום: AP Photo/Jeff Widener)

הצורך לעבור דרך הקונסוליה האמריקאית הרגיז את מנהיגי המתנחלים, אבל זה היה משהו שהם התרגלו אליו, אומרת פרידמן, ומציינת כי מנהיגי המתנחלים אפילו השתתפו בחגיגות ה-4 ביולי שהתקיימו בקונסוליה מדי שנה, ולא במסיבה שנערכה בבית השגריר בהרצליה.

היא מציינת כי גם אם ממשל ביידן יחליט לפתוח קונסוליה עבור הפלסטינים, כל עוד השגרירות תמשיך במדיניות שקבע טראמפ ותשרת ישראלים משני צדי הקו הירוק, וושינגטון עדיין "תתייחס בפועל לגדה המערבית כאל שטח בריבונות ישראלית".

גם אם ממשל ביידן יחליט לפתוח קונסוליה עבור הפלסטינים, כל עוד השגרירות תמשיך במדיניות שקבע טראמפ ותשרת ישראלים משני צדי הקו הירוק, וושינגטון עדיין "תתייחס בפועל לגדה כאל שטח בריבונות ישראלית"

פרידמן, שמשמשת כעת כנשיאת הקרן לשלום במזרח התיכון בוושינגטון, דוחה במפורש את טענת השגריר לשעבר שלפיה המיזוג היה בגדר שדרוג. "זה למעשה לומר לעבאס שהוא שקול עכשיו לראש עיריית חיפה".

לגבי הנימוקים שהציג פרידמן לחיסול משרת הקונסול הכללי, היא אומרת כי "הרעיון שיותר מנקודת מבט אחת זה דבר רע למדיניות האמריקאית מניח שככל שיש לך פחות מידע כך יותר טוב".

הדיפלומט הבכיר לשעבר שדיבר בעילום שם ממעיט במידת השפעתו של המיזוג על מצב שיחות השלום או על כוח המיקוח החלש ממילא של רמאללה, ומוסיף כי הסכסוך לא יחיה או ימות על פי מעמדה של הנציגות האמריקאית.

הפגנה של מתנחלים מחוץ לקונסוליה האמריקאית בירושלים בעת ביקורה של שרת החוץ קונדוליסה רייס בנובמבר 2007 (צילום: AP Photo/Kevin Frayer)

"אם נגיע אי פעם לנקודה שבה יש הסכם שלום רשמי, זו תהיה החלטה פוליטית שאין לה שום קשר לקיומה או לאי קיומה של קונסוליה עצמאית", הוא אומר.

יחד עם זאת, הוא מכיר בסמליות הפוליטית שייצגה הקונסוליה עבור הפלסטינים.

ואולם אף על פי שממשל ביידן הביע רצון לפתוח נציגות אצל הפלסטינים, לא יהיה קל להשיב את הסטטוס קוו על כנו. פתיחה מחדש של קונסוליה עצמאית בירושלים תצריך את אישורה של ממשלת ישראל, שוודאי לא תקפוץ על ההזדמנות לפתוח את הדלת לישות שלמעשה מטילה ספק בריבונותה של ישראל על עיר הקודש.

פתיחה מחדש של קונסוליה עצמאית בירושלים תצריך את אישורה של ממשלת ישראל, שוודאי לא תקפוץ על ההזדמנות לפתוח את הדלת לישות שלמעשה מטילה ספק בריבונותה של ישראל על עיר הקודש

לדברי מקורות הבקיאים בנושא, וושינגטון מאמינה כי ישראל בסופו של דבר תסכים למהלך ותעדיף לשמור את התנגדויותיה הנחרצות לנושאים אחרים, דוחקים יותר.

ואולם מציאת מקום לקונסוליה כזאת עלולה להתגלות כשדה מוקשים.

שיכונה של הנציגות במזרח ירושלים צפוי לעורר התנגדות חריפה מצד ישראל, משום שיהיה בכך איתות על השקפותיה של ארצות הברית לגבי בירה פלסטינית עתידית. מיקומה במקום כלשהו בגדה המערבית צפוי לעורר כעס ברמאללה מאותה הסיבה.

לדברי מקורות, הפתרון הפשוט ביותר יהיה למקם שוב את הקונסוליה באותו מבנה ברחוב אגרון במערב ירושלים, שמסמל את הדבר הקרוב ביותר לסטטוס קוו. אף על פי שממשל טראמפ הועיד את המבנה למגורי השגריר ומכר את מעון השגריר הקודם בהרצליה, המהלך הזה נתקל במשוכות רציניות.

מחמוד עבאס וג'ו ביידן בפגישתם ב-10 במרץ 2020 (צילום: AP Photo/Tara Todras-Whitehill)

יהיה המיקום אשר יהיה, הדיפלומטים לשעבר ששוחחנו עמם מתעקשים כי יהיה חיוני לפתוח מחדש את הקונסוליה בצורה זו או אחרת.

"משרד עצמאי מאותת לאלה שאתה עובד איתם שיהיה לך גיבוי", אומר גור. "שלדברים שאתה אומר יש חשיבות, ושלאנשים שאתה אחראי על הקשרים איתם יש חשיבות".