כבישי ישראל היו עמוסים השבוע כפי שלא היו מעולם. פקקי הענק התחילו ביום ראשון ומאז המצב הלך והחמיר. מי שרצו בסך הכול לראות קצת טבע נקלעו לשעות על גבי שעות של זחילה איטית בכביש 90, הירידה לים המלח, נתיבי איילון, הכניסות לירושלים וכבישי הצפון.
לפי הערכות, השיא עוד לפנינו, וגם היום (חמישי) ומחר הנהגים יצטרכו לתרגל נשימות ולחיצה על הגז והברקס לסירוגין. למי שלא רוצה לתזמן שעות של השתרכות ב-40 קמ"ש, מומלץ להישאר בית.
זאב גוטמן, ראש ניהול תנועה בנתיבי ישראל, אמר השבוע ש"מדובר בעומסים שלא זכורים כמותם" והעריך ש"כחצי מיליון ישראלים מטיילים כעת בארצנו היפה ועושים את דרכם בכבישים".
העדכונים שיצאו תחת ידיו וכן מאגף התנועה במשטרה מדכאים למדי: עומס מנתניה לאולגה, מאם המושבות למסובים, מקרית ביאליק לחדרה, צומת להבים, לטרון, שער הגיא ומאיפה לאיפה לא.
מרכז השליטה והבקרה של נתיבי ישראל
שילוב קטלני במיוחד של חול המועד ועם ישראל שכמעט לא טס לחו"ל, יחד עם תחושת השחרור משנה של סגרים ובידוד, הביא לכך שכל הסכרים נפתחו השבוע ומי שיצא מהבית קילל את הרגע שנכנס לאוטו הפרטי.
להגיע לנחלי הצפון, מכתש רמון או לגנים הלאומיים באוטובוס? אפשרי אבל מסורבל מדי, ובפועל כמעט שאין חיה כזו. מי שיכול, נכנס לאוטו הפרטי ונוסע. נכים שירצו לזנוח את הרכב ולצאת קצת מהעיר באוטובוס יכולים לשכוח מזה, כי אין נגישות.
למעשה, העומס בכבישים התחיל מאז שישראל יצאה מהסגר האחרון. גם ככה הרכבת בקושי מתפקדת בלילה, והקו הקריטי במיוחד של תל אביב-חיפה עדיין סגור בסופי שבוע. התוצאה היא שתחנות האוטובוס ברכבת ארלוזורוב וחוצות המפרץ יהיו מפוצצות בנוסעים מיואשים שיריבו על כל מקום פנוי גם מחר (שישי). הזוועה הזו נמשכת כבר חודשים רבים, מאז שהחלו עבודות חשמול המסילות.
אף אחד לא חשב לתגבר את קווי האוטובוס כדי לגשר על הפערים האלה, במיוחד לקראת חול המועד. מאות האלפים שיצאו לטייל בימים האחרונים יחזרו לעבודה בשבוע הבא ולא כולם ימשיכו לעשות זאת מהבית. כך שהעומסים הכבדים צפויים להימשך הרבה אחרי החג.
הפתרון המיידי לקטסטרופה בכבישים הוא קודם כל הוספה של נתיבי תחבורה ציבורית על חשבון הנתיבים לרכב הפרטי. מהלך כזה לא כרוך בעלות תקציבית מיוחדת, אבל יגביר את העומס על המכוניות הפרטיות שיאבדו נתיב. יש כאלה שחושבים שאין ברירה.
כך, למשל, לרה פארן, המנכ"לית הנכנסת של ארגון "15 דקות", שאמרה השבוע שבדרך הזו אולי המכורים לרכב הפרטי יראו את האוטובוסים חולפים על פניהם בנתיב הפנוי הסמוך ויחשבו שוב אם כדאי לקחת את האוטו לעבודה גם מחר.
הסעות למערת המכפלה
מענה נוסף ובהול אמור להיות תגבור קווי האוטובוס בתדירויות וביעדים. כל אוטובוס יוריד 50 איש מהכביש ויאפשר ניידות גם לאלה שנתקעו בלי פתרון בעקבות הפעילות החלקית ברכבות. אלא שבשביל זה צריך תקציב מדינה, או מוטיבציה מיוחדת של משרדי התחבורה והאוצר שימצאו את הקופסה התקציבית הנדרשת. למרות קריאות חוזרות בחודשים האחרונים, זה לא קרה וספק אם יקרה בקרוב.
הפתרון הנוסף שיכול להפחית קצת את העומס, הוא הרחבה של תכנית "נתיב פלוס", שנוסתה בהצלחה בכבישי החוף ואיילון. הקרדיט ליוזמה הזו מגיע לבצלאל סמוטריץ', שבכהונתו הקצרה כשר התחבורה נקט בעניין הזה גישה ממלכתית ולא פופוליסטית.
הנתיבים שנבחרו אפשרו לרכבים פרטיים לעלות עליהם רק עם שלושה נוסעים ומעלה וקיצרו משמעותית את זמני הנסיעה של האוטובוסים שקיבלו עוד מרחב פנוי. כדי להרחיב את התכנית צריך קצת אומץ פוליטי, ללכת על הראש של המכורים לרכב, אולי במחיר של אובדן כמה קולות בסבב הבחירות החמישי. ספק רב אם זה יקרה.
בינתיים, הדבר הראשון ששרת התחבורה מירי רגב עשתה עם כניסתה לתפקיד, הוא הקפאה של הרחבת "נתיב פלוס" גם לכביש 1 ובחלק הצפוני של כביש החוף.
מה שרת התחבורה כן עשתה? משרדה השיק במיוחד לחול המועד הסעות מקרית ארבע למערת המכפלה. השאטל פועל כל 5 דקות בשיטת "מלא וסע", מהבוקר עד הערב. חינם. מי שירצה להגיע למערה ישמח לגלות שהשבוע הושק לשם גם אוטובוס ישיר ממלחה. רגב אמרה שהיא "רואה חשיבות רבה במתן שירות לאלפי המאמינים שבאים להתפלל במקום בחול המועד". לזה יש תקציב.
מה שרת התחבורה כן עשתה? משרדה השיק במיוחד לחול המועד הסעות מקרית ארבע למערת המכפלה. השאטל פועל כל 5 דקות בשיטת "מלא וסע". חינם. לזה יש תקציב
שניה לפני הבחירות נמצאו גם יותר מרבע מיליארד שקל לכביש עוקף חווארה בשטחים, ורגב מיהרה לגזור קופון תעמולה בפוטו-אופ עם ראש המועצה האזורית שומרון, יוסי דגן. לאחרונה נמצאו גם תקציבים לקווים חדשים מלוד למודיעין עלית, תגבור קווים בתוך בני ברק וכדי להוסיף קצת חדשנות לתחום, משרד התחבורה השיק גם פיילוט משלוחים ברחפנים.
דוח קטלני
הגמילה מהרכב הפרטי לא תקרה לבדה, ובינתיים המספרים מדברים בעד עצמם: בשנת הקורונה מסירות הרכבים החדשים ירדו ב-15% בלבד, ובינואר נרשם שיא כל הזמנים עם קרוב ל-50 אלף מכוניות חדשות על הכביש. המגמה הזו חזרה על עצמה גם בפברואר.
משרד האוצר סופר את הכסף ממסי היבוא שמניבים לקופתו כ-40 מיליארד שקל בשנה והיבואנים ממשיכים להתעשר גם מהחלפים היקרים. במלים אחרות, איך שזה נראה כעת, המשק יפסיד עשרות מיליארדי שקלים בשנה מהפקקים ועצבי הנהגים ימשיכו לעמוד במבחן הסיבולת.
מדברים הרבה על ההזנחה והפיגור של מערכות הבריאות והחינוך בישראל, אבל נראה שמערכת התחבורה היא המוזנחת מכולם. לקראת סוף השנה החולפת, ה-OECD פרסם דוח דו-שנתי על כלכלת ישראל. ישראל כ"ץ התבשם מהציון הטוב יחסית שקיבל, כביכול, עבור הניהול הכלכלי של משבר הקורונה. אלא שבאותה נשימה, הדוח הזה קטל את התחום שהיה באחריותו של כ"ץ לפני שנהפך לשר האוצר:
"תשתית התחבורה של ישראל מפגרת באופן משמעותי אחרי רוב מדינות ה-OECD. רמתה הנוכחית לא עומדת בביקוש של התרחבות הפעילות הכלכלית. האוכלוסייה והתעסוקה צמחו בקצב גבוה יחד עם עליה של 50% ברכבים ביחס לנפש (עליה של יותר מ-50% מאז 1998). מצד שני, ההשקעה בכבישים ובתחבורה ציבורית ביחס לתוצר נותרה יציבה בשני העשורים האחרונים וליבת התשתית היא הרבה מתחת לממוצע המדינות החברות בארגון.
"כתוצאה מכך, העומס בכבישים הוא אחד הגרועים ביחס למדינות האחרות. תל אביב מדורגת כעת במקום הרביעי מבחינת העומס בכל ערי ה-OECD עם השלכות שליליות לפריון והרווחה הכללית. זמן הנסיעה לעבודה עלה בשליש מאז 2005.
"הממשלה צריכה להגדיל השקעות בתשתית ובייחוד בתחבורה ציבורית שאמנם עלתה בשנים האחרונות … אבל הפער נותר משמעותי. הממשלה צריכה ליישם אגרות גודש ולשפר משמעותית את איכות שירותי התחבורה הציבורית … היא איננה מותאמת לצרכים".
שוב ושוב הדוח מזכיר את הצורך לשפר את התחבורה הציבורית – לא רק כדי להוריד עומס בכבישים, אלא גם כדי לחבר אוכלוסיות מוחלשות למרכזי תעסוקה ולהפחית אי שוויון.
בניסוח המעודן של כלכלני הארגון, ישראל קיבלה ציון נכשל מהדהד במדיניות התחבורה שלה והוא רשום בעיקר על שמו של אדם אחד: הורדוס, סליחה, ישראל כ"ץ, שכיהן כשר התחבורה במשך עשור, מאז 2009 עד אמצע 2019. מי שרוצה יכול להוסיף גם את מנכ"לית משרדו, קרן טרנר אייל.
![ישראל כ"ץ וקרן טרנר אייל (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2020/05/F190623NRF16-e1589713525912-1024x640.jpg "ישראל כ"ץ וקרן טרנר אייל (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)")
כ"ץ אמנם סלל הרבה כבישים ומחלפים והעשיר את חברות התשתיות במיליארדים על הדרך. כבר אין דבר כזה צומת גולני, צומת דרור או צומת נווה אילן, כי הם הפכו למחלפים בעזרת תקציבי ענק.
אלא שבמקום שבו כ"ץ ונתניהו רואים מחלפים, דווקא בלמ"ס רואים עוד ועוד פקקים: מתחילת המילניום, הקילומטרז' של כלי הרכב הפרטיים עלה בקצב הרבה יותר מהיר מכמות הכבישים. במקום להשקיע בתחבורה ציבורית ולהוריד כלי רכב מהכביש, תנופת הסלילה הזו רק הגדילה את התיאבון לנהגים, היבואנים ולמשרד האוצר.
מתחילת המילניום, הקילומטרז' של כלי הרכב הפרטיים עלה בקצב הרבה יותר מהיר מכמות הכבישים. במקום להשקיע בתחבורה ציבורית, תנופת הסלילה הזו רק הגדילה את התיאבון לנהגים, היבואנים ולמשרד האוצר
מה קרה מאז הכשלון הזה? טרנר-אייל וכ"ץ קיבלו קידום: היא שודרגה למנכ"לית האוצר (ואז התפטרה בזעם קדוש), והוא הפך לשר האוצר. בעתיד הלא רחוק, ייתכן שכ"ץ יקבל שדרוג נוסף, שכן לשר שאחראי על מחדל התחבורה יש גם יומרה להיות האיש שיתיישב על כסא ראש הממשלה ביום שאחרי נתניהו. הוא לא ייתן לפקקים לעמוד בדרכו. אם צריך, הוא יעלה על רכב השרד גם בשבת.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם