לא כצעקתה  - ההשלכות של עסקת סין עם איראן

חתימת ההסכם בין איראן לסין, צילום מסך מתוך Al Jazeera English
חתימת ההסכם בין איראן לסין, צילום מסך מתוך Al Jazeera English

עסקת הענק שנחתמה בין סין לבין איראן מעוררת (כצפוי) אי נחת בישראל ובמקומות נוספים. לטענת אלו אשר מבקשים להמשיך את "מדיניות הלחץ המקסימלי" על איראן, עסקה זו מהווה חבל הצלה של ממש לכלכלתה הגוססת, דווקא בתקופה קריטית כשהקהילה הבינלאומית משקיעה רבות להחזרתה לשולחן המו"מ.

לטענת אותם גורמים, עסקה זו משפרת משמעותית את עמדת המיקוח של איראן ובכך מקשה על הגעה לעסקת גרעין משופרת, ומורידה מהפרק מהלכים מדיניים ואחרים להצרת צעדיה של איראן במזרח התיכון.

יש הרואים בעסקת הענק בין סין לאיראן חבל הצלה לכלכלתה הגוססת, בתקופה קריטית בה הקהילה הבינלאומית משקיעה בהחזרתה לשולחן המו"מ. לטענתם, עסקה זו משפרת משמעותית את עמדת המיקוח של איראן

על רקע טענות אלו, חשוב לציין כי נראה שהחשיבות המיוחסת לעסקה, ובעיקר להשלכותיה על הכלכלה האיראנית ופגיעתה באינטרס הישראלי, מוגזמות. אין ספק שעסקה זו אמורה להקל על מצוקת המשק האיראני, אך בהקשר זה חשוב לציין את הנקודות הבאות:

  • כלל לא ברור האם לסין יש עניין שכלל ההיבטים, ובעיקר אלו הצבאיים, של העסקה הזו ייצאו לפועל.
  • עסקה זו מעוררת אי נחת בקרב גורמים רבים בהנהגה האיראנית, שחוששת מההיבטים התרבותיים והאחרים הנלווים לעסקה שכזו.
  • התמורה הכלכלית האמיתית הנלוות לעסקה זו אינה ברורה, ובכל מקרה צפוי לקחת זמן עד אשר אירן תקבל את עיקר התמורה.
  • איראן שואפת לבסס את המשק שלה לא רק על מוצרים וסיוע סיני, אלא לגוון את משענותיה תוך שת"פ עם מדינות המערב ומדינות אחרות. איראן אינה צפון קוריאה ולא יכולה ו/או מתכוונת לבסס את המשק שלה על מדינה אחת בלבד.
  • סין מבינה היטב את היקף התלות האיראנית בה, אך היא עצמה אינה תלויה באיראן. סין צפויה לחתור למקסם את תועלתה שלה על חשבון האיראנים.
  • נסיון העבר מלמד על החשש העמוק של בנקים סינים לפעול בניגוד לסנקציות האמריקניות, ולכן סביר שכל עוד הסנקציות יהיו במקומם, סין תתקשה (וספק אם רוצה מלכתחילה) להוציא לפועל את כלל מרכיבי העסקה.

עסקה זו מהווה עוד נקודת מפנה במעורבותה של סין במזרח התיכון. אם בעבר מעורבות זו התבססה בעיקר על הבטחת אספקת הנפט לסין, רצף האירועים בתקופה האחרונה מלמד כי דפוס זה הוא נחלת העבר. נראה שסין לא רק שואפת להיות שחקן פעיל יותר במזרח התיכון כצעד הכרחי בנסיון לבסס את "דרך המשי החדשה", אלא היא מבקשת לנצל את הואקום שהולך ונוצר באיזור ולהשתמש בו בכדי לדחוק את מקומה של ארצות הברית כמעצמה המובילה במזרח התיכון. כך, לצד יחסיה עם איראן, פועלת סין להידוק יחסיה הכלכליים והמדיניים עם ערב הסעודית, איחוד האמירויות, בחריין וטורקיה, ואף מנסה להתערב (באופן סמלי) בסכסוך הישראלי – פלסטיני.

העסקה היא עוד נקודת מפנה במעורבות סין במזה"ת. סין לא מסתפקת בהבטחת אספקת הנפט לסין, אלא שואפת להיות שחקן פעיל במזה"ת, לבסס את "דרך המשי החדשה", ולנצל את הוואקום האזורי לדחיקת ארה"ב כמעצמה מובילה במזה"ת

עם זאת, לא נכון לראות פעולות אלו כקשורות לאיזור זה בלבד אלא גם (ובעיקר) כחלק מהמאבק הבין גושי בין בייג'ינג לוושינגטון, בו מנסה כל צד לנצל את חולשת האחר בנסיון לתפוס "עוד מאחזים" בזירה הבינלאומית. בעוד ממשל ביידן פועל בכדי ללחוץ על סין באסיה, החצר האחורית שלה, סין מזהה חולשה אמריקנית במזרח התיכון ופועלת לנצל את הדינמיקה הזו בכדי להתקרב לאיראן ובה בעת להתריס כנגד ארה"ב.

ההסכם האסטרטגי בין איראן לסין הוא אומנם בעל חשיבות עבור סין, אבל חשוב לזכור שסין לא מיהרה לקדם את החתימה עליו במשך שנים, חרף לחץ מאיראן. חתימת ההסכם בעיתוי הנוכחי, יותר משהיא משנה את המציאות האיזורית, מעבירה מסר ברור לארה"ב. המתיחות הגוברת בין ארה"ב לרוסיה וסין תקשה על חזרה להסכם הגרעין. מצד שני, כפי שסין משתמשת בחתימת העסקה הענקית ככלי במאבק עם ארצות הברית, כך תוכל גם להשתמש בו ובמנופים אחרים, אם תרצה, ככלי להפעלת לחץ על המשטר בטהרן לחזור לשולחן המו"מ בסוגיית הגרעין.

נקודת חשובה נוספת להבנת העסקה בין בייג'ינג לטהרן, היא שהאינטרסים הכלכליים של סין באיזור, ובמיוחד הצלחת פרוייקט "דרך המשי החדשה", מחייבים יציבות בטחונית ומדינית. סין הגיבה בסקפטיות להסכמי אברהם, בין היתר כיוון שחשבה שקואליציה אנטי-איראנית בהובלת ארה"ב תוביל בסופו של דבר לחוסר יציבות איזורי. יתרה מזאת, בשנים האחרונות נראה שסין החליטה לפתח באופן משמעותי את יחסי הסחר ושיתופי הפעולה שלה עם ערב הסעודית ומדינות המפרץ על חשבונה של טהרן. ברור גם כי איראן גרעינית רק תחריף את המתיחות הקיימת בינה ובין מדינות המפרץ שכה חשובות לבטחונה ולשגשוגה של סין.

זאת ועוד, סין, לאור קשריה הטובים עם ריאד יכולה להפוך לגורם מייצב בין המדינות ולהוביל תיווך שיוריד את המתיחות הרבה באיזור המפרץ הפרסי. לכן, לצד החששות בדבר עסקה זו, יש לבחון את הסיבות שהובילו להתגבשותה וההזדמנויות הפוטנציאליות שבה במיוחד לאור הסכמי אברהם והמעורבות הישראלית הגוברת באיזור.

נראה שסין החליטה לפתח באופן משמעותי את יחסי הסחר ושיתופי הפעולה שלה עם ערב הסעודית ומדינות המפרץ על חשבון טהרן. ברור גם כי איראן גרעינית רק תחריף את המתיחות הקיימת בינה ובין מדינות המפרץ

באשר לישראל, נכון להסתכל על המעורבות הסינית הגוברת באיזור ולגבש (ובהקדם) מדיניות אל מול דפוס מעורבות זה מצד בייג'ינג. ישראל באופן טבעי חוששת עמוקות מהתגובה בוושינגטון לכל התקרבות לסין, אך אם לא תפעל לפתח דו שיח עם הסינים בנושא עלולה למצוא את עצמה "קירחת מכאן ומכאן".

לאור מה שנראה כרצון של הממשל האמריקאי להתמקד באיזורים אחרים בעולם (בדגש על אסיה) מצד אחד, והעובדה שסין כבר נוכחת במזה"ת וצפויה להיות כח עולה באיזור לאורך שנים מצד שני, ישראל צריכה למהר ולהפנים את המציאות האיזורית והעולמית המשתנה, ולהימנע ככל הניתן מלערב עצמה במאבק בין המעצמות. על ישראל לחשוב על דרכים בהם תוכל להרוויח גם מקרבתה לבעלת בריתה החשובה ביותר, וגם מהמעורבות הסינית הגדלה באיזור.

על ישראל לנהל מערכת יחסים שקופה מול וושינגטון, כזו שמצד אחד תפיג את חששותיה של ארה"ב אך מצד שני תאפשר לישראל גם להתקדם במערכת היחסים מול סין ולנהל דיאלוג פורה עימה, אשר יאפשר לישראל להסתייע בסין למימוש אינטרסיה באיזור, מבלי למתוח את החבל מול וושינגטון. 

דני (דניס) סיטרינוביץ, שירת כ-25 שנים באגף המודיעין במגוון תפקידי פיקוד ביחידות האיסוף והמחקר של אמ"ן וכיום עמית מחקר במכון למחקרי בטחון לאומי (INSS).

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 890 מילים ו-2 תגובות
סגירה