אצבעוני המפקד

נפתלי בנט (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
יונתן זינדל/פלאש90
נפתלי בנט

פלונטר! זועקים הפרשנים. אי אפשר להרכיב קואליציית שינוי בראשות יאיר לפיד!

אבל רגע, למה בעצם? הרי המפלגות שהצהירו שישבו אך ורק בקואליציה כזו מונות 57 מנדטים. ויש עוד שתי מפלגות שמצביעיהן הסכימו לקואליציית שינוי. וכל אחת מהן לבדה (רע"ם 4, ימינה 7) מספיקה להשלמת המניין הקואליציוני. ולפיד מוביל את המפלגה הגדולה ביותר (בפער) בגוש, 17 מנדטים, אז על מה המהומה?

או. אז מתברר שבראש מפלגה קטנטנה צועד אצבעוני המפקד, מאחוריו הפרשים רכובים על פרעושים, הפרשן מכה בעוז על חצי קליפת אגוז, והאגו מאיר לכל ננס את הדרך בפנס.

ואותו גנרל דה לה שמאטע, שמנהיג מפלגה חד-ספרתית בת 7 מנדטים, רואה עצמו כלשון המאזניים (למרות שאפשר להקים קואליציה גם בלעדיו) ולא ישקול בכלל להצטרף לקואליציה הזו אם לא יוכתר בעצמו כראש הממשלה. וגם את זה, יקבל עם קרכצען. יעשה טובה אם יסכים. כי הפעם, כזכור, הבחירות הן לא על אגו.

אותו גנרל דה לה שמאטע, שמנהיג מפלגה חד-ספרתית, לא ישקול בכלל להצטרף לקואליציה השינוי אם לא יוכתר בעצמו כרה"מ מטעם גוש השינוי. וגם זה עם קרכצען

אבל גם לו היה לשון המאזניים (למרות שהוא לא, כאמור), הוא לא יהיה לשון המאזניים הראשונה בהסטוריה הפרלמנטרית בישראל. לעתים קרובות נוצרת קונסטלציה של מפלגת קטנה שבכוחה להכריע בין שני גושים. מתי אי פעם התנתה מפלגת כזו את כניסתה לממשלה – בעמידה בראשות הממשלה? ועוד מפלגה חד-ספרתית?

דמיינו את הדרישה הזו מוצבת לבנימין נתניהו עצמו, ואפילו ממפלגת לשון מאזניים עם מספר כפול של מנדטים. מצליחים לראות בעיני רוחכם את הבעיטה בתחת שאותו ראש מפלגה היה סופג מנתניהו, בעוצמה שהיתה מטיסה אותו אל מחוץ לאטמוספרה, למסלול סביב כדור הארץ? אם אתם לא מצליחים, סביר שאתם מדמיינים אותו מפרפר את פירפוריו האחרונים מתחת לידיה של רעיית ראש הממשלה, המטביעה אותו בעוגת המצות המסורתית שלה.

מפלגת לשון מאזניים אכן יכולה לדרוש הרבה מאוד, ולקבל. כושר המיקוח שלה נכבד. היא תקבל כנראה תפקידים רמים מעל ומעבר לכוחה היחסי, עמדות כוח בוועדות חשובות, חיבור לברזי תקציב שופעים ועוד, מכל הבא ליד.

אבל ראשות ממשלה? יש לדבר הזה תקדים?

אפשר היה כמובן למחול על הטובה ולוותר על שירותיו הבינוניים של בנט, שמייבב ומתייפח ועמוס בטרוניות על נתניהו במשך שנים, אך שב ומכתיר אותו בכל פעם מחדש, ככלבלב שמוט-זנב השב אל קיאו. הרי אפשר, כאמור, לסגור קואליציית שינוי גם בלעדיו.

אבל אז מתברר שראש מפלגה אחרת בגוש השינוי, גדעון סער, שביסס את הקמפיין שלו על הפלת נתניהו והבטיח שלא יאפשר בחירות חמישיות, מאיים לשבור את הכלים אם בנט לא יקבל את מבוקשו המגוחך. ואז זה לגמרי סבבה שנתניהו יהיה ראש ממשלה או שיהיו בחירות חמישיות.

כי סער הרי לא יישב רק עם שמאלנים כמו אביגדור ליברמן המתנחל מנוקדים. או עם לפיד, האיש ששמאלנותו מתמצת בסרטוני התעמולה של נתניהו, בערך כמו שמאלנותו של סער עצמו. או עם בני גנץ, זה שהיה הרמטכ"ל של נתניהו, זה שספר גופות ערבים בתעמולת הבחירות שלו, זה שהתעקש לשבת בממשלת נתניהו ולהצביע איתו באופן שיטתי. הו לא, כל אלה שמאלנים מדי. ושמאל, כידוע, זה פויה. בלי בנט – סער בחוץ.

כושר המיקוח של מפלגת לשון מאזניים נכבד. היא תדרוש ותקבל כנראה תפקידים רמים מעל ומעבר לכוחה היחסי, עמדות כוח בוועדות חשובות וחיבור לברזי תקציב שופעים. אבל ראשות ממשלה?

אבל סער לא מדבר באוויר. עם 6 המנדטים שלו הוא מוכן, בגדלות נפש, להעלות קורבן אישי ולוותר על האגו ועל ראשות הממשלה, רק כדי לשמש דוגמה ומופת ליאיר לפיד, על 17 המנדטים שלו.

אני לא זוכרת איפה עוד ראיתי את ההשוואה, אבל אני בטוחה שאני לא היחידה שנזכרה במשל הפיל והעכבר, שהולכים זה לצד זה במדבר שעה ארוכה, עד שהעכבר מסתובב לאחור ומודיע לפיל: "תראה כמה אבק אנחנו עושים".

אפשר היה אולי להעמיד את שני כחושי-המנדטים-מפוטמי-האגו הללו במקומם, אבל מסתבר שזו לא רק המגלומניה הפרטית של שניהם. הפרשנים והמגישים במהדורות החדשות, הפוליטיקאים ואפילו המגיבים ברשתות, מהדהדים את האבסורד המופרך הזה, כאילו מדובר בדרישה לגיטימית לגמרי.

מה דרישה לגיטימית? זו דרכו של עולם! סביר ונורמלי לגמרי שראש מפלגת 7 מנדטים אשר אינה לשון מאזניים, אדם שאפילו לא סגור על זה שהוא רוצה שינוי (כי מבחינתו אין בעיה להמשיך ללקק לנאשם בפלילים ולשרתו לנצח אם רק ישלם יותר) – יהיה ראש הממשלה של קואליציית השינוי.

כאילו הכל סביר ונורמלי גם כשאותו אדם בדיוק הצהיר לפני הבחירות שלהיות ראש ממשלה עם 10 מנדטים זה לא דמוקרטי.

כאילו הכל סביר והגיוני ונורמלי, שאותו אדם ממש אמר לפני הבחירות שאפילו אם יקבל 15 מנדטים לא יהיה ראש ממשלה. לא, 15 מנדטים זה לא מספיק. הוא יצטרך לפחות 20 מנדטים לשם כך.

הרי צריך, מבחינה מוסרית, שפלח ניכר מהעם ירצה בך כראש ממשלה כדי שתהיה ראש ממשלה, נכון? ובכן, בנט קיבל פחות משליש מהמנדטים עליהם הצהיר כמספר סביר של מנדטים כדי להפוך לראש ממשלה, ובכל זאת, הנה, כרגע זו דרישת הפתיחה שלו במו"מ עם גוש השינוי. במו"מ עם נתניהו כמובן שהוא לא מעלה בדעתו לדרוש את זה.

מה דרישה לגיטימית? זו דרכו של עולם! שראש מפלגת 7 מנדטים שאפילו לא סגור על זה שהוא רוצה שינוי (מבחינתו אין בעיה להמשיך לשרת נאשם בפלילים אם ישלם יותר) – יהיה רה"מ מטעם גוש השינוי

אבל רגע. חכו שניה דקה. בלי לחץ. תנו לחשוב בשקט. הוא לא החליט עדיין. מתלבט (נכון לרגע כתיבת הפוסט, כי עוד נכונו לו פגישות בעניין בסוף השבוע). מהרהר. הוגה ברעיון. ישקול היטב את האפשרויות המונחות בפניו, לשרת את הנאשם בפלילים או להנהיג את גוש השינוי עם 7 המנדטים שלו. בהנחה שיחליט שהוא שייך לגוש הזה בכלל. ואם יחליט שכן, הו, הו, הוא ינהיג את כל המדינה, רכוב על השישיה שלו. אבל רגע. חכו שניה דקה. בלי לחץ.

וכשכולם עוסקים באפשרות הזו – לא פלא שחתן הטירלול בכבודו ובעצמו, זה שרועד מהצל של עצמו כשהוא עומד מול נתניהו, מעז לדרוש זאת.

רונית צח היא עורכת זירת הבלוגים של זמן ישראל. עיתונאית רוב חייה הבוגרים, עם חיבה מיוחדת לטריוויה אקטואלית. אמא לשתי בנות, חתול וחתולה

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
4
עוד 874 מילים ו-4 תגובות
סגירה