במהלך מלחמת העולם הראשונה, הטורקים ששלטו בפלשתינה יזמו תוכנית לכיבוש מצרים. מכיוון שזאת הייתה המחשבה שהובילה אותם, הם בנו תחנת רכבת והניחו פסי מסילה מבאר שבע ועד הגבול הדרומי של המדינה.
הבריטים, שהגיעו אחרי הטורקים, החליטו שלא משתלם להשאיר את התחנה פעילה ונטשו את האתר ב-1927. וכך היא נותרה, נטושה ומתפוררת.
אבל ימי ההזנחה חלפו ותמו. למרות שכל העצים עדיין שם, ועל הגג בצד הטרמינל כתוב "ביר-אל-שבע" בערבית, הפכה התחנה למרכז של העיר העתיקה בבאר שבע.
בביקורנו לפני כשבועיים, בדיוק ביום שבו הסירה הממשלה את מגבלות הקורונה מהמסעדות בישראל, נהנינו מארוחת בוקר מקסימה בבית קפה בטרמינל המשוקם בצורה יפהפייה.
התהלכנו סביב, צפינו בשני הקרונות המקוריים שמוצבים שם, במשרד מנהל התחנה ובקטר הטורקי שבהחלט יכול היה לפעול פה בעבר.
שיקום התחנה, שהושלם ב-2013, הוא רק סימן אחד לתקופה האחרונה. כל כך הרבה שינויים התרחשו בשנים האחרונות בבאר שבע העתיקה והחדשה, שגם המקומיים, שפעם התביישו לגבי מוצאם, מתגאים היום להיות באר שבעים. ואכן, יש שפע של אנרגיה חיובית בעיר, ויש כל כך הרבה מקומיים שמתפקעים מיוזמות חדשות ומרגשות, תוכניות ורעיונות, עד שאפשר ממש להרגיש את זה באוויר.
לפי התנ"ך, באר שבע נולדה כשאברהם בנה באר במדבר הנגב (בראשית כ"א, פסוק 31). כשמשרתים של המלך השתלטו על הבאר, אברהם התלונן בפני אדונם. אברהם והמלך יישבו את הסכסוך באמצעות ברית, ואז השניים נשבעו שבועה – שבע.
בתחילת המאה ה-20, או כך סופר לנו, התחדש המאבק על השליטה במה שהאמינו שהוא באר אברהם. כשהטורקים התקדמו לבסס את נוכחותם באזור, שייח מקומי השתלט על הבאר המקורית וחפר אחת נוספת, במטרה להוכיח שהמים של באר שבע שייכים לבדואים. השליטים הטורקים הגיבו באמצעות כליאתו של השייח.
עד לאחרונה, הבאר של אברהם ניצבה בבאר שבע העתיקה מתחת לכיסוי פשוט. אבל מאז 2013 הבאר היא חלק מההפקה המודרנית האדירה הקרויה "באר אברהם". זה מתחיל במבנה גדול שנועד להזכיר למבקרים אוהל, ובו מסביר מדריך את הפסוקים התנ"כיים שעוסקים באברהם. ואז, באמצעות חוד החנית של הטכנולוגיה, המבקרים מוזמנים להצטרף לאברהם במסעו במדבר.
במהלך אלפי השנים האחרונות, באר שבע אכלסה ישראלים, רומאים וביזנטינים. כובשים ערבים השמידו את העיר במאה השביעית והיא ננטשה.
באר שבע קמה מהאפר רק בשנת 1900, כשהפכה לעיר היחידה שאותה בחרו הטורקים לבנות מאפס במהלך 400 השנים שלהם בפלשתינה. הם חששו שהבדואים באזור, שחוקקו חוקים לעצמם, יאיימו על היציבות באזור וקיוו שעיר אטרקטיבית, שתענה לצרכי הבדואים, תשכנע את הנוודים הנצחיים להפוך לחקלאים ולבעלי אדמות, נאמנים לממשלה הטורקית וסרים למרותה.
באר שבע, שתוכננה על ידי אדריכלים גרמנים, שוויצרים וערבים מקומיים – היום היא העיר העתיקה – הייתה שילוב קסום בין מזרח למערב. במקביל לרחובות המתוכננים היטב ולגנים הציבוריים היפים, ניצבו בה מבנים אוריינטליים מרהיבים, מלאים בקשתות ומרפסות דקורטיביות.
למרבה המזל, בשנים האחרונות זכו מספר רב של הבניינים שהקימו הטורקים לשימורים ושיקומים מקסימים. היום פועלים בהם מוזיאונים, מסעדות, מרכזי אמנות, מרכזי נוער, תיאטרון עצמאי, גלריות, בנק ומרכז מדע.
אחד הבניינים האלה הוא בית הספר הממשלתי, שנבנה לילדי הבדואים מהאזור. בביקורים קודמים בבאר שבע מצאנו את הבניין המרשים הזה אבוד בתוך עשבים ועצים דקיקים. ב-2013 הוא נפתח מחדש בכל תהילתו, כחלק מפארק המדע קרסו.
בסמוך הקימו הטורקים מסגד מרהיב עם צריח מתנשא. המסגד, שמשרת תושבים מקומיים ומוסלמים מהסביבה, נבנה באלכסון ופונה למכה.
בנקודה מסוימת פעל המסגד לשעבר כאגף הארכיאולוגי של מוזיאון הנגב. אבל כשהבניין היה נואש לשיפוץ, לא נמצא מימון לטיפול בו והוא הוכרז כמסוכן.
אחרי משפט ממושך הנוגע לשימוש העתידי של המבנה, הוא נפתח מחדש ב-2014 כבית החדש של מוזיאון לתרבות האסלאם ועמי המזרח. בחצר ניצבים ממצאים ארכיאולוגיים מרתקים מהתקופה המוסלמית המוקדמת של הארץ (בין המאה ה-7 וה-11), שנמצאים בהשאלת קבע מרשות העתיקות של ישראל.
יצירות אסלאמיות בנות זמננו של אמנים מוסלמים מרחבי ישראל, מוכיחות שהאמנות האסלאמית עדיין חיה ובועטת. היצירות המרהיבות מוצגות בתערוכה הנוכחית, האינטראקטיבית של המוזיאון, "מזרח – עיצוב מקומי במציאות גלובלית".
בשנת 1906 העביר המושל דאז, עצאף ביי, את משפחתו לאחוזה אלגנטית בדיוק ממול למסגד: באחוזה זו הייתה האמבטיה היחידה בעיר. במשך מספר שנים שימשה הווילה כבית העירייה הראשון של באר שבע, וב-2004 נפתחה מחדש כמוזיאון הנגב לאמנות. כרגע מכוסים קירות המבנה ברצועות קומיקס.
וילה נוספת שנבנתה ב-1906 שימשה למגוריו של חירם דנין, יליד יפו, במהלך המנדט הבריטי. דנין נשלח לבאר שבע על ידי יהושע חנקין, קנאי מדהים ונטול אנוכיות שמשימתו בחיים הייתה לגאול את אדמות ישראל. דנין נדרש לקנות נכסים באזור לטובת הישוב היהודי. נאמר לו להתוודע אל המקומיים, לפעול בכבוד, ולקיים את ההבטחות שהבטיח.
צה"ל השתלט על המבנה בשלב מסוים, ומאוחר יותר גם הוא קרס ונהרס. אבל ב-2013, למרות שכבר פעלה גלריה לאמנות באוניברסיטת בן גוריון, החליטה הנשיאה דאז של האוניברסיטה, ד"ר רבקה כרמי, שיש צורך בגלריה בגבולות העיר העתיקה, כזאת שתהיה נגישה לציבור הרחב.
כרמי בחרה למקם אותה בבית חירם דנין לשעבר, היום גלריה טרומפלדור, ששופץ באהבה רבה כדי להדגיש את יופיו המקורי ולהציג בו אמנות שנוצרה על ידי אמנים ישראלים ובינלאומיים.
בסמוך, בווילה טורקית ששופצה ובשיתוף קרן קיימת לישראל ארה"ב, פועל מרכז לאודר לקידום התעסוקה בנגב ומוקדם לתמיכה ביזמים חברתיים ובקידום פיתוח כלכלי. לצורך כך מספק המרכז תמיכה וכלים לעסקים קטנים בהקמה, ומקשר בין עובדים צעירים לבין חברות ההייטק המובילות באזור.
בשבוע שעבר ראינו עבודה בהתהוות בזמן שהתבוננו בקורס צילום שבו השתתפו נשים וגברים עם נכויות. נראה שהקבוצה הקטנה של צלמים מקצועיים מתכננת להקים עסק חדש עם אג'נדה חברתית, ופנתה למרכז לאודר כדי ליהנות ממקצועיות המרכז. התוצאה היא קורס מיוחד, אחד מיוזמות חברתיות רבות בעיר, שמנסה ליצור שוויון הזדמנויות לתושבים.
גלריה 44 מול המרכז משמשת כביתו וכחלל התצוגה של הפסל דניאל טולדנו. טולדנו הפך חורבה טורקית לגלריה שבה הוא מציג חיים שלמים של יצירותיו הלא שגרתיות.
המלון העתיק החדש ביותר בבאר שבע, מלון הנגב, נבנה ב-1949 ונפתח מחדש בשבוע שעבר אחרי שיפוץ מקיף. דוגמה מצוינת לאופן שבו החדש והישן יכולים לעבוד ביחד, מלון בוטיק שמשלב את היופי האוריינטלי של החלק הטורקי המשופץ של המבנה עם חדרים קטנים ואולטרה-מודרניים.
אטרקציה חדשה לגמרי היא המרכז להנצחת חיילי אנז"ק בבאר שבע, שנחנך ביום המאה לכיבוש הבריטי את באר שבע (שהתרחש, אחרי קרבות עקובים מדם, ב-21 באוקטובר, 1917).
המרכז, שממוקם בסמוך לבית הקברות הצבאי הבריטי בבאר שבע, מספר את סיפורם של חיילי צבא אוסטרליה וניו זילנד (אנז"ק) שנלחמו במלחמה לצד הכוחות הבריטים. הוא כולל סרטונים מקוריים מהמלחמה באזור, סיפורים אישיים וסרט מרתק. אם אתם לא מלווים בילדים צעירים מכדי לצפות בצילומי קרבות, המרכז הזה הוא ביקור חובה.
ראש העיר רוביק דנילביץ היה הכוח המניע מאחורי רבים מהשינויים בעיר, בין היתר הקמת פארקים חדשים וגני שעשועים בעיר, ושיקום הגנים הישנים. תמצאו אותם בכל מקום בעיר החדשה והעתיקה, לצד טיילת עירונית מרהיבה שאורכה חמישה קילומטרים.
![המרכז להנצחת חיילי אנז"ק בבאר שבע (צילום: שמואל בר-עם)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2021/04/anzac-143-1024x640.jpg "המרכז להנצחת חיילי אנז"ק בבאר שבע (צילום: שמואל בר-עם)")
באר שבע החדשה היא, אכן, חדשה, עם בנייני מגורים מרהיבים, ושלוש אטרקציות מודרניות נפלאות. לונדע, המוזיאון החווייתי האינטראקטיבי, תוכנן לילדים, אבל הוא כיפי מאוד גם למבוגרים שצעירים בלבם ויתקשו לעזוב אותו. אם אין לכם ברירה ואתם צריכים ללכת, טפסו על הגבעה לפארק הילדים באר שבע העצום שנפתח זמן קצר אחרי הלונדע.
בפארק תמצאו משהו בשביל כל אחד, ממפלים ועד מדשאות עצומות, עופות ים וגני שעשועים חדשניים. אם גדלתם על הספר "פנו דרך לברווזונים", ודאי תחייכו בנוסטלגיה כשתראו את מר וגברת ברווז צועדים בשטח עם צאצאיהם.
האטרקציה השאפתנית ביותר מבין החדשות, ובוודאי המרשימה ביותר, היא פארק נחל באר שבע. הפארק, במימון קק"ל וממשלת ישראל, ייפתח באופן רשמי רק בעוד כמה חודשים.
אך הציבור כבר גילה את שלל האטרקציות החבויות בו: מדשאות, גני שעשועים, ספורטק, אמפיתיאטרון, ממצאים ארכיאולוגיים, אתרים היסטוריים, שבילי הליכה, ריצה ורכיבה על אופניים כמו גם האגם השני בגודלו בישראל.
הפארק, בקצה הדרומי של באר שבע, הוא בגודל כמעט כפול מזה של הסנטרל פארק בניו יורק, ואמור לשרת למעלה מ-800,000 איש בבאר שבע ובסביבה.
הפארק כבר האיץ יוזמות מסחריות נוספות באזור, כמו גם עשרות מבני מגורים בתמחור סביר שמתמלאים במשפחות צעירות. פיתוח הפארק ימשיך כל הזמן, כשמסעדות ושירותי שיט גם מתוכננים. בעתיק הרחוק יארח הפארק גם מרכז חינוכי של קק"ל לתלמידים ומבקרים.
כל האתרים בכתבה הזאת נגישים לעגלות ילדים ולכיסאות גלגלים. הכניסה לאתרים הבאים ללא תשלום: גלריית טרומפלדור, תחנת הרכבת, פארק הילדים, פארק נחל באר שבע, גלריה 44, הגנים הציבוריים ברחבי העיר. למידע על האתרים בקרו באתר התיירות העירוני של באר שבע, באתר העיר העתיקה של באר שבע או התקשרו לקו המידע של העיר בטלפון 08-6463777.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם