החלטות גורליות משנות את ההיסטוריה של העמים ברגעים הקריטיים. המלך דוד החליט לא לצאת לקרב האחרון של שאול בגלבוע, כרת ברית עם הפלישתים, ויחד איתם נלחם בממלכת ארם-צובא והקים את ממלכתו הגדולה בה שלט כ-40 שנים.

לעומתו, רבי עקיבא החליט לצאת למרד בר-כוכבא בערב סדר הפסח, חשב שבר-כוכבא הוא המלך המשיח, וגרם לחורבן יהודה ולמותם של מאות אלפים, גברים, נשים וילדים.

החלטות גורליות משנות את היסטוריית העמים ברגעים קריטיים. המלך דוד החליט לא לצאת לקרב האחרון של שאול בגלבוע והקים ממלכה בה שלט כ-40 שנה. רבי עקיבא יצא למרד בר-כוכבא וגרם לחורבן יהודה ולמות מאות אלפים

הנשיא ריבלין החליט לתת את המנדט להרכבת הממשלה לנתניהו למרות שלנתניהו אין תמיכה של 61 חברי כנסת שתאפשר לו הקמת ממשלה, למרות שבכוונתו לגייס עריקים, למרות סירובו לחתום על הסכם ניגוד העניינים שמצביע על כוונתו לנסות להשפיע ואולי גם לעצור את משפטו.

שופטי בג"ץ יצטרכו לקבל החלטה גורלית: האם החלטת הנשיא ריבלין מתקבלת על הדעת, בעיקר בשל סירובו של נתניהו לחתום על הסכם ניגוד העניינים כבר יותר משנה.

החלטת המלך דוד לא לצאת לקרב בגלבוע

פרופ' גרשון גליל משער שבקרב האחרון של שאול בגלבוע לחמה נגדו ממלכת פלסטין המקראית מצפון סוריה בנוסף לפלשת הדרומית. בכנס שנערך בחיפה ב-2010 הציג פרופ' דסל הקנדי תגליות מחפירות תל-תעינת בצפון סוריה.

במאות ה-11 וה-10 לפנה"ס, אחרי התפוררות האימפריה החיתית, היתה קיימת ממלכת פלסטין המקראית בצפון סוריה, שהיתה גדולה בהרבה מפלשת הדרומית, כפי שמראה המפה המקראית של הממלכות בימי המלך דוד.  ב-2012 התגלה בחפירות בתל תעינת פסל של אחד ממלכי פלסטין המקראית, SUPPILULIUMA, שמעריכים כי מלך בשנת 860 לפנה"ס.  

מפת המקרא מימי המלך דוד, פלסטין-צובה-ישראל-פלשת (איור: אוניברסיטת חיפה)

גרשון גליל משער שממלכת פלסטין המקראית היתה בת ברית של המלך דוד ולכן החליט לא לצאת לקרב האחרון של שאול בגלבוע. ההחלטה של דוד לא לצאת לגלבוע חרצה אולי את גורלם של שאול ויונתן וצבא ישראל אבל איפשרה לדוד להקים את ממלכת בית דוד הגדולה. הברית של המלך דוד עם תועי מלך חמת סייעה לו גם במלחמותיו עם ארם-צובא.

קיומה המפתיע של ממלכת פלסטין המקראית בצפון סוריה מסביר אולי גם את השם שבחר הקיסר אדריאנוס לפרובינציית יהודה אחרי הדיכוי האכזרי של מרד בר-כוכבא, סוריה-פלסטינה, שאיחדה את כל החוף המזרחי של הים התיכון לפרובינציה רומאית אחת והעלימה מהמפה את ממלכות ישראל ויהודה.

ההחלטה של דוד לא לצאת לגלבוע חרצה אולי את גורלם של שאול ויונתן וצבא ישראל אבל איפשרה לדוד להקים את ממלכת בית דוד הגדולה. הברית של המלך דוד עם תועי מלך חמת סייעה לו גם במלחמותיו עם ארם-צובא

ההחלטה לצאת למרד בר-כוכבא

דן מרגלית שוחח עם פרופ' ישראל קנוהל על הגדת סדר הפסח ויציאת מצרים. קנוהל מזהה את משה המקראי עם אירסו, מנהיג נכרי שניסה לתפוס את השלטון בסוף השושלת הפרעונית ה-19, לאחר מות אלמנת המלך האחרון של השושלת, תאוסרט. יציאת מצרים על פי קנוהל שונה מאוד מסיפור יציאת מצרים המקראי. 

דן מרגלית מספר על מסורת שאומרת שההחלטה הגורלית לצאת למרד בר-כוכבא התקבלה על ידי רבי עקיבא בביתו בליל הסדר כשישבו וסיפרו ביציאת מצרים כל הלילה עד תפילת שחרית. הגדת פסח מעבירה מסר לאומי של שאיפה לאומית לחרות לגאולה ואפשר לראות ברבי עקיבא ובמחברי ההגדה את אלה שזרעו את זרעי הציונות. דני וינברגר כתב על מרד בר-כוכבא כמודל לגאולה.  וינברגר כותב:

"אין חולק על הרלוונטיות של המרד לדורות האחרונים, אך היחס אל מרד בר-כוכבא היה טעון מאוד כבר בקרב התנאים באותו דור ולאחריו. ומעניין שאף הוגי ימי הביניים, שלכאורה היו רחוקים מכל התעוררות מדינית, עסקו בו רבות ובנו על פיו את מודל הגאולה, שחזו בשל זיהוי בר-כוכבא ותקופת הצלחת המרד כמלכות המשיח".

בתלמוד הירושלמי מתוארת אמירה של יוחנן בר-תורתא, חברו של רבי עקיבא:

"עקיבא, יעלו עשבים בלחייך, ועדיין בן דוד לא יבוא", כלומר לא כל רבני ישראל תמכו במרד. לעומת זאת, בימי הביניים כתב הרמב"ם בספרו הלכות מלכים ומלחמותיהם – "אַל יַעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ שֶׁהַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת אוֹתוֹת וּמוֹפְתִים, וּמְחַדֵּשׁ דְּבָרִים בָּעוֹלָם, אוֹ מְחַיֶּה מֵתִים, וְכַיּוֹצֵא בִּדְבָרִים אֵלּוּ שֶׁהַטִּפְּשִׁים אוֹמְרִים. אֵין […] הַדָּבָר כֵּן, שֶׁהֲרֵי רַבִּי עֲקִיבָה חָכָם גָּדוֹל מֵחַכְמֵי מִשְׁנָה הָיָה, וְהוּא הָיָה נוֹשֵׂא כֵּלָיו שֶׁל כּוֹזֵבָא הַמֶּלֶךְ, וְהוּא הָיָה אוֹמֵר עָלָיו שֶהוּא הַמֶלֶךְ הַמָּשִיחַ, וְדִמָּה הוּא וְכָל חַכְמֵי דּוֹרוֹ שֶׁהוּא הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, עַד שֶׁנֶּהֱרַג בָּעֲווֹנוֹת; כֵּיוָן שֶׁנֶּהֱרַג – נוֹדַע שֶאֵינוֹ מָשִיחַ".

הרמב"ם, למרות שהבין שרבי עקיבא טעה ובר-כוכבא לא היה המלך המשיח, הסביר את הטעות בכך שמלך משיח הוא למעשה דמות ארצית שאינה צריכה לעשות אותות ומופתים או להחיות מתים.

יהושפט הרכבי בספרו חזון, לא פנטזיה, לקחי מרד בר כוכבא וריאליזם מדיני בימינו, כותב שהמרד היה חסר סיכוי ונבע מראייה בלתי מציאותית וגרם לשואה.

לעומתו, אלדד וייל מצטט מהתלמוד הבבלי את השיחה הבאה בין רבן גמליאל ורבי עקיבא, שמדגימה את חזונו של עקיבא:

"רבן גמליאל ור' אלעזר ור' יהושוע ורבי עקיבא היו מהלכים בדרך לכיוון ירושלים לאחר חורבן בית המקדש. ראו שועל שיצא מבית קודשי הקודשים, התחילו הם בוכים ורבי עקיבא משחק. אמרו לו: 'מפני מה אתה משחק?' אמר להם: 'מפני מה אתם בוכים?' אמרו לו: 'מקום שכתוב בו – "והזר הקרב יומת" עכשיו שועלים הילכו בו, ולא נבכה?' אמר להם: 'לכך אני משחק, שנאמר "עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים". עד שלא נתקיימה נבואתו של אוריה הייתי מתיירא שלא תתקיים נבואתו של זכריה. עכשיו שנתקימה נבואתו של אוריה, בידוע שנבואתו של זכריה מתקיימת' אמרו לו: 'עקיבא, ניחמתנו! עקיבא! ניחמתנו'".

מיכל שרגא כותבת:

"מקום שחכמי הדור רואים אבל וחורבן, רואה רבי עקיבא נחמה ותקומה. במקום שחכמים בוכים, רבי עקיבא צוחק. ואמר על רבי עקיבא הרב קוק: '..לנפשו הענקית, העתיד הרחוק ניצב כהווה'".

הנרטיב של רבי עקיבא הצוחק ובעל החזון חוזר על עצמו גם במפגש של רבי עקיבא עם אשתו של הנציב הרומי טרנוסרופוס, שתתגייר ותהיה אשתו השלישית על פי התלמוד הבבלי:

"ואף רבי עקיבא ראה את אשת טורנוס רופוס. ירק, צחק ובכה. ירק שהיתה באה מטיפה סרוחה. צחק שעתידה להתגייר ולהנשא לו. בכה שיופי זה יתבלה בעפר".

אפשר לראות ברבי עקיבא את אבי הציונות שהקדים את חזונו של הרצל. מצד שני, רבי עקיבא הצוחק ואולי היהיר, טעה בהערכת כוחו של האוייב הרומאי. החלטתו לצאת למרד הביאה לחורבן ולמותם של מרבית תושבי יהודה על ידי הקיסר אדריאנוס "הנאור" וצבא האימפריה הרומאית. על פי ההיסטוריון הרומאי קסיוס דיו, כ-580 אלף יהודים נהרגו, עשרות יישובים ביהודה הושמדו כליל על תושביהם. גברים, נשים וילדים נשבו ונמכרו לעבדים ברחבי האימפריה הרומית. יהודה הושמדה וקיבלה את שמה הרומאי פרובינציית סוריה-פלסטינה.

אפשר לראות ברבי עקיבא את אבי הציונות שהקדים את חזון הרצל. מצד שני, רבי עקיבא הצוחק ואולי היהיר, טעה בהערכת כוחו של האוייב הרומאי. החלטתו לצאת למרד הביאה לחורבן ולמותם של מרבית תושבי יהודה

הציונות החזירה את ישראל למפת המזרח התיכון אבל כדי שנשאר על המפה כדאי ללמוד מהמלך דוד שלא כבש את ערי פלשת וגם לא את ממלכת פלסטין המקראית בצפון סוריה.

ההחלטות של הנשיא ריבלין, סער ובנט

מאיר שטרית ודן מרגלית מדברים בחריפות על ההחלטות של הנשיא ריבלין, של סער ושל בנט, שהבטיחו לציבור שיקולים ערכיים וממשלת שינוי, אבל ברגע האמת ובאופן בלתי מובן מסרו את המנדט להרכבת ממשלת השינוי לנתניהו. ממש דה-ז'וו לארועי חודש מרץ 2020, שבו גנץ ואשכנזי החליטו לרסק ברגע הקריטי את כחול לבן ולערוק לממשלת נתניהו.

הנשיא ריבלין אמר שלא לגיטימי בעיניו להקים ממשלה באמצעות גיוס עריקים. יותר חמור מהכוונה של נתניהו לגייס עריקים, הוא הסירוב שלו לחתום על הסכם ניגוד העניינים שריבלין כלל לא הזכיר בדבריו. לכן החלטתו בלתי מתקבלת על הדעת.

עתירה לבג"ץ נגד מסירת המנדט לנתניהו הוגשה, ונתניהו והיועמ"ש יצטרכו להשיב עליה היום. הסירוב של נתניהו לחתום על הסכם ניגוד העניינים הוא נושא משפטי מובהק. שופטי בג"ץ חייבים לתקן את הפגם בהחלטה של הנשיא ריבלין, שבחר להתעלם מהסירוב של נתניהו לחתום על הסכם ניגוד העניינים.

לא מתקבל על הדעת ששופטי בג"ץ יחליטו לאפשר לנתניהו להקים ממשלה חרף  סירובו לחתום על הסכם ניגוד העניינים, כשכל כהונתו נגועה בניגוד עניינים מהותי וחמור. בכך הם גם מתירים לו בפועל לנצל את כוחו ומעמדו כדי להפעיל לחץ על השופטים במשפטו וגם על מינוי, סילוק או אי-קידום של בכירים במערכת המשפטית.

עתירה לבג"ץ נגד מסירת המנדט לנתניהו הוגשה, ונתניהו והיועמ"ש יצטרכו להשיב עליה היום. הסירוב של נתניהו לחתום על הסכם ניגוד העניינים הוא נושא משפטי מובהק. שופטי בג"ץ חייבים לתקן את הפגם בהחלטה של הנשיא ריבלין

לפחות שיחליטו להתנות את המנדט שקיבל מהנשיא להרכבת הממשלה בחתימה של נתניהו על הסכם ניגוד העניינים, ואולי גם בתצהיר שלא יתערב במינוי שופטים ובכירים במשרד המשפטים. גם לא מישהו מטעמו, גם לא אשתו. נוהל מינוי הבכירים על ידי אשת ראש הממשלה בפגישות כפולות במעונם בבלפור שחשף דוד ארצי ושנמשך כנראה כבר כ-15 שנים צריך להיפסק.

ובנוסף, ואולי הנושא המדאיג מכל, נתניהו מחמם את החזית עם איראן לאורך תקופה ארוכה ואי אפשר לפסול את האפשרות שגם בנושא האיראני הוא לא עושה הפרדה בין ענייני המדינה לבין בעיותיו האישיות המשפטיות. ממש כמו בנושא הכלכלה, הקורונה והבחירות החוזרות הרביעיות בשנתיים האחרונות. כדאי ללמוד מהמלך דוד ולא לצאת למלחמה מיותרת עם איראן. אלו ההחלטות הגורליות שמנהיגי ושופטי ישראל עומדים בפניהן עכשיו והכתובת על הקיר של בית המשפט הגבוה לצדק ברורה.

ד"ר רמי רום הוא דוקטור לכימיה פיזיקלית, עורך פטנטים וחוקר עצמאי של מלחמת יום כיפור.