"סגירת מערכת החינוך תפגע לזמן ארוך בהשכלה ובתעסוקה"

עכשיו זה רשמי: דוח של בנק ישראל קובע כי הפגיעה בחינוך בארץ הייתה קשה במיוחד ביחס לעולם, פגעה במיוחד בחלשים, פגעה בתמיכה הסוציאלית בתלמידים והגדילה את הפערים העצומים, וצופה שתפגע בתלמידים שנים רבות בעתיד ● מומחים לחינוך מעריכים שאת החומר הלימודי אפשר להשלים בקלות - אבל לא את הרגלי הלמידה שנפגעו ● הערכה: יותר מ-10% מהתלמידים נשרו

תלמידות כיתה א'. אילוסטרציה (צילום: Miriam Alster/Flash90)
Miriam Alster/Flash90
תלמידות כיתה א׳. אילוסטרציה

שיבוש הלימודים בזמן מגפת הקורונה עלול לגרום לפגיעה ארוכת טווח בחינוך ובהשכלה בישראל, להגדיל את אי השוויון ולהקשות על כניסת תלמידים לשוק העבודה. כך עולה מדוח בנק ישראל לשנת 2020 שפורסם אתמול (ראשון).

מדובר באחד הדוחות הרשמיים הראשונים שקובעים כי הפסקת הלימודים הארוכה תגרום לפגיעה כלכלית-חברתית, וכי העובדה שהפסקת הלימודים בישראל הייתה ארוכה מאשר ברוב העולם תגרום לפגיעה קשה יותר.

עצם העובדה שבנק ישראל מקדיש לפגיעה במערכת החינוך מקום מרכזי בדוח השנתי שלו, המוקדש מטבעו לנושאים כלכליים ולא לחינוך, מראה את עומק המשבר ואת ההשלכות העתידיות שלו על כל מרקם החיים בישראל.

"סגירת מערכת החינוך לתקופה ארוכה בשל מגפת הקורונה השפיעה משמעותית לשלילה על רווחת התלמידים בטווח הקצר ועלולה לגרום לפגיעה ארוכת טווח בהשכלה הממוצעת", נכתב בדוח.

"סגירת מערכת החינוך לתקופה ארוכה בשל מגפת הקורונה השפיעה משמעותית לשלילה על רווחת התלמידים בטווח הקצר ועלולה לגרום לפגיעה ארוכת טווח בהשכלה"

"חמורה במיוחד ההשפעה המגדילה את אי-השוויון, שכן הפגיעה של הפסקת הלימודים הפרונטליים ממוקדת בשכבות החלשות – בתלמידים שאינם מצוידים די צורכם באמצעים הדרושים לשם למידה מרחוק".

הדוח מציין אירועי עבר של הפסקת לימודים בישראל – בעיקר מלחמות, וכן שביתות מורים ארוכות – ומזכיר כי האירועים הללו "היו מתואמים עם פגיעה בהשכלה עבור השנתונים שנפגעו משיבוש הלימודים".

הדוח מזהיר כי "שיבוש הלימודים הנרחב בעקבות הקורונה עלול להוביל לפגיעה בהכנסת התלמידים בהגיעם לשוק העבודה. הפער בהיקף שיבוש הלימודים בין ישראל לממוצע במדינות ה –OECD עלול להגדיל את פערי ההישגים של תלמידי ישראל ביחס למקביליהם".

בנק ישראל ממליץ כי "בראייה לעתיד, וכדי למזער את הפגיעה, ראוי להחזיר את שגרת הלימודים, תוך איזון בינה למגבלות השונות, לשפר את מערך הלמידה מרחוק ולהגדיל את ההשקעה בצמצום פערים".

סטודנטים ישראלים מפגינים נגד הלמידה מרחוק בכיכר רבין בתל אביב. נובמבר 2020 (צילום: Miriam Alster/Flash90)
סטודנטים ישראלים מפגינים נגד הלמידה מרחוק בכיכר רבין בתל אביב. נובמבר 2020 (צילום: Miriam Alster/Flash90)

"תקופה קצרה לאחר המעבר ללמידה מרחוק התברר שיישומה כרוך בקשיים, בגלל גישה מוגבלת של התלמידים לתשתית, העדר מיומנות של המורים בשיטת הלימוד", נכתב בדוח. הדוח מציין כי "בסגר הראשון. התלמידים הפסידו בממוצע כ-30 ימי לימוד פרונטליים, שהם כ-15% משנת הלימודים תש"פ (הקודמת). במהלך שנת תשפ"א הפסידו התלמידים מספר גדול בהרבה של ימי לימוד.

"אופן פעולתה של מערכת החינוך השתנה כמה פעמים, ובעת היציאה מהסגרים התקבלו ההחלטות רק זמן קצר לפני תחילת הלימודים. בשל דפוס פעולה זה לא הצליחה הממשלה לגבש תוכנית פעולה טובה שתצמצם את הפגיעה בלימודים ואת התפשטות התחלואה".

"בנק ישראל הוא היועץ הכלכלי של ממשלת ישראל, ולכן אנחנו בוחנים מהלכים שעשויים לתרום או לפגוע בשגשוג של כלכלת ישראל ואזרחיה בעתיד, ומערכת החינוך היא מרכזית בתחום הזה", אומר לזמן ישראל ספי בכר, חוקר בחטיבת המחקר של בנק ישראל ואחד ממחברי הדוח, "מערכת החינוך, גם לפני הקורונה, הייתה אחד מגורמי החולשה המרכזיים של ישראל ואחד הגורמים המרכזיים לפערים, וזה החמיר כעת מאוד".

"אנחנו בוחנים מהלכים שעשויים לתרום או לפגוע בשגשוג של כלכלת ישראל. מערכת החינוך, גם לפני הקורונה, הייתה אחד מגורמי החולשה המרכזיים של ישראל ואחד הגורמים המרכזיים לפערים, וזה החמיר כעת מאוד"

הדוח מציין כי "שיבוש הלימודים הנרחב השפיע מייד על רווחת התלמידים ופגיעה בתפקידו של בית הספר כ'משווה החברתי הגדול'. התגברו הסיכונים לאלימות במשפחה; מערך הצמצום וההפסקה של הטיפול המסייע הבית ספרי, כולל יועצות, קציני ביקור ועובדים סוציאליים צומצם או הפסיק לפעול; מפעל ההזנה הפסיק לפעול, מה שגרם לפגיעה בתזונה היומית של התלמידים הזכאים לו; המפגשים החברתיים של התלמידים נמנעו ומצבם הנפשי הידרדר".

"בתחום הלימודי – צומצם זמן הלמידה ועלה היקף הנשירה בקרב קבוצות אוכלוסייה שונות".

הדוח מזהיר כי "שיבוש הלימודים עלול להשפיע על התלמידים בטווח הארוך, בפרט כתוצאה מירידה בכמות ובאיכות של ההון האנושי שיצברו במהלך חייהם. זאת, בעיקר בשל הפסד שעות הוראה. זמן הוראת מקצועות הליבה משפיע לחיוב ובאופן מובהק על הישגי התלמידים. אירועים כמו מלחמות, מגפות, שביתות, רפורמות וכו' בארץ ובעולם פגעה בהשכלתם של התלמידים גם בטווח הארוך".

הדוח מצטט מחקרים שנעשו בעולם בזמן הסגרים שהראו שהפסקת לימודים של 8 שבועות הביאה לירידה של 8% בהישגי התלמידים, כאשר הפגיעה בתלמידים מרקע חלש הייתה גבוהה ב-55% מזו של תלמידים חזקים, והלמידה מרחוק כמעט ולא הקטינה את הפגיעה ואת הפער.

תלמידת בית ספר עם מחשב ומסיכה. מאי 2020 (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)
תלמידת בית ספר עם מחשב ומסיכה. מאי 2020 (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)

עוד עולה מהמחקר כי רק 37% מהמורים ו-40% מההורים ציינו שמערכת החינוך הצליחה לעמוד ביעדיה בזמן הלמידה מרחוק. האפקטיביות הגבוהה ביותר הייתה בקרב תלמידי התיכון בחינוך העברי, והנמוכה ביותר – בקרב תלמידי היסודי בחינוך הערבי.

"יעילות הלמידה מרחוק תלויה מאוד בגישתם של התלמידים לתשתית, זמינות של מקום שקט ללמידה ומחשב המחובר לאינטרנט, ובסיוע הניתן להם בבית, שהם גבוהים יותר במשקי בית מבוססים, וכן ברמת המיומנות של המורים בשיטת ההוראה החדשה".

"התלמידים החלשים לא רק לא לומדים את החומר החדש, אלא צפויים לסבול מאיבוד חלק מהידע שצברו עד כה עקב הפסקת הלימודים הממושכת", נכתב בדוח. "שיבוש הלימודים בשנת 2021/2020 עלול לגרום לתלמידים מרקע חלש הפסד ידע השווה לשתי שנות לימוד.

"שיבוש הלימודים צפוי 'לצלק' את השנתונים שנפגעו משיבוש לימודים נרחב. צמצום חצי שנת השכלה יפגע בהכנסת התלמידים בעתיד ב-2%-5%. לשיבוש עלולות להיות השפעות ארוכות טווח, שיתבטאו בירידת ההכנסה של הפרטים שייפגעו לאורך כל חיי העבודה שלהם".

"צמצום חצי שנת השכלה יפגע בהכנסת התלמידים בעתיד ב-2%-5%. לשיבוש עלולות להיות השפעות ארוכות טווח, שיתבטאו בירידת ההכנסה של הפרטים שייפגעו לאורך כל חיי העבודה שלהם"

לדברי בכר: "כל משבר בחינוך מעמיק את הפערים בחברה כולה. אבל המשבר הזה, שבו מערכת החינוך עברה ללמידה מרחוק, גורם להעמקת פערים חמורה יותר מהרגיל. תלמידים חזקים יותר נפגעו פחות. הם נפגעו מאוד מההיבטים הרגשיים של הפסקת ההגעה לכיתות, אבל מבחינה לימודית הם המשיכו ללמוד והם ישלימו את הפער. ואילו החלשים הפסידו שנות לימודים שלמות והלכו אחורה".

אתם בבנק ישראל אמורים להתעניין בזווית הכלכלית, אז למה אתם מודאגים מפערים? אם הקטר של המשק הישראלי הוא ההייטק, שנפגע פחות כי הייטקיסטים יכולים לעבוד מהבית, וההייטקיסטים הם ממילא רק מי שלמדו ורכשו השכלה טובה, למה הפגיעה בחלשים פוגעת בעיניכם בכלכלה כולה?
"אין ספק שהעובדה שישראל מצליחה ליצור הייטק כל כך מצליח ולתעל לתוכו את העשירונים הגבוהים שלה בשיעורים גבוהים זה ייתרון גדול. אבל זה לא מספיק. בהייטק מועסקים רק בין 8% ל-11% מהאוכלוסייה, ועוד כמה אחוזים באופן עקיף. כל עוד כל השאר לא יקבלו השכלה נאותה, נהיה בבעיה.

"הבעיה חמורה במיוחד באוכלוסייה הערבית, שנמצאת גם ככה בפער עמוק מול האוכלוסייה היהודית, ובאוכלוסייה החרדית שמסרבת ללמוד לימודי ליבה. אבל קיימים פערים קשים גם בתוך האוכלוסייה היהודית הלא-חרדית, וגם שם הלכנו אחורה. בנוסף, גם התלמידים החזקים נפגעו ונחלשו ביחס לאוכלוסייה חזקה במדינות אחרות, שבהן המשיכו ללמוד במשך רוב התקופה בזמן שבתי הספר בישראל נשארו סגורים".

בנימין נתניהו פותח את שנת הלימודים בנצרת עלית, 2016 (צילום: Amos Ben Gershom/GPO)
בנימין נתניהו פותח את שנת הלימודים בנצרת עלית, 2016 (צילום: Amos Ben Gershom/GPO)

הדוח מציין כי "בגלל ההשפעות השליליות של סגירת מערכת החינוך נטשו מדינות רבות במהלך השנה את הגישה של סגירת מערכת החינוך, ועברו לגישה של רציפות לימודית והימנעות, ככל שניתן, משיבוש הלימודים הפרונטליים בבתי הספר, בעוד תלמידי ישראל המשיכו לסבול משיבוש לימודים ניכר".

"עד סוף פברואר לא פעלה מערכת החינוך בישראל במתכונת מלאה בכל שכבות הגיל אפילו יום אחד; ב-40% מימי הלימוד המערכת הייתה סגורה פיזית והתנהלה למידה מרחוק בלבד, וב-60% היא הייתה פתוחה חלקית בלבד. ואילו בממוצע הבינלאומי של מדינות OECD המערכת הייתה פתוחה באופן מלא 60% מהזמן, ב-25% מהזמן חלקית ורק ב-15% מהזמן היא הייתה סגורה לגמרי".

"הפער בין ישראל לעולם נובע בחלקו משוני בתנאים האובייקטיביים, בעיקר הצפיפות בישראל. אך פתרונות שהציעו מומחי חינוך בישראל, שיושמו בחלק מהעולם, לא יושמו בישראל, כולל שימוש בחללי לימוד ציבוריים והקטנת הכיתות באמצעות לימוד במשמרות והפחתת שעות הלימוד".

"השוני בהיקף שיבוש הלימודים בין ישראל למדינות אחרות, שהצליחו לשמור על פעילות רציפה יחסית של מערכת החינוך, עלול להגדיל את פערי ההישגים בין השנתונים שנפגעו בישראל למקביליהם ב-OECD".

"הפער בין ישראל לעולם נובע בחלקו משוני בתנאים האובייקטיביים, בעיקר הצפיפות בישראל. אך פתרונות שהציעו מומחי חינוך, שיושמו בחלק מהעולם, לא יושמו בישראל, כולל הקטנת הכיתות"

"הבעיה זה לא החומר, אלא כלי הלמידה"

אנשי מקצוע פחות מודאגים מהחומר הלימודי שהתלמידים הפסידו ויותר מהפגיעה בשגרת הלימודים עצמה. "להשלים חומר של שנה אחת זה לא סיפור", אומרת נגה דגן-בוזגלו, רכזת תחום החינוך של מרכז אדוה למחקרים כלכליים-חברתיים, "אני מקווה שהמערכת תלך לקראת תלמידי י"א, י"ב ואלה שסיימו י"ב בשנה שעברה. אחרת אחוזי הזכאות לבגרות יצנחו".

"גם תלמידי כיתות א' וב' לא באמת למדו, והם יצטרכו ללמוד את הכיתות האלה מחדש. במיוחד אלה שלא היו להם הורים שיעזרו בלימודים או שירכשו עזרה. זה לא אומר שיצטרכו להוסיף להם שנת לימודים, אפשר להשלים את זה גם בשנים הקיימות".

כיתה ריקה. אילוסטרציה (צילום: Nati Shohat / Flash 90)
כיתה ריקה. אילוסטרציה (צילום: Nati Shohat / Flash 90)

"אבל הבעיה העיקרית היא אלה שנשרו. הרבה מאוד תלמידים אבדו ולא חזרו, במיוחד באוכלוסיות חלשות. לא רק בתיכון, אפילו בחטיבות הביניים. אין עדיין נתונים על היקף הנשירה אבל הוא עצום. אצל הבדואים זה מגיע ל-50% ויותר".

מה צריך לעשות לדעתך כדי לתקן את הפגיעה או לצמצם אותה?
"יצטרכו ליצור יותר מסגרות שיאפשרו לנוער שנשר להשלים לימודים, לחזור להיות במסגרת ולקבל תמיכה, ולהשלים בגרויות, מחוץ למסגרת של יום לימודים שלם. יש מסגרות כאלה גם כיום, ואני חושבת שיצטרכו להגדיל אותם כעת פי כמה וכמה".

ואת סומכת על הממשלה שהיא תעשה את כל זה?
"מניחה שהדברים ייעשו, אבל לא מספיק, ולא מספיק טוב. וזה ייקח שנים".

"את החומר הלימודי אפשר להשלים", אומרת הפרופסור ענת זוהר מהחוג לחינוך באוניברסיטה העברית, "מה שמדאיג אותי הכי הרבה זה הפגיעה במצב הנפשי של התלמידים, הבדידות והמצוקות החברתיות החמורות. ואם להתמקד בפגיעה הלימודית – החשש העיקרי זה מהפגיעה בכלי הלמידה. ומהנשירה של התלמידים המוחלשים. ומהפערים".

"את החומר הלימודי אפשר להשלים, מה שמדאיג אותי הכי הרבה זה הפגיעה במצב הנפשי של התלמידים, הבדידות והמצוקות החברתיות החמורות. החשש העיקרי זה מהפגיעה בכלי הלמידה ומהנשירה"

"ישראל הייתה המדינה עם הפערים הלימודיים הכי גדולים ב-OECD גם לפני הקורונה, והם גדלו כעת בהרבה, והם יגדלו עוד יותר כעת. הרי מי הילדים שאין להם מחשבים, שאין להם נגישות לטכנולוגיה, שאין להם מקום ללמוד ועידוד ותמיכה ללמוד מהבית, ושלא קיבלו עזרה מהבית?"

"לפי הנתונים של OECD, הייתה במדינות הארגון בממוצע 10% נשירה מהלימודים. עשירית מהתלמידים בעולם המפותח נשרו מבית הספר! ואני די בטוחה שבישראל האחוזים היו גבוהים יותר משמעותית".

היו דיווחים לפיהם 30% מהתלמידים נעדרו מהשיעורים בלמידה המכוונת, הם לא חזרו אחר כך?
"אני לא בטוחה שהדיווחים האלה לא מוגזמים, וחלקם כן חזרו, לפחות פיזית לשבת בכיתה, גם אם לא באמת חזרו ללמוד. אבל גם 10% או 20% זה המון".

את לא חושבת שזה היה בלתי נמנע? את חושבת שהייתה חלופה שהייתה יכולה לצמצם את הפגיעה במערכת החינוך?
"בהחלט כן, אבל לשם כך היה נדרש שינוי עומק במבנה של מערכת החינוך. המערכת שמה את עיקר הדגש על למידה פרונטלית, על זה שהמורה עומד מול הכיתה ומרצה. זה לא מתאים ולא קביל במאה ה-21.

אילוסטרציה. לימודים בזום
אילוסטרציה. לימודים בזום

"המעבר לזום יכל להיות הזדמנות לשנות את שיטת ההוראה, והוא יצר צורך דחוף לעשות את זה, כי מה שהיה נוקשה ולא מספיק אפקטיבי בכיתה הפך חסר תועלת בלמידה מרחוק. הרי התלמידים בכלל לא הבינו על מה מדברים בזום והפסיקו להקשיב. זאת לא אשמת המורים, אפילו לא טיפה, אלא המערכת שלא ניסתה לעזור להם בכלל.

"למידה בקבוצות קטנות, שבנויות על עבודה אינטראקטיבית משותפת ועל שיחה עם המורה ולא על הרצאות, היא משהו שלא רק שהיה גורם לתלמידים ללמוד טוב יותר מרחוק, אלא מקל את תחושת הניתוק שלהם, מקטין את הניכור והתלישות וגם את הנשירה.

"כך אפשר היה גם להמשיך בלמידה פנים מול פנים. אם המורים, במקום לשבת ימים שלמים מול הזום, היו פוגשים כל יום כמה קבוצות קטנות של ילדים בשטח פתוח כמו גינה ציבורית, הם היו יכולים להמשיך ללמד כמעט לאורך כל זמן הסגרים. היו גם דברים כאלה, בסקנדינביה, בהולנד, באוסטרליה, בארצות הברית, שאיפשרו לתלמידים להמשיך להיפגש וללמוד כמעט לאורך כל התקופה וחסכו נזקים עצומים. אבל לצפות לדבר כזה בישראל זה כמעט מדע בדיוני".

עוד 1,727 מילים
סגירה