וושינגטון מבינה שאיראן לא מתכוונת לוותר בסוגית הגרעין

המנהיג העליון של איראן, האייתוללה עלי חמינאי, במרכז, בתפילת יום שישי במסגד הגדול בטהרן, 17 בינואר 2020 (צילום: Office of the Iranian Supreme Leader via AP)
Office of the Iranian Supreme Leader via AP
המנהיג העליון של איראן, האייתוללה עלי חמינאי, במרכז, בתפילת יום שישי במסגד הגדול בטהרן, 17 בינואר 2020

לקראת תחילת הדיונים בוינה בין איראן והמעצמות בסוגית הגרעין, הולכת ומתחוורת תמונת המצב המורכבת בין וושינגטון ובין טהראן. נדמה כי בכירי הממשל האמריקאי החדש, שרצו להוביל להסכם גרעין חדש ומשופר (JCPOA2.0), מבינים כי איראן בהנהגת המנהיג העליון ח'אמנהאי לא מוכנה לוותר. היא דורשת את הסרת הסנקציות שהוטלו עליה על-ידי ממשל טראמפ כתנאי לחזרה איראנית להסכם הגרעין המקורי.

בכירי הממשל האמריקאי החדש, שרצו להוביל להסכם גרעין משופר, מבינים כי איראן לא תוותר. היא דורשת את הסרת הסנקציות שהטיל ממשל טראמפ כתנאי לחזרתה להסכם הגרעין המקורי

בצוק העתים, הממשל האמריקאי מבקש לבחון הסרה מוגבלת של סנקציות לצד הפסקת ההתקדמות האיראנית בתחום הגרעין, במטרה לשמר את כלי הסנקציות ככלי יעיל, אשר יאפשר לסחוט ויתורים נוספים מאיראן בתחום הגרעין. אך, בשבועות האחרונים האמריקאים מגלים כי בניגוד ל-2013 המצב באיראן השתנה באופן משמעותי.

ראשית, נשיא איראן רוחאני, אשר היה ממחוללי השינוי באיראן ודחף להסכם הגרעין הקודם, נחלש משמעותית מבחינה פוליטית בשל עזיבת ארצות הברית את ההסכם. שנית, גם ח'אמנהאי עצמו הוא כבר לא אותו ח'אמנהאי. מנהיג איראן, שהיה מוכן בעבר לשתות מכוס התרעלה ולקיים מגעים ישירים עם ארצות הברית, שינה את תפיסתו לאור המדיניות האמריקאית והוא לא מוכן לכל שיח ישיר עם הממשל, בוודאי לא לפני הסרת הסנקציות בשלמותן מצד ארצות הברית.

סביר שכל אופציה אחרת שנמצאת על השולחן, גם אם היא מאומצת על-ידי רוחאני ו/או ט'ריף פשוט לא רלוונטית. נדמה שמנהיג איראן לקח את העניינים לידיו וכעת הוא איננו מוכן לתת לא לרוחאני (שעומד בפני סיום תפקידו) ולא לאיש מאנשיו שום אפשרות לדון בהסכם גרעין משופר בטרם יוסרו כל הסנקציות באופן מיידי.

יתרה מכך, הממשל האמריקאי עומד בפני מצוקת זמנים שמכריחה אותו לקבל החלטה במיידי. במאי אמור לפוג תוקף ההסכם בין איראן לבין הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית ביחס לסידורי הפיקוח באתרים הגרעיניים של איראן, וביוני אמורות להתקיים הבחירות לנשיאות באיראן. עיכוב אמריקאי בהסרת הסנקציות, לצד ההתקדמות המשמעותית שאיראן ביצעה בתוכניתה הגרעינית עלולים להוביל לכך שגם אם בחודשים הבאים ארצות הברית תקבל את תנאיו של מנהיג איראן – החזרה להסכם הגרעין הקודם כבר לא תהיה אפשרית.

עיכוב אמריקאי בהסרת הסנקציות, לצד ההתקדמות האיראנית המשמעותית בתוכנית הגרעין, עלולים להוביל לכך, שגם אם בחודשים הבאים ארה"ב תקבל את תנאי מנהיג איראן – החזרה להסכם הקודם כבר לא תתאפשר

באשר להסכם גרעין עתידי גם פה נראה שהסיכויים נמוכים. מנהיג איראן הגיע לקצה יכולת הויתור שלו בהסכם הקודם. סביר שיהיה קשה עד בלתי אפשרי ללחוץ על מנהיג איראן להגיש ויתורים נוספים, גם אם יוצעו לו הקלות כלכליות כאלו או אחרות. זאת לאור מידת אי האמון הקיצונית שהוא רוחש לממשל האמריקאי.

לצערם של רבים, ההתקדמות חסרת התקדים של איראן בתוכניתה הגרעינית מאז יציאתה מהסכם הגרעין מלמדת, כי היכולת לעצור את תוכניתה הגרעינית של איראן ללא הסכם שכזה היא קטנה עד לא קיימת. כאמור, תוכניתה הגרעינית של איראן היא גדולה מידי ורחבה מכדי שיהיה אפשרי לעצור אותה באמצעים אחרים.

לכן זהו האינטרס הבינלאומי (גם אם לא הישראלי) שאיראן תחזור להסכם ובהקדם. כל צעד שאיראן עושה בגרעין מאפשר למדעניה לרכוש ידע רב, בוודאי בתחום העשרת האורניום, ולכן יש לעצור התקדמות זו. וזה, כאמור, אפשרי רק עם חזרה איראנית להסכם.

וכך נציגי המעצמות מגיעים לוינה כאשר מולן עומדות שתי אופציות מתסכלות:

  1. או הסרה מיידית של הסנקציות.
  2. או התמוטטות ההסכם ודהירה איראנית בתחום הגרעין, שלא תאפשר חזרה להסכם המקורי בעתיד. מדובר בדילמה קשה, בעיקר לאלה שקיוו שניתן יהיה לתקן את ההסכם המקורי, אך מציאות שבו איראן איננה כבולה להסכם גרעין ומגבלות שלו כנראה קשה מורכבת הרבה יותר.

חשוב לציין כי בשנים הקרובות יהיו אירועים מעצבים בהקשר האיראני (נשיא חדש, מנהיג חדש) ואלו בעלי פוטנציאל של ממש לשנות את מדיניותה של איראן (עם ההסתייגויות המתחייבות).

ההתקדמות חסרת התקדים של איראן בתוכניתה הגרעינית מאז יציאתה מהסכם הגרעין מלמדת, כי היכולת לעצור את תוכניתה הגרעינית של איראן ללא הסכם שכזה היא קטנה עד לא קיימת

חזרה איראנית להסכם תבטיח הקפאה (כמעט) מוחלטת של תוכנית הגרעין, תאפשר לגורמים המתונים במדינה להתחזק (עם ההקלה הכלכלית)  ותפתח פתח עתידי לשיח  מורכב יותר מול ההנהגה האיראנית העתידית.

דני (דניס) סיטרינוביץ, שירת כ-25 שנים באגף המודיעין במגוון תפקידי פיקוד ביחידות האיסוף והמחקר של אמ"ן וכיום עמית מחקר במכון למחקרי בטחון לאומי (INSS).

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
לדבריך עם הסכם או בלעדיו השילטון צועד לגרעין. לפיכך לטעמי צריך להשקיע את האנרגיה בערעור המישטר. החלפה שלו תייתר את נושא הגרעין ממילא. ולכן חזרה להסכם תורמת ליציבותו. הגברת סנקציות מג... המשך קריאה

לדבריך עם הסכם או בלעדיו השילטון צועד לגרעין.
לפיכך לטעמי צריך להשקיע את האנרגיה בערעור המישטר. החלפה שלו תייתר את נושא הגרעין ממילא.
ולכן חזרה להסכם תורמת ליציבותו.
הגברת סנקציות מגדילה הסתברות לעירעורו.
יש לעשות צעדים קונקרטיים לערער את היציבות.

עוד 613 מילים ו-2 תגובות
סגירה