שוק המשכנתאות. אילוסטרציה (צילום: iStock)
iStock

בעיצומו של משבר כלכלי חסר תקדים, הבנקים חוגגים עם רווחי שיא ממשכנתאות

בשנה הכלכלית הקשה ביותר שידעה המדינה מזה עשורים, תיק המשכנתאות של המערכת הבנקאית חצה לראשונה את רף ה-400 מיליארד שקל - ובסך הכל רשמו הבנקים רווח של 1.7 מיליארד שקל ● נתוני 2021 עד כה מעידים שהמגמה רק תימשך - והכל בגלל העדר תקציב מדינה, מה שמונע הוצאה לפועל של תוכנית "הזאפ הפיננסי" שתאפשר לנוטלי המשכנתאות לחסוך עשרות אלפי שקלים ● פרשנות

למרות משבר הקורונה, שכלל בתוכו גם משבר כלכלי חסר תקדים, שנת 2020 נרשמה כשנת שיא לבנקים בתחום המשכנתאות.

תיק המשכנתאות במערכת הבנקאית צמח ב-9% וחצה לראשונה את רף ה-400 מיליארד שקל. סך הכול רשמו הבנקים רווח נאה של 1.7 מיליארד שקל ממשכנתאות בשנה הכלכלית הקשה ביותר שעברה מדינת ישראל זה עשורים.

הגידול בלקיחת משכנתאות לא פסק גם בחודש פברואר השנה. תיק המשכנתאות הבנקאי צמח בחודש זה ב-19% יותר ממה שצמח בפברואר שנה שעברה. אם הקצב הזה יישמר, שנת 2021 תשבור אפילו את השיא של שנה שעברה.

הגידול במשכנתאות לא פסק גם בחודש פברואר השנה. תיק המשכנתאות הבנקאי צמח בחודש זה ב-19% יותר ממה שצמח בפברואר שנה שעברה. אם הקצב הזה יישמר, שנת 2021 תשבור את השיא של 2020

הנתונים האלה לא מפתיעים, בהינתן שבנק ישראל החליט לבטל בתחילת השנה את המגבלות השונות על המסלולים צמודי פריים במשכנתאות, והממשלה החליטה להפחית את מס הרכישה ובכך עודדה משקיעים להיכנס לשוק. אבל בעוד בנק ישראל והממשלה הרימו את הסכר לביקוש למשכנתאות, הם לא דאגו לטפל בצד ההיצע של מספקי משכנתאות.

התוצאה הייתה שדורשי המשכנתאות נהרו כלקוחות שבויים היישר אל תוך מערכת בנקאית סגורה, לא תחרותית, שמקשה על השוואות מחירים בינה לבין עצמה ובין גופים חיצוניים. בכך נסללה הדרך לבנקים לגבות ריביות מופרזות מהלווים ואיתן גם נרשמו רווחי עתק בתחום. כל זה בזמן שכל המשק רק מתחיל ללקק את פצעיו מתקופת המשבר.

החלם הגדול בסיפור הוא שהפתרון לבעיה כבר קיים אולם תקוע בגלל השיתוק הממשלתי שמונע העברת תקציב.  כבר ביוני בשנה שעברה הוחלט להכניס סעיף לחוק ההסדרים שנועד להוציא לפועל את ה"זאפ הפיננסי".

משכנתה. אילוסטרציה (צילום: iStock)
משכנתה. אילוסטרציה (צילום: iStock)

הזאפ הפיננסי אמור להיות המקביל לאתר זאפ המוכר לנו היום, רק שבמקום פלטפורמה המציגה מחירי מוצרים כמו טלפונים וטלוויזיות, יוצגו בעבור הלווים הצעות מחיר למשכנתאות מכלל הגופים הפיננסים בישראל. כך יוכל הלווה להשוות ולבחור את ההצעה האטרקטיבית ביותר עבורו בצורה פשוטה ויעילה.

הזאפ הפיננסי הוא קריטי ביותר לצורך הוזלת המשכנתאות. בדוח שפרסמה רשות התחרות בתחילת השנה נמצא שלמרות שהמשכנתה היא אחת העסקאות הגדולות ביותר שעומדת בפני משקי בית פרטיים, רק כ-44% מהלווים קיבלו הצעת מחיר מאושרת מבנק אחר בנוסף לבנק ממנו לקחו את המשכנתה. כלומר, יותר ממחצית מהלווים אינם עורכים השוואת מחירים במעמד קבלת אחת מההחלטות הפיננסיות המשמעותיות בחייהם.

בדוח שפרסמה רשות התחרות בתחילת השנה נמצא כי רק כ-44% מהלווים קיבלו הצעת מחיר מאושרת מבנק אחר בנוסף לבנק ממנו לקחו את המשכנתה

עוד נמצא בדוח כי במקרים מסוימים החיסכון הכולל ללווים מקבלת הצעות נוספות עשוי להגיע לעשרות אלפי שקלים לאורך השנים. ברשות הגיעו למסקנה שגם במקרים בהם הלווה ביצע השוואת מחירים, הוא היה יכול להגיע לחיסכון גדול פי 2-3 מהחיסכון בפועל אילו יכולת ההשוואה שלו בין ההלוואות השונות הייתה מלאה.

עוד נמצא שהגורמים לאי-מימוש פוטנציאל החיסכון בהליך השוואת המחירים הם פערי מידע בין בנק הבית של הלווה לבין בנקים אחרים, שקיפות מחירים נמוכה, ומורכבות גבוהה של מוצר המשכנתה.

הזאפ הפיננסי אמור להנגיש בנוסף למשכנתאות גם השוואה בין מוצרים ושירותים פיננסים נוספים הניתנים מטעם גופים בנקאים וחוץ-בנקאים אחרים. צעד זה נחשב לאחת מהנקודות הקריטיות שיאפשרו יישום אפקטיבי של החוק להגברת התחרות בין הבנקים שעבר בכנסת ב2017.

בנק לאומי למשכנתאות. אילוסטרציה (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)
בנק לאומי למשכנתאות. אילוסטרציה (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)

למרות זאת, המהלך תקוע כבר שנים בעיקר בגלל שחוק ההסדרים שאמור לעבור כחלק מהתקציב הפך לבן ערובה פוליטי של ראש הממשלה בנימין נתניהו. גם העדר ממשלה מתפקדת שתתמוך בפתרונות לקשיים הטכניים והתנגדויות הצפויות למיזם, לא תרם לקידום התהליך בלשון המעטה.

כך, בחסות העדר התקציב, נוצר מצב שבו רבים מנוטלי המשכנתאות נקלעים מידי חודש בחודשו אל תוך מלכודת דבש בנקאית תוצרת ממשלת ישראל, כאשר הדרך היחידה שלהם לצאת ממנה תהיה רק בעוד כמה עשרות שנים במחיר כספי כבד.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
זה נחמד ואחלה כל ההבנה בכלכלה ובשוק העולמי על כל מרכיביו, אך במושגי היקום (14 מליארד שנה מהמפץ), אין כל משמעות לכדור הארץ וכל ה-20,000 שנה פחות או יותר של האנושות על כל הרפתקאותייה. כדה... המשך קריאה

זה נחמד ואחלה כל ההבנה בכלכלה ובשוק העולמי על כל מרכיביו, אך במושגי היקום (14 מליארד שנה מהמפץ), אין כל משמעות לכדור הארץ וכל ה-20,000 שנה פחות או יותר של האנושות על כל הרפתקאותייה. כדה"א עבר מיליוני שנות קפיאה ורעידות אדמה ופגיעת מטאורים והצפות והתייבשות ימים ויציאת הרים מבטן האדמה וכו' וכו': אך ורק שיוויון כללי/כלכלי טוטאלי בכל האנושות ומיגור הקפיטליזם הם שיביאו להבראת העולם. הקורונה זה קדימון, מי יודע איזה הפתעות עוד מחכות לנו? הרי צ'יק צ'ק חזרנו לפקקים ולזיהום אוויר ולאורח החיים הציויליזצי ההרסני. במילים אחרות, לא למדנו כלום מהקורונה, ולכן, כדה"א/הטבע/אלהים או איך שלא נקרא לדבר, יאלץ לחנך את האנושות כאבא שמעניש את בנו השובב והלא אחראי

תודה על כתבה חשובה, לא מפתיע שהבנקים מרוויחים מהבורות הפיננסית של הלקוחות שלהם. מאכזב מאוד שהכנסת משותקת וכך לא נחקק החוק שיכול היה לסייע לאזרחים לשלם פחות ריביות על משכנתאות לבנקים. מי... המשך קריאה

תודה על כתבה חשובה, לא מפתיע שהבנקים מרוויחים מהבורות הפיננסית של הלקוחות שלהם. מאכזב מאוד שהכנסת משותקת וכך לא נחקק החוק שיכול היה לסייע לאזרחים לשלם פחות ריביות על משכנתאות לבנקים. מיליוני ישראלים משועבדים למשכנתאות ויוקר דיור, והמרוויחים הגדולים הם הבנקים, המשקיעים בהם וההנהלה הבכירה שלהם. ביזיון.

עוד 544 מילים ו-2 תגובות
סגירה