המדינה לתושבי תל עראד: תתפנו מהבתים, ומייד

היישוב הבדואי תל עראד נוסד ב-1952 ומתגוררים בו 2,500 איש, אבל המדינה מסרבת להכיר בו ● אין שם אפילו תשתיות בסיסיות, כמו מים וחשמל ● השבוע הוצאו לתושבים צווי פינוי, וברשות לפיתוח והתיישבות הבדואים אומרים כי הוצעו להם אותם הפתרונות שניתנו למפוני גוש קטיף: "הם יעברו בסך הכול 2 ק"מ ויפוצו" ● אבל הבדואים מוחים: "למה לפנות? למה לא לפתח יישוב שקיים כבר 80 שנה?"

היישוב הבדואי תל עראד
היישוב הבדואי תל עראד

הכפר הבדואי תל עראד עומד בפני סכנת הריסה ופינוי. בימים האחרונים נתלו כ-100 צווי התראה לפני פינוי בתים, מבנים, גדרות ועצים בכפר, שממוקם כ-8 ק"מ מהעיר ערד. הצווים נתלו תל עראד על ידי רשות מקרקעי ישראל, והדרישה היא לפנות את השטחים עד ה-5 במאי. אם לא, התושבים יעמדו בפני קנסות מנהליים והריסה בכוח.

תושבי תל עראד חיים ללא תשתיות בסיסיות כמו חשמל ומים. בית הספר היסודי הוא היחיד בישראל שפועל ללא מים זורמים. התלמידים והמורים נאלצים לחכות למכליות מים, שאמורות להגיע מדי כמה ימים. לעתים גם זה לא קורה.

צו פינוי שהודבק על מבנים בתל-עראד
צו פינוי שהודבק על מבנים בתל-עראד

עורך דין מארגון עדאלה מייעץ לתושבים כיצד להתמודד עם הצווים מבחינה משפטית. אחד מתושב הכפר, אבו-עדנאן אל נבארי, אומר שהצווים האלה, יחד עם הקנסות וההריסות שעלולות להגיע בעקבותיהם, הם למעשה אמצעי לחץ על תושבים כדי לדרבן אותם להסכים להתפנות למקום אחר.

"הם רוצים לפנות אותנו למקום שנוח להם, בלי לקיים איתנו משא ומתן", הוא אומר. "הציעו לנו לעבור לחורה, אבל שם יש סכסוכים גם מול השבט שלנו ולא נלך לשם. זה מהלך פסול. יש צרות ובעיות אלימות, נרצחו אנשים ולא כדאי לפתוח מעגל דמים חדש.

"האופציה השנייה שהציעו לנו זה היישוב מרעית, שעדיין אין בו אכלוס כי לא מצאו מי שיבוא. זה מקום לא מתאים. אני מוכן להציע אופציה אחרת, כמו למשל תל עראד עצמה. לפני כמה שנים כמעט הייתה החלטת ממשלה שאישרה את ההכרה ביישוב, אבל המהלך בוטל. אפשר לחדש את ההחלטה על הכרה".

לצד מים וחשמל, אבו-עדנאן מציין שגם שירותי רפואה בסיסית התושבים לא מקבלים. "פגשתי היום את נציגי קופת חולים כללית וביקשתי שייפתחו לנו מרפאה, אבל כל אחד זורק את האחריות לגוף אחר.

"אף אחד לא מוכן לתת שירות או אישור למבנה. יש פה עצים שנשתלו לפני 50 שנה, לבוא ולהגיד לנו לעקור אותם או לעקור את קורת הגג שלנו זה דבר נורא. הם רוצים שנשב תחת כיפת השמיים".

היישוב הבדואי תל עראד
היישוב הבדואי תל עראד

ח"כ סעיד אל-חרומי מרע"ם אומר: "זה סיפור שחוזר על עצמו בהרבה כפרים. מכניסים אותם להליך משפטי והסיפור האמיתי הוא שצריך להכיר בכפר עצמו. במקום זה הולכים לכיוון של פינוי. הייתה לאחרונה ישיבה שבה השתתפו מנכ"ל משרד הכלכלה, מנהל רשות הבדואים ונציגי התושבים והתחיל דו-שיח להכרה.

"אחר כך היו בחירות, ומה שקורה עכשיו הוא שרשות הבדואים מנסה לחבל במהלך. נפנה למשרד הכלכלה ולגופים הרלוונטיים. מי שמחלק את ההתראות לפינוי בפועל זה רשות מקרקעי ישראל, ולכן צריך להעמיד אותם על פשר הדברים – יש משא ומתן עם התושבים להכרה בכפר".

"הסיפור האמיתי הוא שצריך להכיר בכפר עצמו. במקום זה הולכים לכיוון של פינוי. התחיל דו-שיח להכרה. אחר כך היו בחירות, ומה שקורה עכשיו הוא שרשות הבדואים מנסה לחבל במהלך"

750 מ"ר בחינם ורבע מיליון שקל

מי שאמורה להציע את הפתרון לכפרים הלא מוכרים היא הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים, שכפופה למשרד הכלכלה.

מנכ"ל הרשות, יאיר מעיין, אומר: "כל האוכלוסייה שמתגוררת כיום במרחב שמצפון לכביש 31, צריכה לעבור ליישוב החדש מרעית. הרשות תכננה שם מעל אלף מגרשים עבור משפחות שגרות כיום במגורים זמניים בתל עראד ובקעת קנאים.

הדמייה של היישוב המתכונן מרעית (צילום: אבינועם לוין אדריכלים)
הדמייה של היישוב המתכונן מרעית (צילום: אבינועם לוין אדריכלים)

"נכון שהם שם הרבה שנים, ולכן הכנו פתרונות אכלוס. כל משפחה תבחר באיזה שכונה היא רוצה לגור והסיירת הירוקה ורשות מקרקעי ישראל פועלים במקביל בהליכי אכיפה לצורך פינוי שלהם.

"לתושבי תל עראד זה יהיה מעבר של 2 ק"מ בסך הכול בקו אווירי. זה ממש ליד, אז להגיד 'לא רוצים לעבור לשם', זו אמירה סתם. מה זאת אומרת לא רוצים? אתם כבר שם. כל משפחה תקבל מגרש של 750 מ"ר בחינם וגם מענק של רבע מיליון שקל.

"לתושבי תל עראד זה יהיה מעבר של 2 ק"מ בסך הכול בקו אווירי. זה ממש ליד, אז להגיד 'לא רוצים לעבור לשם', זו אמירה סתם. מה זאת אומרת לא רוצים? אתם כבר שם"

"אין פה שום סיבה להתנגד. להגיד אנחנו רוצים לעבור לעבדת? זה במרחק של 70 ק"מ, מה זה קשור? זה אותו מודל שהיה למפוני גוש קטיף: המדינה מפנה אוכלוסייה ונותנת להם פתרונות חלופיים. הם יאכלסו את השכונה החדשה, לא יעברו לשם בלי שיהיו קודם תשתיות מלאות".

יאיר מעיין, מנכ"ל רשות הבדואים (צילום: רשות הבדואים)
יאיר מעיין, מנכ"ל רשות הבדואים (צילום: רשות הבדואים)

אתם מציעים להם גם אדמה חקלאית?
"מי שהוא חקלאי כיום, יש בשכונה גם שטחים חקלאיים. אנחנו ממליצים לתת אותם לתושבים שעוסקים בחקלאות או שנכנסים למיזם חקלאי בהשקעה כספית, יש לזה קריטריונים".

ההצעה של מעיין נשמעת נהדר. אלא שעדנאן אל-נבארי, בנו של אבו-עדנאן, טוען שזה לא רציני. "הוא הציע את זה והציעו לפניו, אבל יש שם שכונה אחת. הציעו אותה לשישה יישובים, ביניהם אל-פורעה, אל-חמייסה, אל-עמור, גם לאנשי דהנייה שהתפנו מהכפר שליד עזה. זו שכונה של 200 דונם בסך הכול, רק פה בתל עראד יש 2,500 תושבים, אז למי הוא רוצה לתת את זה? לגילאי 60 ומעלה? איפה יהיו כל השאר?

"הוא רוצה שכולנו נתפנה, אבל למה בכלל לפנות אותנו? אנחנו יותר תושבים מהיישוב שהוא בונה. למה לא לפתח את היישוב שקיים פה מאז 1952? אבא שלי נולד פה והמדינה הביאה אותם מאדמות באזור עומר, לקייה וחורה".

"למה בכלל לפנות אותנו? אנחנו יותר תושבים מהיישוב שהוא בונה. למה לא לפתח את היישוב שקיים פה מאז 1952? אבא שלי נולד פה והמדינה הביאה אותם מאדמות באזור עומר, לקייה וחורה"

אתה תולה תקווה ביו"ר רע"ם מנסור עבאס?
"אני מקווה שעם הממשלה החדשה יהיו הבנות ויהיה הסדר להכרה. כן, אני תולה תקוות בעבאס, סוף סוף קם נציג ערבי שמדבר רק על צרכי האזרחים הערבים בישראל, לא עזה ולא על הפלסטינים. כל העולם מדבר עליהם ועלינו מדברים רק בהקשר לפשע, עבריינות ונשק.

"במקום להשקיע ביחידות שעוסקות באכיפת פשיעה, שישקיעו מחצית מזה בחינוך הילדים שאחרי גיל 12. אין להם איפה ללמוד. אז במקום שיהפכו למבריחי סמים בגבולות צריך לתת להם דחיפה. שישקיעו חלק מהכסף בחינוך ולא יצטרכו להשקיע באכיפה".

פורום דו-קיום בנגב, הפועל להכרה בכפרים הלא מוכרים, מסר בתגובה: "כך מתבטאת מדיניות מפלה וגזענית בהתלת צווי הריסה ופינוי על מאות בתים בכפרים הלא מוכרים בנגב. מה שמתבקש הוא הכרה בכפרים וחיבורם לתשתיות בסיסיות. חרפה שאנשים במדינת ישראל חיים ללא תשתיות. המצוות המדינה, נהרס מקום שאליו הועברו אנשים לפני 70 שנה".

תגובת רשות מקרקעי ישראל טרם התקבלה.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
’יהודי לא מגרש יהודי’ כמה סרטים עשו על הטראומה של מגורשי גוש קטיף, כמה רעש וקמפיינים, כמה כסף שפכו עליהם, כמה פוליטיקאים עלו על בריקדות. אבל אלה סתם בדואים שיושבים על אדמתם פי 10 זמן מ... המשך קריאה

'יהודי לא מגרש יהודי' כמה סרטים עשו על הטראומה של מגורשי גוש קטיף, כמה רעש וקמפיינים, כמה כסף שפכו עליהם, כמה פוליטיקאים עלו על בריקדות. אבל אלה סתם בדואים שיושבים על אדמתם פי 10 זמן מרוב מגורשי קטיף. ואלה פניה של מדינת ישראל הגזענית הפאשיסטית הנאו–נאצית בערב יום השואה

עוד 902 מילים ו-1 תגובות
סגירה