זיכרון השואה ביום שאחרי

צילומים בוויינט מתוך אתר יולוקוסט, פרויקט של האמן הישראלי-גרמני שחק שפירא שאסף צילומי סלפי מאנדרטת השואה בברלין http://yolocaust.de/
צילומים בוויינט מתוך אתר יולוקוסט, פרויקט של האמן הישראלי-גרמני שחק שפירא שאסף צילומי סלפי מאנדרטת השואה בברלין http://yolocaust.de/

על פי נתוני מוזיאון השואה בוושינגטון, חיים כיום 195,000 ניצולי שואה בישראל ובעולם. המידע מבוסס על רישום וולנטרי של ניצולי השואה ובני משפחותיהם ב-59 מדינות שונות, בעיקר בצפון אמריקה. בישראל רשומים 178,000 ניצולים.

על פי נתוני מוזיאון השואה בוושינגטון, חיים כיום 195,000 ניצולי שואה בישראל ובעולם. המידע מבוסס על רישום וולנטרי של ניצולי השואה ובני משפחותיהם ב-59 מדינות שונות. בישראל רשומים 178,000 ניצולים

אולם המספרים הללו אינם מדויקים ומעידים דווקא על הקושי לקבל מידע מהימן אודות מספר הניצולים החיים כיום. למעשה, סימני שאלה ואי וודאות קשורים גם לעצם השאלה ולהגדרת המושג ניצול שואה.

האם ניצולי שואה הם רק מי שהיו במחנות? מה לגבי פליטים שבמשך שנות המלחמה התחבאו במקומות מסתור או נמלטו במנוסה ממקום למקום? מה באשר ליהודים שנמלטו מאירופה עם עליית היטלר לשלטון, אך מעולם לא שבו לביתם או פגשו שוב את בני משפחותיהם?

כך או כך, אין מחלוקת כי מספר הניצולים הולך ומתמעט. כיום אין כבר ניצולים שהיו אנשים מבוגרים במהלך המלחמה, וחוקרי שואה עוסקים יותר ויותר ב״יום שאחרי״. היום שבו לא יהיו ניצולים חיים, אימת השואה לא תימסר כעדות ישירה וילדים צעירים לא יכירו עוד אנשים שהיו ״שם״.

שימור הזיכרון עומד כמובן במרכז מפעלי ההנצחה השונים. אנשי המוזיאונים והיסטוריונים עוסקים שנים רבות בהקלטה ובצילום סרטי וידיאו עם העדים והניצולים, ובארה״ב נעשה לאחרונה גם שימוש בהולוגרמות.

אולם, עתה מתחדדות שאלות חדשות. כיצד ניתן ללמד את הדורות הבאים על השואה ללא מפגש ״חי״ עם עדים וניצולים? כיצד יראו טקסי השואה בלעדיהם? מה יהיה אופי הביקור במחנות ההשמדה ללא מלווה ניצול? עיקר הקושי, כפי שמסבירים מומחי הפדגוגיה בתחום, אינו ב״שימור״ הזיכרון ההיסטורי, אלא בפן החינוכי, בהעדרו של קשר אישי שהופך את האפיזודה ההיסטורית למאורע משמעותי ורלוונטי, לדורות הבאים.

מספר הניצולים הולך ומתמעט. כיום אין כבר ניצולים שהיו מבוגרים במהלך המלחמה, וחוקרי שואה עוסקים יותר ויותר ב״יום שאחרי״, בו לא יהיו ניצולים חיים ועדות ישירה, וילדים לא יכירו עוד אנשים שהיו ״שם״

האמנות היא אחד האמצעים ליצירת משמעות וחיבור רגשי גם בהעדר ניצולים. ספרות, קולנוע, שירה, מוזיקה, ציור, כל אלה מהווים גשר לשימור המשמעות והחוויה האנושית הפרטית, שתאבד עם הסתלקותו של הניצול האחרון.

יצירות אמנות על השואה אינן דבר חדש, כמובן. בישראל ניתן למצוא שפע של יצירות תרבות הקשורות לשואה. בשנים הראשונות לקיום המדינה, השואה זכתה לייצוגים אמנותיים ואחרים, אך בעיקר היתה נוכחת–נפקדת ובכל מקרה, ההתייחסות אליה עברה דרך הנרטיב הציוני שהדגיש את המעבר משואה לתקומה.

בשנות ה-60 סביב משפט אייכמן (1961) התחולל שינוי מסוים והחלה להתפתח גישה מורכבת יותר ביחס לניצולים ולעדויות, אך נראה כי השינוי המשמעותי התרחש בעיקר בשנות ה-80. אז היא נעה אל עבר קדמת הבמה הציבורית והתרבותית.

לצד השינוי הכמותי, התחוללו גם שינוים מהותיים, באשר לאופני הזיכרון וההתמודדות עם הטראומה. בין היתר, נחלש מעמדה של השואה כטאבו קדוש והיא עברה תהליך חילון ישראלי, מערכונים וסאטירות על השואה הם כיום תופעה נפוצה או לפחות מקובלת ולא עוד ״חילול קודש״.

שינוי מרכזי עכשווי קשור לעליית הרשתות החברתיות כאתר תרבותי מרכזי חדש. המפגש בין השואה לרשתות החברתיות הוא מגוון. מצד אחד, הרשתות אפשרו שפע מידע זמין, נגישות לחומרים ומעגלי תפוצה מתרחבים.

לכלל המוזאונים ואתרי ההנצחה יש דפים פעילים ברשתות השונות: פייסבוק, טיווטר, אינסטגרם וכו. קבוצות, ארגונים וכן אנשים פרטיים, פותחים דפי פיסבוק לנספים ולקורבנות השואה ומעלים סיפורים אישים, תמונות ומחשבות הקשורים בהנצחתם. מצד שני, הרשתות קשורות לפרקטיקות של תרבות פופלרית ש״הנמיכו״ את השואה  ״הקדושה ו״המכובדת״ ולעיתים אף עשו לה וולגריזציה. הרשתות לא יצרו את השינוי החברתי תרבותי ביחס לשואה, אך כמדיום להמונים הם האיצו וחיזקו את התהליכים הללו.

שינוים מהותיים התחוללו באופני הזיכרון וההתמודדות עם הטראומה. בין היתר, נחלש מעמד השואה כטאבו קדוש והיא עברה תהליך חילון ישראלי. מערכונים וסאטירות על השואה הם כיום תופעה נפוצה ולא עוד ״חילול קודש״

ניתן לומר שלצד העלייה באינטנסיביות של אזכורי השואה ונוכחותה בחיינו, התחולל גם פיחות מסוים באופני הייצוג ובאופי האזכורים השונים במדיה החברתית. חוקרת השואה ליאת שטייר לבני, למשל, מתארת את הפוליטיזציה של השואה בישראל, השימוש בזיכרון השואה, מימין ומשמאל לצרכים פוליטיים. במקביל היא מתארת תהליכי בנאליזציה של השואה, בעיקר ברשתות החברתיות. לדבריה, הישראלים מרבים להשתמש ולאזכר את השואה בחיי היומיום שלהם, גם באופן בנאלי וחסר רגישות. כך החל מתיאור חוויה קשה כ״שואה״ וכלה בתיאור התנהגות כ״נאצית״. כל זאת לעומת קדושת המילים הללו בעבר.

*  *  *

לצד השינויים הללו, חשוב לציין כי הן בישראל והן בארה״ב, השואה מוסיפה להיות סממן זהות יהודי משמעותי. על פי סקר פיו משנת 2016, 73 אחוז מהיהודים האמריקאים ו-65 אחוז מהיהודים הישראלים, סבורים שזיכרון השואה משמעותי לזהותם היהודית. למעשה, זיכרון השואה היה המאפיין היהודי היחידי שהתגלה בסקר כבעל חשיבות רבה לזהות היהודית, הן בקרב ישראלים והן בקרב אמריקאים. באשר למאפיינים יהודים אחרים אשר הוצגו בפני הנשאלים, לא נרשמה הסכמה משמעותית כזו. נתון זה חשוב לשאלת הזיקה והקשר (הנחלש) בין יהודים ישראלים ואמריקאים. לפיכך, לא רק חוקרי שואה צריכים לעסוק בשאלות הקשורות לזיכרון השואה ושימורה בתרבות ובכלל, אלא גם מי שעוסקים ביחסים בין הקהילות היהודיות.

למשימה הפדגוגית הקשורה לחינוך הדורות הבאים באשר לשואה, יש להוסיף איפוא, גם את חשיבות הוראת השואה כגשר בין שתי הקבוצות היהודיות, בישראל ובארה״ב.

הן בישראל והן בארה״ב, השואה מוסיפה להיות סממן זהות יהודי משמעותי.  למעשה, זיכרון השואה היה המאפיין היהודי היחידי שהתגלה בסקר כבעל חשיבות רבה לזהות היהודית, הן בקרב ישראלים והן בקרב אמריקאים

עם זאת, אנשי חינוך ומנהיגים יהודים מישראל ומארה״ב צריכים להידרש לשאלה אודות משמעות הממצאים הללו, והאם אכן ניתן לחזק את הקשר בין הקהילות דרך זיכרון העבר והטראומה בלבד, או שיש לפעול (וכיצד יש לפעול?) למציאת מכנים משותפים משמעותיים בהווה ובוודאי בעתיד?

ד״ר גתית פז לוי היא עמיתת מחקר במכון למדיניות העם היהודי jppi ירושלים, ומרצה במדור לתוכניות מובנות, אוניברסיטת בר-אילן

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 845 מילים
כל הזמן // יום חמישי, 8 באפריל 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

התופרת האחרונה של אושוויץ הלכה לעולמה

נשות הנאצים חיכו לשמלות הערב הנפלאות שלהן, ודרשו עוד ועוד ● התור היה ארוך, והגיע לפעמים לחצי שנת המתנה ● הן קיבלו תנאים משופרים במחנה המוות כדי שיוכלו להמשיך ולתפור, וכך שרדו את השואה ● חודשים ספורים לפני יום הולדתה ה-100, נפטרה מסיבוכי קורונה ברטה קוהוט, אחרונת השורדות ממעגל התפירה של אושוויץ

עוד 1,020 מילים

"הנשיא רשאי להביא בחשבון את העובדה שכנגד מועמד הוגש כתב אישום", כתב השופט מלצר בהחלטת בג"ץ המפורסמת שאיפשרה לנתניהו להרכיב ממשלה ● "לפיכך ככל שיש ח"כ אחר, שאף לו יש סיכוי להרכיב ממשלה ואין לו בעיה דומה - הנשיא יכול להעדיף אותו" ● בג"ץ הגיש לריבלין גושפנקא לשקול את שיקוליו המוסריים ● אך ריבלין במקום זאת בחר במבע-פנים מיוסר ובהיעדר שיקול דעת ● פרשנות

עוד 1,133 מילים ו-2 תגובות

מנדלבליט: "מערכת המשפט אינה נרתעת מיישום חסר פניות של הדין"

היועמ"ש פרסם הודעה על משפט אייכמן לרגל יום השואה ו-60 שנה למשפט, וסיים אותה במסר אקטואלי: "נמשיך במחויבות חסרת פשרות לשלטון החוק ולערבים היהודיים והדמוקרטיים" ● ישראל מתייחדת עם זכר קרבנות השואה והטקסים החלו ב-10:00 ● פשע שנאה: אלמונים ציירו אמש צלב קרס על חנות בבעלות חרדי ברמת גן והניחו שם ערימת נעליים ● דיווח: בנט, גפני, דרעי וסמוטריץ' מקדמים מתווה להגבלת כהונת נתניהו לשנתיים או שלוש

עוד 16 עדכונים

ב"יד ושם" הושק קמפיין בחירות 5 לכנסת ה-25

מירי רגב ניסתה לשכנע את בורלא להדליק משואה ● בלה פרוינד התפרסמה כמי שהצילה מחבל ● ופאדי הפרמדיק? הוא בכלל ממזרח ירושלים, שם התושבים נטולי זכות הצבעה ● שלוש הערות על נאומו של ראש הממשלה בטקס יום הזיכרון לשואה ולגבורה

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
עוד 602 מילים ו-2 תגובות

למקרה שפיספסת

חלקם של הבדואים בהתארגנות נגד הכתר הירדני

לדרמה בירדן יש כמה פנים. המתח בתוך משפחת המלוכה הוא עניין פנימי ירדני, ואנו מקווים שתימצא הנוסחה לשלום בית, כי היציבות של ירדן הוא אינטרס ישראלי עליון.

אבל יש לשים לב לעניין מדאיג, שיש לקוות שלא יקבל תפנית לרעה, והוא חלקם של הבדואים בהתארגנות נגד הכתר.

המתח במשפחת המלוכה הירדנית הוא עניין פנימי ירדני, ויש לקוות שתימצא הנוסחה לשלום בית, כי היציבות של ירדן הוא אינטרס ישראלי עליון. אבל יש לשים לב לעניין מדאיג: חלקם של הבדואים בהתארגנות נגד הכתר

יש כמה עדויות של מפגשים בין הנסיך חמזה לבין בני השבטים במדבר הירדני, (מן הדקה 5:20) ובעיקר השבט הגדול חוויטאת, שהיה בין מייסדי ירדן כאשר עלה מן החיג'אז יחד עם לורנס איש ערב. הוא בפירוש מדבר איתם על כשלון הממלכה ועל השחיתות.

יש כעס גדול בקרב השבטים הבדואים על השלטון המרכזי בגלל שתי סיבות עיקריות – הדרדרות המצב הכלכלי, וההישענות הגוברת של הכתר על היסוד הפלסטיני.

הביקורת מכוונת כלפי המלכה ראניה, הפלסטינית, והסיכוי שמלך ירדן בעתיד, יורש העצר חוסיין, הוא חצי פלסטיני, לא מקובלת על השבטים הבדואים. אבל אלה עניינים פנימיים של ירדן, שישראל לא צריכה להיות מעורבת בהם.

במה היא כן יכולה להיות מעורבת? בשיפור המצב הכלכלי בפריפריה הבדואית. מעולם לא הבנתי מדוע ישראל מקימה אזורי תעשייה לפלסטינים וחוטפת על זה BDS, בעוד שהיא יכולה לקדם את הפריפריה הבדואית, ואיש לא נותן את דעתו על כך. בסופו של יום, 70 אחוז מן החיילים הירדנים השומרים על הגבול הארוך ביותר שלנו הם בני השבטים.

חלק ממסע השכנוע בירדן לקבל את השלום עם ישראל היה שזה יביא לשגשוג כלכלי. ישראל הקימה אזורי תעשייה לפלסטינים בצפון ירדן, והזניחה את הדרום הבדואי.

חלק ממסע השכנוע בירדן לקבל את השלום עם ישראל היה שזה יביא לשגשוג כלכלי. אבל במקום לקדם את הפריפריה הבדואית, ישראל הקימה אזורי תעשייה לפלסטינים בצפון ירדן, והזניחה את הדרום הבדואי

ישראל לא צריכה לעשות זאת ישירות, אלא להפעיל גורמים בינלאומיים שייקחו אחריות לפיתוח הפרפריה הבדואית בירדן, ואגב – זה רעיון טוב לגבי הבדואים בישראל.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה לענייני המזרח התיכון ועיתונאי. הוא גם סופר ותסריטאי. ספרי העיון שחיבר עוסקים בבעיה הפלסטינית, והרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האיסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 305 מילים
עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

החוק הנורווגי נועד לאפשר לשרים וסגני שרים להתמקד בעבודתם מבלי לפגוע בתפקוד הכנסת כרשות מחוקקת ומפקחת ● העובדה שדרעי, ליצמן ומקלב התפטרו אתמול מהכנסת רגע אחרי שהושבעו, בעוד שהם בכלל מכהנים בממשלת מעבר, ממחישה במה באמת עסוקים הח"כים ביום השבעתם: סידורים פוליטיים עבור חברי מפלגתם ● בשנה בלי תקציב, זה יעלה למשלם המסים עוד כ-5 מיליון שקל ● פרשנות

עוד 648 מילים ו-2 תגובות

המדינה לתושבי תל עראד: תתפנו מהבתים, ומייד

היישוב הבדואי תל עראד נוסד ב-1952 ומתגוררים בו 2,500 איש, אבל המדינה מסרבת להכיר בו ● אין שם אפילו תשתיות בסיסיות, כמו מים וחשמל ● השבוע הוצאו לתושבים צווי פינוי, וברשות לפיתוח והתיישבות הבדואים אומרים כי הוצעו להם אותם הפתרונות שניתנו למפוני גוש קטיף: "הם יעברו בסך הכול 2 ק"מ ויפוצו" ● אבל הבדואים מוחים: "למה לפנות? למה לא לפתח יישוב שקיים כבר 80 שנה?"

עוד 902 מילים ו-1 תגובות

מזה שנה וחצי מחכה ליית' אבו זיאד בגדה המערבית שישראל תאפשר לו להגר ללונדון ולהתחיל שם חיים חדשים ● אבו זיאד מוכן לחתום על כל התחייבות שתוצב בפניו ובלבד שיניחו לעזוב ● אבל המדינה ממשיכה להתעקש שהוא מהווה "סכנה ביטחונית לשלום האזור", מבלי להציג ולו בדל ראיה ומבלי שנחקר אי פעם ● אתמול דחה שופט מחוזי את בקשתו, שוב מבלי לפרט במה הוא בכלל מואשם ● אמיר בן-דוד היה שם וניסה לרדת לעומק הסיפור המקומם הזה

עוד 2,530 מילים ו-1 תגובות

משרד החוץ: "אונר"א מנציח את הסכסוך"

ביהדות התורה מכחישים שאמרו לנתניהו שלא ילכו לבחירות ● מפגינים התעמתו עם שוטרים בסמוך ל"יד ושם" ● נדחתה הצבעת הקבינט על הקלות בחינוך והתקהלות בשטח פתוח ● סמוטריץ' לטיבי: "ערבים כמוך לא יהיו כאן״ ● טיבי בתגובה: "העובדה שלא תהיה שר אלא בהישענות על ערבים עושה לי נחת"

עוד 56 עדכונים

הכנסת ה-24 סופרת את קיצה לאחור

העימותים לא נפסקו לרגע בכל פינה ושנייה בכנסת אתמול ● נשיא המדינה החרים את טקס הצילום המסורתי עם ראש הממשלה וראשי הסיעות ● יו"ר הכנסת תרם את ההתנפלות שלו על מערכת המשפט ● חברי הכנסת משני צדי המתרס התקוטטו על נוסח שבועת האמונים ● ובמסדרונות כולם הסכימו על דבר אחד: הפאזל בלתי אפשרי והסיכוי שתוקם ממשלה, כל ממשלה, הופך ליותר ויותר קלוש ● פרשנות

עוד 516 מילים

בשנה הכלכלית הקשה ביותר שידעה המדינה מזה עשורים, תיק המשכנתאות של המערכת הבנקאית חצה לראשונה את רף ה-400 מיליארד שקל - ובסך הכל רשמו הבנקים רווח של 1.7 מיליארד שקל ● נתוני 2021 עד כה מעידים שהמגמה רק תימשך - והכל בגלל העדר תקציב מדינה, מה שמונע הוצאה לפועל של תוכנית "הזאפ הפיננסי" שתאפשר לנוטלי המשכנתאות לחסוך עשרות אלפי שקלים ● פרשנות

עוד 544 מילים ו-2 תגובות

נטפליקס עוד תעשה מזה סדרה

אחרי ארבע מלכות ותריסר צאצאים, חוסיין מלך ירדן הלך לעולמו לפני 22 שנים והשאיר הוראות מבלבלות בנוגע ליורש העצר שלו ● השבוע, לראשונה, עלה לכותרות הנסיך חמזה, כמי שלכאורה לקח חלק ב"נסיון הפיכה" נגד אחיו, המלך עבדאללה ● או שמא מדובר בחושף שחיתויות נועז שמבקש לצאת נגד השלטון הירדני? ● אמיר בן-דוד הלך לברר אצל המומחים מי נגד מי בגרסת "הכתר" הירדנית

עוד 2,131 מילים

בנט בשיחות סגורות: אחרי שנתניהו ייכשל בהקמת ממשלה, ארכיב קואליציה יחד עם לפיד

ריבלין נתן ליושב ראש הליכוד את המנדט להרכבת הממשלה: "הכרעה לא קלה ברמה הערכית" ● חברי הכנסת ה-24 הצהירו אמונים; ארבעה מחברי הרשימה המשותפת ניצלו המעמד לטובת קריאות מחאה ● הנשיא נעדר מהתמונה המסורתית של ראשי הסיעות בכנסת ● סמוטריץ': בנט מונע הקמת ממשלת ימין; ימינה: הוא נחש בתחפושת צדיק ● חנין זועבי תועמד לדין בשל זיוף ומרמה

עוד 69 עדכונים

הארועים שהתקיימו במזרח ירושלים ובמערבה הפכו את יום האתמול לאחד הדרמטיים בתולדות ישראל ● בצד אחד של העיר החל שלב ההוכחות שיחרוץ את גורלו המשפטי של ראש הממשלה, בצד השני החלו הדיונים בבית הנשיא שיחרצו את גורלו הפוליטי של נתניהו ● במשך כל היום דיבר ריבלין על שיקולים ערכיים אבל לא שכנע איש ● השאלה אם הצליח לשכנע את עצמו ● פרשנות

עוד 782 מילים ו-1 תגובות

ישראל נחצתה בחורף החולף לשניים: מצפון לקריית גת, המדינה קיבלה מנה סבירה של גשם. מבאר שבע דרומה, היובש מוחלט ● "מדובר ב-50% משטח המדינה שעבר בצורת מוחלטת", אומר מומחה האקלים ד"ר עמיר גבעתי ● משבר האקלים נותן אותותיו גם בטמפרטורת הים: בתחילת החורף, הים התיכון היה חם ב-3° יותר מהטמפרטורה הממוצעת ● התוצאה - גל של שטפונות

עוד 647 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה