שני שפנים בכובע אחד

גדעון סער וראובן ריבלין, ב-2017 (צילום: Roy Alima/Flash90)
Roy Alima/Flash90
גדעון סער וראובן ריבלין, ב-2017

ארבע פעמים תוך שנתיים בנימין נתניהו כשל בבחירות, אך בגלל השיטה והפיצול בציבור גם מתנגדיו לא  ניצחו באמת. כעת יש לו שוב את המנדט, ורבים מצפים שישלוף שפן מכובעו. אל תתפלאו אם הוא יצליח. שני שפנים כבר זחלו מהכובע בימים האחרונים.

הראשון היה גדעון סער.

ציפיתי למעט מאוד מהליכודניק הזחוח הזה שהעז אמנם למרוד בנתניהו, אבל רק לאחר שהודר מהקבינט. הוא בקושי מסוגל להשלים משפט בלי סתירות ובלבולים – אבל בעניין אחד הוא היה ברור: חייבים להפיל את נתניהו. הוא חזר והבהיר זאת בחדות לא אופיינית ובמשפטים קוהרנטיים ממש: מי שרוצה שנתניהו ימשיך בתפקידו, שלא יצביע עבורו. כך סחב לפחות חצי מששת מנדטיו מכחול לבן.

ציפיתי למעט מאוד מהליכודניק הזחוח סער, שהעז אמנם למרוד בנתניהו, אבל רק לאחר שהודר מהקבינט. הוא בקושי מסוגל להשלים משפט בלי סתירות ובלבולים – אבל בעניין אחד היה ברור: חייבים להפיל את נתניהו

תוצאות הבחירות לא יכולות להפתיע אותו. היה די ברור במשך שבועות כי התרחיש הסביר הטוב ביותר הוא שקולותיו של סער יוכלו למנוע מגוש נתניהו את ה-61, ואז יהיה עליו להמליץ על מועמד גוש השינוי. היו תרחישים מסובכים אחרים שקשורים לחרדים, אך אלה מעולם לא היו מציאותיים. מה שקרה היה פחות או יותר מה שציפינו שיקרה. לסער היו חודשים להתכוננן לרגע שימנע מנתניהו את מנדט.

כל מה שהיה נדרש זה שמפלגתו של סער תמליץ על יאיר לפיד ביום ראשון. חלק ניכר מהערבים היו הולכים בעקבותיו ולפיד היה מקבל את המנדט. הכדור היה בידים של סער, ממש מתחת לסל. אבל סער, כנראה, מתקשה להכנס לקואליציית השינוי בלי להחזיק ביד של נפתלי בנט (האיש שלא הסתפק בהצעה חסרת תקדים להיות רה"מ עם 7 מנדטים) ליד כל השמאלנים האלה (אביגדור ליברמן, המתנחל הימני מנוקדים, בני גנץ, שהיה רמטכ"ל של נתניהו וישב בממשלתו, ויאיר לפיד, שמתעקש שהוא מרכז וגם ישב עם נתניהו בעבר).

אז סער השתפן.

כעת מספרים שהאסטרטג הגדול לא היה בטוח שאפשר לסמוך על לפיד שלא יקים ממשלה עם הערבים ללא בנט, או משהו כזה.

יום לאחר מכן הגיע תורו של הנשיא רובי ריבלין.

ריבלין נחשב לנורא מוסרי, על אף שכל חייו הפוליטיים הושקעו בהכשרת הכיבוש באמצעות סוג של נחמדות ירושלמית ובדחנות ירחמיאלית. ידוע שהוא לא מסתדר עם נתניהו, ושלא נעים לו להעניק מנדטים לנאשמים בפלילים.

ריבלין נחשב לנורא מוסרי, על אף שכל חייו הפוליטיים הושקעו בהכשרת הכיבוש, בסוג של נחמדות ירושלמית ובדחנות ירחמיאלית. ידוע שהוא לא מסתדר עם נתניהו, ושלא נעים לו להעניק מנדטים לנאשמים בפלילים

ביום שני הוא מצא עצמו מול סוגיה שגרמה לו, כך הבהיר, לייסורי נפש עמוקים:

  • מצד אחד לנתניהו היו 52 ממליצים עם תקרה של 59 אם בנט יצטרף אליו ב-28 הימים שעומדים לרשותו. לא רוב.
  • מצד שני ללפיד היו 45 ממליצים עם תקרה של 68 אם בנט יצטרף אליו יחד עם סער והערבים, כאשר כולם אמרו שהם רוצים להיפרע מנתניהו. רוב – אבל לא כזה שהסתדר בשורה בזמן.

שום חוק לא חייב את ריבלין לבחור בראשון. לא כתוב בחוק שמי שיש לו יותר ממליצים זוכה במנדט. לנשיא יש שיקול דעת מורחב, בניגוד מוחלט למלמוליו המתחסדים. כדי להשתמש בו צריך גם אומץ וגם שכל, זה הכל.

ריבלין יכול היה להתייסר פחות ולומר בפשטות:

"להערכתי לח"כ לפיד יש את הסיכוי הטוב יותר להקים קואליציה ואני מעניק לו את המנדט. זה משקף את רצון מרבית חברי הכנסת שנתניהו לא ימשיך בתפקידו. אני מקווה שלפיד יצליח במהירות, מכיוון שממשלת המעבר חסרה כרגע שר משפטים ומונהגת על ידי נאשם בפלילים שמסרב לדרישת בית המשפט לחתום על הסכם ניגוד עניינים ולהמנע משיבוש מערכת החוק".

אבל ריבלין השתפן.

כעת לנתניהו יש סיכוי לשכנע קומץ משוגעים מהימין הקיצוני לבלוע ממשלה הנתמכת על ידי איסלאמיסט ששונא גייז בדיוק כמוהם. יש לו סיכויים, וככה תיראה המדינה.

ייתכן שכבר יש דיל בין לפיד ובנט. השמועה אומרת שבנט רצה שנתניהו ייכשל ראשון וזה יכשיר את מהלכו להליכה (אוי לאותה בושה אצל חובש כיפה!)  עם ה"שמאל". אם בנט סגור שלא יילך עם נתניהו, ניחא. אבל מצד "מחנה השינוי" – כלומר, סער – זהו הימור מיותר לחלוטין. כי אם סמוטריץ' יתרצה ויסכים להשען על רע"ם, יש מצב שבנט (שנורא אכפת לו מה אומרים) יתקפל.

אם נתניהו אכן ייכשל, או אז יקבלו שני השפנים הזדמנות נוספת. מוטב שיהרהרו היטב בכך שהציבור בישראל על כל גווניו הפסיפסיים מאוחד בדבר אחד בלבד, וזה הבוז לפראיירים. יש להם כעת חודש להרהר בחולשה המחפירה שגילו ברגע האמת. אולי יוכלו להתייעץ האחד עם השני, כפי שכבר עשו בימים טובים יותר, כאשר ריבלין רץ לנשיאות בתמיכת סער הכה אמיץ.

אם נתניהו אכן ייכשל, או אז יקבלו שני השפנים הזדמנות נוספת. מוטב שיהרהרו היטב בכך שהציבור בישראל על כל גווניו הפסיפסיים מאוחד בדבר אחד בלבד, וזה הבוז לפראיירים. יש להם כעת חודש להרהר בחולשה המחפירה שגילו

לפיד, אדם שבהחלט יודע לומר משפט קוהרנטי, ניסח זאת היטב השבוע: המצב דורש עצבי ברזל; ינצח מי שנחוש יותר.

כל ישראלי שאכפת לו מעתיד המדינה, וכל אדם שרוצה שתקופת הכזב והשסע תסתיים, צריך לקוות שלפיד יקבל את המנדט בעוד ארבעה שבועות.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות איי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://danperry.substack.com

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 755 מילים ו-1 תגובות
סגירה