הנשיא ריבלין בנאום הענקת המנדט לנתניהו בבית הנשיא, 6.4.2021 (צילום: קובי גדעון / לע"מ)
קובי גדעון / לע"מ

בג"ץ נתן לריבלין שיקול דעת למנוע מנתניהו את המנדט. הוא פשוט בחר לא להשתמש בו

"הנשיא רשאי להביא בחשבון את העובדה שכנגד מועמד הוגש כתב אישום", כתב השופט מלצר בהחלטת בג"ץ המפורסמת שאיפשרה לנתניהו להרכיב ממשלה ● "לפיכך ככל שיש ח"כ אחר, שאף לו יש סיכוי להרכיב ממשלה ואין לו בעיה דומה - הנשיא יכול להעדיף אותו" ● בג"ץ הגיש לריבלין גושפנקא לשקול את שיקוליו המוסריים ● אך ריבלין במקום זאת בחר במבע-פנים מיוסר ובהיעדר שיקול דעת ● פרשנות

יותר מיממה התלבט השופט התורן בבג"ץ, דוד מינץ, כיצד לפעול בעניין העתירה שהוגשה שלשום בצהריים, לביטול החלטתו של נשיא המדינה ראובן ריבלין להטיל את המנדט להרכבת הממשלה על ראש הממשלה בנימין נתניהו.

העתירה, המחזיקה 64 עמודים (לא כולל נספחים), משקפת ככל הנראה שיא עולמי של הקלדה מהירה: היא הוגשה למזכירות בית המשפט כחצי שעה לאחר שריבלין הודיע, בפנים חמוצות, על הטלת תפקיד הרכבת הממשלה על נתניהו.

בדרך כלל, השופט התורן עובר על העתירות והערעורים שהוגשו באותו יום בשעות הערב, ונותן בכל תיק החלטות ראשוניות בנות שורה אחת. בעתירות לבג"ץ, מדובר בדרך כלל בהנחיות למשיבים להגיב לעתירה בתוך מספר ימים או שבועות, בהתאם למידת הדחיפות.

אך בעתירה הזו, שהגישה עו"ד דפנה הולץ-לכנר בשם קבוצת "מבצר הדמוקרטיה", שהגדרה בעלת "דחיפות עליונה", מינץ לא נתן החלטה עד אתמול (רביעי) אחר הצהריים. את הסיבות להתמהמהות אפשר רק לנחש. בסופו של דבר, הורה מינץ ליועץ המשפטי לממשלה ולנתניהו להגיב לעתירה עד יום שני הקרוב.

שופט בית המשפט העליון דוד מינץ (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
שופט בית המשפט העליון דוד מינץ (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

סיכוייה של העתירה הזו לוטים בערפל, במקרה הטוב. מצד אחד, כפי שנכתב בזמן ישראל, פסק הדין שניתן פה-אחד בהרכב 11 השופטים לפני כשנה, לא סגר את הדלת מעל האפשרות שבג"ץ יתערב בשיקול דעתו של הנשיא להטיל את המנדט על נאשם בפלילים בשלב שבו לנשיא יש שיקול דעת.

פסק הדין עסק אך ורק בשלב 61 החתימות, שבו מבקשים רוב חברי הכנסת מהנשיא להטיל את המנדט על חבר כנסת מסוים – ולו עצמו אין שיקול דעת בעניין.

מצד שני, גם אם החלטתו של ריבלין להטיל את המנדט על נתניהו היא החלטה שגויה מבחינה משפטית, קיים פער עצום בין קביעה באשר לתקינות ההחלטה הזו, לבין ביטולה על-ידי בג"ץ.

מדובר בשתי שאלות נפרדות: השאלה האחת היא האם ריבלין פעל בהתאם ל"פסק דין המנדט" מלפני שנה, או בניגוד לו, בהעניקו את המנדט לנתניהו; השאלה השנייה היא האם לבג"ץ יש כלים משפטיים להתערב בהחלטה זו, והאם ייאות לעשות בהם שימוש.

שופטי בית המשפט העליון בדיון בשאלה האם נאשם בפלילים יכול לקבל מנדט להרכיב ממשלה. 3 במאי 2020 (צילום: יוסי זמיר/פלאש90)
שופטי בית המשפט העליון בדיון בשאלה האם נאשם בפלילים יכול לקבל מנדט להרכיב ממשלה. 3 במאי 2020 (צילום: יוסי זמיר/פלאש90)

התשובה לשאלה השנייה היא שבסבירות גבוהה מאוד, בג"ץ לא יוציא את הערמונים מהאש עבור ריבלין. ועדיין, בלי קשר להערכה זו, ניתן לטעון כי העמדה שהציג הנשיא שלשום, בנימוקיו להחלטתו, היא עמדה הרצופה סתירות פנימיות, היוצרת מניפולציה של מה שבית המשפט באמת פסק בסוגייה זו.

שיקול דעת רחב

הנה הדגשים המרכזיים מתוך מה שאמר ריבלין שלשום בצהריים, בעת שהודיע על הטלת תפקיד הרכבת הממשלה על נתניהו:

  • "השיקול המרכזי שעל נשיאי ישראל לשקול בקבלת ההחלטה על מי להטיל את תפקיד הרכבת הממשלה הוא למי יש את הסיכוי הגבוה ביותר להרכיב ממשלה, שתזכה לאמון הכנסת".
  • "מתוצאות ההתייעצויות אני מתרשם כי לאף אחד מן המועמדים אין בשלב זה סיכוי ממשי להרכיב ממשלה".
  • "אני מודע היטב לעמדת רבים, לפיה על הנשיא להימנע מהטלת התפקיד על מועמד שיש נגדו כתב אישום. אלא שעל פי החוק והחלטת בית המשפט, ראש ממשלה יכול להמשיך ולשמש בתפקידו גם תחת כתבי אישום".
  • "סוגיית הטלת התפקיד על מועמד שיש נגדו כתב אישום נתונה במחלוקת פוליטית וציבורית עזה לאורך מערכות הבחירות האחרונות. משכך, סברתי שעל נשיא המדינה להימנע מהכרעה על בסיס שיקול זה".
  • "נשיא המדינה איננו מחליף את המחוקק או את בית המשפט. זהו תפקידה של כנסת ישראל להכריע בסוגיה המהותית והערכית על כשירותו של מועמד הנתון תחת כתבי אישום לכהן כראש ממשלה".
  • "מפת הממליצים מעידה על סיכוי גבוה במעט של חבר הכנסת בנימין נתניהו להרכיב ממשלה".
  • "החלטתי להטיל על נתניהו את התפקיד להרכבת הממשלה. הכרעה זו אינה הכרעה קלה בעיניי ברמה המוסרית-ערכית. אך אני עושה את המוטל עליי במסגרת תפקידי כנשיא מדינת ישראל, הכפוף להוראות החוק ולהחלטות בית המשפט".

אכן, כדבריו של ריבלין, השיקול המרכזי שעל הנשיא לשקול, נעוץ בשאלה למי יש הסיכוי הגבוה ביותר להצליח במשימת הרכבת הממשלה. אך שיקול מרכזי זה אינו השיקול היחיד – ונראה שאף ריבלין מכיר בכך. קיימים גם שיקולים אחרים, שאותם כינה ריבלין "שיקולים ערכיים" במהלך מפגשי ההתייעצויות עם נציגי הסיעות.

הנה מה שכתב המשנה לנשיאת העליון, השופט חנן מלצר, בנושא השיקולים שאמורים להדריך את נשיא המדינה בהחלטתו באשר להטלת המנדט:

"כאשר נשיא המדינה מפעיל את סמכותו, הוא צפוי להטיל את הרכבת הממשלה על חבר הכנסת בעל מרב הסיכויים להצליח המשימה. ואולם במצבים מיוחדים מותר לו לשקול גם שיקולים נוספים מכוח שיקול הדעת הרחב המופקד בידיו. במסגרת השיקולים הנ"ל, הנשיא רשאי להביא בחשבון גם את העובדה שכנגד המועמד שהוצע לו הוגש כתב אישום, המייחס לו עבירות חמורות על טוהר המידות. לפיכך ככל שיש חבר כנסת אחר, שאף לו יש סיכוי להרכיב ממשלה ואין לו בעיה דומה – הנשיא יכול להעדיף אותו".

מלצר ממש הפקיד בידיו של ריבלין את הנימוקים ל"פעם הבאה", שבה יצטרך לשקול אם להטיל את המנדט על הנאשם נתניהו בשלב שבו יש לנשיא שיקול דעת רחב.

אחת מהסיבות שבעטיין נדחו העתירות בסבב הקודם הייתה בגלל אותו שיקול דעת רחב מאוד שממנו נהנה הנשיא בשני הסבבים הראשונים של הטלת התפקיד, לפני סבב 61 החתימות. במילים אחרות – אם היה ריבלין מחליט להטיל את המנדט על מועמד אחר, ולא על נתניהו, לא ניתן היה לבוא אליו בטענות, שהרי יש לו שיקול דעת רחב מאוד בעניין.

הנשיא ראובן ריבלין עם נציגי סיעת הליכוד אמיר אוחנה, צחי הנגבי ואופיר אקוניס, 5 באפריל 2021 (צילום: מארק ניימן / לע
הנשיא ראובן ריבלין עם נציגי סיעת הליכוד אמיר אוחנה, צחי הנגבי ואופיר אקוניס, 5 באפריל 2021 (צילום: מארק ניימן / לע"מ)

שיטת המשטר הישראלית מפקידה בידי נשיא המדינה, הממלא תפקיד ממלכתי ולא פוליטי, את הטלת המנדט. "מלאכת מחשבת ולא מלאכת מחשב", כביטויו המבריק של השופט ניל הנדל.

שיטת המשטר מפקידה בידי נשיא המדינה, הממלא תפקיד ממלכתי ולא פוליטי, את הטלת המנדט. "מלאכת מחשבת ולא מלאכת מחשב", כביטויו המבריק של השופט ניל הנדל

בשביל לחשב את מספר הממליצים על כל מועמד די במחשבון, לא צריך את משכן נשיאי ישראל. נשיא המדינה, בשר ודם, אמור לשקול שיקולים רחבים יותר, וברור שהשיקול הראשון במעלה הוא הסיכוי להרכבת ממשלה.

עשויים אף להיות מצבים שבהם הסיכוי הגדול ביותר להרכבת ממשלה איננו דווקא של מי שקיבל את מספר ההמלצות הגבוה ביותר. לשם כך נדרשת חוכמת אנוש, לא יכולת עיבוד של מחשב.

ריבלין, על פי עדותו שלו, הגיע למסקנה שלנתניהו יש יתרון קל על פני לפיד מבחינת הסיכוי להרכיב ממשלה. במצב כזה, השיקול בדבר היותו של נתניהו נאשם בלקיחת שוחד היה חייב להישקל, ולהטות את הכף לטובת לפיד. אך ריבלין בחר שלא לתת לשיקול הערכי משקל כלשהו, ולהסתפק בחישוב המספרי נטו. בכך הוא ברח מהאחריות הרחבה המוטלת עליו כנשיא.

השיקול בדבר היותו של נתניהו נאשם בלקיחת שוחד היה חייב להישקל. אך ריבלין בחר שלא לתת לשיקול הערכי משקל כלשהו, ולהסתפק בחישוב המספרי נטו. בכך הוא ברח מהאחריות הרחבה המוטלת עליו כנשיא

נימוקו לבריחה זו מקומם: מאחר שהשאלה אם יש להתחשב בעובדת היותו של נתניהו נאשם בעבירות שחיתות היא שאלה "הנתונה במחלוקת עזה", ריבלין החליט שלא להתחשב בה. מובן מאליו שהשאלה "נתונה במחלוקת" – נתניהו וגייסותיו זועקים שאין להתחשב בכך. עצם קיומה של מחלוקת הוא זה המחייב להכריע בה, לא לברוח ממנה.

נשיא המדינה ראובן ריבלין מעניק לבנימין נתניהו את המנדט להרכיב ממשלה, ב-25 בספטמבר 2019 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
נשיא המדינה ראובן ריבלין מעניק לבנימין נתניהו את המנדט להרכיב ממשלה, ב-25 בספטמבר 2019 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

מה גם, שלא ניתן באמת לברוח מהנושא. הימנעות מלשקול את ההיבט הפלילי היא בחירה מהדהדת לאפשר כהונתם של נאשמים בשחיתות בצמרת השלטון. ריבלין, מצער לומר, נתן רוח גבית לניסיונו של נתניהו לנרמל בזירה הציבורית את עבירת השוחד.

הנשיא ריבלין אינו טירון, לא בפוליטיקה ולא במשפט. יש להניח שהוא מכיר היטב את פסק דינו של בג"ץ, ויודע שבית המשפט בוודאי לא קבע כי בנסיבות שנוצרו כעת, חובה על הנשיא להטיל את המנדט על נתניהו – אולי להיפך. איש לא ביקש ממנו "להחליף את המחוקק או את בית המשפט", אלא לפעול במסגרת המנדט הנתון לו.

העובדה שהכנסת טרם חוקקה חוק האוסר על נאשם בעבירות חמורות להרכיב את הממשלה, אינה מחייבת את הנשיא שלא למנוע זאת. לשם כך נועד שיקול הדעת. אך ריבלין בחר במקום זאת, כאקורד הסיום של כהונתו, במבע-פנים מיוסר ובהיעדר שיקול דעת.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
בחיים של פוליטיקאים יש מזדמנים רגעים שיש בהם פוטנציאל לשינוי היסטורי. החלטותיהם משפיעות על הדורות הבאים במשך עשרות שנים. זה מציב אותם על דוכן ההנצחה לדורות. זה היה המקרה עם חתימת השלום ... המשך קריאה

בחיים של פוליטיקאים יש מזדמנים רגעים שיש בהם פוטנציאל לשינוי היסטורי.
החלטותיהם משפיעות על הדורות הבאים במשך עשרות שנים.
זה מציב אותם על דוכן ההנצחה לדורות.
זה היה המקרה עם חתימת השלום עם מצרים על ידי מנחם בגין, וכך לא היה בגלל סירובה של גולדה מאיר לקיים שיחות עם מצרים לפני מלחמת יום הכיפורים.

לרובי ריבלין הייתה הזדמנות היסטורית זו אך הוא פיספס אותה ושיחק תפקיד של נוויל צ'מברלין לפני מלחמת העולם השנייה.

ריבלין חמוד, ריגשי, סוג של דובי סבאל'ה, בקיצור - בסדר עם כולם, לא רוצה להסתבך, וגם אם קצת אמיץ בכל זאת, עדיין בלי להגזים, בסבבה, בלי להסתבך כאמור. גדלות רוח ומה שיש למרתין לותר קינג או ... המשך קריאה

ריבלין חמוד, ריגשי, סוג של דובי סבאל'ה, בקיצור – בסדר עם כולם, לא רוצה להסתבך, וגם אם קצת אמיץ בכל זאת, עדיין בלי להגזים, בסבבה, בלי להסתבך כאמור. גדלות רוח ומה שיש למרתין לותר קינג או לבגין או לסאדאת או לישעיהו לייבוביץ וכו', לא קשור עם אישיותו של ריבלין, אין לו את זה, וזה בסדר. ריבלין פחדן מצוי! אני מאחל לו שיהיה מספיק כנה עם עצמו לדעת את העניין הכתוב כאן, שהרי לפחד זה בסדר; "לשקר לנפשך" מוביל להעדר שלמות פנימית

עוד 1,133 מילים ו-2 תגובות
סגירה