הנשיא ריבלין בנאום הענקת המנדט לנתניהו בבית הנשיא, 6.4.2021 (צילום: קובי גדעון / לע"מ)
קובי גדעון / לע"מ

בג"ץ נתן לריבלין שיקול דעת למנוע מנתניהו את המנדט. הוא פשוט בחר לא להשתמש בו

"הנשיא רשאי להביא בחשבון את העובדה שכנגד מועמד הוגש כתב אישום", כתב השופט מלצר בהחלטת בג"ץ המפורסמת שאיפשרה לנתניהו להרכיב ממשלה ● "לפיכך ככל שיש ח"כ אחר, שאף לו יש סיכוי להרכיב ממשלה ואין לו בעיה דומה - הנשיא יכול להעדיף אותו" ● בג"ץ הגיש לריבלין גושפנקא לשקול את שיקוליו המוסריים ● אך ריבלין במקום זאת בחר במבע-פנים מיוסר ובהיעדר שיקול דעת ● פרשנות

יותר מיממה התלבט השופט התורן בבג"ץ, דוד מינץ, כיצד לפעול בעניין העתירה שהוגשה שלשום בצהריים, לביטול החלטתו של נשיא המדינה ראובן ריבלין להטיל את המנדט להרכבת הממשלה על ראש הממשלה בנימין נתניהו.

העתירה, המחזיקה 64 עמודים (לא כולל נספחים), משקפת ככל הנראה שיא עולמי של הקלדה מהירה: היא הוגשה למזכירות בית המשפט כחצי שעה לאחר שריבלין הודיע, בפנים חמוצות, על הטלת תפקיד הרכבת הממשלה על נתניהו.

בדרך כלל, השופט התורן עובר על העתירות והערעורים שהוגשו באותו יום בשעות הערב, ונותן בכל תיק החלטות ראשוניות בנות שורה אחת. בעתירות לבג"ץ, מדובר בדרך כלל בהנחיות למשיבים להגיב לעתירה בתוך מספר ימים או שבועות, בהתאם למידת הדחיפות.

אך בעתירה הזו, שהגישה עו"ד דפנה הולץ-לכנר בשם קבוצת "מבצר הדמוקרטיה", שהגדרה בעלת "דחיפות עליונה", מינץ לא נתן החלטה עד אתמול (רביעי) אחר הצהריים. את הסיבות להתמהמהות אפשר רק לנחש. בסופו של דבר, הורה מינץ ליועץ המשפטי לממשלה ולנתניהו להגיב לעתירה עד יום שני הקרוב.

שופט בית המשפט העליון דוד מינץ (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
שופט בית המשפט העליון דוד מינץ (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

סיכוייה של העתירה הזו לוטים בערפל, במקרה הטוב. מצד אחד, כפי שנכתב בזמן ישראל, פסק הדין שניתן פה-אחד בהרכב 11 השופטים לפני כשנה, לא סגר את הדלת מעל האפשרות שבג"ץ יתערב בשיקול דעתו של הנשיא להטיל את המנדט על נאשם בפלילים בשלב שבו לנשיא יש שיקול דעת.

פסק הדין עסק אך ורק בשלב 61 החתימות, שבו מבקשים רוב חברי הכנסת מהנשיא להטיל את המנדט על חבר כנסת מסוים – ולו עצמו אין שיקול דעת בעניין.

מצד שני, גם אם החלטתו של ריבלין להטיל את המנדט על נתניהו היא החלטה שגויה מבחינה משפטית, קיים פער עצום בין קביעה באשר לתקינות ההחלטה הזו, לבין ביטולה על-ידי בג"ץ.

מדובר בשתי שאלות נפרדות: השאלה האחת היא האם ריבלין פעל בהתאם ל"פסק דין המנדט" מלפני שנה, או בניגוד לו, בהעניקו את המנדט לנתניהו; השאלה השנייה היא האם לבג"ץ יש כלים משפטיים להתערב בהחלטה זו, והאם ייאות לעשות בהם שימוש.

שופטי בית המשפט העליון בדיון בשאלה האם נאשם בפלילים יכול לקבל מנדט להרכיב ממשלה. 3 במאי 2020 (צילום: יוסי זמיר/פלאש90)
שופטי בית המשפט העליון בדיון בשאלה האם נאשם בפלילים יכול לקבל מנדט להרכיב ממשלה. 3 במאי 2020 (צילום: יוסי זמיר/פלאש90)

התשובה לשאלה השנייה היא שבסבירות גבוהה מאוד, בג"ץ לא יוציא את הערמונים מהאש עבור ריבלין. ועדיין, בלי קשר להערכה זו, ניתן לטעון כי העמדה שהציג הנשיא שלשום, בנימוקיו להחלטתו, היא עמדה הרצופה סתירות פנימיות, היוצרת מניפולציה של מה שבית המשפט באמת פסק בסוגייה זו.

שיקול דעת רחב

הנה הדגשים המרכזיים מתוך מה שאמר ריבלין שלשום בצהריים, בעת שהודיע על הטלת תפקיד הרכבת הממשלה על נתניהו:

  • "השיקול המרכזי שעל נשיאי ישראל לשקול בקבלת ההחלטה על מי להטיל את תפקיד הרכבת הממשלה הוא למי יש את הסיכוי הגבוה ביותר להרכיב ממשלה, שתזכה לאמון הכנסת".
  • "מתוצאות ההתייעצויות אני מתרשם כי לאף אחד מן המועמדים אין בשלב זה סיכוי ממשי להרכיב ממשלה".
  • "אני מודע היטב לעמדת רבים, לפיה על הנשיא להימנע מהטלת התפקיד על מועמד שיש נגדו כתב אישום. אלא שעל פי החוק והחלטת בית המשפט, ראש ממשלה יכול להמשיך ולשמש בתפקידו גם תחת כתבי אישום".
  • "סוגיית הטלת התפקיד על מועמד שיש נגדו כתב אישום נתונה במחלוקת פוליטית וציבורית עזה לאורך מערכות הבחירות האחרונות. משכך, סברתי שעל נשיא המדינה להימנע מהכרעה על בסיס שיקול זה".
  • "נשיא המדינה איננו מחליף את המחוקק או את בית המשפט. זהו תפקידה של כנסת ישראל להכריע בסוגיה המהותית והערכית על כשירותו של מועמד הנתון תחת כתבי אישום לכהן כראש ממשלה".
  • "מפת הממליצים מעידה על סיכוי גבוה במעט של חבר הכנסת בנימין נתניהו להרכיב ממשלה".
  • "החלטתי להטיל על נתניהו את התפקיד להרכבת הממשלה. הכרעה זו אינה הכרעה קלה בעיניי ברמה המוסרית-ערכית. אך אני עושה את המוטל עליי במסגרת תפקידי כנשיא מדינת ישראל, הכפוף להוראות החוק ולהחלטות בית המשפט".

אכן, כדבריו של ריבלין, השיקול המרכזי שעל הנשיא לשקול, נעוץ בשאלה למי יש הסיכוי הגבוה ביותר להצליח במשימת הרכבת הממשלה. אך שיקול מרכזי זה אינו השיקול היחיד – ונראה שאף ריבלין מכיר בכך. קיימים גם שיקולים אחרים, שאותם כינה ריבלין "שיקולים ערכיים" במהלך מפגשי ההתייעצויות עם נציגי הסיעות.

הנה מה שכתב המשנה לנשיאת העליון, השופט חנן מלצר, בנושא השיקולים שאמורים להדריך את נשיא המדינה בהחלטתו באשר להטלת המנדט:

"כאשר נשיא המדינה מפעיל את סמכותו, הוא צפוי להטיל את הרכבת הממשלה על חבר הכנסת בעל מרב הסיכויים להצליח המשימה. ואולם במצבים מיוחדים מותר לו לשקול גם שיקולים נוספים מכוח שיקול הדעת הרחב המופקד בידיו. במסגרת השיקולים הנ"ל, הנשיא רשאי להביא בחשבון גם את העובדה שכנגד המועמד שהוצע לו הוגש כתב אישום, המייחס לו עבירות חמורות על טוהר המידות. לפיכך ככל שיש חבר כנסת אחר, שאף לו יש סיכוי להרכיב ממשלה ואין לו בעיה דומה – הנשיא יכול להעדיף אותו".

מלצר ממש הפקיד בידיו של ריבלין את הנימוקים ל"פעם הבאה", שבה יצטרך לשקול אם להטיל את המנדט על הנאשם נתניהו בשלב שבו יש לנשיא שיקול דעת רחב.

אחת מהסיבות שבעטיין נדחו העתירות בסבב הקודם הייתה בגלל אותו שיקול דעת רחב מאוד שממנו נהנה הנשיא בשני הסבבים הראשונים של הטלת התפקיד, לפני סבב 61 החתימות. במילים אחרות – אם היה ריבלין מחליט להטיל את המנדט על מועמד אחר, ולא על נתניהו, לא ניתן היה לבוא אליו בטענות, שהרי יש לו שיקול דעת רחב מאוד בעניין.

הנשיא ראובן ריבלין עם נציגי סיעת הליכוד אמיר אוחנה, צחי הנגבי ואופיר אקוניס, 5 באפריל 2021 (צילום: מארק ניימן / לע״מ)
הנשיא ראובן ריבלין עם נציגי סיעת הליכוד אמיר אוחנה, צחי הנגבי ואופיר אקוניס, 5 באפריל 2021 (צילום: מארק ניימן / לע״מ)

שיטת המשטר הישראלית מפקידה בידי נשיא המדינה, הממלא תפקיד ממלכתי ולא פוליטי, את הטלת המנדט. "מלאכת מחשבת ולא מלאכת מחשב", כביטויו המבריק של השופט ניל הנדל.

שיטת המשטר מפקידה בידי נשיא המדינה, הממלא תפקיד ממלכתי ולא פוליטי, את הטלת המנדט. "מלאכת מחשבת ולא מלאכת מחשב", כביטויו המבריק של השופט ניל הנדל

בשביל לחשב את מספר הממליצים על כל מועמד די במחשבון, לא צריך את משכן נשיאי ישראל. נשיא המדינה, בשר ודם, אמור לשקול שיקולים רחבים יותר, וברור שהשיקול הראשון במעלה הוא הסיכוי להרכבת ממשלה.

עשויים אף להיות מצבים שבהם הסיכוי הגדול ביותר להרכבת ממשלה איננו דווקא של מי שקיבל את מספר ההמלצות הגבוה ביותר. לשם כך נדרשת חוכמת אנוש, לא יכולת עיבוד של מחשב.

ריבלין, על פי עדותו שלו, הגיע למסקנה שלנתניהו יש יתרון קל על פני לפיד מבחינת הסיכוי להרכיב ממשלה. במצב כזה, השיקול בדבר היותו של נתניהו נאשם בלקיחת שוחד היה חייב להישקל, ולהטות את הכף לטובת לפיד. אך ריבלין בחר שלא לתת לשיקול הערכי משקל כלשהו, ולהסתפק בחישוב המספרי נטו. בכך הוא ברח מהאחריות הרחבה המוטלת עליו כנשיא.

השיקול בדבר היותו של נתניהו נאשם בלקיחת שוחד היה חייב להישקל. אך ריבלין בחר שלא לתת לשיקול הערכי משקל כלשהו, ולהסתפק בחישוב המספרי נטו. בכך הוא ברח מהאחריות הרחבה המוטלת עליו כנשיא

נימוקו לבריחה זו מקומם: מאחר שהשאלה אם יש להתחשב בעובדת היותו של נתניהו נאשם בעבירות שחיתות היא שאלה "הנתונה במחלוקת עזה", ריבלין החליט שלא להתחשב בה. מובן מאליו שהשאלה "נתונה במחלוקת" – נתניהו וגייסותיו זועקים שאין להתחשב בכך. עצם קיומה של מחלוקת הוא זה המחייב להכריע בה, לא לברוח ממנה.

נשיא המדינה ראובן ריבלין מעניק לבנימין נתניהו את המנדט להרכיב ממשלה, ב-25 בספטמבר 2019 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
נשיא המדינה ראובן ריבלין מעניק לבנימין נתניהו את המנדט להרכיב ממשלה, ב-25 בספטמבר 2019 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

מה גם, שלא ניתן באמת לברוח מהנושא. הימנעות מלשקול את ההיבט הפלילי היא בחירה מהדהדת לאפשר כהונתם של נאשמים בשחיתות בצמרת השלטון. ריבלין, מצער לומר, נתן רוח גבית לניסיונו של נתניהו לנרמל בזירה הציבורית את עבירת השוחד.

הנשיא ריבלין אינו טירון, לא בפוליטיקה ולא במשפט. יש להניח שהוא מכיר היטב את פסק דינו של בג"ץ, ויודע שבית המשפט בוודאי לא קבע כי בנסיבות שנוצרו כעת, חובה על הנשיא להטיל את המנדט על נתניהו – אולי להיפך. איש לא ביקש ממנו "להחליף את המחוקק או את בית המשפט", אלא לפעול במסגרת המנדט הנתון לו.

העובדה שהכנסת טרם חוקקה חוק האוסר על נאשם בעבירות חמורות להרכיב את הממשלה, אינה מחייבת את הנשיא שלא למנוע זאת. לשם כך נועד שיקול הדעת. אך ריבלין בחר במקום זאת, כאקורד הסיום של כהונתו, במבע-פנים מיוסר ובהיעדר שיקול דעת.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
בחיים של פוליטיקאים יש מזדמנים רגעים שיש בהם פוטנציאל לשינוי היסטורי. החלטותיהם משפיעות על הדורות הבאים במשך עשרות שנים. זה מציב אותם על דוכן ההנצחה לדורות. זה היה המקרה עם חתימת השלום ... המשך קריאה

בחיים של פוליטיקאים יש מזדמנים רגעים שיש בהם פוטנציאל לשינוי היסטורי.
החלטותיהם משפיעות על הדורות הבאים במשך עשרות שנים.
זה מציב אותם על דוכן ההנצחה לדורות.
זה היה המקרה עם חתימת השלום עם מצרים על ידי מנחם בגין, וכך לא היה בגלל סירובה של גולדה מאיר לקיים שיחות עם מצרים לפני מלחמת יום הכיפורים.

לרובי ריבלין הייתה הזדמנות היסטורית זו אך הוא פיספס אותה ושיחק תפקיד של נוויל צ'מברלין לפני מלחמת העולם השנייה.

ריבלין חמוד, ריגשי, סוג של דובי סבאל'ה, בקיצור - בסדר עם כולם, לא רוצה להסתבך, וגם אם קצת אמיץ בכל זאת, עדיין בלי להגזים, בסבבה, בלי להסתבך כאמור. גדלות רוח ומה שיש למרתין לותר קינג או ... המשך קריאה

ריבלין חמוד, ריגשי, סוג של דובי סבאל'ה, בקיצור – בסדר עם כולם, לא רוצה להסתבך, וגם אם קצת אמיץ בכל זאת, עדיין בלי להגזים, בסבבה, בלי להסתבך כאמור. גדלות רוח ומה שיש למרתין לותר קינג או לבגין או לסאדאת או לישעיהו לייבוביץ וכו', לא קשור עם אישיותו של ריבלין, אין לו את זה, וזה בסדר. ריבלין פחדן מצוי! אני מאחל לו שיהיה מספיק כנה עם עצמו לדעת את העניין הכתוב כאן, שהרי לפחד זה בסדר; "לשקר לנפשך" מוביל להעדר שלמות פנימית

עוד 1,133 מילים ו-2 תגובות
כל הזמן // יום חמישי, 15 באפריל 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

פרויקט מיוחד ישראל שלנו

לכבוד יום העצמאות, מערכת זמן ישראל נכנסת למנהרת הזמן במסע אל הרגעים הפרטיים שמאחורי הזיכרונות הקולקטיביים ● שירת החיילים בששת הימים ● הריצה למקלט במלחמת יום הכיפורים ● האבא שמפרפר בין חיים למוות בשלום הגליל ● אולפן ההקלטות של פורטיס וסחרוף ● שברון הלב כשהרסו את אוסישקין ● הרצון להיות חלק מכולם אחרי רצח רבין ● ואפילו: ישראל כמעט שורפת את צרפת בכדורגל

מחשבות על ביטחוניזציה ואזרחי ישראל

המאורעות המתוארים בטקסט זה התרחשו לפני עשרות שנים. גם אם לא כולם מכירים את המקרה הספציפי על פרטיו, כולם מכירים את הרקע ואת הנסיבות. הטבח נמשך כשעה אחת, ובמהלכו נרצחו 51 בני אדם, רובם נורו למוות: ילדים וילדות, גברים ונשים, אחת מהן בהריון. תיאורי המקרה המובאים כאן די מזעזעים (אזהרת טריגר – לא לבעלי לב חלש). כך היה:

גם אם לא כולם מכירים את המקרה הספציפי על פרטיו, כולם מכירים את הרקע ואת הנסיבות. הטבח נמשך כשעה אחת, ובמהלכו נרצחו 51 בני אדם: ילדים וילדות, גברים ונשים, אחת מהן בהריון

בשעות הערב, ארבעה גברים הגיעו לביתם בכפר לאחר יום העבודה, רכובים על אופניהם. חיילים שהוצבו בכפר ופקודתם היתה למנוע את תנועת התושבים מחוץ לבתיהם, פתחו עליהם באש מטווח קצר ללא אזהרה מוקדמת. שניים נהרגו במקום, אחד נפצע מהירי בירכו ובזרועו, כיסה עצמו באופניו והעמיד פני מת לאורך כל הטבח. משהבחין שאיש מהחיילים לא מתבונן בו הצליח לזחול למטע סמוך בו הסתתר עד אור הבוקר.

דקות מעטות לאחר מכן הגיעה לכפר עגלה רתומה לפרד, עליה ישבו אב ובתו הקטנה בת השמונה. לצידם צעדו שני מבוגרים ונער בן 14. עם הגיעם הופיעו מפקד המחלקה וחולייתו במכונית.

הקצין הורה לשלושת פקודיו לרדת מהמכונית וניגש לעגלה, כשהוא מצווה על שלושת המבוגרים להתייצב זה לצד זה בשורה על הכביש. אחד הגברים, שראה את גופות הנרצחים שנמצאו במקום שאל: "מדוע תרצו להרוג אותנו. אמרו [לי] שתוק. ואחר כך ירו בנו". המפקד נתן פקודת אש – "תדפוק אותם" הוא צעק – וירה בשלושת הגברים ברובה שהחזיק בידו.

בזמן זה הגיעה למקום משאית ובה 23 תושבים. המשאית המשיכה לנוע אל עבר הכניסה לכפר, ואחד הגברים שעמדו בצד הכביש החל לרוץ לכיוון המשאית. בעת ניסיונו להיכנס אליה, הוא נורה למוות. "אבא, אני מת" היו מילותיו האחרונות.

זמן קצר לאחר שנכנסה המשאית בשלום לתוך הכפר, הגיעה לאזור משאית נוספת. כשהתקרבו, הבחין נוסע בחיילים יורים והורה לנהג לעצור את המשאית. אחד החיילים ניגש אליהם והורה להם להמשיך בנסיעה לתוך הכפר, ואז נפתחה עליהם אש שהגיעה מחוליה שנמצאה מאחוריהם. היריות המשיכו בזמן שהמשאית התרחקה מאזור הירי. לאחר עצירה קצרה בשולי הדרך המשיכה המשאית במהרה פנימה, ובארגז המשאית מוטל חסר חיים אדם אחד.

מספר דקות לאחר מכן הגיעו תושבים נוספים למקום, רובם רכובים על אופניים. הם הצטוו על ידי חייל לעמוד בצד הדרך ולהסתדר בשורה. בסך הכל עמדו 13 גברים בשורה. "כלב, תעמוד בשורה באמצע" צעק אחד החיילים. כשהתברר לחיילים שלא נראים באופק אנשים נוספים, שאל אחד מהם למקום מגוריהם והם השיבו שהם מתגוררים בכפר.

ניצול אמר לאחר המקרה ש"אנחנו לא חשדנו שהוא עומד לירות בנו. אנחנו חשבנו שהוא עומד לבקש מאתנו מסמכים". מפקד הכוח צעד אחורנית והורה לשני חיילים ששכבו בצד הדרך לפתוח באש. אחד מהם היה חמוש במקלע אוטומטי. "תקצור אותם", צעק המפקד, ובמהרה נורו על שורת הגברים יריות רבות.

"לא חשדנו שהוא עומד לירות בנו. חשבנו שהוא עומד לבקש מאתנו מסמכים". מפקד הכוח צעד אחורנית והורה לשני חיילים ששכבו בצד הדרך לפתוח באש. אחד מהם היה חמוש במקלע אוטומטי. "תקצור אותם", צעק המפקד

כל הגברים נפלו ארצה לבד מנער בן 18 שהצליח לברוח ולקפוץ מעל הגדר לאחר מתן הפקודה. הוא התחבא בשדה, מפוחד. רק לאחר יומיים חזר לכפר. גם לאחר שהגברים שכבו על הרצפה המשיכו החיילים לירות בנופלים שגילו סימני חיים.

דקות ספורות לאחר הירי של רוכבי האופניים ואיסוף הגופות לערמה, התקרבה לכניסה לכפר משאית עמוסת אנשים. עוד כשהתקרבו שמעו יריות וחשבו שהירי נועד לגרום לתושבים להיכנס לביתם. המשאית נעצרה עלי ידי מפקד הכוח שציווה על הנהג ו-18 הנוסעים לרדת מן המשאית ולעמוד לפניה כשהם מרוכזים בצד הכביש. מיד לאחר שבתשובה לשאלת החיילים מסרו האנשים שהם תושבי הכפר – הורה מפקד החולייה לפתוח באש על הקבוצה.

זמן קצר לאחר מכן הגיעה משאית נוספת ובה ארבעה גברים ו-14 נשים (מגיל 12 עד 66). עוד לפני שהמשאית עצרה שמו לב נוסעיה לגופות המוטלות בצד הכביש. הנשים צרחו במשאית. "צרחנו בקולי קולות. איבדנו כל יכולת לחשוב או לשפוט. לא ידענו איפה אנחנו".

אחד החיילים רץ לעבר המשאית והורה לה לעצור. מיד עם עצירתה ציווה חייל על כל הנוסעים לרדת: "תעצור כלב ותרד". כ-18 נשים וגברים עמדו מקובצים יחדיו כאשר המפקד נתן את פקודת האש הקטלנית. הירי לא נפסק עד ש-17 מתוכם הוטלו מתים.

*  *  *

התיאורים המובאים כאן התרחשו בשנת 1956 במהלך טבח בישוב הישראלי כפר קאסם. אירוע בו נורו למוות 47 אזרחים ערבים על ידי מחלקה אחת של משמר הגבול. התושבים לא יודעו ששעת העוצר שהטיל הממשל הצבאי על הכפר הוקדמה, והם נורו מידית עם שובם הביתה מהעבודה.

נער וגבר נוסף נורו בכפרים סמוכים. תושבי הכפר מחשיבים את עוברה של אחת הנשים, שהייתה בחודש השמיני להריונה, כחלל נוסף, וכך גם אזרח קשיש, שליבו הפסיק לפעום שעות לאחר שנכדו נורה למוות. כך, מניין הקורבנות הגיע ל-51. התיאורים המובאים במאמר זה הם מתוך ספרו החדש יחסית (2018) של ההיסטוריון אדם רז.

תושבי הכפר מחשיבים את עוברה של אחת הנשים, שהייתה בחודש השמיני להריונה, כחלל נוסף, וכך גם אזרח קשיש, שליבו הפסיק לפעום שעות לאחר שנכדו נורה למוות. כך, מניין הקורבנות הגיע ל-51

ייאמר ויודגש – מקרה כפר קאסם הוא חריג ביותר. גם אם היו (ועוד מתרחשים) אירועים אלימים של חיילים ושוטרים כלפי אוכלוסייה אזרחית בישראל, טבח כפר קאסם הוא קיצוני בעוצמתו ובחומרתו, ומצביע על א-נורמליה של החיילים בשטח ושל מפקדים שונים בשרשרת הפיקוד שחילקו את ההוראות.

אך עשרות שנים לאחר מכן, ועל רקע התקדימים האלה, אלימות של יהודים כלפי ערבים עדיין מתרחשת, והיא מונחת על אדנים דומים של גזענות ושנאה. כיום הדגש הוא פחות על אלימות בחסות המשטר הצבאי, אלא יותר על אלימות של פעילי ימין בגדה המערבית ובתוך הקו הירוק. אולם ההבנה של האירועים בכפר קאסם הכרחית על מנת להבין אלימות גזעית של אזרחים כיום.

תהליכי ביטחוניזציה שגובשו עם קום המדינה והתחזקו לאורך שנות קיומה כלפי "האיום הערבי", מאפשרים להתייחס לסוגיות אזרחיות כסכנה ביטחונית, "ולטפל" בהן בהתאם.

תהליכים אלה אפשרו, בין היתר, ירי בשישה מפגינים ערבים אזרחי ישראל במהלך יום האדמה ב-1976; את אירועי אוקטובר 2000, במהלכם נהרגו 12 ערבים אזרחי ישראלי ופלסטיני שאינו אזרח ישראלי על ידי כוחות משטרה; ומהימים האחרונים, את האמירות הגזעניות של פוליטיקאים קיצוניים מהימין (כמו בצלאל סמוטריץ'), השוללים את הלגיטימיות של המפלגות הערביות.

כך חוזרים ונשנים מקרים המתירים את דמם של הערבים אזרחי ישראל ושל ערבים פלסטינים. כיום במוקד האלימות נמצאים אזרחים פעילי ימין קיצוני, הפועלים לעתים באקראיות ולעתים בשיטתיות כלפי ערבים. מתוך מבחר דוגמאות מהתקופה האחרונה ניתן לציין את ניסיון הלינץ' בנהג הערבי במהלך הפגנות התמיכה באהוביה סנדק, את התקיפה הדומה של נהג אוטובוס ערבי על ידי פעילי ימין חרדים בבני ברק, את ההתקפות של מתנחלים את המשפחות הפלסטיניות הנופשות בדרום הר חברון וליד בית אל, ואת התקיפה האלימה של פלסטיני בן 70 על ידי רעולי פנים יהודים בצפון הגדה המערבית.

ועוד מחשבה אחת מסכמת, העולה על רקע הדברים האלה ולמרות חומרתם. דווקא בימים בהם נכנס לכנסת ממשיך דרכו של כהנא – הגזען שונא הערבים איתמר בן גביר – אפשר למצוא קצת תקווה לאופטימיות.

מנסור עבאס אינו קדוש, אולם דרכו הפוליטית אמיצה. שמרנותו בנושאים של זכויות נשים ולהט"ב והתבטאויותיו ביחס להתנגדות הפלסטינית האלימה הן בעיתיות ביותר. יחד עם זאת, התהליך של התקרבות למגזר היהודי הכללי אותו מובילים פוליטיקאים ערבים בשנים האחרונות (כמוהו גם איימן עודה למשל), עשוי לסכן את עבאס מבית (להיתפס כבוגד בעם הפלסטיני) ומחוץ (להיתפס כאינטרסנט פוליטי).

תהליכי ביטחוניזציה שגובשו עם קום המדינה והתחזקו לאורך שנות קיומה כלפי "האיום הערבי", מאפשרים להתייחס לסוגיות אזרחיות כסכנה ביטחונית, "ולטפל" בהן בהתאם

הדגשתו של עבאס נושאים אזרחיים – כמו האלימות הגואה בחברה הערבית, האלימות נגד נשים, תקציבים למגזר הערבי, שיפור תשתיות, טיפול בבנייה לא חוקית, הסדרת ההתיישבות הלא מוכרת בנגב, ועוד – נותרה שנויה במחלוקת. מחד, יש חשיבות בהדגשתו סוגיות אזרחיות-חברתיות, שתועלתן משמעותית לחברה הערבית אך גם לחברה הכללית בישראל. מנגד, התעלמותו מהסוגייה הפלסטינית ומהכיבוש מסירה מסדר היום את מצוקתם של מיליוני אנשים החיים בין הירדן לים ללא אזרחות וללא זהות לאומית.

אין זה אומר שעבאס זנח את הסוגיות הלאומיות של העם הפלסטיני, עם זאת, הדרך בה הוא צועד והשיח המפייס שלו עשויים להיות נקודת מפנה בשיח הפוליטי בין יהודים לערבים, שיח שאותו צריך לקדם.

ד"ר יאיר יאסָן הוא מרצה בתכנית לניהול ויישוב סכסוכים באוניברסיטת בן גוריון בנגב. חוקר מחאות והתנגשויות אלימות בין אזרחים לבין המדינה, בדגש על מערכות היחסים בין קבוצות מיעוט לבין המשטרה. מאמר שלו פורסם לאחרונה בכתב העת Social Movement Studies. מאמין בג'ון לנון כי החיים הם מה שקורה לך בזמן שאתה עסוק בלתכנן תכנונים אחרים

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,241 מילים

ראיון המדינה של אבא שלה

כמעט כל פרט בסיפורה האישי של יעל מדיני מתפקע מסמליות לאומית ● בתו של משה שרת - ממייסדי המדינה, שר החוץ הראשון וראש הממשלה השני של ישראל - היא אחת מעדות הראייה האחרונות שחוותה מקרוב, בצורה אינטימית ממש, את הדרמה מאחורי הקלעים של הקמת המדינה ● בראיון לאמיר בן-דוד היא מוסרת, בעברית נפלאה, את עדותה - שהיא גם הצעה לנסיעה במכונת זמן אל ימים אחרים

עוד 4,398 מילים ו-1 תגובות

טיול לחג מחווה לזרים שנלחמו למען עצמאות ישראל

יום הזיכרון ויום העצמאות הם הזדמנות טובה לבקר באנדרטת מח"ל (מתנדבי חוץ לארץ) ובחורשה סביבה, המוקדשים לאלה שנתנו את חייהם למען מדינת ישראל ● לטייל ולזכור

עוד 1,194 מילים

למקרה שפיספסת

קהילה חזקה מצילה חיים

בערב ראש השנה האחרון עדי גוזי, תושבת מצפה רמון, שמעה בכי מוזר של תינוק מאחת הדירות הסמוכות בבניין בו היא גרה. כשהתקרבה לדלת היא שמעה את קולה של שירה איסקוב: "תשברי את הדלת". כך תיארה גוזי את מה שקרה באותו הערב:

"מאותו רגע הגוף שלי נכנס לטורנדו כשאני עומדת וצורחת לבד 'תפתח את הדלת'. בעלה פתח ועמד שם מולי עם המערוך והסכין, דחפתי עליו את הדלת, האינסטינקט שלי היה חייתי, רציתי לעצור את הזוועה. לרגע היה בייננו עימות כשאני מנסה לפתוח והוא מנסה לדחוף אותי החוצה ולסגור. ראיתי אותו עומד עם מערוך מלא בדם במבט של אדם שאין בו נשמה אנושית, ממשיך להכות אותה ולדקור אותה בלחיים ובידיים. צרחתי לבעלי, לאבא שלי ולשכנים".

כבר בימי התנ"ך הובנה המשמעות של קהילה חזקה ותומכת. הביטוי "טוב שכן קרוב מאח רחוק" (משלי כ"ז, פסוק י'), הוא דוגמה טובה להבנה הזו. אבל שכן או שכנים טובים אינם רק כתובת לכוס חלב או שתי ביצים לארוחת ערב ששכחנו לקנות. שכנה טובה כמו עדי גוזי לצד קהילה חזקה – מצילים חיים.

כבר בימי התנ"ך הובנה המשמעות של קהילה חזקה ותומכת, כמו בביטוי "טוב שכן קרוב מאח רחוק". אבל שכנים טובים אינם רק כתובת לכוס חלב. שכנה טובה כמו עדי גוזי לצד קהילה חזקה – מצילים חיים

רבים מאיתנו הפנימו את המשמעות הקלוקלת הבאה לידי ביטוי במילה "להלשין". עדי גוזי לא הסתפקה ב"להלשין", אלא עשתה מעשה. דמיינו כמה סבל היה נחסך אם כל מי שידע על מעשיו (לכאורה) של יהודה משי זהב, היה מדווח על כך. או אם בעלי המועדונים שנחשפו למעשיו של אלון קסטיאל, היו מדווחים או אפילו מזהירים את קסטיאל שיעשו כך. ויש כמובן עוד לא מעט דוגמאות כמעט בכל שכונה או קהילה.

בקהילות מתבדלות יותר כמו הדתית והחרדית נמצאו פתרונות המבוססים על כוחה של הקהילה לפעול למען חבריה. כך לדוגמה, מי שסייע לתחקיר הארץ אודות משי זהב היה ארגון "מגן", המלווה נפגעים ונפגעות תקיפות מיניות מהציבור החרדי. וכך גם הגוף המקביל בציונות הדתית, "פורום תקנה" שמשמש כתובת לתלונות של הקהילה, מנסה לטפל בעצמו ובמידת הצורך פונה לרשויות המדינה.

שני הגופים הללו התנדבותיים ואינם פועלים מכח חוק או תקנות. הם מנסים להתמודד עם הקושי באיסוף וטיפול בעדויות אך עצם קיומם ופעילותם מבהיר את הנחישות והרצון להתמודד עם אלימות מינית לסוגיה. המגזר הערבי צמא ל"פורום תקנה" משלו ואני מקווה שגם זה יקרה בקרוב.

אבל קהילה חזקה היא גם עמדה ואמירה מוסרית חזקה, כפי שהיטיב לנסח ניצול השואה וחתן פרס נובל לשלום, אלי ויזל. בנאום בבית הלבן ב-1999 אמר ויזל:

"ההפך מאהבה אינו שנאה, הוא אדישות. ההפך מיופי אינו כיעור, הוא אדישות. ההפך מאמונה אינו כפירה, הוא אדישות וההפך מחיים אינו מוות, אלא האדישות בין החיים למוות".

4 מערכות בחירות תוך שנתיים, כשהקמפיינים של מרבית המפלגות הפוליטיות הבהירו היטב שהסוגיות האזרחיות החשובות לכולנו כלל לא נמצאות על סדר היום. השינוי צריך להתחיל בבית, בבניין, בשכונה, בעיר ובכפר. אם הפוליטיקאים לא סופרים אותנו, אנחנו צריכים ויכולות לנהוג אחרת ולאמץ את מה שכבר היה ברור וידוע בתקופת התנ"ך.

קהילה חזקה היא גם עמדה מוסרית חזקה, כפי שניסח אלי ויזל: "ההפך מאהבה אינו שנאה, הוא אדישות. ההפך מיופי אינו כיעור, הוא אדישות. ההפך מאמונה אינו כפירה, הוא אדישות וההפך מחיים אינו מוות, אלא האדישות בין החיים למוות"

קהילה חזקה שמצמיחה הנהגה מקומית נחושה וחדורת מוטיבציה שמחוברת לתושבים וקשובה לצורכיהם, היא הבסיס לשינוי שכולנו מייחלים לו. קהילה חזקה ותומכת בה האזרחים לוקחים אחריות ופועלים ביחד לרווחתם, היא הדרך הנכונה לחיים טובים יותר גם היום.

נתי בירמן מנועים הוא מנהל המטה בתנועת "תנועה ישראלית".

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 532 מילים
עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

עשרות מדרגות אל הקבר ומעלית שטרם הותקנה ● מעברים צרים שאינם יכולים לשרת אנשים המתניידים על כיסא גלגלים ● קבלנים שחוסכים בהוצאות וסוגרים את אספקת המים ● ביום שבו רבבות ישראלים מגיעים לבתי הקברות ברחבי הארץ לטקסי יום הזיכרון, כדאי לשים לב לעובדה שהתנאים בחלקם רחוקים מלעמוד בסטנדרטים סבירים של שירות ציבורי במדינה מתוקנת

עוד 708 מילים

ארוכה הדרך הביתה

לוחמים משוחררים הנחשבים בריאים בנפשם ולא מוכרים במערכת הביטחון כהלומי קרב, מגיעים לטיפול במסגרת "מסע שחרור", או אז מתברר כי הם סובלים מהפרעת דחק פוסט-טראומטית ● מנהל התוכנית, ד"ר דני ברום: "הרבה לוחמים פוסט-טראומטיים נמנעים מליצור קשר מחודש עם משרד הביטחון שמזוהה אצלם עם הצבא, ולכן חשוב שמסגרות אחרות יוכלו לטפל בהם ובכל אלה שלא הוכרו כזכאים לטיפול"

עוד 1,056 מילים

צעקות לעבר נתניהו לאחר שאמר שתוקם ממשלה שתבנה אתר הנצחה; "בלי פוליטיקה״

יאיר נתניהו: הכל תוזמן ותוכנן מראש - מבזים אח שכול ● יאיר לפיד: הנופלים לא מתו בשביל שישראל תיראה ככה ● נכי צה״ל עמדו במחאה מול אגף השיקום בפ״ת; "סתם אדם לא שורף את עצמו״ ● מנכ״לית עמותה שטיפלה באיציק סעידיאן: יש מנגנון שלם שמשקיע הרבה כסף כדי להתעמר בפצועי צה״ל ובהלומי הקרב ● גנץ: אירוע קשה - לא אכנס לוויכוח שהוא ויכוח ארגוני

עוד 18 עדכונים

לפיד עדיין בונה על בנט

גם בנט וגם לפיד מאמינים שנתניהו תקוע וללא אפשרות להקים קואליציה ● בנט, אומרים מקורביו, לא רוצה למשוך את הסאגה יותר מדי ויפעל להעברת המנדט לח"כ אחר אם נתניהו לא יצליח להתקדם אחרי 24 יום ● בינתיים, לפיד חזר מארה"ב מסבב פגישות עם יועצו האסטרטגי וכן עם נציגים של ממשל ביידן ● והפיצוץ בין גלעד קריב לח"כים החרדים הגיע הרבה יותר מהר מהצפוי ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
ביבי עשה רבות למען ישראל, אך בתמורה למשכורת ולכל מה שנלווה למעמדו כראש ממשלה: הוא ינק ככל הניתן מהמדינה את כל מה שניתן. כלומר, כל עבודתו הייתה לא בהתנדבות, ואם היה הולך לעסקים, יש סיכוי... המשך קריאה

ביבי עשה רבות למען ישראל, אך בתמורה למשכורת ולכל מה שנלווה למעמדו כראש ממשלה: הוא ינק ככל הניתן מהמדינה את כל מה שניתן. כלומר, כל עבודתו הייתה לא בהתנדבות, ואם היה הולך לעסקים, יש סיכוי טוב שלא היה שורד ואף היה פושט רגל! לענייננו, הנזק גדול על התועלת. ביבי מנסה להחריב את ישראל במידה ואכן המשפט יתקדם והכיוון יהיה כלא; הנזק גדול על התועלת: ההרס שביבי מותיר אחריו גדול על כל הטוב שעשה – גדול בהרבה

עוד 745 מילים ו-1 תגובות

החשוד באיומים על בן-ארי: חבר הליכוד בקצרין ומעריץ של נתניהו

משה אלון, הנחקר בחשד כי שלח מכתב מאיים לתובעת הראשית במשפט נתניהו, הוא פעיל ליכוד ברמת הגולן, אשר התמודד בראש רשימת המפלגה בבחירות האזוריות ב-2018 ● אלון אף אירח את ראש הממשלה בביתו והצטלם איתו לסרטון משותף בו ברך את נתניהו: "שהקדוש ברוך הוא תמיד, אבל תמיד, ישמור עליך" ● בקצרין, הדעות על אלון חלוקות ● ראש המועצה: "אני מכיר את משה כאדם טוב"

עוד 664 מילים ו-2 תגובות

למרות המשבר, חברות הענק שרדו יפה

בדיקת זמן ישראל הדוחות השנתיים של חברות ישראליות הנסחרות בבורסה מגלים: 2020 לא הייתה רעה אליהן ● פוקס הכניסה יותר מ-3 מיליארד שקל ורשמה רווח נקי של 207 מיליון ● עזריאלי, גם אחרי ירידה גדולה, הרוויחה 189 מיליון שקל ● ההון של פתאל עומד על כמעט 2 מיליארד שקל, והמכירות של שטראוס הסתכמו ב-6.8 מיליארד ● "הרוויחו וחילקו דיבידנד בזמן שעובדים יצאו לחל"ת, זו חזירות"

עוד 2,649 מילים

ריבלין: "כדי לחזק את הבטחון עלינו להילחם עליו"

מנדלבליט: לא ניתן לכנס קבינט בלי שר משפטים מכהן ● ספינה בבעלות ישראלית הותקפה ליד האמירויות ● נתניהו ובנט נפגשו ● משרד הבטחון יבדוק את האירוע שבו נכה צה"ל הצית את עצמו ● עדות ישועה: יאיר נתניהו הסית את אמא שלו ואז הגיעו דרישות ● משרד המשפטים: ח"כ קריב פעל כחוק בכניסה לכותל עם ספר התורה

עוד 55 עדכונים

בטקס מרגש, פרש אתמול השופט חנן מלצר מבית המשפט העליון ● "חברי כאח לי", קראה לו הנשיאה אסתר חיות ● מלצר יחסר על כס השיפוט: הוא נחשב לרחב-אופקים, ידען וליברל ● וגם, יש לומר, איטי להחריד ● מבין פסקי הדין החשובים שהשאיר מאוחריו, אולי החשוב ביותר - זה שככל הנראה הורה על ביטול חוק פיצול תאגיד השידור הישראלי - נותר גנוז בלשכתו ● פרשנות

עוד 827 מילים ו-1 תגובות

עיריית דימונה מציגה: השכונה ירוקה - האנרגיה מזהמת

תושב דימונה בנה את ביתו בשכונת השחר בעיר - המוגדרת על ידי העירייה כשכונה ירוקה ● באופן טבעי, הוא ביקש לכסות את גג הבית בפאנלים סולאריים, אלא שהעירייה דחתה את הבקשה בנימוקים מוזרים, ביניהם הטענה שהפאנלים מכערים את העיר ● כעת הנושא ממתין להכרעת בית המשפט - אלא אם ראש העיר יתערב קודם לכן

עוד 572 מילים ו-1 תגובות
פרס ישראל. אילוסטרציה

מתוך רצון להימנע מעימות נוסף מול הרשות המבצעת, בג"ץ אימץ את עמדתו של היועמ"ש לאפשר לשר החינוך פרק זמן של 30 יום לשקול את עמדתו לגבי הענקת פרס ישראל לפרופ' עודד גולדרייך ● ההחלטה שוברת מסורת רבת שנים לפיה בג"ץ לא מתערב בשיקולים המקצועיים של ועדת הפרס ● כעת, חזקה על גלנט שיעדיף להעניק את הפרס לגולדרייך במרתף אפלולי מאשר באירוע חגיגי ● פרשנות

עוד 1,085 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה