ראש הממשלה ויושב ראש הליכוד בנימין נתניהו, יושב ראש יש עתיד יאיר לפיד, יושב ראש ש"ס אריה דרעי, יושב ראש כחול לבן בני גנץ, יושב ראש הרשימה המשותפת איימן עודה, יושבת ראש העבודה מרב מיכאלי, יושב ראש תקווה חדשה גדעון סער, יושב ראש ימינה נפתלי בנט, יושב ראש יהדות התורה משה גפני, יושב ראש ישראל ביתנו אביגדור ליברמן, יושב ראש מרצ ניצן הורוביץ, יושב ראש הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ', יושב ראש הכנסת יריב לוין, נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות בטרקלין שאגאל בכנסת, 6 באפריל 2021 (צילום: מרק ישראל סלם / פול; מתוך פלאש 90)
מרק ישראל סלם / פול; מתוך פלאש 90

לא משבר, הזדמנות לפתרון

מערכת הבחירות הנוכחית התאפיינה בלגיטימציה שניתנה למפלגות הערביות, אך מנגד גם התחזק בזירה הציבורית מעמדן של מפלגות ימין רדיקליות ● שיעורי ההצבעה הנמוכים מלמדים על אובדן האמון בדמוקרטיה ● אסור לתת לאיומים במערכת בחירות נוספת להביא לכך שמי שלא זכו לרוב בבחירות ימשיכו לאחוז בהגה השלטון ● דעה

הבחירות הנוכחיות אישרו את מה שברור זה זמן מה: המערכת הפוליטית בישראל משותקת לחלוטין. בסבב הרביעי בתוך פחות משנתיים, בנימין נתניהו ובעלי בריתו מימין שוב כשלו בהשגת רוב בכנסת. יריביו השונים – גם הם לא יכולים לכונן תחליף בר קיימא לאחיזתו ארוכת הטווח בפוליטיקה הישראלית.

הטקס, שמתקיים אחרי הבחירות סביב הניסיונות להרכיב ממשלה חדשה, החל בהתייעצויות עם הנשיא לגבי זהותו של המועמד הראשון שעליו תוטל המשימה האימתנית הזאת. ההחלטה, שהתקבלה בהיסוס מופגן, להעניק תפקיד זה לבנימין נתניהו – היא רק הפתיח לתקופה של מאבקים פנימיים, עסקאות חליפין, שוחד ישיר ותככים בלתי נגמרים בניסיון לרבע מעגל, שצורתו אינה ניתנת בקלות לשינוי.

הנשיא ראובן ריבלין עם נציגי סיעת הליכוד אמיר אוחנה, צחי הנגבי ואופיר אקוניס, 5 באפריל 2021 (צילום: מארק ניימן / לע״מ)
הנשיא ראובן ריבלין עם נציגי סיעת הליכוד אמיר אוחנה, צחי הנגבי ואופיר אקוניס, השבוע (צילום: מארק ניימן, לע״מ)

אולי ייטב לכל הנוגעים בדבר – ולרווחתה ולחוסנה של ישראל – לנצל את החודשים הבאים לשפר ולקדם כמה מהתמורות שהתרחשו בשנה האחרונה, ובאו לידי ביטוי במערכת הבחירות, כדי להניח את היסודות לבניית אלטרנטיבה משמעותית.

הקרקע בישראל זזה. קיימת נזילות חדשה שעדיין צריכה להתגבש ולהתעצב לכדי דבר מה שונה מדפוסי העבר. בחינתם של ארבעת השינויים העיקריים שניכרו בבחירות האחרונות ותוצאותיהם המיידיות היא נקודת התחלה טובה להתמודדות עם אתגר חיוני זה.

בסבב הרביעי בתוך פחות משנתיים, בנימין נתניהו ובעלי בריתו מימין שוב כשלו בהשגת רוב בכנסת. יריביו השונים – גם הם לא יכולים לכונן תחליף בר קיימא לאחיזתו ארוכת השנים בפוליטיקה הישראלית

המאפיין הייחודי הראשון של הבחירות האחרונות הוא הפיצול הפוליטי. בשונה משלושת הסבבים הקודמים – שבהם גוש הימין-דתיים בהנהגת נתניהו התחרה בקואליציית מרכז-שמאל בראשותה של רשימת כחול לבן – הפעם פיצולים פוליטיים, שהולידו מפלגות קטנות, ניכרו בכל רחבי הקשת הפוליטית.

שלט בחירות של תקווה חדשה בירושלים, 8 במרץ 2021 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
שלט בחירות של תקווה חדשה בירושלים בחודש שעבר (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

הימין נחלק שוב, עם הופעתם של כוחות חדשים, חלקם מצדדים בנתניהו – הציונות הדתית – וחלקם לכאורה נגדו – תקווה חדשה וימינה. כחול לבן, מפלגת המרכז המדולדלת בראשותו של בני גנץ התמודדה בנפרד, וכך עשתה גם שותפה לשעבר, מפלגת יש עתיד. העבודה ומרצ משמאל לא איחדו כוחות, והתחרו זו בזו על תמיכה במגרש גדוש ממילא.

הרשימה המשותפת התפצלה – מנסור עבאס ומפלגת רע"ם בראשותו ביקשו לקדם שילוב רב יותר בזירה הפוליטית הישראלית של כל אזרח/ית – ערבי/ה כיהודי/ה – על בסיס אישי, בזמן שעמיתיו הקודמים ממשיכים לקרוא גם לשוויון קולקטיבי.

המאפיין החדש השני של סבב הבחירות האחרון הוא הכרה בלגיטימציה של המפלגות הערביות. אם בעבר – להוציא תקופה קצרה בתקופת ממשלת רבין השנייה בתחילת שנות התשעים – המפלגות הערביות לא היו חלק מהחישובים הקואליציוניים, היום זה כבר אינו המצב.

המכון הישראלי לדמוקרטיה מצא בסקר האחרון שלו, ש-44% מהיהודים תומכים בשילובן של מפלגות ערביות בממשלה (לעומת רק 23% לפני שנה), בעוד ש-41% מתנגדים לאפשרות כזאת. אפילו במחוזות בלתי צפויים, כמו בקרב חלק מהחרדים, ההתנגדות למהלך שכזה מתחילה להתמוסס.

בשונה משלושת הסבבים הקודמים – שבהם גוש הימין-דתיים התחרה בקואליציית מרכז-שמאל בראשותה של רשימת כחול לבן – הפעם פיצולים פוליטיים, שהולידו מפלגות קטנות, ניכרו בכל רחבי הקשת הפוליטית

התזוזה בהגדרת הרכב הישות הפוליטית הישראלית עשויה לחולל שינוי מהותי. בעוד שנתניהו ושותפיו עדיין מדברים על "העם" – מינוח מכובס ליהודים בלבד – מספר הולך וגדל של פוליטיקאים ואקטיביסטים מאמצים ביטויים מכלילים המבוססים על שוויון, גם במישור הפוליטי, בין כל אזרחי המדינה.

מנסור עבאס בליל הבחירות 23.3.2021 (צילום: Flash90)
מנסור עבאס במוצאי יום הבחירות בחודש שעבר (צילום: פלאש 90)

כפי שהבהירו היטב המתנגדים מהימין הקיצוני, למיסודה של תמורה זאת – בעקבות הפיכתה של המפלגה הערבית השמרנית רע"ם ללשון מאזניים – יהיו השלכות מרחיקות לכת לא רק על מערך השלטון במדינה, אלא גם על הגדרתה העצמית. את החודשים הבאים ניתן להקדיש באופן מועיל לביסוס השינוי הזה ולמתן צורה מוחשית לחברה משותפת במלוא מובן המילה.

המאפיין השלישי, תמונת המראה של מגמה זאת, הוא חיזוק מעמדו של הימין הקיצוני בזירה הציבורית. ההכרה והעידוד שהעניק נתניהו לשוליים הימניים – בצלאל סמוטריץ' ושותפיו החדשים ממפלגת עוצמה יהודית האתנוצנטרית בצורה חסרת בושה – ככלי לשימור ההגמוניה הפוליטית שלו, הצליחו לגרום למה שאף מנהיג ישראלי אחר משום זרם פוליטי לא היה מוכן לתמוך בו בגלוי בעבר: קבלתה של גזענות יהודית מפורשת כחלק בלתי נפרד מהפוליטיקה הישראלית.

אם בעבר המפלגות הערביות לא היו חלק מהחישובים הקואליציוניים, היום זה כבר אינו המצב. 44% מהיהודים תומכים בשילובן של מפלגות ערביות בממשלה – לעומת רק 23% לפני שנה

איתמר בן גביר, בוגר תנועת הנוער הכהניסטית, ובני לווייתו – בייחוד מנהיג מפלגת נעם, אבי מעוז – מבטאים שנאה עמוקה כלפי ערבים, יהודים חילונים, נשים והקהילה הלהט"בית (שלא לדבר על הפלסטינים תושבי הגדה המערבית ורצועת עזה). שנאה, שלא רק גוררת תגובות חריפות בתוך ישראל ובקרב קהילות יהודיות ברחבי העולם, אלא גם מעוררת דאגה רבה – אם לא שאט נפש מוחלט – בעולם הדמוקרטי בכלל.

השיח הארסי של אותם גורמים ימניים-קיצוניים, בתמיכתם של מנהיגים דתיים משיחיים – שמצא לו חסידים גם בלב הליכוד – לא רק מחריף את השסעים העמוקים בחברה הישראלית, אלא גם מאיים לערער את מה שנותר מהדמוקרטיה השברירית ממילא של ישראל. הוא מוזן מבורות ומפחד ומבטל כל סיכוי לפיוס עם שכנינו הפלסטינים.

חבר הכנסת איתמר בן גביר בישיבתה הראשונה של הכנסת ה-24, 6 באפריל 2021 (צילום: Alex Kolomoisky/Pool via AP)
איתמר בן גביר בישיבתה הראשונה של הכנסת ה-24, השבוע (צילום: Alex Kolomoisky/Pool via AP)

בתוך כך, חסידיו קורעים את המדינה לגזרים ושמים ללעג את עקרונות היסוד של צדק ושוויון. מניעת התבססותן של הקבוצות הללו בשמי הפוליטיקה הישראלית היא צעד חיוני לאישורם מחדש של אותם עקרונות מנחים ולביסוס חזות של סולידריות חברתית, שחיונית כל כך לטיפוח תפיסה חדשה של טובת הכלל.

התוצאה העיקרית האחרונה של תקופת הבחירות הזאת – ותקופת הקורונה שקדמה לה – היא אובדן האמון במוסדות השלטון באופן כללי. הסימן הברור ביותר לאכזבה כללית זו הוא שיעור ההצבעה הנמוך בבחירות 2021. רמת ההשתתפות בבחירות הייתה הנמוכה ביותר מאז 2013, אף על פי שפחות אזרחים שהו בחו"ל בגלל המגפה.

שיעורי ההצבעה הנמוכים ניכרו ברוב חלקי הקשת הפוליטית. בחברה הערבית שיעורי ההשתתפות בבחירות בקושי גירדו את ה-50%. השתתפות מועטת בבחירות היא סימן ממשי לאובדן האמון באלו השולטים במנגנוני המדינה. בצורתה הקיצונית היא מעידה על קריסת אמון הציבור במוסדות המדינה עצמם.

החזרת האמון בגורמי השלטון היא תנאי מוקדם לכל שיקום חברתי-כלכלי כולל. דבר זה תלוי לא רק באישורה מחדש של המחויבות לרעיונות של צדק חברתי וזכויות אזרח, אלא גם בעיצוב מדיניות הולמת לחלוקתם השוויונית.

קלפי בבחירות הרביעיות, 23 במרץ 2021 (צילום: Yonatan Sindel/FLASH90)
קלפי בבחירות לכנסת בחודש שעבר (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

קידומן של גישות מהותיות ומטרות ברורות יכול לסייע בבנייה מחדש של האמון שאבד באמצעות עריכת שינויים אפקטיביים במערכת – מה שיביא לצמצום חוסר הוודאות והפחד על ידי שיפור מצבם המוחשי של כל מרכיבי החברה. דבר זה לא ניתן להשגה בן לילה, בפרט לא בידי ראש ממשלה העומד למשפט על שימוש לרעה במעמדו הרשמי להפקת רווח אישי. אך את היסודות ניתן להניח כעת, בציפייה למשאל עם נוסף, משמעותי הרבה יותר, בעתיד הקרוב.

ההכרה והעידוד שהעניק נתניהו לשוליים הימניים הצליחו לגרום למה שאף מנהיג ישראלי אחר לא היה מוכן לתמוך בו בגלוי בעבר: קבלתה של גזענות יהודית מפורשת כחלק בלתי נפרד מהפוליטיקה הישראלית

הדינמיקה הזאת מצביעה על אפשרות לשינויים חשובים, שאם יתרחשו, יוכלו לעצב משמעותית את אופייה וצורתה של הפוליטיקה הישראלית בשנים הבאות. לכן, חוסר היכולת להרכיב ממשלה חדשה בנקודת הזמן הנוכחית לא מהווה מכשלה בנסיבות הקיימות. ההפך הוא הנכון – אם המצב הנוכחי ילווה בהתבוננות עצמית, בשיפור היכולת להקשיב ולהתייחס לדאגות רגשיות וחומריות מגוונות, לצד נכונות להגדיר מחדש את סדר העדיפויות, הוא עשוי להתגלות כבר-תועלת.

שני כלים עיקריים עשויים לעזור בקידומו של התהליך הזה: השימוש בחקיקת הכנסת ובסמכויות הפיקוח שלה על הממשלה כדי להגביל את הניצול לרעה בעוצמתה במהלך תקופת המעבר הממושכת (גם אם לא ניתן למצוא מספיק תומכים להחלפת יושב הראש הנוכחי); והמשך ההסתמכות על בג"ץ שיפקח על פעולותיה של הרשות המבצעת (כפי שהיה עליו לעשות יותר ויותר במהלך השנתיים האחרונות).

מליאת הכנסת בישיבת הפתיחה של הכנסת ה-24, 6 באפריל 2021 (צילום: Alex Kolomoisky/POOL)
מליאת הכנסת בישיבת הפתיחה של הכנסת ה-24, השבוע (צילום: Alex Kolomoisky/POOL)

לאזרחי ישראל אין סיבה לחשוש מפני סבב בחירות חמישי באוקטובר, בוודאי אם האלטרנטיבה היא כינון ממשלה המנציחה ומעמיקה את הקיטוב הגואה. למעשה, 68% הביעו חוסר שביעות רצון מתוצאות הבחירות האחרונות. אין שום סיבה שיאפשרו לאלה שלא זכו ברוב להשתמש באיום בבחירות נוספות כדי להנציח את שלטונם – כפי שכבר נעשה עם תוצאות הרסניות רק לפני שנה.

אם המצב הנוכחי ילווה בהתבוננות עצמית, בשיפור היכולת להתייחס לדאגות רגשיות וחומריות מגוונות, לצד נכונות להגדיר מחדש את סדר העדיפויות, הוא עשוי להתגלות כבר-תועלת

אם תקופת הביניים תנוצל כהלכה, הסבב הבא – שייערך בצורה מפוכחת ובונה יותר וכתוצאה מכך עשוי להביא להיענות רבה יותר – עדיין יכול להיות מבשרו של מחר שונה ומשופר בהרבה.

עוד 1,210 מילים
כל הזמן // יום שני, 17 במאי 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

בחזרה לפוגרום הראשון בארץ הקודש

ההיסטוריה חוזרת החודש מלאו 100 שנים לפרעות תרפ"א, האירוע רב הנפגעים הראשון בפלשתינה המנדטורית ● כ-100 יהודים וערבים מתו, ביניהם הסופר יוסף חיים ברנר, שנקבר עם עשרות אחרים בקבר אחים בתל אביב ● זו הייתה נקודת מפנה משמעותית ביחסים בין יהודים לערבים ● צ'רצ'יל ניסע להרגיע את הרוחות, אבל את המנהיגות הערבית זה היה רחוק מלספק ● וזו הייתה רק ההתחלה

עוד 3,372 מילים

לבנון ארץ הארזים המזוהמים

בעוד שיורש העצר הסעודי מפיץ רעיונות על מזרח תיכון ירוק, המציאות המזרח תיכונית בנושא איכות הסביבה היא שחורה. מדוע המצב קשה במיוחד בלבנון הקרובה אלינו? ומדוע זה צריך בסופו של דבר גם להדאיג את ישראל?

בעוד שיורש העצר הסעודי מפיץ רעיונות על מזה"ת ירוק, המציאות המזרח תיכונית בנושא איכות הסביבה היא שחורה. מדוע המצב קשה במיוחד בלבנון הקרובה אלינו? ומדוע זה צריך בסופו של דבר גם להדאיג את ישראל?

לבנון שקועה כבר שנים ארוכות בבעיה חריפה של זיהום סביבתי, באוויר בים וביבשה. קשה לטפל בנושא מטעמים רבים. מלבד המצוקה הכלכלית הקשה שרק החמירה עם שנת הקורונה, סובלת לבנון משיתוק פוליטי ולמעשה אין לה ממשלה מאז התפטרותה של ממשלת חסן דיאב בעקבות פיצוץ נמל בירות ב-10 באוגוסט 2020.

קאסם האשם, יו"ר ועדת הסביבה של הפרלמנט הלבנוני, אמר בראיונות בשנים האחרונות כי נושא זיהום הסביבה לא רק שאינו מטופל, אלא שאינו נמצא כלל בראש סדר העדיפויות של הממשלה בלבנון.

באופן כללי, רמת הזיהום במזרח התיכון עלתה מאד בשלושת העשורים האחרונים בשל התיעוש, העלייה בשימוש במקורות האנרגיה, תנופת הבנייה והזינוק בתחבורה.

העלייה בזיהום האוויר בלטה בעיקר מצרים, ירדן, כוויית, סוריה, קטר, האמירויות ולבנון. במצרים בעיית הריבוי הטבעי מחמירה את המצב וחלק נכבד מהזיהום נובע מהתחבורה (פליטת גז).

לעומת זאת, במדינות המפרץ רוב הזיהום נובע ממפעלי נפט ומסופות חול.

בעיראק, אלג'יריה ותימן עדיין משתמשים בבנזין עם עופרת, בעוד שברוב המזרח התיכון עברו בשנים האחרונות לדלק נטול עופרת שמזיק פחות.

במזרח התיכון מדברים חוקרים רבים על זיהום פְנים, כזה הנובע משהות ממושכת במקומות סגורים בשל התלות במזגן מחמת החום הרב. הזיהום נובע גם ממנהגי העישון בתרבות המזרחית, כגון עישון הנרגילות.

אולם נדמה כי בלבנון, יותר מבכל מדינה ערבית, נובע הזיהום הסביבתי מהמצב הכמעט אנרכי והיעדר המשילות של השלטון, מהמתח הפוליטי, מהיריבויות העדתיות ומהשחיתות השלטונית הכרונית.

נדמה כי בלבנון, יותר מבכל מדינה ערבית, נובע הזיהום הסביבתי מהמצב הכמעט אנרכי והיעדר המשילות של השלטון, מהמתח הפוליטי, מהיריבויות העדתיות ומהשחיתות השלטונית הכרונית

ערמות זבל + פיצוץ נמל ביירות

הבעיה הראשונה מסתכמת במילה נִפַאיַאת (אשפות), אי-פינוי אשפה בשל ויכוחים פוליטיים וכלכליים ובגלל המחלוקת איך הדבר אמור להתבצע ועל מי מוטלת האחריות לטיפול באשפה. הממשלה נתונה לחובות ושרים החשופים פעמים רבות לסחיטות ואיומים. כתוצאה מכך, מפסיקים המשרדים הממשלתיים מדי פעם את התשלום לחברות הפרטיות האחראיות על פינוי האשפה. במקרים רבים הם גם סוגרים מתקנים להשמדת פסולת, בלי לספק אלטרנטיבה ראויה.

כך נערם זבל בחופי המדינה ובאזור הר ביירות. ב-2015 הביא משבר הפסולת שהגיע לשיאו להפגנות המוניות בבירה. על שלטי המפגינים נכתב שהסירחון מגיע מהממשלה המושחתת יותר מאשר מערמות הזבל.

כשערך המטבע צונח ויש הפגנות בלתי פוסקות נגד הממשלה, נראה כי איכות הסביבה היא נושא משני בחשיבותו. אך למעשה הזיהום הורג את הלבנונים יותר מהמצוקה הכלכלית ואף יותר מהמתח העדתי ארוך השנים.

פרופ' נג'את סליבא, מומחית מביירות בנושא כימיה ואיכות האוויר, טענה בראיון שנערך בינואר, כי בשלוש השנים האחרונות עלה זיהום האוויר בלבנון ב-50%. לטענתה גם פחתו משמעותית עבודות טאטוא הרחובות, והלכלוך הולך ונערם בכל הערים.

בנוסף עלה מספר הגנרטורים המפיקים חשמל מדלק נוזלי מזהם. באזור של הפיצוץ בנמל ביירות עלה זיהום האוויר ב-150% בעקבות העשן מהפיצוץ, האבק וההריסות.

ג'וליאן ג'רייסאתי הלבנוני, העובד בארגון גרינפיס, מסביר כי ארצו נמצאת במקום הראשון והמפוקפק בזיהום הסביבה במזרח התיכון, בעיקר בשל השימוש בחומרים מזהמים והיעדר מקורות אנרגיה ידידותיים לסביבה.

בחופי לבנון ובאזור הר ביירות נערם הזבל. ב-2015 הביא משבר הפסולת שהגיע לשיאו להפגנות המוניות בבירה. על שלטי המפגינים נכתב שהסירחון מגיע מהממשלה המושחתת יותר מאשר מערמות הזבל

לטענתו מתים בלבנון בכל שנה הרבה יותר ממספר הנפטרים מווירוס הקורונה. לפי דוחות לבנוניים מתים בכל שנה בממוצע 2700 איש מזיהום, המספר הגבוה ביותר באחוזים באזור.

זיהום הליטני

הבעיה המרכזית השנייה לזיהום בלבנון היא זיהום בלתי מבוקר של הליטני, הנהר הארוך במדינה (170 ק"מ). נהר הליטני הוא מקור המים החשוב בלבנון והוא גם חשוב לייצור החשמל. לדברי סאמי עלוייה מזכ"ל מנהלת נהר הליטני השיתוק הפוליטי מביא לשיתוק מוחלט בנושא הפיקוח הבריאותי על זיהום הנהר. לדבריו, אין פיקוח על השפכים והפסולת של אזרחים ומפעלים.

מכיוון שהאזור הגובל לליטני מהווה כ-20% משטח המדינה, התוצאה קשה ביותר. כתוצאה מזיהום הליטני אלפי לבנונים החיים ליד הנהר חולים בסרטן. לדוגמה, ידוע כי מפעלים מהעיר זחלה התעשייתית מזרימים את אשפתם ללא כל מגבלה או פיקוח לנהר.

באזור בקעת הלבנון משתמשת האוכלוסייה במי הליטני להשקיה ולכן חלק ניכר מהירקות והפירות מאזור זה אינם ראויים למאכל אדם, לדברי עלוייה. פן נוסף של הזיהום הוא מותם של דגים רבים, מה שפוגע קשות בהכנסות הדייגים. לאחרונה נמצאו כמה טונות של דגים מתים באגם המלאכותי קרעון במערב בקעת הלבנון, אליו זורמים מי הליטני.

מזהמים נוספים: שריפות ומחאות

בלבנון קרוב ל-941 אתרי פינוי אשפה מרוקנים אחת לשבוע לפחות באמצעות שריפה, המזהמת את האוויר באופן משמעותי. בנוסף, בשנה האחרונה אירעו שריפות רבות ברחבי לבנון, שהביאו לפגיעה משמעותית בשטחים ירוקים ואדמות חקלאיות, שהינן ריאותיה הירוקות של לבנון.

גם המחאה החברתית היא גורם שאין לזלזל בו בזיהום הסביבה. נהגי מוניות דיווחו לכתבים שהם נוהגים בערים בלילות בין ערמות אשפה. המפגינים משאירים אחריהם צמיגים שרופים, אשפה וחפצים שהם משליכים לעבר כוחות הביטחון. לעיריות אין תקציב מספיק לפנות את הזבל אחרי כל הפגנה והרוחות מפזרות אותו מהכיכרות אל סמטאות הערים.

הנזק של הזיהום לא רק לבריאות אלא גם לתיירות הנמצאת כעת בשפל. ערימות הזבל בבירה והסכנה ברחצה בנהרות לא מוסיפים חשק לבקר בארץ הארזים. לפי הערכות מומחים, הטיפול בזיהום הסביבה בלבנון עשוי לעלות 2.4 מיליארד דולר ועוד כ-20 מיליון לניקוי אשפת הפיצוץ בנמל ביירות. אלה סכומים שלבנון לא יכולה לעמוד בהם בשפל הכלכלי הנוכחי. בעיית הזיהום תצטרך "לעמוד בתור" בין בעיותיה הרבות של ארץ הארזים: אבטלה, שחיתות, השתלטות איראנית (חזבאללה), בעיות באספקת חשמל ומים, פליטים מסוריה, ועוד.

הטיפול בזיהום הסביבה בלבנון עשוי לעלות 2.4 מיליארד דולר ועוד כ-20 מיליון לניקוי אשפת הפיצוץ בנמל ביירות. אלה סכומים שלבנון לא יכולה לעמוד בהם בשפל הכלכלי הנוכחי. בעיית הזיהום תצטרך "לעמוד בתור"

זיהום לבנוני, איום על ישראל

בעיית הזיהום של לבנון אינה סוגיה מקומית והיא משפיעה על שכנותיה, ובכלל זה גם על ישראל. זיהום חופי לבנון מגיע בזרמי המים לחופינו. חלק מנחלי לבנון זורמים אל מקורות המים שלנו, בעיקר לירדן, למשל החצבני (שניר) ונחל עיון הזורם לירדן מאזור מרג' עיון.

הזיהום מגיע לא רק בזרמי מים אלא גם מהרוחות המביאות אוויר מזוהם מלבנון לישראל, בעיקר לאזור הצפון. מהבחינה הזו, חיפה אולי "משיבה מלחמה" בזיהום סביבתי משלה, אם נשתמש במושגים ציניים.

ההפקרות בנושא הזיהום אינה רק מנת חלקה של ממשלת לבנון. המצב בישראל אינו טוב הרבה יותר. לדוגמה, ממשלות ישראל מתעלמות מהזיהום במפרץ חיפה שגובה כל שנה קרבנות רבים ממחלות נשימה וסרטן.

למרבה האירוניה, איומי נסראללה לשלוח טילים על מפרץ חיפה היו הקטליזטור המרכזי לפינויו של מכל האמוניה הקטלני ב-2017. אך עדיין נותרה סכנת התעשייה פטרוכימית (הבריאותית והביטחונית) הנמצאת בלב אוכלוסייה עירונית בין חיפה והקריות, קרוב מאד ללבנון.

ד"ר ירון פרידמן הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, חוקר מרצה ומורה לערבית בחוג ללימודי המזרח התיכון והאיסלאם באוניברסיטת חיפה. היה פרשן לענייני ערבים בויינט, ספריו "העלווים – היסטוריה, דת וזהות" (2010) ו"השיעים בארץ ישראל" (2019) יצאו לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן. מנהל את הניוזלטר "השבוע במזרח התיכון", שאליו אפשר להצטרף כאן: https://did.li/CWtlC. לפודקאסט של ירון "השבוע במזרח התיכון": https://did.li/mAz5q

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,026 מילים

לאחר שהנביטה את הזרע העתיק בעולם ובייתה את עץ הארגן, האילנאית איליין סולווי, זוכרת פרס בן-גוריון לפיתוח הנגב, בוחנת עכשיו דרכים להשאיר את המדבר ההולך ומתייבש פורח

עוד 1,286 מילים

עשור לכיפת ברזל כיפת ברזל הצילה חיים רבים, אך האם היא הפכה את ישראל לבטוחה יותר?

אף על פי שמבחינה טקטית מדובר בהצלחה מזהרת, מערכת ההגנה האווירית האקטיבית של ישראל הקהתה את התעוזה הצבאית מסורתית שלה, ואפשרה לדרג המדיני להניח לנושא עזה להמשיך לבעבע ● פרשנות

עוד 1,842 מילים ו-1 תגובות

למקרה שפיספסת

בסוף שנות ה-20 הוקם בית הספר היהודי הראשון בסיאטל ● אולם בחלוף השנים השתנו צרכי הקהילה היהודית, והבניין נמכר לבית הספר האסלאמי בעיר ● לאחרונה מצבו של המבנה הדרדר - הגג החל לדלוף, וטחב כיסה את הקירות ● אך במקום למכור את הבניין לקבלני בנייה החליטה הקהילה המקומית להתגייס ולשמר את המבנה

עוד 935 מילים

אנדריאה גז, סגיטריוס A, זיווג משונה וזיווג שבועות

הפיזיקאית האמריקאית אנדריאה גז קיבלה פרס נובל לפיזיקה לשנת 2020 יחד עם רוג'ר פנרוז וריינהארד גנצל. גז היא הפיזיקאית הרביעית בהיסטוריה שקיבלה את הפרס היוקרתי. גז עוסקת כבר 25 שנים בחקר החור השחור של גלקסיית שביל החלב, סגיטריוס A.

הפיזיקאית האמריקאית אנדריאה גז, העוסקת כבר 25 שנים בחקר החור השחור של גלקסיית שביל החלב, סגיטריוס A, קיבלה פרס נובל לפיזיקה ב-2020. היא הפיזיקאית הרביעית בהיסטוריה שקיבלה את הפרס היוקרתי

גז הוכיחה את קיומו על ידי מדידת מסלולים של כוכבים הנעים סביבו ובעיקר כוכב בשם 2-SO שמשלים הקפה אליפטית של סגיטריוס A בכ-16 שנים. הכוכב מגיע למהירויות אדירות של כ-7,000 קמ"ש כשהוא חולף ביעף בקרבת החור השחור, כפי שנראה בתמונת המסך למטה. מיקום החור השחור מסומן בכוכב בתחתית האליפסה. משקלו כ-4.3 מיליון מסות שמש ורדיוס משטח האופק שלו מוערך כגודל מערכת השמש שלנו.

מסלול אליפטי של הכוכב SO-2 סביב החור השחור שמרכז גלקסית שביל החלב (צילום: צילום מסך, יוטיוב, https://www.youtube.com/watch?v=GmXB7IqbM1o&t=1726s)
מסלול אליפטי של הכוכב SO-2 סביב החור השחור שמרכז גלקסית שביל החלב (צילום: מסך יוטיוב, https://www.youtube.com/watch?v=GmXB7IqbM1o&t=1726s)

מדידת המסלול של הכוכב סביב החור השחור קשה. גז היתה צריכה להתגבר על ההפרעות של האטמוספירה למדידה ולעקוב במשך שנים אחר מיקום הכוכב, כדי לקבל את המסלול האליפטי שהיווה את ההוכחה הסופית לקיומו של החור השחור במרכז הגלקסיה. המדידות רועשות מאוד ודרשו יכולת חישוב ועיבוד רב. לדוגמה, נראה למטה תמונה אופיינית של 6 כוכבים שנעים בקרבת סגיטריוס A ונראים ככתמי אור סתמיים ומרוחים.

כוכבים בקרבת החור השחור של גלקסיית שביל החלב. צילום מסך מיוטיוב
כוכבים בקרבת החור השחור של גלקסיית שביל החלב. צילום מסך מיוטיוב

החור השחור של גלקסית שביל החלב נמצא במרחק של 26 אלף שנות אור מכדור הארץ, המדידות של גז נעשות על ידי צמד טלסקופי חלל ששטח הגלאי של כל אחד מהם הוא כמגרש טניס והם מודדים סיגנלים באורך גל בתחום האינפרא אדום.

זוג טלסקופי החלל של אנדריאה גאז צופים לחור השחור שבמרכז גלקסית שביל החלב מאוניברסיטת קליפורניה של לוס-אנג'לס UCLA. צילום מסך מיוטיוב
זוג טלסקופי החלל של אנדריאה גאז צופים לחור השחור שבמרכז גלקסית שביל החלב מאוניברסיטת קליפורניה של לוס-אנג'לס UCLA. צילום מסך מיוטיוב

החור השחור של גלקסית שביל החלב נמצא במרחק 26 אלף שנות אור מכדור הארץ. המדידות של גז נעשות על ידי צמד טלסקופי חלל ששטח הגלאי של כל אחד מהם הוא כמגרש טניס

ספינים מזווגים – מעקרון פאולי לון-אלסטיין וקרייטר

וקפיצה "קטנטנה" ממיליוני מסות שמש של סגיטריוס A לחלקיקים התת-אטומיים של המכניקה הקוונטית. שנתיים לאחר שפול דירק פירסם את משוואת הגלים שלו בשנת 1927 וחזה את קיום חלקיקי האנטי-חומר, הפוזיטרונים, אדינגטון וגאנט ולאחר מכן בראיט ניסו לטפל בבעייה של שני אלקטרונים מזווגים.

משואת דירק הספינורית מתארת אלקטרון יחיד, אבל הוספת אלקטרון שני למערכת כמו באטום ההליום או במולקולת המימן מציגה בעייה קשה ללא פתרון מדוייק עד היום. הספין האלקטרוני הוא תופעה קוונטית לא לגמרי מובנת ולכן גם לא ידוע מהו מנגנון הזיווג של שני אלקטרונים בעלי ספינים הפוכים, אבל כבר לפאולי ב-1925 היה ברור שמשהו בסיסי גורם לכך ששני אלקטרונים בעלי ספין הפוך מייצרים זיווג מושלם ושלא ניתן להוסיף לזוג האלקטרונים המזווג אלקטרון נוסף.

האלקטרון הנוסף יאלץ להידחף לרמה אנרגטית גבוהה יותר, ויחפש לעצמו בן זוג עם ספין הפוך לשלו, שייצור עימו את הזיווג המושלם, שהוא המהות של הקשר הכימי באטומים ומולקולות בטבע.

כ-60 שנים לאחר הניסיונות שלא צלחו של אדינגטון, גאנט ובראיט, פיטר ואן-אלסטיין והוראס קרייטר הציעו מערכת משוואות מתוקנת לזיווג של שני חלקיקים, לה הם קראו משוואות דירק של שני גופים. הפתרון של ון-אלסטיין וקרייטר מתאר את התנועה של כל אחד מהחלקיקים על ידי משוואת דירק, כשהוא נע בשדה הממוצע שיוצר בן זוגו ומקיים מספר אילוצים דינמיים. הפתרון מייצר בקירוב טוב את רמות האנרגיה של הפוזיטרוניום (זיווג של אלקטרון ופוזיטרון) וקווארקוניום (זיווג של קווארק ואנטי-קווארק).

האלקטרון הנוסף יאלץ להידחף לרמה אנרגטית גבוהה יותר, ויחפש לעצמו בן זוג עם ספין הפוך לשלו, שייצור עימו את הזיווג המושלם, שהוא המהות של הקשר הכימי באטומים ומולקולות בטבע

מולקולת הפוזיטרוניום והזיווג המשונה

בשנת 2014 קרייטר וואנג מצאו פתרון חדש למשוואות דירק של שני הגופים שמניח שהגורם הדומיננטי ביצירת הקשר הוא הצימוד הנקודתי בין שני הספינים ההפוכים של שני החלקיקים.

קרייטר וואנג קיבלו פתרון חדש למשוואות דירק של שני הגופים עם קשר חזק ועמוק יותר באנרגיה, לו הם קראו הפוזיטרוניום במצב המשונה. כבר ב-1946 ווילר הציע ששני אטומי פוזיטרוניום יכולים ליצור מולקולה דמויית מולקולת מימן (עם החלפת הפרוטונים בפוזיטרונים) אבל קיום מולקולת הפוזיטרוניום הוכח בניסוי רק כ-60 שנים לאחר מכן על ידי קסידי ומילס. אם פתרון המצב המשונה של קרייטר וואנג מ-2014 תקף, מולקולות הפוזיטרוניום יכולות להיות יציבות הרבה יותר ואולי גם אפשר ללמוד מהפתרון עוד משהו על מנגנון הקשר של הספינים הקוונטיים המזווגים.

מולקולת פוזיטרוניום ומימן (צילום: אילוסטרציה)
מולקולת הפוזיטרוניום והמימן (אילוסטרציה)

מדוע שהמרחב הריק, הוואקום הקוונטי, לא יהיה מלא בזוגות ומולקולות של פוזיטרוניום וקווארקוניום במצב המשונה? אולי זו הסיבה שהוואקום הקוונטי יכול לייצר פלוקטואציות אקראיות על פי עקרון אי-הודאות, שמאפשרות את התהליכים הקוונטיים הבסיסיים של הטבע, ככוח קזימיר לדוגמה? ומצד שני, אם הזוגות של החלקיקים והאנטי-חלקיקים המזווגים במצב המשונה קשורים חזק בוואקום הקוונטי, איזה כוח בטבע יכול לשבור את הזיווג ואת הסימטריה של החלקיקים והאנטי-חלקיקים הקשורים?

זיווג שבועות

ללא קשר לפיזיקה הקסומה של הזיווג של החומר והאנטי-חומר, בספר הזוהר זיווג שבועות מתואר כך:

"רבי שמעון בר יוחאי היה יושב ועוסק בתורה בלילה ההוא שבו הכלה, היא המלכות, מתחברת ומתקדשת לבעלה".

כך פותח הזוהר את המאמר: "לילה דכלא" (ליל הכלה) אותו נוהגים לקרוא בליל שבועות. מסופר כי בחג השבועות היו מראים לעולי הרגל את הכרובים המעורים זה בזה:

"בשעה שהיו ישראל עולין לרגל מגללין להם את הפרוכת ומראין להם את הכרובים שהיו מעורים זה בזה ואומרים להן ראו חיבתכם לפני המקום כחיבת זכר ונקבה".

ברור שלא נכון לתאר את הקשר החזק והקסום של החומר והאנטי-חומר בלשון זו של חיבת זכר-ונקבה, או אלוהים ושכינה, אבל אין ספק שהם מעורים זה בזה וכנראה שאין משיכה חזקה יותר בטבע מאשר המשיכה הקסומה בין האלקטרון לפוזיטרון ובין הקווארק לאנטי-קווארק.

לא נכון לתאר את הקשר החזק והקסום של החומר והאנטי-חומר בלשון חיבת זכר ונקבה, או אלוהים ושכינה, אבל הם מעורים זה בזה, וכנראה שאין משיכה חזקה יותר בטבע מהמשיכה הקסומה ביניהם

אז מה בכל זאת יכול לשבור את הזיווג המשונה בין חלקיקים ואנטי-חלקיקים?

שבירת הזיווג

מה הקשר בין אנדריאה גז וסגיטריוס A לזיווג המשונה שמתקבל מפתרון משוואות דירק של שני חלקיקים?

מה יכול לשבור את הזיווג והסימטריה בין חלקיקים ואנטי-חלקיקים, שלכאורה משמידים זה את זה כשהם נפגשים, על ידי פליטת זוג פוטונים (על בסיס התכונה הזו בנוי מכשיר סורק הפוזיטרונים הטומוגרפי ה-PET)?

גם תיאוריית המיתרים לא מנסה להסביר את התהליך הקסום ואולי המופרך של היעלמות החומר כשהוא נפגש עם האנטי-חומר, או יצירת חומר יש מאין באופן אקראי לשברירי שניות על פי עקרון אי-הוודאות.

סביר יותר להניח שמשהו נשאר לאחר שהפוטונים נפלטים, ואולי מה שנשאר זה הפוזיטרוניום או הקווארקוניום במצב הזיווג המשונה של קרייטר וואנג. על פי קרינת הוקינג, זוגות של חלקיקים ואנטי-חלקיקים מופרדים בקרבת משטח האופק של חורים שחורים.

האנטי-חלקיקים נופלים מתחת למשטח האופק והחלקיקים מצליחים להימלט. כך יכול להיסגר המעגל על משטח האופק של חור שחור כמו סגיטריוס A, שאנדריאה גז הוכיחה שקיים במרכז הגלקסיה.

ייתכן שלכל חלקיקי החומר שאנחנו רואים בגלקסיה, בכוכבים, בכוכבי הלכת ובכל החי עליהם, יש בני זוג אנטי-חלקיקים שהופרדו מהם ונעלמו מתחת לאופק של החורים השחורים.

ייתכן שלכל חלקיקי החומר שאנחנו רואים בגלקסיה, בכוכבים, בכוכבי הלכת ובכל החי עליהם, יש בני זוג אנטי-חלקיקים שהופרדו מהם ונעלמו מתחת לאופק של החורים השחורים

ואולי בגלקסיה שלנו הם שוכנים שם במרכז הגלקסיה מתחת למשטח האופק של סגיטריוס A.

ד"ר רמי רום הוא דוקטור לכימיה פיזיקלית, עורך פטנטים וחוקר עצמאי של מלחמת יום כיפור.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,046 מילים
עודכן אתמול

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

נתניהו: "ממשיכים ככל שיידרש. זה עוד ייקח זמן"

חמאס ניסה לפגוע באסדת הגז תמר. פעילותה הופסקה ● פיגוע דריסה בשייח' ג'ראח, 7 שוטרים פצועים ● שר התקשורת גינזבורג הגיש תלונה ליועמ"ש על ציוצי ריקלין נגד התקשורת ● דיווח: גורמים בכירים בדרג המדיני אומרים שעל ישראל לחתור לסיום המבצע ● הבחירות לנשיאות: יהורם גאון החל לאסוף חתימות של חברי כנסת ● לפיד: "אילו הייתה ממשלה, השיקולים הביטחוניים לא היו מתערבים בשיקולים הפוליטיים"

עוד 31 עדכונים

ישראל לא תשרוד אם לא יתקיים כאן שלטון החוק

ישראל אינה יכולה להתקיים אלא כמדינת חוק ● ללא שלטון החוק, היא לא תשרוד - לא כדמוקרטיה ולא כמדינת היהודים ולא בכלל ● מה שנדרש כעת הוא קור רוח, ופעולות לחיזוק שלטון החוק והדמוקרטיה ● העוצמה הגדולה ביותר הנתונה בידי המדינה והציבור, היא עוצמת השגרה - גם תחת מטחי רקטות, גם תחת ממשלה שאיבדה כיוון ורסן ומשטרה מוחלשת ובלתי מתפקדת ● דעה

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3
כשיש פרעות חבלניות בהיקף נרחב המשטרה איננה יכולה, כפי שאנו רואים, להשליט סדר. כרגע יש אנרכיה בערים המעורבות. אנחנו במלחמה, בתוך הערים. אם לא נציב כוח שמסוגל לבלום את הפרעות אני מרסקים א... המשך קריאה

כשיש פרעות חבלניות בהיקף נרחב המשטרה איננה יכולה, כפי שאנו רואים, להשליט סדר. כרגע יש אנרכיה בערים המעורבות. אנחנו במלחמה, בתוך הערים. אם לא נציב כוח שמסוגל לבלום את הפרעות אני מרסקים את הדמוקרטיה. אני לא מבין את הטיעון שלך שחייל רואה דרך כוונות, יורים עלינו אדוני!!!!!
חייבים לחשוב מחוץ למסגרת. הבעיה שהשלטון מחבל בעצמו בשלטון

עוד 831 מילים ו-3 תגובות

חמאס: נחזור לשגר רקטות לתל אביב אחרי חצות

נתניהו: המבצע יימשך ככל שיידרש ● דיווח: שרי קבינט קוראים לסיום המבצע ● ליברמן: נתניהו יאריך את המבצע כל עוד המנדט אצל לפיד ● דו״צ לכתבים הזרים: לא השתמשנו בכם להטעיה ● נתניהו לביידן: עושים הכל כדי לא לפגוע בחפים מפשע ● עבאס: בניגוד לעמדתי, הפגנות ערביי ישראל יימשכו ● השתפר מצב הילד שנפצע מבקבוק תבערה ● חשד: נזרק ע״י ערבים עקב טעות בזיהוי

עוד 34 עדכונים

יום אחד אמא עולה למטוס, ומודיעה שתשוב עד סוף הקיץ ● הילדות עוברות לגור עם אבא בבית עתיר מקקים. אמא מצטרפת לכת של הגורו ההודי ● "ארץ פראית מאוד" הפך את הקומונה של אושו ללהיט נטפליקס ● עבור רונית פלנק, שגדלה בקיבוץ להב, אלה היו החיים עצמם ● עכשיו היא מוציאה ספר שסוגר עבורה מעגל גדול וחשבון גדול עוד יותר

עוד 1,059 מילים ו-3 תגובות

חיסונים מסע ליישוב הכי פחות מחוסן בארץ

כמעט חמישה חודשים מאז תחילת מבצע החיסונים נגד נגיף הקורונה, רק 38% מהאזרחים במגזר הבדואי התחסנו ● על הפרק: חשש גדול מפני התפרצות גל תחלואה נוסף בפזורה ● "יש כאן אנשים שמעדיפים למות מאשר לקבל חיסון", מסביר אחד התושבים ● "אני פוחד מהמצב", אומר חבר הכנסת סעיד אלחרומי ● בדיקת זמן ישראל

עוד 1,811 מילים

ההתלקחות השבוע הייתה רק עניין של זמן, ועדייף אף גורם בישראל לא השקיע שום מאמץ להרגיע את הרוחות ולמנוע את מלחמת הברירה הזו ● לחזבאללה, בינתיים, אין שום עניין להצטרף למערכה או לתמוך בחמאס ● ובמדינות המפרץ בינתיים לא יוצאים בתקיפות נגד ישראל ● אולם, ככל שהמבצע הצבאי יימשך או יסתבך, כך יהיה לידידות החדשות שלנו קשה יותר להגן על עמדתן

עוד 1,274 מילים

אי אפשר יהיה להעלים את הסיוט שמתרחש כעת בערי ישראל ביום אחד, אבל כדי להתחיל להשתלט על הלהבות חייבים קודם כל להנמיך אותן ● וזה לא יקרה כל עוד החזית החיצונית בוערת ● גנץ ואנשיו הצליחו פעם אחר פעם לעצור בגופם את הרס הדמוקרטיה הישראלית ● הם חייבים להתפכח ולהבין שהמשך המלחמה בעזה עלול למוטט ולהעלים את כל מה שהשיגו בתקופה הזו ● דעה

עוד 811 מילים ו-2 תגובות
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
לִינְץ' 85

זו שעתם הגדולה של התולעים. שעתם של מחרחרי השנאה ואנשי המדון הששים אלי נקמה. שעתם של אלה שנושאים את שם אלוהים לשווא, כי אין להם אלוהים

עוד 1,121 מילים

מאז 2014 התרחשו מתקפות טילים מעזה ב-166 ימים, אבל רק בשתיים מהן הותקפו גוש דן ואזור ירושלים ● בראשונה, במהלך ניסיונו של גנץ להרכיב ממשלה ב-2019 ● ובפעם השנייה השבוע, כשלפיד ניסה להרכיב ממשלה ● עוד קודם לכן, ההסלמה בנובמבר 2018 באה אחרי המשבר הקואליציוני סביב חוק הגיוס - ומבצע "חגורה שחורה" בזמן שנתניהו התקשה להקים ממשלה, אחרי בחירות 2019

עוד 1,048 מילים ו-1 תגובות

לישראל הזדמנות נדירה להשיב את הנעדרים. חסר לה ראש ממשלה שיעשה את זה

גופותיהם של סרן הדר גולדין וסמ"ר אורון שאול מוחזקות בידי חמאס מאז צוק איתן ● אברה מנגיסטו נמצא בשבי הארגון מאז ספטמבר 2014 ● הישאם א-סייד מוחזק בעזה מאז אפריל 2015 ● אם הדרישה להחזרתם לא תועלה ביממה הקרובה, כחלק מהסכמות על עצירת הלחימה, אי אפשר לדעת מתי זה יהיה שוב על הפרק אי-פעם ● הבעיה היא שהנושא פשוט לא מעניין את נתניהו ● פרשנות

עוד 525 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה