בעוד מספר ימים יפקע המנדט שהעניק (בלית ברירה ובצער) הנשיא ריבלין לנתניהו. במצב הקיים אין לביבי שום סיכוי להרכיב ממשלה. 52 הממליצים שלו רחוקים מרחק רב מחוף המבטחים של ה-61, וגם בינם לבין עצמם מצטברים מתחים והתנגדויות. מנגד, והרבה בזכות האופי של ראש הממשלה, ישנה הזדמנות נדירה להציב אדם אחר על כסא ראש הממשלה לאחר למעלה משתים עשרה שנים.

בעוד מספר ימים יפקע המנדט שהעניק הנשיא ריבלין לנתניהו. במצב הקיים אין לביבי שום סיכוי להרכיב ממשלה. 52 הממליצים שלו רחוקים מחוף המבטחים של ה-61, וגם בינם לבין עצמם מצטברים מתחים והתנגדויות

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

אבל משהו חורק בגוש השינוי. ראשי מפלגות הימין של הגוש – תקווה חדשה וימינה – משדרים כי ישנן בעיות במו"מ שמקשות על הרכבת הקואליציה החדשה. יכול להיות, הרי קשיים הם חלק בלתי נפרד מכל מו"מ, בטח ובטח במשא ומתן שעוסק בהרכבת קואליציה הכוללת מפלגות רחוקות אידיאולוגית. אבל איכשהו, בין השורות, עלתה תחושה במהלך מסיבות העיתונאים של סער ובנט, שלא מדובר רק בטקטיקה ידועה של הפעלת שרירים.

לא יהיה מופרך לשער שמסביבתו של ראש הממשלה ובעזרת שלוחיו ונאמניו, מופעלים לחצים אדירים על סער ובנט ואנשיהם. בבלפור מבינים כי זוהי שעת חירום וכי שעון החול זולג לקראת מה שנראה כמו מהלך דרמטי להחלפתו של נתניהו, ולכן עליהם לעשות הכל כולל הכל כדי לבטל את רוע הגזירה או לפחות לדחות אותה ככל שניתן.

על כן עלו פירסומים במגוון אמצעי התקשורת על "גורמים שייעצו לראש הממשלה" (שם קוד לנתניהו ומשפחתו), שהציעו מתווה פשרה חדש שלפיו ימונה אדם אחר, המוסכם על גדעון סער, כראש הממשלה למשך שנה, ולאחר מכן ישוב נתניהו לתפקיד חייו.

ובבלפור, כמו בבלפור, הועלו כל האופציות שהיה ניתן להעלות (וגם כאלה שלא) והעיקר שאף חברת הובלה לא תצטרך להגיע אליהם עם ארגזים קרים: מיריב לוין הביביסט והאפור ועד המעריץ המושבע אריה דרעי. שום דבר לא יעמוד בין הנתניהוז לבין המטרה הנעלה, גם לא המציאות וההגיון.

בצוק העיתים, גם שם מקורי נוסף עלה שם – בני גנץ, ראש הממשלה החלופי, והראשון (ובתקווה גם האחרון) שנפל בפח המכונה "רוטציה" או בשמו המלא "אין שום הסכם שנתניהו יעמוד בו". לו רק היה מי שיזכיר לביבי שהמצב האנוש בו הוא מצוי נגרם בגלל אי-כיבוד ההסכם עם אותו גנץ.

בבלפור מבינים כי זוהי שעת חירום, וכי שעון החול זולג לקראת מה שנראה כמו מהלך דרמטי להחלפתו של נתניהו, ולכן עליהם לעשות הכל, כולל הכל, כדי לבטל את רוע הגזירה או לפחות לדחות אותה ככל שניתן

וכעת, הכדור מצוי בידיהם של ראשי תקווה חדשה וימינה, שבעבר הלא רחוק כינו את עצמם "הימין החדש" (אולי הגיע הזמן שנבואתם תגשים את עצמה והם יספקו לבוחריהם ימין חדש ומלא תקווה?). הלחצים המופעלים עליהם אינם מפתיעים אף אחד, והם היו אמורים לצפות להם ולהגיב בהתאם. אבל מעל הכל, חמשת הבכירים של שתי המפלגות: בנט, סער, שקד, אלקין והנדל אמורים לדעת היטב כי זוהי השיטה המוכרת של נתניהו ואנשיו כדי להשיג את המבוקש, שיטת המקל והמקל, מתחילים בלחץ גבוה ואז מגבירים ו(כמעט) כל האמצעים כשרים, תשאלו את בתו בת החמש של אלקין.

אבל הפעם, בשונה מפעמים קודמות, נתניהו לא נמצא במצב שבו האיומים שלו יכולים להשפיע עליהם. אנחנו מצויים אחרי מערכת בחירות נוספת בה ניצח הגוש המתנגד להמשך כהונתו של ביבי. יש רוב בעם – כולל גם בין מצביעי הימין – שמעדיפים ממשלה בלעדיו.

בפני בנט עומדת ההזדמנות השנויה במחלוקת כשלעצמה, להכנס ללשכת ראש הממשלה, לפחות לחצי קדנציה, ובשונה מנתניהו גם ליישם אידיאולוגיה ימנית של ממש. כל מה שמצופה ממנו זה להתגבר על החשש, להתנתק מכל רעשי הרקע והלחצים המופנים אליו, ובעיקר לזכור כי בכל סיטואציה דומה עד היום, העדיף נתניהו את רוב סיעות הבית על פניו והיה שמח לעשות זאת גם עכשיו לו יכול היה.

לכן, הן בנט והן סער צריכים לשנס מותניים, להציב את ישראל לפני הכל – כפי שהם הבטיחו בעצמם – ולשבת בכנות וביושר עם  יאיר לפיד, כנראה הפרטנר הכי נוח שהם יכולים היו לקבל. ויחד עם יתר סיעות הגוש להקים ממשלה חדשה, לבנות תקציב חדש, לאייש משרות קריטיות בשירות הציבורי, ובעיקר לייצב את הספינה המקרטעת בה אנו נמצאים. זאת אולי לא תהיה ממשלה של פה אחד, אבל היא תהיה עדיפה פי כמה מהבדיחה הקיימת.

בנט וסער צריכים לשנס מותניים, להציב את ישראל לפני הכל – כפי שהם עצמם הבטיחו – ולשבת בכנות וביושר עם  יאיר לפיד, כנראה הפרטנר הכי נוח שהם יכולים היו לקבל. ויחד עם יתר סיעות הגוש להקים ממשלה חדשה

ועוד מילה אחת, בימים אלה מציין זמן ישראל יום הולדת שנתיים להקמתו. בימים בהם העיתונות החופשית והעצמאית נמצאת במלחמה יומיומית על קיומה מול גורמים אינטרסנטים, משמש זמן ישראל מגדל אור עבור רבות ורבים החפצים בסיקור אמיתי ועינייני שחף משיקולים זרים, ובאפשרות להביע דעות ומאמרים בצורה חופשית וללא הפרעה והגבלה. עלו והצליחו.

מאיר מישאל. פעיל חברתי, עוסק בדוברות וייעוץ תקשורתי לגופים חברתיים. דתי וסוציאל-דמוקרט שמאמין בערכי שלום שיוויון וצדק בכלכלה אנושית וביהדות מקרבת. פועל בכדי להציג יהדות מתונה שדרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום.