כולם רואים את הפיל שבחדר

החוקה האמריקאית (צילום: giftlegacy / iStock)
giftlegacy / iStock
החוקה האמריקאית

כולם רואים את הפיל שבחדר – חוץ מהפוליטיקאים. אחרי 4 סבבי בחירות, כאשר פנינו לסבב החמישי, ברור לכולם כי שיטת הבחירות לא מתאימה לישראל, ואני מוסיף – הגיע זמן חוקה.

שיטת הבחירות מעודדת את הפלגנות ומעניקה עודף כוח לרסיסי מפלגות. המנצח בבחירות הוא לא מי שזכה לרוב הקולות, כלומר מי שבו העם בחר, אלא מי שכמעט לא עבר את אחוז החסימה ויש לו את כח הסחיטה של לשון המאזנים.

שיטת הבחירות מעודדת פלגנות ומעניקה עודף כוח לרסיסי מפלגות. המנצח בבחירות הוא לא מי שזכה לרוב הקולות, מי שבו העם בחר, אלא מי שכמעט לא עבר את אחוז החסימה ויש לו כח סחיטה של לשון מאזנים

מכאן, שלכאורה זאת שיטת בחירות דמוקרטית לעילא, אבל למעשה התוצאה לא דמוקרטית, כי המנצח מפסיד והמפסיד מנצח, ומי ששולט בסופו של דבר זה המיעוט, כשהרוב נמצא באופוזיציה.

אי אפשר לתקן את המצב בלי חוקה. ביחוד עכשיו, ברמת פוליטיקה כל כך ירודה, שחיסלה את חוקי היסוד שהם התשתית לחוקה. בלי חוקה, ההידרדרות שאנו חוזים בה היום תיצור מומנטום לצלילה.

חוקה לא הייתה מאפשרת את המצב לפיו מי שזכה בבחירות לא קיבל מנדט, ואת המדינה מנהלים רסיסי מפלגות שהם מיעוט בעם.

לצד הפיל הגדול, מסתובב בחדר פיל-פילון שגם הוא מזיק לא קטן, וקוראים לו "אג'נדה". האג'נדה היא ש"הימין הוא פטריוט והסמול הוא בוגד", שהימין הוא מזרחי ופריפרי והסמול הוא אשכנזי ופריבילגי, וש"הערבים הם טרוריסטים" והם פסולים מלבוא בקהל הממשלה.

פעם היה ויכוח גדול בין הימין לשמאל – על עתיד השטחים ופתרון הבעיה הפלסטינית. כעת הוויכוח הזה הסתיים, כי אין פרטנר פלסטיני, אבל האג'נדה חוגגת. אשר לבעיה העדתית, כל אחד מכיר ממשפחתו הקרובה כי כל העדות מתערבבות זו בזו, חוץ מן החרדים, וכי אין בעיה עדתית אמיתית. אבל זה לא משנה לאג'נדה.

ערביי ישראל נאמנים וכולנו רואים אותם בבתי החולים נלחמים נגד הקורונה, שכם אל שכם עם כל עם ישראל.

לצד הפיל הגדול, מסתובב בחדר פיל-פילון שגם הוא מזיק לא קטן, וקוראים לו "אג'נדה". האג'נדה היא ש"הימין הוא פטריוט והסמול הוא בוגד", שהימין הוא מזרחי ופריפרי והסמול הוא אשכנזי ופריבילגי

מה הוויכוח האמיתי היום? בעד שחיתות או נגד שחיתות. זאת האג'נדה, אבל מישהו צריך לספר זאת לפוליטיקאים. ברגע שזאת תהיה האג'נדה אפשר יהיה להקים את ממשלת השינוי (שינוי למה? שינוי למי?) כי את האג'נדה השקרית של ימין נגד שמאל ואשכנזים נגד מזרחיים תחליף האג'נדה האמיתית – מי בעד שחיתות ומי נגד שחיתות. עם הערבים.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה לענייני המזרח התיכון ועיתונאי. הוא גם סופר ותסריטאי. ספרי העיון שחיבר עוסקים בבעיה הפלסטינית, והרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האיסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
אין בעיה בשיטת הבחירות. ולא יהיה שינוי בשיטה. ברגע שיימצאו את הדבק שיסיר את משפחת נתניהו מבלפור, פתאום לא תהיה בעיה ורוב המפלגות תוכלנה לשבת יחד. הבעיה לא בשיטה אלא באדם שלא שולט אלא נש... המשך קריאה

אין בעיה בשיטת הבחירות. ולא יהיה שינוי בשיטה. ברגע שיימצאו את הדבק שיסיר את משפחת נתניהו מבלפור, פתאום לא תהיה בעיה ורוב המפלגות תוכלנה לשבת יחד. הבעיה לא בשיטה אלא באדם שלא שולט אלא נשלט ע״י המשפחה שלו

עוד 366 מילים ו-1 תגובות
סגירה