כולם רואים את הפיל שבחדר – חוץ מהפוליטיקאים. אחרי 4 סבבי בחירות, כאשר פנינו לסבב החמישי, ברור לכולם כי שיטת הבחירות לא מתאימה לישראל, ואני מוסיף – הגיע זמן חוקה.

שיטת הבחירות מעודדת את הפלגנות ומעניקה עודף כוח לרסיסי מפלגות. המנצח בבחירות הוא לא מי שזכה לרוב הקולות, כלומר מי שבו העם בחר, אלא מי שכמעט לא עבר את אחוז החסימה ויש לו את כח הסחיטה של לשון המאזנים.

שיטת הבחירות מעודדת פלגנות ומעניקה עודף כוח לרסיסי מפלגות. המנצח בבחירות הוא לא מי שזכה לרוב הקולות, מי שבו העם בחר, אלא מי שכמעט לא עבר את אחוז החסימה ויש לו כח סחיטה של לשון מאזנים

מכאן, שלכאורה זאת שיטת בחירות דמוקרטית לעילא, אבל למעשה התוצאה לא דמוקרטית, כי המנצח מפסיד והמפסיד מנצח, ומי ששולט בסופו של דבר זה המיעוט, כשהרוב נמצא באופוזיציה.

אי אפשר לתקן את המצב בלי חוקה. ביחוד עכשיו, ברמת פוליטיקה כל כך ירודה, שחיסלה את חוקי היסוד שהם התשתית לחוקה. בלי חוקה, ההידרדרות שאנו חוזים בה היום תיצור מומנטום לצלילה.

חוקה לא הייתה מאפשרת את המצב לפיו מי שזכה בבחירות לא קיבל מנדט, ואת המדינה מנהלים רסיסי מפלגות שהם מיעוט בעם.

לצד הפיל הגדול, מסתובב בחדר פיל-פילון שגם הוא מזיק לא קטן, וקוראים לו "אג'נדה". האג'נדה היא ש"הימין הוא פטריוט והסמול הוא בוגד", שהימין הוא מזרחי ופריפרי והסמול הוא אשכנזי ופריבילגי, וש"הערבים הם טרוריסטים" והם פסולים מלבוא בקהל הממשלה.

פעם היה ויכוח גדול בין הימין לשמאל – על עתיד השטחים ופתרון הבעיה הפלסטינית. כעת הוויכוח הזה הסתיים, כי אין פרטנר פלסטיני, אבל האג'נדה חוגגת. אשר לבעיה העדתית, כל אחד מכיר ממשפחתו הקרובה כי כל העדות מתערבבות זו בזו, חוץ מן החרדים, וכי אין בעיה עדתית אמיתית. אבל זה לא משנה לאג'נדה.

ערביי ישראל נאמנים וכולנו רואים אותם בבתי החולים נלחמים נגד הקורונה, שכם אל שכם עם כל עם ישראל.

לצד הפיל הגדול, מסתובב בחדר פיל-פילון שגם הוא מזיק לא קטן, וקוראים לו "אג'נדה". האג'נדה היא ש"הימין הוא פטריוט והסמול הוא בוגד", שהימין הוא מזרחי ופריפרי והסמול הוא אשכנזי ופריבילגי

מה הוויכוח האמיתי היום? בעד שחיתות או נגד שחיתות. זאת האג'נדה, אבל מישהו צריך לספר זאת לפוליטיקאים. ברגע שזאת תהיה האג'נדה אפשר יהיה להקים את ממשלת השינוי (שינוי למה? שינוי למי?) כי את האג'נדה השקרית של ימין נגד שמאל ואשכנזים נגד מזרחיים תחליף האג'נדה האמיתית – מי בעד שחיתות ומי נגד שחיתות. עם הערבים.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על בבעיה הפלסטינית. הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.