המרוץ המסוכן לנשיאות המדינה יוצא לדרך

עדותו של אילן ישועה לפני שבוע סיפקה הצצה מדהימה לדרך בה נבחר הנשיא המדינה ב-2014 ● אחד-אחד נפלו אז המועמדים - שלא לומר חוסלו - עד שראובן ריבלין, שנוא נפשו של נתניהו, נבחר לתפקיד ● בעוד 89 ימים יעזוב ריבלין את משכן הנשיא ● לכנסת נותרו חודשיים לבחור את הנשיא ה-11 ● זה לא יהיה נתניהו ● אבל מי יהיו המועמדים האמיצים להיכנס למרוץ? ● פרשנות

גן הפסלים במשכן הנשיא (צילום: חיים צח/לע"מ)
חיים צח/לע"מ
גן הפסלים במשכן הנשיא

בתוך שאון ההמולה הפוליטית והתקשורתית לא כולם שמו לב, אבל העדות הראשונה של אילן ישועה לפני שבוע בבית המשפט המחוזי בירושלים סיפקה הצצה מדהימה לדרך שבה נבחר נשיא המדינה בסיבוב הקודם, בקיץ 2014.

המועמדים היו אז ראובן (רובי) ריבלין, סילבן שלום, בנימין (פואד) בן-אליעזר, מאיר שטרית, דליה איציק ואחרים. נתניהו לא רצה את ריבלין שנוא נפשו בשום פנים ואופן, וביקש לתמוך בשלום ואפילו בבן-אליעזר.

אבל אז נפלו המועמדים, שלא לומר חוסלו, בזה אחר זה. סילבן שלום, שהיה המועמד המוביל, חטף פרסומים ועדויות על הטרדות מיניות; בן-אליעזר הסתבך עם כספת מלאה בדולרים והואשם בקבלת שוחד ממיליארדר מקורב לו; נגד דליה איציק צצו פרסומים על דירת יוקרה בתל אביב ובעיות מס; על מאיר שטרית נפוץ הסיפור אודות סכומים אדירים, בסביבות 200 אלף שקל, שהעביר לעוזרת הבית שלו.

ראובן ריבלין ומאיר שטרית מתחבקים בעת הבחירות בסיבוב השני לנשיאות המדינה, 10 ביוני 2014 (צילום: AP Photo/Dan Balilty)
ראובן ריבלין ומאיר שטרית מתחבקים בעת הבחירות בסיבוב השני לנשיאות המדינה, 10 ביוני 2014 (צילום: AP Photo/Dan Balilty)

מי אחראי לחיסולים הללו? בתכתובת בין שאול אלוביץ', בעל השליטה בבזק, ואילן ישועה, מנכ"ל וואלה, מזכיר אלוביץ' את האקדוחן, שחיסל לדבריו את ס. (סילבן) ואת פ' (פואד). האקדוחן הוא נוני מוזס, מו"ל ידיעות אחרונות, כך לפחות סבור ראש הממשלה בנימין נתניהו. אלוביץ' מאמץ את הדברים. "הגדול השני (מוזס) הצליח. הוא גאון בתחומו", מתלהב אלוביץ'.

אבל הגדול הראשון, נתניהו, לא הצליח בסוף. הוא ניסה להוריד את ריבלין מהמרוץ, לדחות את הבחירות לנשיאות ואפילו לבטל את מוסד הנשיאות. באמצעות התמיכה של וואלה, הוא ניסה להריץ לתפקיד את השופטת דליה דורנר. נתניהו נכשל. ריבלין נבחר בסוף ודורנר זכתה ב-13 קולות בלבד.

נתניהו ניסה להוריד את ריבלין מהמרוץ, לדחות את הבחירות לנשיאות ואפילו לבטל את מוסד הנשיאות. באמצעות התמיכה של וואלה, הוא ניסה להריץ לתפקיד את דליה דורנר

גדעון סער הוביל את הקמפיין של ריבלין בכנסת ונגד נתניהו, אבל גם הוא שילם מחיר כבד, ונאלץ בסוף אותה שנה לקחת פסק זמן ארוך מהפוליטיקה. כאשר חזר לליכוד, נתניהו דאג להשפיל אותו, עד שפרש והקים מפלגה חדשה.

בנימין נתניהו מצביע בבחירות לנשיאות המדינה, 10 ביוני 2014 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
בנימין נתניהו מצביע בבחירות לנשיאות המדינה, 10 ביוני 2014 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

אתמול (ראשון) נפתח רשמית המרוץ לתפקיד הנשיא הבא. חברי הכנסת קיבלו את הטפסים שבהם הם רושמים מיהו המועמד שלהם. כל מועמד חייב עשר חתימות של חברי כנסת כדי לזכות בכרטיס הכניסה למרוץ, אבל בדרך כלל אין קשר בין החותמים ובין ההצבעה החשאית בכנסת ברגע האמת. פרופ' דן שכטמן, חתן פרס נובל, גייס עשר חתימות של חברי כנסת לפני הבחירות ב-2014, אבל בפועל הצביע עבורו חבר כנסת אחד.

זהו מרוץ מסוכן. כל מי שמתמודד חייב לקחת בחשבון את האפשרות שיעמדו מולו יחידות חיסול פוליטיות ותקשורתיות, כפי שקרה בפעם הקודמת. זה הזמן שבו היריבים מכל כיוון פותחים את הארונות, והשלדים קופצים החוצה. שלום ושטרית לא חזרו מאז אותו אירוע לחיים הפוליטיים. גם האחרים נכוו.

לפעמים המועמדים נחשפים בקלונם שנים אחרי שהחלו בכהונה. הנשיאים עזר ויצמן ומשה קצב עזבו את בית הנשיא לפני תום המועד החוקי – הראשון בגלל קשרים כספיים אסורים עם מיליונר; השני בגלל חשדות לעבירות מין שהסתיימו במשפט והרשעה על אונס. "ארור היום שבו נבחרתי לנשיא", נהג קצב לומר, לתשומת לב כל המתמודדים בפוטנציה.

פרופ' דן שכטמן במסיבת עיתונאים בכנסת ביום ההתמודדות על נשיאות המדינה, 9 ביוני 2014 (צילום: פלאש90)
פרופ' דן שכטמן במסיבת עיתונאים בכנסת ביום ההתמודדות על נשיאות המדינה, 9 ביוני 2014 (צילום: פלאש90)

נתניהו לא יהיה כנראה המועמד. אם היינו עושים הצבעה חשאית בקרב חברי הליכוד, רוב מוחלט היה מצביע עבור נתניהו או עבור כל אופציה אחרת שתגרום לו לפנות את ראשות הממשלה וראשות התנועה. אבל מי שמדבר על כך בקול רם מסתכן בנפשו.

אמנון בן עמי, יועצו של השר ישראל כ"ץ, העלה את האפשרות הזו בהתכתבות ווטסאפ פנימית והציע למנות את כ"ץ במקום נתניהו. כ"ץ רתח מזעם והיועץ עלול עכשיו לשלם במשרתו.

אמנון בן עמי, יועצו של השר ישראל כ"ץ, העלה את האפשרות שנתניהו יתמודד על הנשיאות בהתכתבות ווטסאפ פנימית והציע למנות את כ"ץ במקום נתניהו. כ"ץ רתח מזעם והיועץ עלול עכשיו לשלם במשרתו

בחירה של נתניהו מחייבת גם שינויי חקיקה בסדרי ההצבעה (נתניהו יסרב להתמודד בהצבעה חשאית). סביר להניח כי יהיו גם פניות לבג"ץ נגד נתניהו, שמתנהל נגדו משפט פלילי.

יולי אדלשטיין נחשב מועמד מוביל, עד לרגע שבו הוא סירב למלא הוראת בג"ץ. אדלשטיין הודיע שלא ירוץ. מועמד אחר מהליכוד עדיין לא קם, גם בגלל הפזילה להחלטה של נתניהו.

ראובן ריבלין נשבע עם מינויו לנשיא מדינה, לצד יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין והנשיא היוצא שמעון פרס, 24 ביולי 2014 (צילום: קובי גדעון/לע"מ)
ראובן ריבלין נשבע עם מינויו לנשיא מדינה, לצד יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין והנשיא היוצא שמעון פרס, 24 ביולי 2014 (צילום: קובי גדעון/לע"מ)

לפי שעה המועמד המוביל הוא יצחק (בוז'י) הרצוג, יו"ר הנהלת הסוכנות היהודית. הרצוג – שר, חבר כנסת ויו"ר מפלגת העבודה לשעבר – עדיין לא הכריז רשמית על המועמדות שלו, אבל הוא עובד קשה בין חברי הכנסת ויש לו קשרים מצוינים עם כל חלקי הבית.

לפי שעה המועמד המוביל הוא יצחק (בוז'י) הרצוג, יו"ר הנהלת הסוכנות היהודית. הרצוג עדיין לא הכריז רשמית על המועמדות שלו, אבל הוא עובד קשה בין חברי הכנסת ויש לו קשרים מצוינים עם כל חלקי הבית

איציק, שניסתה את מזלה במרוץ הקודם (קיבלה 28 קולות), עשויה לרוץ גם הפעם. איציק, שהייתה חברת כנסת ושרה מטעם העבודה וקדימה היא היום תומכת נלהבת בנתניהו ומקורבת מאד לחברי כנסת ופעילי ליכוד מרכזיים. לפי העדות של ישועה, איציק הייתה המועמדת המועדפת על נוני מוזס ב-2014.

גם פרופ' שמעון שטרית ויהודה גליק מבקשים להתמודד על התפקיד היוקרתי. שניהם שכרו חברות ליחסי ציבור ונמצאים בעיצומו של הקמפיין, אבל הסיכויים לא נחשבים גבוהים.

יצחק (בוז'י) הרצוג (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
יצחק (בוז'י) הרצוג (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

לאחרונה עלתה המועמדות של מרים פרץ. פרץ הייתה יכולה להיות בעלת סיכויים טובים אם העם היה בוחר את הנשיא, כפי שאולי ראוי, אבל הבחירה היא בין חברי הכנסת, והם שומרים על התפקיד בתוכם.

הבחירה בסופו של דבר היא קומבינה של דילים בין מפלגות ומחנות, ופוליטיקאים מיומנים הם בעלי הסיכויים הטובים יותר לחצות את מסע האינטריגות, כפי שראינו פעמים רבות בעבר.

הנשיא ה-11 ייבחר בכנסת בתחילת יוני השנה. ריבלין עוזב את תפקידו ב-9 ביולי, אחרי שבע שנות כהונה.

עוד 813 מילים
סגירה