בהגיעה לגיל 73, יש לישראל הרבה במה להתגאות. המדינה במובנים רבים הצלחה כבירה. אבל באופן מתסכל, היא בתהליך התאבדות מתקדם. כמו עם אנשים מצליחנים מסוימים.

ברוב המקרים, מותה של ישות מדינית לא ידיר שינה מעיני רבים. חלק מן הישויות המדיניות פיקטיביות, לא מעט מהן זורעות דיכוי ומורא, מיעוטן שווה משהו באמת. אבל כדי להבין כמה עצוב יהיה מותה של ישראל – ועוד בהתאבדות – הבה נבחן את חצי הכוס המלאה.

בהגיעה לגיל 73, יש לישראל הרבה במה להתגאות. המדינה היא במובנים רבים הצלחה כבירה. אבל באופן מתסכל, היא בתהליך התאבדות מתקדם. כמו עם אנשים מצליחנים מסוימים

למרות שרוב אוכלוסייתה הגיעה ממקומות מוכי עריצות, ישראל בנתה דמוקרטיה מרשימה. בגדה המערבית יש מדינת משטרה מבישה, אך בתחומי הקו הירוק הדמוקרטיה בינתיים אינה מזויפת כמו בטורקיה או רוסיה: הבחירות עדיין חופשיות, ולמרות מאמצי המאפיה שכרגע בשלטון עדיין נותרו בלמים ואיזונים סבירים.

למרות שלמדינה יש מעט משאבי טבע והיא סבלה מחרם לאורך השנים, היא בנתה כלכלה מרשימה, אשר עם הכנסה לנפש של כ-40,000 דולר לשנה מתחרה במערב אירופה ומגרדת את 20 המובילות בעולם.

בתחום הטכנולוגיה ישראל היא פלא בינלאומי ונחשבת לאחת החדשניות בעולם. היא הניבה חברות פורצות דרך (מצ'קפוינט בסייבר לווייז ומובילאי באוטומציה תחבורתית ועד טאבולה באד טק והרשימה כמעט אינסופית). היא מארחת מרכזי מחקר גדולים של חברות הטכנולוגיה המובילות ביותר, מאינטל לפייסבוק ועד גוגל. היא שיחקה תפקיד מרכזי ביצירת טכנולוגיות מהטלפון הסלולרי ועד ל-IM וטלפוניה אינטרנטית. נתון מעניין: ישראל מובילה את העולם בהון סיכון מושקע כרגע עם 414 דולר לנפש – כמעט 50% יותר מאשר בארצות הברית, פי שלושה מבריטניה, ופי 20 מסין; רוב העולם משתרך הרחק מאחור.

לישראל יש עוד הישגים מנקרי עיניים: מערכת הבריאות שלה היא במובנים מסוימים מודל עולמי, כפי שמעידה אליפות החיסונים; בקרב מדינות שאינן קטנטנות הוא שמינית בעולם בפרסי נובל לנפש; האוכלוסייה המגוונת להפליא שלה הניבה תרבות עמוקה המעשירה את העולם בכל מיני סוגי מוזיקה (מטראנס עד קלאסית ואפילו פופ), פורמטים של טלוויזיה ואפילו תוכניות איכותיות בנטפליקס ובאפל TV (חפשו את "לאבד את אליס" – זה כדאי).

אפשר אפילו לזרוק מילה טובה על היחסים של ישראל עם המיעוט הערבי שלה, שיכולים היו בקלות להיות עוינים יותר. חמישית מהאזרחים שהם ערבים נאמנים למדי וכעת נמצאים בתהליך אינטגרציה מואץ. כיחידים הם במצב חומרי ודמוקרטי טוב יותר מאשר לאחיהם ברוב האזור. במספרים גדלים הם מדברים עברית רהוטה, ויש סיכוי שבעתיד נוכל לומר ללא אירוניה שהם ישראלים בדיוק כמו כל אחד אחר במדינה.

לישראל יש עוד הישגים מנקרי עיניים: מערכת הבריאות שלה היא במובנים מסוימים מודל עולמי, כפי שמעידה אליפות החיסונים; בקרב מדינות שאינן קטנטנות הוא שמינית בעולם בפרסי נובל לנפש

נוסף על כל אלה, יש בישראל כמות מרשימה של גיוון ויופי גאוגרפי, מהחרמון (כן, אני מחשיב את הגולן כישראל) ועד הנגב ואילת. ירושלים היא בוננזה תיירותית והיסטורית. תל אביב היא פנינה  קוסמופוליטית תוססת ודינמית – אחת ממיעוט מפתיע של ערים חשובות עם חוף ים הפונה מערבה לכיוון השקיעה, בואך קוקטייל.

זה בהחלט הרבה, והישראלים מדווחים שהם מרוצים.

ולכן עצוב שישראל מתאבדת.

היא מתאבדת בשתי דרכים מאוד ברורות וספציפיות.

ראשית, הדבר שאי אפשר לחזור עליו מספיק פעמים: בין נהר הירדן לים התיכון יש בערך מספר זהה של ערבים ויהודים (כ-7 מיליון לכל קבוצה), וילודת הערבים גדולה יותר. אפילו בהוצאת עזה מהמשוואה (תודה, אריק שרון!) יש רק כ-60% יהודים בגלל הכיבוש המזיק בגדה המערבית.

הנושא שישראל מנסה לברוח ממנו הוא מה לעשות עם הגדה, שנכבשה ב-1967. זו לא שאלה פשוטה, מכיוון שהאזור אכן חשוב מבחינה אסטרטגית, אך ההשלכות של המשך הכיבוש ברורות למדי.

זה שמכתרים את העיירות הפלסטיניות בצבא ומחסומים וקוראים להן "אוטונומיה" מבלי לבנות גבול אמיתי בר-קיימא לא אומר שהפלסטינים האלה איכשהו לא כאן. הם יאבדו תקווה לעצמאות וידרשו אזרחות ישראלית. ישראל תודר בינלאומית כמדינת אפרטהייד או תיכנע ותפסיק להיות מדינת היהודים.

ישראל צריכה לחפש מתחת לכל סלע דרך בטוחה להפריד את עצמה מהפלסטינים בגדה המערבית, אך בגלל הטמטום המדהים באמת של הימין לא רק שהיא לא עושה זאת אלא היא מוסיפה עוד ועוד מתנחלים יהודים לשטח מדי שנה. זהו אחד המעשים הכי אוויליים שקבוצה כלשהי עוסקת בו כרגע עלי אדמות.

ישראל צריכה להפוך כל אבן בחיפוש דרך בטוחה להפריד עצמה מהפלסטינים בגדה המערבית, אך בגלל הטמטום המדהים של הימין היא לא רק לא עושה זאת, אלא מוסיפה עוד ועוד מתנחלים יהודים לשטח מדי שנה

הדרך השנייה בה ישראל מתאבדת היא בנוגע לחרדים, המהווים כשמינית מהאזרחים כרגע.

תמונת מצב:

• החרדים מדרבנים את כל הגברים במגזרם ללמוד דת כל חייהם במקום לעבוד ורוצים שיקבלו על כך שכר מהמדינה (וזה קורה).
• הם מייעדים תפקידים ספציפיים לנשים ולא נותנים להן לרוץ לכנסת במפלגותיהם.
• הם ברובם מסרבים לשרת בצבא תוך הנצחת סכסוכים בכך שהם מהווים חלק אינטגרלי מהימין.
• לרוב הם מסרבים ללמד את ילדיהם מתמטיקה, מדעים ואנגלית בתיכון וכך להכינם לכלכלה המודרנית.
• והם מעדיפים את דבר הרבנים על חוקי המדינה (כפי שראינו שוב באי הציות הנרחב במהלך הקורונה).

אם זה היה רק מיעוט, זה היה מצער עבור בני הנוער של הקבוצה הזו ומביש לחברה, אך המדינה הייתה שורדת. אולם גודל המשפחה הממוצעת במגזר הוא מעל 7 ילדים (בגיבוי קצבאות מהמדינה), ואוכלוסיית המגזר מכפילה את עצמה כל 16 שנים (הנשירה מועטה). הם יהיו הרוב אלא אם כן ישתנה משהו דרמטי (הנשירה?)  ואז מבנה הסבסוד יקרוס. הכל פה יקרוס.

החילונים יברחו, וזה יחיש את הרוב הפלסטיני.

ישראל כפי שהעולם מכיר אותה כיום, עם פרסי נובל ואשכולות ההיי-טק ומצעד הגאווה והפרופסורים והמשוררים והקיבוצים והצבא המתקדם – כל זה ייעלם, כעפר ברוח. נראה אז את חוק הלאום.

זה אירוני ששני נתיבי ההתאבדות הללו קשורים בעבותות לימין, שיש לו עוד את החוצפה לקרוא לעצמו "המחנה הלאומי" תוך שהוא מוביל את המדינה לאבדון.

אם החרדים היו רק מיעוט, זה היה מצער אך המדינה הייתה שורדת. אולם גודל המשפחה הממוצעת במגזר הוא מעל 7 ילדים (בגיבוי קצבאות מהמדינה), ואוכלוסיית המגזר מכפילה את עצמה כל 16 שנים

בינתיים שיעור הילודה של הדתיים מוסיף בוחרים אוטומטיים לימין כל הזמן. והימין, לקינוח, הולך כעת  בדרך של הפיכת החברה לסמכותנית, אנטי אינטלקטואלית ולא ליברלית. הפוליטיקה כל כך לא מתפקדת שארבע מערכות בחירות בשנתיים טרם הניבו ממשלה. השיח כל כך דורדר שרק מיעוט מקרב היהודים מרגישים את הבושה שעליהם לחוש על הדיכוי שנעשה בשמם בשטחים. והריקבון המתפשט ניכר בתוצאות ההשוואתיות של תלמידי ישראל במבחנים בינלאומיים.

לא קל לראות כיצד ישראל יוצאת מהקטסטרופה הזאת. או שהימין יתעורר, או שהציבור יתעורר ויעיף את הימין, או שהמדינה תעלם במתכונתה הנוכחית. לא רק במתכונת: היא פשוט תיקרא "פלסטין" – לשם העסק הזה הולך.

טוב תעשה האופוזיציה אם תצמיח מנהיגות עם אומץ, מיקוד ונחישות. כי יש עוד אפשרות להינצל. ישראל עדיין יכולה לפעול בנחישות לסיום אסון ההתנחלויות ולהפסקת הסבסוד שלה לאורח החיים החרדי.

זה האחרון ידרוש צעדים קונקרטיים לעידוד תכנון משפחתי, הסתמכות עצמית, תעסוקה וחינוך מודרני המכין את הדור הבא לשוק העבודה. גם אם זה יגרור האשמות של כפייה ואפילו (באופן מגוחך) אנטישמיות.

עד כה הרצון הפוליטי היה חסר. אין חוק שאומר שיימצא. מדינות ואפילו אימפריות נובלות ומתות. פיניקיה, בבל, יוגוסלביה, ברית המועצות. האיפריה הרומית, העות'מאנית, האוסטרו-הונגרית, אפילו הבריטית – על כולן השמש שקעה בהפתעה.

לא קל לראות כיצד ישראל יוצאת מהקטסטרופה הזאת. או שהימין יתעורר, או שהציבור יתעורר ויעיף את הימין, או שהמדינה תעלם במתכונתה הנוכחית. לא רק במתכונת: היא פשוט תיקרא "פלסטין"

הנסיך פיליפ של בריטניה נפטר לאחרונה, חודשיים לפני יום הולדתו ה-100. אם ישראל לא תתעשת די מהר היא לא תגיע לגיל הזה, מתישהו בשנת 2048.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות איי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://danperry.substack.com