מרגרט תאצ'ר - מה קורה אחרי זמן רב מדי בשלטון

מרגרט תאצ'ר נואמת בפרלמנט ב-1990. צילום מסך
מרגרט תאצ'ר נואמת בפרלמנט ב-1990. צילום מסך

מרגרט תאצ'ר, אז ראשת ממשלת בריטניה, ירדה בפתאומיות מהשלטון במהלך מספר שבועות בסוף 1990, אחרי 11 שנה בשלטון. נפילתה היתה כטרגדיה שייקספירית. מנהיגה היסטורית שהופלה בשל היבריס ומתקפה פוליטית עזה של חברי מפלגה נאמנים בעבר.

חודשים ספורים לפני נפילתה תאצ'ר נראתה במצב מצוין. ואז, בסוף אוקטובר 1990, נושא האינטגרציה האירופית, שתאצ'ר התנגדה לו בחריפות אך רבים ממפלגתה תמכו בו, התפוצץ בפניה. זה גרם לרצף אירועים שאיפשר למנהיגי השמרנים להפיל אותה.

תאצ'ר, אז רה"מ בריטניה, ירדה בפתאומיות מהשלטון במהלך מספר שבועות בסוף 1990. נפילתה היתה כטרגדיה שייקספירית. מנהיגה היסטורית שהופלה בשל היבריס ומתקפה פוליטית עזה של חברי מפלגה נאמנים בעבר

ב- 1987, אחרי שמונה שנים לראשות ממשלת בריטניה, מרגרט תאצ'ר נראתה בלתי מנוצחת. יחד עם זאת היא הפכה להיות יותר ויותר חסרת סובלנות כלפי מי שלא מסכים איתה ופחות ופחות מוכנה להקשיב. במיוחד לשדולה הפרו-אירופית במפלגה השמרנית. זה הפך לבעיה הולכת וגוברת בקבינט.

לדברי חבר פרלמנט בכיר מהלייבור, השיטה האינטלקטואלית של תאצ'ר היתה חוסר יכולת להעלות בדעתה שהיא עלולה לטעות. נוקשות זו, והתחושה שהיא בלתי מנוצחת, גדלה עם בחירתה לקדנציה השלישית שלה, והביאה את תאצ'ר להכנס במחלוקות ובויכוחים מרים בגין דעותיהם של עמיתיה, לפיצול במפלגה השמרנית ולנפילתה של תאצ'ר.

כוחה הפוליטי של תאצ'ר, הביטחון והנחישות שלה הלכו וגדלו עם כל הצלחה פוליטית ועם כל עליה בקריירה שלה. אלא שמה שהיה מוערך ונערץ ואהוב בהתחלת דרכה, נראה בסופה כבלתי סביר ובלתי גמיש.

ככל שבטחונה של תאצ'ר גבר, כך היא הפכה מחוספסת יותר. היא לא למדה מהניסיון, ולקראת הסוף היא הפכה לנשיאותית (במובן האמריקאי) יותר. היא החלה להאמין בתעמולה שלה עצמה, לבצע מדיניות קשה ללא מיומנות או ניסיון נדרשים, כמאמר הביטוי: fly by the seat of her pants, בעוד שהאינטואיציה שלה כבר לא הייתה טובה כשהיתה.

בין 1987 ו-1990 החלו להיווצר סדקים ראשונים במפלגתה, בעיקר מדיניותה הבלתי מתפשרת בתחום הכלכלי סביב מס הגולגולת והתנגדותה העקבית להצעות שבאו מבריסל בדבר הגדלת כוחו של האיחוד האירופי. חברי מפלגתה החלו לחשוב שהיא מהווה סכנה להמשך שליטת השמרנים, עקב אי נכונותה להתפשר ולהקשיב לדעות אחרות של אנשים במפלגתה. 

בתחילת בנובמבר 1990 החל בנין הקלפים להתמוטט. המכה הקריטית הגיעה מסר ג'פרי האו, שר האוצר והחוץ, שהיה במשך 15 שנים אחד האישים הנאמנים לה ביותר. האיש שהאמין עמוקות באחדות אירופה, נדחק לבסוף למרד ולהתפטרות בשל דחייתה המזלזלת של תאצ'ר את האינטגרציה בפסגת האיחוד האירופי ברומא.

נאום ההתפטרות של האו בפרלמנט ב-13 בנובמבר, נאמר במונחים אדיבים, כולל כמה אנלוגיות מעולם הקריקט. אך הגינוי שלו את סירובה של תאצ'ר להתגמש בנושא האירופי היה ברור. האו סיכם:

"הגיע הזמן שחברים אחרים יתחשבו בתגובתם בעימות הנאמנות הטרגי שאיתו אני נאבק אולי יותר מדי זמן".

ב-1987 נבחרה תאצ'ר בשלישית לראשות ממשלת בריטניה. היא נראתה במצב מצוין ובטוחה בבחירתה לכהונה רביעית ברציפות. אך באותה תקופה היא נתפסה כקשוחה ולא אכפתית, והפופולריות שלה דעכה

יומיים לאחר הנאום של ג'פרי האו, מייקל האזלטיין, חבר המפלגה, שחלם זה מכבר על הנהגת המפלגה השמרנית וראשות הממשלה – ניצל את ההזדמנות וקרא תיגר על תאצ'ר בבחירות פנימיות למנהיגות השמרנים שנועדו להיערך בנובמבר. במשך השבוע עד ההצבעה, רבים אכן שקלו מחדש את נאמנותם כלפי תאצ'ר, כפי שקרא האו לעשות בנאום ההתפטרות שלו.

כאשר התקיימה ההצבעה ביום שלישי, 20 בנובמבר, תאצ'ר הייתה בפסגת המעצמות הגדולות בפריס, שנקראה לקבוע סדר עולמי חדש לאחר המלחמה הקרה. תאצ'ר ועוזרים קרובים ישבו בביתו של השגריר הבריטי והמתינו לתוצאת ההצבעה.

כשקיבלו את המספרים היה ברור מיד שהיא לא הצליחה לנצח בברור בהצבעה הראשונה, מה שהעמיד את שליטתה במפלגה בסכנה. עם זאת, כשחזרה תאצ'ר ללונדון ב- 21 בנובמבר, היא הכריזה: אני נלחמת הלאה, אני נלחמת כדי לנצח. אלא שבתוך שעות ספורות היה ברור שהשליטה המוחלטת של תאצ'ר על עמיתיה לקבינט במשך יותר מעשור נגמרה.

במשך 12 שעות באותו יום קיימה תאצ'ר פגישות אחד-על-אחד עם מנהיגים שמרנים מובילים במשרדה, בניסיון לאמוד את תמיכתם בסיבוב השני מול האזלטיין. כמה מהם הביעו תמיכה מוחלטת ואמרו שהיא עדיין תזכה. אך ככל שעברו השעות, הסיכויים שלה נעשו גרועים יותר ויותר.

המסר החוזר ונשנה ממנהיגי המפלגה היה: "כמובן שאתמוך בך אבל אני לא מאמין שתנצחי". המסר הסמוי, שלא נאמר, היה כי המפלגה לא מאמינה שהיא תוכל לנצח בבחירות הכלליות הבאות עם תאצ'ר כמנהיגתה.

ביום חמישי, 22 בנובמבר, היא הודיעה לצוותה שהיא מתפטרת. היא קיימה את ישיבת הממשלה האחרונה והלכה לארמון בקינגהאם כדי להודיע למלכה על התפטרותה.

המסר החוזר ממנהיגי המפלגה היה: "כמובן שאתמוך בך אבל אני לא מאמין שתנצחי". המסר הסמוי היה, כי המפלגה לא מאמינה שהיא תוכל לנצח בבחירות הכלליות הבאות עם תאצ'ר כמנהיגתה

שנים רבות לאחר מכן, סיכם ג'פרי האו את גורלה של תאצ'ר:

"ההתעקשות על הריבונות הבלבדית של דעתה, המחופשת לריבונות של האומה הביאה למפלתה"

בקרוב אצלנו?

אמנון פורטוגלי הוא חוקר תאגידים, ניאוליברליזם ואנרגיה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 705 מילים
סגירה