מובנה של המילה SPOILING הוא לקלקל, אבל בחידוד מאוד מיוחד, ולחידוד הזה אין מקבילה, לא בערבית ולא בעברית. המובן המדוייק הוא – שאם אתה מצליח במשהו, אני עושה משהו כדי לקלקל לך.

הדוגמה הבולטת ביותר הם הסכמי אוסלו. כאשר אש"ף חתם על ההסכמים, והתקדם בהם, חמאס הגביר את הטרור כדי להכשיל את ההסכמים. עוד לפני כן, כאשר המפקדה הלאומית המאוחדת של האינתיפאדה הראשונה הצליחה לארגן את הציבור הפלסטיני לתנועת מרי אזרחי, האחים המוסלמים של עזה התארגנו לזרוע צבאית, ויחד עם אש"ף/חוץ הרסו את המרי האזרחי והחליפו אותו בטרור קשה, שחיסל גם את הנהגת הפנים לטובת אש"ף חוץ וחמאס.

המובן המדוייק של SPOILING הוא: אם אתה מצליח במשהו, אני עושה משהו כדי לקלקל לך. הדוגמה הבולטת ביותר הם הסכמי אוסלו. כשאש"ף חתם על ההסכמים, והתקדם בהם, חמאס הגביר את הטרור כדי להכשילם

ההתפרצות בעזה על רקע הבעיות בירושלים היא תופעת SPOILING קלסית, ומזכירה את צעדות השיבה ממש כאשר אבו מאזן תכנן אינתיפאדה עממית לסכל את מעבר השגרירות האמריקנית לירושלים.

כעת, כאשר ירושלים עומדת על סדר היום, חמאס מזכיר שלא ירושלים ולא הגדה הם העיקר, אלא הוא בעזה, הוא העיקר.

אבל זה לא ה-SPOILING היחיד. מכל ערביי ישראל, רק אום אל-פחם התעוררה להפגין לטובת ירושלים. מדוע? כי אום אל-פחם הוא הבסיס של התנועה האיסלאמית הצפונית, היריבה העקשנית של התנועה האיסלאמית הדרומית בהנהגת מנסור עבאס. ומי שחושב שהתנועה הצפונית רוצה ליצור אקלים ציבורי שיחסל את סיכויי ההשתלבות של מנסור עבאס בפוליטיקה הישראלית, לא טועה הרבה.

לירושלים יש הרבה בעיות, ואחת העיקריות שבהן היא שגורמים יהודיים חודרים לשכונות ערביות וגורמים למתח רב. בעיני הערבים, הגורמים היהודיים האלה מקבילים לנוער הגבעות בגדה, וחדירת נוער הגבעות לתוך ירושלים, עוד לפני ההתעוררות האחרונה, רק מחדדת את תחושת הסכנה. זאת לצד האיום המתמיד מצד אותם חוגים יהודיים על המסגדים.

אני מעריך אישית כי המצב בירושלים יירגע, כי המהלך העיקרי הוא של השתלבות, והערבים רוצים בו. החוגים היהודיים הקיצוניים רוצים לחבל באיחוד העיר, אבל אנו מתרשמים שהחוגים האלה לא מסוגלים לגייס מסה של חוליגנים, ומספרם מועט מאוד.

אני מעריך שהמצב בירושלים יירגע, כי המהלך העיקרי הוא של השתלבות, והערבים רוצים בו. החוגים היהודיים הקיצוניים רוצים לחבל באיחוד העיר, אבל אנו מתרשמים שהחוגים האלה לא מסוגלים לגייס מסה של חוליגנים

אולי הגיע הזמן לאמץ בירושלים מדיניות חדשה שבה האוכלוסיות בעיר יכבדו את המרחב התרבותי זה של זה. הרי היהודים הדתיים לא מקבלים לתוכם אוכלוסיות שלא הולמות את דרך חייהם- לא יהודים "אחרים" ובוודאי שלא ערבים ונוצרים.
ואולי עדיף כך? שכל שכונה תשמור על צביונה המיוחד, ובא לציון גואל.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על בבעיה הפלסטינית. הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.