הפגנת מחאה של הורים לילדים בגל הרך בעקבות מקרי התעללות בפעוטונים, 7 ביולי 2019 (צילום: פלאש90)
פלאש90

הכנסת מסורסת, הרשויות לא מתואמות, והחוקים שאמורים להגן על פעוטות אינם נאכפים

שנתיים עברו מאז נכנס לתוקפו החוק שמחייב פיקוח על מעונות היום ● אבל בשטח כלום לא קורה, וכלל לא ברור כמה משפחתונים וגני ילדים פרטיים פועלים בישראל על מנת שניתן יהיה ליישם את החוק ● ח"כ קארין אלהרר: "משרד הרווחה פשוט קפא על השמרים" ● המועצה לשלום הילד: "חייבים להתחיל להציל את הפעוט הבא"

התעללות בילדים היא תופעה שכיחה שאינה מטופלת מספיק, ועתה מתברר כי התופעה אינה מקבלת את המענה הראוי גם במישור המשפטי – לא רק מבחינת החוקים שעוד יש לחוקק על מנת להגן על הילדים, אלא גם מבחינת יישום החוקים שכבר נחקקו.

רצף מקרי ההתעללות בפעוטות בגני ילדים פרטיים הוביל לחקיקת חוק היסטורי, שנועד להגן על ילדים. שנתיים עברו מאז נכנס לתוקפו חוק הפיקוח על מעונות היום לפעוטות, לאחר מאבק ארוך של המועצה לשלום הילד וגופים נוספים – ביניהם הקואליציה לחינוך מלידה – אך הוא עדיין רחוק מיישום.

"לא נעשה מיפוי של המסגרות הפרטיות לתינוקות ופעוטות", אומרת לירון אשל, עורכת דין ועובדת סוציאלית שמנהלת מרכז ליווי וסיוע לילדים נפגעי עבירה במועצה לשלום הילד. "הרי לפני שהמדינה מתחילה לחייב את מפעילי המסגרות לקבל רישיון ולעבור הכשרה, ולפני שהיא מתחילה לפקח עליהם, היא צריכה לדעת מי הם ואיפה הם נמצאים".

"לא נעשה מיפוי של המסגרות הפרטיות לתינוקות ופעוטות. הרי לפני שהמדינה מתחילה לחייב את מפעילי המסגרות לקבל רישיון, ולפני שהיא מתחילה לפקח עליהם, היא צריכה לדעת מי הם ואיפה הם נמצאים"

לפני כינון החוק, כל אדם בישראל היה רשאי להפעיל משפחתון או גן ילדים ללא כל דיווח. החוק מחייב כל מסגרת בה שוהים יותר משבעה ילדים לקבל רישיון ולפעול תחת פיקוח משרד העבודה  והרווחה. אולם בפועל החוק עדיין לא מיושם ואין באופק שום צפי מתי הדברים ישתנו.

הפגנת מחאה של הורים לילדים בגל הרך בעקבות מקרי התעללות בפעוטונים, 7 ביולי 2019 (צילום: פלאש90)
הפגנת מחאה של הורים לילדים בגל הרך בעקבות מקרי התעללות בפעוטונים, 7 ביולי 2019 (צילום: פלאש90)

"משרד הרווחה, שאמון על יישום החוק, פשוט קפא על השמרים", אומרת חברת הכנסת, קארין אלהרר ממפלגת יש עתיד,  שהייתה בין הח"כים שקידמו את החוק. "הרעיון שלי היה שהרשויות המקומיות יסייעו למיפוי המסגרות, וייאסף מידע דרך תשלומי הארנונה העסקית, אבל למיטב ידעתי שום דבר לא נעשה".

לדברי אלהרר, גם המשבר הפוליטי רחוק מלעזור בקידום הסוגייה. "הם לא יודעים למי לתת דין וחשבון. בשנת הקורונה הנושא לא היה בראש מעיניי הממשלה, ובסוף מי שנופל בין הכיסאות אלה הפעוטות".

מיפוי המסגרות מעכב גם יישום חוק משלים שחוקק לחוק הפיקוח על מעונות, חוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום לפעוטות, התשע"ט-2018. לא ניתן לחייב מסגרות פרטיות להתקין מצלמות כל עוד אין רישום של מסגרות אלה במשרד העבודה והרווחה.

התקנות לחוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, שאמורות להסדיר את התקינה – כלומר, מספר אנשי צוות מינימלי במסגרות והכשרת העובדים שמטפלים בילדים – אושרו ביומה האחרון של הכנסת ה-23, בינואר 2021. אבל בשטח לא קורה הרבה.

עו"ד לירון אשל (צילום: באדיבות המצולמת)
עו"ד לירון אשל (צילום: באדיבות המצולמת)

"החוק מחייב כל מטפלת שעובדת במסגרת תחת פיקוח לעבור הכשרה בהיקף של 250 שעות, אבל הוא מאפשר תחילת הכשרה בתוך שנה מיום תחילת העבודה", מסבירה אשל.

"זה אומר שמטפלות יוכלו לעבוד שנה שלמה עם תינוקות ופעוטות ללא כל הכשרה, נזק גדול מאוד יכול להיגרם בתקופה זו.  בנוסף, לפי החוק אפשר לתת פטור מהכשרה למטפלות בעלות ותק. רק שכולנו יודעים שוותק הוא לא בהכרח תעודת אחריות למקצועיות ושמירה על ביטחון הילדים".

"משרד הרווחה לא הוסיף שקל לתקצוב החוק, ולכן התקנות גם מאוד מצומצמות ולא משמעותיות. מספר השעות שניתן להכשרה – 250 שעות – זה לא משמעותי", מוסיפה אלהרר.

"משרד הרווחה לא הוסיף שקל לתקצוב החוק, ולכן התקנות גם מאוד מצומצמות ולא משמעותיות. מספר השעות שניתן להכשרה – 250 שעות – זה לא משמעותי"

"הילדים וההורים משלמים את מחיר אוזלת היד וההפקרות", אומרת ליאור בוגנים, דוברת קבוצת הרשת נלחמים ונאבקים למען הילדים, הפועלת לקידום פיקוח על מסגרות לילדים בגיל הרך והיתה שותפה לקידום החוק יחד עם העמותה הישראלית למען הילד בגיל הרך. "אנחנו רואים ילדים מצולקים נפשית ופיזית, חייבים לשים סוף למגפת האלימות בגנים".

פיסות הפאזל הבעייתי

חלק ממקרי האלימות הקשה כלפי ילדים על ידי בני משפחה אינם ניתנים לחיזוי מראש, אבל בחלק מהמקרים ניתן להציל חיים באמצעות זיהוי אותות מצוקה על ידי הרשויות. נכון להיום, מכיוון שרשויות הרווחה לא מעבירות מידע לרשויות אחרות – מערכת הבריאות, למשל – המידע אודות הילדים הסובלים מאלימות לא מגיע לגורמים הנכונים בזמן.

על רקע זה, ניתנו כבר לפני עשור המלצות ועדת וינטר, ועדה שהוקמה בעקבות רצח רוז פיזם ז"ל. ההמלצות כללו, בין היתר, קריאה להסדרת העברת מידע בין הרשויות השונות כך שהרשויות תעבודנה בשיתוף פעולה וניתן יהיה להרכיב תמונה מלאה מפיסות המידע הקיימות במערכות השונות. אלא שהמלצות מצילות חיים אלו מעולם לא יושמו.

"בכנסת הנוכחית מאוד חשוב לקדם חקיקה שתסדיר העברת מידע בין כל הרשויות שמטפלות בילדים. הרשויות חייבות להתחיל לעבוד בשיתוף פעולה כדי להציל את הילד הבא", אומרת אשל.

הורים, שילדיהם עברו התעללות בגן "טולי" ברמלה, מפגינים ליד בית משפט השלום בראשון לציון, 6 באוגוסט 2020 (צילום: פלאש 90)
הורים, שילדיהם עברו התעללות בגן "טולי" ברמלה, מפגינים ליד בית משפט השלום בראשון לציון, 6 באוגוסט 2020 (צילום: פלאש 90)

"בואי ניקח לדוגמה מצב בו ילד הותקף במשפחה והועבר עליו דיווח ללשכת הרווחה המקומית. חודשיים אחרי זה, אותו הילד יגיע למיון עם חבלות על גופו, אבל מכיוון שהמערכות לא מחוברות והמידע לא זורם, הצוות לא יקבל את המידע שחסר לו ולא יטפל במקרה כראוי.

"מעבר לזה, ידוע שההורים המתעללים מפצלים מידע בצורה מכוונת. הם ידאגו להעביר את הילד לטיפול בכל פעם במסגרת אחרת. מדובר בדפוס. וכל עוד שאפילו בתוך מערכת הבריאות המידע אודות התעללות בילדים לא זורם ולא מרוכז  – לא יתעורר כל חשד.

"אם החוק יחייב כל רשות שיש בידיה מידע בנוגע למצבו של ילד להעביר אותו למאגר מידע אחד או לשתף אותו עם רשויות אחרות, והן ישתפו פעולה בצורה אקטיבית, נוכל להציל חיים ולהגן על הילדים בישראל".

"אם החוק יחייב כל רשות שיש בידיה מידע בנוגע למצבו של ילד להעביר אותו למאגר מידע אחד או לשתף אותו עם רשויות אחרות, והן ישתפו פעולה בצורה אקטיבית, נוכל להציל חיים ולהגן על הילדים בישראל"

עונשים בלתי ראויים

מסגרת הענישה הקיימת בעבירות אלימות כלפי ילדים רחוקה מלשקף את חומרתן, וכך פעם אחר פעם נכשלות המערכות השונות בהעברת מסר הרתעתי שיוביל לצמצום התופעה.

כך, למשל, חוק העונשין אינו קובע ענישה מחמירה במקרים בהם קטין או חסר ישע הותקף על ידי גורם חינוכי או טיפולי האחראי עליו מבלי שנגרמה לו חבלה. המצב הזה מביא לכך שבמקרים כאלה האחראי הפוגע יואשם בעבירה של 'תקיפה סתם' (לשון החוק), שהיא העבירה הקלה ביותר במדרג עבירות התקיפה.

קרין אלהרר (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
קרין אלהרר (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

המועצה לשלום הילד יזמה הצעת חוק שהונחה על שולחן הכנסת ע"י חברת הכנסת אלהרר. הצעת החוק מבקשת לשנות את הדברים, ולהביא לכך שתקיפה מהסוג הזה תיחשב כתקיפה בנסיבות מחמירות, שניתן להכפיל עליה את העונש.

"ראינו, בין השאר, מקרה שבו הגננת הואשמה בתקיפה של פעוט, אבל בגלל שלא היו חבלות פיזיות של ממש על גופו, הפרקליטות יכלה להאשים אותה רק בתקיפה סתם", אומרת אשל.

"יחסי מטפל-ילד הם יחסים מיוחדים, והחוק לא מבטא את האחריות שיש למטפל ואת האמון שנותנת בו המשפחה כשהיא מפקידה את הילד בידיו. לכן, הענישה מאוד קלה, וחייבים לשנות את המצב".

"יחסי מטפל-ילד הם יחסים מיוחדים, והחוק לא מבטא את האחריות שיש למטפל ואת האמון שנותנת בו המשפחה כשהיא מפקידה את הילד בידיו. לכן, הענישה מאוד קלה, וחייבים לשנות את המצב"

שינוי נוסף המונח לפתחן של הכנסת והממשלה הוא סוגיית ילדים החשופים לאלימות – ילדים של נשים מוכות הנתונות לאלימות מכל סוג. על פי גורמים מקצועיים, גם בהם יש לראות ילדים נפגעי התעללות, וצריך להיות ביטוי משפטי וטיפולי.

"זו אוכלוסייה שלא הייתה מוגדרת במשך שנים, ולא קיבלה התייחסות", אומרת אשל. "ילדים חשופים לאלימות לא נתפסו כנפגעי עבירה, לא ראו אותם כזקוקים לשירותים מיוחדים והם לא קיבלו טיפול מיוחד. היום אני רואה יותר מודעות והתעוררות לנושא".

שירה איסקוב (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
שירה איסקוב (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

המקרה של שירה איסקוב משקף את התעוררות המערכת המשפטית. עדות בנה של איסקוב, שהיה חשוף לאלימות כלפי אימו, נכללת בכתב האישום כנגד האב. "משרד הרווחה מתחיל לפתח מענה, אבל זה לא מספיק. נכון להיום, אין מספיק מרכזי טיפול לנפגעי אלימות עצמם ולכן גם לא לילדים שחשופים לאלימות", אומרת אשל.

בנוסף, על פי המועצה לשלום הילד, יש לקבוע חובת הכשרות לכל מקצועות הרפואה, הטיפול והחינוך כדי להבטיח איתור וזיהוי ילדים בסיכון. ובמיוחד עכשיו, לאחר משבר הקורונה והשלכותיו הדרמטיות על ילדים ונוער, כפי שבאים לידי ביטוי בנתוני השנתון הסטטיסטי של המועצה לשלום הילד, יש להבטיח תקציבים שיחזקו את השירותים הפסיכולוגיים הייעוציים בבתי הספר, את העובדים הסוציאליים ואת מערך בריאות הנפש.

"הגיל הרך צריך להיות בראש סדר העדיפויות של המדינה, עליה האחריות להבטיח את זכותם להתפתחות תקינה. לשם כך, על המדינה לפעול להקצאת משאבים, לפעול ליישום מלא של חקיקה קיימת, ולקדם חקיקה מתבקשת הרואה את טובת הילדים ומעבירה מסר ברור ביחס לפגיעה בהם. ללא כל אלה לא יחול שינוי דרמטי בחינוך בגיל הרך, ובהגנה אמיתית על פעוטות", מוסיפה אשל.

"הגיל הרך צריך להיות בראש סדר העדיפויות של המדינה. עליה לפעול להקצאת משאבים, לפעול ליישום מלא של חקיקה קיימת, ולקדם חקיקה הרואה את טובת הילדים ומעבירה מסר ברור ביחס לפגיעה בהם"

"יש יותר ויותר חברי כנסת שמחויבים לנושא ההגנה על הילדים, אבל עד שלא תהיה כאן ממשלה מתפקדת, הכנסת יכולה לדבר דיבורים ולחוקק חוקים, ולא תהיה לזה שום משמעות. הכנסת של השנים האחרונות מאוד מסורסת, וחוק הפיקוח שהצלחנו לחוקק אך לא מיושם הוא דוגמא קלאסית לכך", מסכמת אלהרר.

טרם התקבלה תגובת משרד הרווחה.

עוד 1,310 מילים
סגירה