באחרונה, הזהיר משרד הבריאות כי בתוך 15 שנים צפויה מדינת ישראל לעמוד בפני מחסור חמור ברופאים. לפי האומדנים, שיעור הרופאים לאלף נפש צפוי לרדת מ-3.5 כיום, ל-3.3 עד שנת 2025 ול-3.02 ב-2035. המחסור הזה צפוי לפגוע באיכות הטיפול הרפואי בישראל, ובמיוחד בפריפריה, הסובלת כבר כיום מפערים ניכרים בתשתיות ובנגישות לשירותי בריאות לעומת מרכז הארץ.

באחרונה, הזהיר משרד הבריאות כי בתוך 15 שנים צפויה מדינת ישראל לעמוד בפני מחסור חמור ברופאים. המחסור הזה צפוי לפגוע באיכות הטיפול הרפואי בישראל, ובמיוחד בפריפריה, הסובלת כבר כיום מפערים ניכרים

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

אך למרות התחזית המדאיגה, האזהרה שפרסם משרד הבריאות לא הניעה דיון ציבורי, ובקושי זכתה להתייחסות מצד מקבלי ההחלטות. השקט היחסי שבו התקבלה מצטרף להיעדר הביקוש לתיק הבריאות במשא ומתן להרכבת הממשלה. דומה, כי החזרה לשגרה גורמת לאבדן העניין הציבורי במערכת הבריאות. העיסוק האינטנסיבי במצב המערכת סביב הטיפול במגפה מתחלף, שוב, באדישות ובהשלמה עם מצבה העגום ביום-יום.

הסכנה היא, שחוסר העניין הציבורי יחסל כבר עכשיו את היוזמות שנדונו בקורונה לחיזוק הרפואה הציבורית. הדבר אף עלול לשחוק בהדרגה את האהדה שממנה נהנתה מערכת הבריאות לאורך המשבר, ובכך להקשות עוד יותר על גיוס תמיכה ציבורית בהגדלת תקציב הבריאות ובייעול המערכת.

המגמה הזו מדאיגה, כי למרות הצלחתה של מערכת הבריאות בהתמודדות עם הקורונה, הבעיות שאפיינו אותה ערב המגפה לא נעלמו. גם אחרי הקורונה, הרפואה הציבורית עדיין צמאה לרפורמות ולתוספת משאבים כדי לשרוד בטווח הארוך.

כך, למשל, ההחלטה לסגור מחלקות פנימיות בעיצומם של הגל השני והשלישי כדי לפנות מקומות אשפוז לחולי קורונה המחישה את המחסור החמור במיטות אשפוז, שהוא מהגבוהים בקרב מדינות ה-OECD. הירידה המתמשכת בשיעור הרופאים לאלף נפש נתנה אף היא את אותותיה במשבר, שעה שהצוותים הרפואיים נשחקו וקרסו תחת עומסי הטיפול בחולי הקורונה.

בכל אלה יהיה קשה לטפל ללא תמיכה משמעותית מדעת הקהל וללא רוח גבית מהתקשורת, שתתמרץ את הפוליטיקאים להגדיל דרמטית את ההשקעה בבריאות.

האזהרה שפרסם משרד הבריאות לא הניעה דיון ציבורי, ובקושי זכתה להתייחסות מצד מקבלי ההחלטות. זה מצטרף להיעדר הביקוש לתיק הבריאות במו"מ להרכבת הממשלה. דומה, כי החזרה לשגרה גורמת לאבדן העניין הציבורי במערכת הבריאות

אמנם, ירידת העניין הציבורי במצבה של מערכת הבריאות בעקבות החזרה לשגרה הייתה צפויה. אחרי שנה, בה תחום הבריאות ידע את אחת התקופות הסוערות ביותר בעשורים האחרונים, ירידת מתח היא מובנת.

גם השתלטותו מחדש של סדר היום הפוליטי על השיח הציבורי בעקבות הבחירות הרביעיות סייעה לדחיקת הבריאות לשוליים. בנוסף לכך, המוסדות הרפואיים, שכיכבו על המסך מדי ערב בקורונה, זוכים באופן טבעי להרבה פחות חשיפה עם דעיכתה.

ועדיין, למרות הדעיכה בעיסוק התקשורתי בנושאי בריאות, מתבקש למנף את משבר הקורונה כדי לשמר ולחזק את התמיכה הציבורית בחיזוק מערכת הבריאות. דווקא כעת, הזעזוע שעברנו במגיפה חייב להיתרגם למהלך מקיף לחיזוק הרפואה הציבורית – כלקח מהמשבר, ובמבט צופה פני עתיד.

מהלך כזה הוא אפשרי. התמיכה הציבורית בצוותי הרפואה מעולם לא הייתה כה גבוהה, זיכרון הקורונה עדיין טרי, והקשב למצוקת הרופאים גדול מתמיד. ולכן, על ראשי מערכת הבריאות – בתי החולים, קופות החולים וארגוני הבריאות – לנצל את המומנטום וליזום קמפיינים ציבוריים לחיזוקה של מערכת הבריאות.

קמפיינים כאלה יתמקדו במסרים ברוח "הקורונה עוברת, הבעיות נשארות". מטרתם תהיה להמחיש לציבור ולמקבלי ההחלטות, כי בלי השקעה מסיבית בבריאות, ספק אם המערכת תוכל לספק מענה לאורך זמן, וכלל לא בטוח שתשרוד את המשבר הבא.

קמפיינים לחיזוק מערכת הבריאות יתמקדו במסרים ברוח "הקורונה עוברת, הבעיות נשארות", כשימחישו כי בלי השקעה מסיבית בבריאות, ספק אם המערכת תוכל לספק מענה לאורך זמן, וכלל לא בטוח שתשרוד את המשבר הבא

מכאן, שהחזרה לשגרה היא מבורכת – אבל תהיה זו טעות להזניח בגללה את העניין הציבורי במערכת הבריאות. אסור להשלים שוב עם החוליים ברפואה הציבורית שלנו כגזירת גורל. האחריות לכך היא על הגופים שמנהלים את מערכת הבריאות. יש להם כעת הזדמנות לפנות ישירות לציבור הישראלי, אחרי שראה במו עיניו את סגולותיה של מערכת הבריאות בקורונה, כדי לגייס את תמיכתו בחיזוקה ביום שאחרי.

רן ירון הוא יועץ תקשורת ומנכ"ל-בעלים של Connect Communications המלווה גופי בריאות ורפואה, משמש כמרצה מן החוץ בבית הספר לתקשורת במרכז הבינתחומי הרצליה וכדורסלן בדימוס, שעדיין לא איבד תקווה מלזכות באליפות כלשהי.