קריאה לעזרה מסרייבו

שיעורי התמותה מקורונה בבוסניה והרצגובינה הם מהגבוהים באירופה; הממשלה כשלה בהשגה של אספקת חיסונים, ואלפים מפגינים ברחובות ● חמישה אחוזים מהקהילה היהודית הקטנה נמחקו כתוצאה מהנגיף, ביניהם שורדי שואה ● פיליפ וינר, האיש שהביא לדין את פושעי מלחמת בוסניה, ומנסה לסייע ליהודים שם: "מה שקורה הוא מחזה אימים"

אנשים ממתינים לקבלת חיסון של אסטרהזניקה בבלגרד שבסרביה, 27 במרץ 2021 (צילום: Darko Vojinovic, AP)
Darko Vojinovic, AP
אנשים ממתינים לקבלת חיסון של אסטרהזניקה בבלגרד שבסרביה, 27 במרץ 2021

חלף כמעט עשור מאז עזב פיליפ וינר את סרייבו, שם שימש כשופט בבית המשפט הבינלאומי לפשעי מלחמה. וינר שמר על קשר עם יהודי בוסניה, וכששמע על מצוקתם מאז פרוץ משבר הקורונה, הוא ידע שעליו לפעול.

כמי שכיהן בבית המשפט הפלילי לפשעי מלחמה בהאג פעל וינר להעמיד לדין את האחראים למעשי הזוועה, שבוצעו במהלך מלחמת בוסניה בין השנים 1992 ל-1995. הוא התגורר בסרייבו, היום בירתה של בוסניה והרצגובינה, לתקופות ממושכות בין 2006 ל-2012 והשתתף בתפילות השבת בבית הכנסת המקומי.

הוא התוודע לרבים מחבריה הבולטים של הקהילה היהודית בעיר, שחלקם נפלו קורבן לנגיף הקורונה. המגיפה גבתה את חייהם של כ-5% מבני הקהילה היהודית הזעירה של בוסניה שמונה כ-500 איש. "יהודים רבים מתים. מה שקורה הוא מחזה אימים", אומר וינר.

פיליפ וינר (צילום: באדיבות המצולם)
פיליפ וינר (צילום: באדיבות המצולם)

למעלה מאלף תושבי בוסניה צעדו ברחובות סרייבו בתחילת החודש שעבר בדרישה להחלפת הממשלה בשל התמודדותה הכושלת עם מגפת הקורונה. בוסניה דיווחה על 7,000 מקרי מוות – מספר שמציב אותה באחד מהמקומות הגבוהים באירופה בשיעור התמותה מהמגפה. המדינה כשלה באספקה משמעותית של חיסונים, ולכן הסוף למשבר עדיין לא נראה באופק.

"מי שמסוגלים לנסוע יצאו למסע בן שש שעות לבלגרד כדי להתחסן", מספר איגור קוזמיאקין, החזן וממלא מקום הרב בבית הכנסת של הקהילה היהודית בסרייבו. אבל עבור קשישים רבים, הנסיעה למדינה השכנה אינה אפשרית

מביתו הסמוך לבוסטון פועל וינר מאחורי הקלעים כדי להשיג מנות חיסונים לקהילה היהודית בבוסניה. הוא יצר קשר עם משרד החוץ הישראלי, עם הקונסול הכללי של ישראל בבוסטון ועם הוועד היהודי-אמריקאי בלוס אנג'לס. עד כה, הוא אומר, לא התקבלה תגובה.

מסע קריטי לבלגרד

"אלה שמסוגלים לנסוע יצאו למסע בן שש שעות לבלגרד שבסרביה כדי להתחסן", מספר איגור קוזמיאקין, בן 41, החזן וממלא מקום הרב בבית הכנסת של הקהילה היהודית בסרייבו. אבל עבור קשישים רבים, וביניהם 90 ניצולי שואה, הנסיעה למדינה השכנה אינה אפשרית, אומר קוזמיאקין, שאימו נפטרה מקורונה בסוף חודש מרץ. אביו, בוריס, בן 73, חלה בקורונה והוגדר כחולה קל, אך טרם זכה להתחסן.

אזרחים ממתינים לקבלת חיסון נגד קורונה ליד היכל ספורט בסרייבו שבבוסניה, 21 באפריל 2021 (צילום: Eldar Emric, AP)
אזרחים ממתינים לקבלת חיסון נגד קורונה ליד היכל ספורט בסרייבו שבבוסניה, 21 באפריל 2021 (צילום: Eldar Emric, AP)

דויד קמחי, ממנהיגי הקהילה וכנר מוביל, היה אחד מניצולי השואה שנכנעו לנגיף. הוא היה בן חמש כשמשפחה מוסלמית סייעה למשפחתו להימלט מסרייבו בשנת 1941. "קמחי היה חבר חשוב מאוד בקהילה ובחברה בכלל", אמר קוזמיאקין. "אני ירשתי את מקומו כחזן. כ-85% מהקהילה היהודית היא ספרדית, וקמחי שמר על המסורת. הוא היה היהודי האחרון בסרייבו שדיבר ספניולית, לדינו. זו הייתה שפת אימו".

קמחי היה פעיל במהלך המלחמה ואחריה, בשנים 1992 עד 1995. הוא עמד בראש ועדת התרבות של הקהילה היהודית בסרייבו, וחקר את המסורת והתרבות של יהודי בוסניה. גם גיסו חלה בנגיף הקורונה ונפטר. אלמנתו של קמחי, בלנקה, החלימה אחרי שהייתה חולה קשה.

דויד קמחי, ממנהיגי הקהילה וכנר מוביל, הוא אחד מניצולי השואה שנכנעו לנגיף. "כ-85% מהקהילה היהודית היא ספרדית, וקמחי שמר על המסורת. הוא היה היהודי האחרון בסרייבו שדיבר ספניולית, לדינו", אומר קוזמיאקין

ניצול שואה נוסף שחלה בקורונה ומצבו עדיין קשה הוא ג'ייקוב פינצ'י, שנולד בשנת 1943 במחנה ריכוז איטלקי באי ראב (היום חלק מקרואטיה) ונחשב לאחד מעמודי התווך של קהילת יהודי בוסניה.

פינצ'י היה בעבר נשיא הקהילה היהודית של בוסניה והרצגובינה. בשנת 2009 עמד מאחורי ערעור נגד חוק שמנע מיהודים וממיעוטים אחרים להתמודד למשרות של נבחרי ציבור במדינה. הם זכו בבית הדין האירופי לזכויות אדם בשטרסבורג – בית המשפט העליון של אירופה – אך בוסניה עדיין לא יישמה את פסק הדין.

אבלים בהלוויית דויד קמחי (צילום: באדיבות פיליפ וינר)
אבלים בהלוויית דויד קמחי (צילום: באדיבות פיליפ וינר)

פינצ'י אושפז בבית החולים הצבאי בסרייבו. בראיון טלפוני ל-Jewish Journal, התלונן מנהל בית החולים, ד"ר איסמט גברנקפטנוביץ' על המחסור בחיסונים והיעדר האפשרות לחסן את האוכלוסייה. כשנשאל אם הוא צופה שהחיסונים יגיעו בקרוב, השיב בזעם: "אנחנו מצפים ומצפים, אבל בינתיים אין לנו כלום. כמה חוסר צדק יש כאן. ארבע שנות מלחמה. ארבע שנים ללא חשמל. ארבע שנים ללא אספקה רפואית. ועכשיו – אין חיסונים" .

באנליזה שפורסמה לאחרונה ב-Politico Europe נמצא כי ממשלת בוסניה מגלה אזלת יד רבה בטיפול במשבר הקורונה, אשר מחייב קבלת החלטות מידיות בתחום בריאות הציבור. הממשל הרב שכבתי, שהוקם בסוף המלחמה בשנת 1995, אמנם מבטיח ייצוג לקבוצות האתניות של הבוסנים, הקרואטים והסרבים שמנהיגיהם הפוליטיים לכודים במאבק תמידי – אך גם מוביל למבוי סתום ולשיתוק בעת משבר, ובמיוחד כשמתעורר צורך חיוני בקבלת החלטות מהירה.

"אנחנו מצפים ומצפים, אך בינתיים אין לנו דבר. כמה חוסר צדק. ארבע שנות מלחמה. ארבע שנים בלי חשמל, בלי אספקה רפואית. ועכשיו – אין חיסונים", אומר מנהל בית החולים הצבאי בסרייבו, ד"ר גברנקפטנוביץ'

נגיף הקורונה גורם ליותר מקרי מוות מדי יום מאשר מספר האנשים שנהרגו ביום במלחמת בוסניה בשנות התשעים, נקבע במאמר.

קונטיינר ובו חיסונים של חברת פייזר בנמל התעופה של סרייבו שבבוסניה, 4 במאי 2021 (צילום: Eldar Emric, AP)
קונטיינר ובו חיסונים של חברת פייזר בנמל התעופה של סרייבו שבבוסניה, 4 במאי 2021 (צילום: Eldar Emric, AP)

וינר מספר על שיחתו עם בלנקה קמחי. "היא אמרה לי שהתחושה היא שחזרנו למלחמת בוסניה. ההבדל היחיד הוא שהפצצות כבר לא נופלות מהשמיים ושבמקום זה, אנשים חולים ומתים". וינר ואחרים, שדואגים מאוד למדינה ולקהילה היהודית השברירית שלה, תוהים מי יעזור לבוסניה. הוא אומר שימשיך לחפש חיסונים לקהילה.

"ראש ממשלת ישראל רמז כי יבטיח שכל ניצולי השואה ברחבי העולם יחוסנו, ואני מקווה שישראל תנקוט כעת פעולה בבוסניה", אומר וינר. "גרמניה הודיעה כי תתרום 13.5 מיליון דולר לחיסון ניצולי שואה ברחבי העולם. אני מקווה שהם יישמו את התוכנית במהירות המרבית".

עוד 761 מילים
סגירה