מלצר מגיש מנות בארוע (צילום: משה שי/פלאש90)

עיניים גדולות

ארוחת שבת

תערבבו טראומת שואה אירופאית, רוחב לב מזרח תיכוני וכוחנות אמריקאית, חוויות מהמטבח הקיבוצי ומחדר האוכל הצבאי ● מה יצא? מנות ענקיות, זולות, ולא תמיד טעימות ● פרופ' ניר אביאלי מגלה: כך הפכו הצלחות הישראליות לגדולות ביותר בעולם

שוק הפשפשים הומה. בבית הקפה הממוקם בבניין עותמני משוחזר מגישים בריושים צרפתים חמאתיים ומדוייקים. ממול, בחצר של האייקון דוקטור שקשוקה, עוברת מלצרית עם צלחות ענקיות ובוהקות של אוכל צפון אפריקאי.

בפינה, אימפריית המאפים של אבולעפיה. במדרחוב מסביב פזורות מסעדות איטלקיות, טברנות יווניות, מסעדה אסייתית, חמארה גרוזינית ובר מזרח תיכוני עם תפריט חוצה עולם.

"כשאתה שואל חוקרי תרבות ושפים, מה זה אוכל ישראלי?" מסביר פרופ' ניר אביאלי את המישמש הזה. "הם אומרים: הוא תוצר של מטבחי מהגרים, כלומר ורסיות כשרות של אוכל עוני – מפולין, מרוקו, עירק וכו' – שפוגש את מזג אוויר המקומי ואת התוצרת המקומית, ואז את המטבח הפלסטיני. הכל מתערבב, ויוצא טשולנט או שקשוקה".

דוקטור שקשוקה (צילום: משה שי)
"הכל מתערבב, ויוצא טשולנט או שקשוקה". דוקטור שקשוקה (צילום: משה שי)

אבל מטבח המהגרים עצמו שונה ממדינה למדינה.

"יש כאלו שיאמרו שהמטבח הישראלי בנוי על כור ההיתוך. לקחו בעבר עיראקי, מרוקאי ובולגרי, אמרו 'נכניס לכור היתוך', ויצא אשכנזי. איפה בעבר יצרו את המטבח הישראלי החדש? במסעדות בבית הספר. מרק כמנה ראשונה, סלט ירקות – שזו מנה מקומית – ומנה עיקרית של חלבון ופחמימה. אמא שלי חשבה כל הילדות שלה שפילה הוא שם של דג, כי הגישו להם בקלה קפואה שקראו לה 'פילה'".

נשמע מוכר.

"למעשה, זה דפוס קיבוצניקי שנשען על מסורת מזרח אירופאיות. החוקרת מרי דאגלס, שניסתה לאפיין ארוחה אירופאית, טענה כי היא בנויה ממנת חלבון מן החי – כבד, עוף, פילה דג וכו' – אשר מסמנת את הארוחה כולה ומעניקה לה את שמה. לצד זה מנת פחמימה – אורז, תפוחי אדמה, פסטה – ומנה של ירקות מבושלים. ראינו את זה במגש בקיבוץ, בצבא, במנזה האוניברסיטה (קפיטריה). מוסדות ההזנה הישראלים פועלים לפי המודל הזה".

חדר אוכל צבאי, 2011 (צילום: נתי שוחט פלאש 90)
"למעשה, זה דפוס קיבוצניקי שנשען על מסורת מזרח אירופאיות". חדר אוכל צבאי, 2011 (צילום: נתי שוחט פלאש 90)

אז אתה מקבל את הרעיון שהגיעו מנות שונות מכל העולם והתערבבו.

"הוא נכון, אבל לא מלמד אותנו שום דבר. למה? כי כל המטבחים בעולם הם תוצר של המפגש בין הלוקאלי, ההגירה והאקולוגיה. המודל הזה לא מסביר למה המטבח הישראלי שונה מזה הויאטנמי או הצרפתי. כדי לנסות ולפענח את הייחוד של המטבח הישראלי, עבדתי על פרויקט שנמשך הרבה שנים, וכלל שיחות עם שפים ידועים, טבחים ואנשים שעוסקים באוכל. כולם ציינו כי הישראלים אוהבים מנות גדולות, אבל הם לא רוצים לשלם הרבה".

איפה זה בא לידי ביטוי?

"באיטליה מגישים פסטה במשקל 80-100 גרם. שפית שהחזיקה רשת אוכל איטלקי מצליחה בישראל, סיפרה לי שלפני הפתיחה היא החליטה להעלות את משקל הפסטה ל-200 גרם למנה. בגלל המחיר הנמוך של שק פסטה ועוד כף אחת או שתיים של רוטב, זה לא שינה ממש את העלויות.

"מה הייתה הבעיה? לא היו צלחות מספיק גדולות. הם מצאו בחו"ל צלחת ענקית שנראית כמו צלחת מעופפת. התוצאה: אנשים עמדו בתור והצלחת הזו הפכה לסטנדרט בישראל".

פסטה (צילום: istockphoto)
"מה הייתה הבעיה? לא היו צלחות מספיק גדולות". מנת פסטה בסגנון איטלקי (מימין) וישראלי (צילום: istockphoto)

אבל יש מסעדות איטלקיות מודרניות בישראל שצמצמו את גודל המנה.

"שף בולט סיפר לי שביום שקיבל את מקלות הניצוח על המטבח, הוא החליט לחנך את הסועד הישראלי ולחתוך את גודל מנות הפסטה ל-120-150 גרם. זה עורר מרד בין הלקוחות. חלקם עזבו את המסעדה ולא רצו לחזור, עד שבעל המסעדה החליט להגדיל את המנות. היום כבר מתקרבים שם ל-300 גרם מנה".

יש עוד דוגמאות?

"שף ידוע סיפר לי שבעבר הוא החליט לפתוח סלט-בר כמו בחו"ל. הוא לא ידע מה הוא עושה, וקרא בספרות המקצועית. עלה משם שמנה ממוצעת שוקלת 750 גרם. הוא שם משקל ליד הקופה. הממוצע של הסועד הישראלי היה קילו ורבע. הוא הגיע למסקנה שאין הגיון כלכלי: או שהוא צריך להעלות מחיר או להוריד את איכות ירקות – כי זה מה שהישראלי ימשיך להעמיס. הוא סגרו את המקום, וישראל הייתה צריכה להמתין עשור לסלט-בר הבא.

אסף גרניט שיתף אותי לאחרונה, שמסעדות הקבוצה שלו בלונדון נאלצו לצמצם את נפח המנות בשלושים אחוזים, לאחר שהלקוחות הבריטים החזירו מנות למטבח וטענו שהן ענקיות.

"אחת הקולגות שלך ניתחה את הכישלון של המטבח הצרפתי בישראל. לדעתה זה לא קרה לא בגלל השילובים של בשר ושמנת או חמאה, אלא בגלל המוטיב של צלחת גדולה עם מנת קטנה. מצד שני, קראתי באתר של מסעדה 'קימל' של שאול בן אדרת כי הוא הבין את הפרינציפ של הקהל הישראלי: מנות גדולות במחירים נגישים. המסעדה הזו פעלה כעשרים שנה".

אסף גרניט (משמאל) (צילום: Zuzana Janku/Flash90)
"הלקוחות הבריטים החזירו מנות למטבח וטענו שהן ענקיות". אסף גרניט (משמאל) (צילום: Zuzana Janku/Flash90)

אבל איך הנוסחה של המסעדות האלו עובדת? חומרי הגלם, במיוחד בשר ודגים, מאוד יקרים בישראל.

"ברור שצריך לחתוך באיכות. בחומרי הגלם, באיכות הטבחים. אבל את  הקהל הישראלי זה לא מעניין. הוא מוכן להתפשר על איכות. העיקר שהמנות יהיו גדולות, נגישות וזולות".

ארוחת מה קשור

כדי להדגים את הטעון המסעיר הזה, ערך אביאלי מחקר בכל שדרות האוכל. התחנה הראשונה הייתה אחד מסמלי ההיכר של המטבח הישראלי. "ארוחות הבוקר הישראלית" המוגשת בבתי מלון.

ארוחה זו כוללת מצעד אין סופי של קערות ומגשים, שלא ממש קשורים אחד לשני: ביצים בשלל מופעים וצורות, טור הנדסי של סלטים, גבינות רכות וקשות, מאפי בצק עלים, קישים שבלוניים, פודינגים מתקתקים, דגים מלוחים, מבחר זיתים וחמוצים, טחינה וממרחים, כיכרות של לחם, ערמות לאפה הררי לחמניות, ועוד לא הגענו לשלב הקינוחים.

סושי אקסטרה לארג' (צילום: istockphoto.com)
"איפה זה ואיפה הענן הפלאפי של אורז שמוגש ביפן?". סושי אקסטרה לארג' (צילום: istockphoto.com)

"בעלי המלונות מעידים שהם צריכים להגדיל מדי כמה שנים את ארוחת הבוקר. היום כבר מגישים את הארוחה בצלחות שבעבר הגישו בהן ארוחת צהריים, ואז את ארוחת הצהרים צריך היה להגדיל בהתאמה. הכמויות שכל סועד אוכל כמעט בלתי מתקבלות על הדעת. איך אפשר לאכול ככה בבוקר? בבתי מלון שמשרתים תיירות פנים, כמו ועדי עובדים – יש שלטים בעברית: נא לא להוציא אוכל מחדר האוכל. זה אכול כפי יכולתך, ובעיקר – זה בחינם".

זה רק בגרסה ההמונית? ומה קורה במסעדות?

"ממש לא. קח לדוגמה סושי. בארה"ב הוא קיבל סטרואידים. כשהוא הגיע לישראל, הדגים קיבלו עוד מנה. מגדילים את יחידות הסושי, את הדחיסות. איפה זה ואיפה הענן הפלאפי של אורז שמוגש ביפן? ואת זה מגישים עם סלמון מעושן או טונה מקופסה. למה ישראלים אוהבים סושי אינסייד-אאוט? כי אפשר לדחוס לתוכו יותר".

ובמטבח האירופאי?

"המילה 'טאפאס' פירושה מכסה. במקור, לפי האגדות, היה מדובר בנקניק או בגבינה שהיו שמים על כוס היין המתוק הספרדי כדי שזבובים לא ייכנסו לתוכה. מה קרה לצלוחית הקטנה בישראל? שוב מנה על סטרואידים. וככל שאתה מתרחק ממרכז העיר, מנות הטאפאס גדולות יותר".

יש רשת המבוגר משגשגת שפרוסה בפריפריה בשם ״יומנגס״, שמגישה המבוגרים בגדלים מפלצתיים וחוגגת על זה. ״תמונה אחת שווה יותר מאלף קלוריות״, כתבו בפוסט בפייסבוק עם תמונה של המבורגר המורכב משלוש קציצות במשקל כולל של 600 גרם, ומעליהן ביצה עלומה ובייקון. בצד הר של צ׳יפס וטבעות בצל.

מקדונלדס בארצות הברית (צילום: AP Photo/Mark Lennihan)
"ישראל מגישה את הקציצה הכי גדולה בעולם". מקדונלד'ס בארצות הברית (צילום: AP Photo/Mark Lennihan)

"בוא נלך לדבר האמיתי: מקדונלד׳ס ישראל מגישה את הקציצה הכי גדולה בעולם. המשקל גדול ב-25 אחוזים מהתקן של הרשת בעולם. שאלו את בעל הבית עמרי פדן למה? והוא ענה: הישראלים רוצים מנות גדולות".

אבל גם בארה״ב מגישים מנות עצומות.

"זו פרקטיקה דומה, אבל המשמעויות שונות. באמריקה המסר הוא 'אנחנו אימפריה גלובלית. הכי עשירים, הכי חזקים', כוח חסר תקדים בהיסטוריה האנושית. ואחד המופעים של הכוח הוא במכוניות הגדולות ובמנות העצומות. אני אזמין סטייק ענק, גם אם לא אסיים אותו, כי אני מלך'".

איפה עוד שברנו שיאים?

"שוק האוכל המנוח 'טעם העיר' מיתג את עצמו בשנותיו האחרונות כ'שוק האוכל השני בגודלו בעולם'. הוא התחיל בשנות השמונים כשוק קטן ליד סינמטק תל אביב, אליו הוזמנו מסעדות הצמרת של אז, כמו 'קרן' של חיים כהן ואירית שנקר ו'תפוח הזהב' של אהרוני, והגישו מנה מהתפריט בהבדל אחד: רבע מהגודל ורבע במחיר. אני זוכר את הזעם העצום של הלקוחות. 'מה זה, שילמתי 100 שקל על ארבע מנות כדי לשבוע? אז מה יצא לי מזה'. עם השנים המנות גדלו, כך כשהקשר לגורמה אבד. העיקר הכמות. קח תאכל, תתפוצץ, ואיכות היא לא שם המשחק".

שוק האוכל בדיזנגוף סנטר (צילום: Miriam Alster/FLASH90)
תפס את מקומו של שוק טעם העיר. שוק האוכל בדיזנגוף סנטר (צילום: Miriam Alster/FLASH90)

ומי שמנסה להיות צדיק בסדום?

"יש מסעדה איטלקית נהדרת וכשרה בתחנת דלק ליד אשקלון. השף סיפר לי שהוא הכין מנה מעולה של קבב לוקוס ותמחר אותה ב-100 שקל. אף אחד לא הזמין. הוא חשב מה לעשות, ולמחרת הגיש אותה עם ערמה עצומה של קוסקוס. היום זו המנה הכי נמכרת במסעדה. אנשים חושבים שהם דפקו את המערכת".

אולי הוא עלה על משהו.

"זכות היוצרים היא של חיים כהן. ראיינתי אותו עוד בתקופת 'קרן'. הוא אמר לי: אתה יודע מה זה להיות שבע בישראל? לשבת חצי מעולף, כפתור המכנסיים פתוח ובא לך להקיא. גם שובע הוא הבניה תרבותית וחברתית".

כלומר?

"בישראל יש כמה סוגים של רעב. הרעב האשכנזי הוא תוצר של אלפיים שנות גלות. מוחלשים, עלובים ונרדפים. יש פתגם פולני: 'נותנים לך – קח, מרביצים – תברח'. כשאתה מפחד מהפוגרום או מהפריץ, אתה לא אומר זה גורמה או לא. אתה תוקע שמאלץ או קישקע, וממלא את הבטן לעשרים שעות. מי יודע מה יהיה אחר כך".

עד כמה טראומות השואה משחקות עדיין תפקיד?

"העוצמה של הטראומה בלתי נתפסת. היא משועתקת גם לדור שני ולשלישי, וגם ליהודים מארצות שבהן לא חוו את השואה. כשסבתא של אשתי הייתה ילדה בכורדיסטאן, שלושה מהאחים שלה מתו ברעב שלאחר מלחמת העולם הראשונה. אין פלא ששנים רבות לאחר מכן, היא המשיכה להאביס את כולם.

אהוד אולמרט והקוגל הגדול בעולם, 2002 (צילום: פלאש 90)
"במזרח התיכון יש תחרות בין אורח למארח". אהוד אולמרט והקוגל הגדול בעולם, 2002 (צילום: פלאש 90)

"התפיסה של יהודים שבאו מארצות מוסלמיות לגבי אירוח נאות עומדת על שפע בשולחן. במזרח התיכון יש תחרות בין אורח למארח, שבה אתה רוצה לשבור אותו על ידי נדיבות. האורח אומר: 'די אני לא יכול לאכול יותר!' והמארח אומר: 'עוד לא התחלנו לאכול, יש עוד שש מנות'. אם אתה לא נותן מספיק אוכל, אין לך פנים. אתה מאבד את הכבוד. לאחר ארוחה אצל שכנים יוצאי מרוקו, שאלתי את הבת למה היה כל כך הרבה אוכל. היא אמרה: 'במרוקאית אין מילה לקצת'".

רק אצלנו?

"קיים מושג שנקרא 'פוטלץ", שהגיע מתרבות הילידים בארה"ב. בני קבוצות שונות היו שבויים לכאורה בסדרות של הענקת מתנות, עד שצד אחד נכנע ואומר: אני לא יכול לקחת עוד. ואז עושים מדורה ושורפים את המתנות".

למי קראתם פראייר

ב-1993 פרסמו האנתרופולוג מיכאל פייגה (שנרצח ב-2016 בפיגוע בשרונה) והסוציולוג לואיס רוניגר מאמר בשם "תרבות הפראייר והזהות הישראלית", שניתח את אחד המושגים הכי שכיחים בתרבות הישראלית, והצביעו על מורכבותו וחשיבותו להבנת פרקטיקת ההתנהלות החברתית.

"הטענה שלהם שהמושג פראייר הוא דו משמעי", אומר  אביאלי. "מצד אחד, ברמה האישית הכלל הוא ברור: אל תהיה פראייר אפילו בגרם. מצד שני, ברמת המדינה, כולנו פראיירים עד הסוף מבחירה. זה אקט מעורר כבוד. קח, למשל, את תנועת המילואימניקים שקראה לעצמה 'פראיירים'. זה כבוד, למען המדינה. אנחנו גאים להיות פראיירים ברמה הלאומית – לעזוב את העבודה והמשפחה וללכת למילואים של חודש, לשלם משכנתא גבוהה, לשרוד מול יוקר המחייה בישראל, להכיל את הפוליטיקאים המושחתים. ככל שהמצב מחריף, רמת ההקרבה בישראל עולה".

נשמע סיר לחץ.

"ואיך אתה משחרר אותו? ברמה האישית. 'אני לא פראייר, אתה לא תעקוף אותי בכביש או תתפרץ לתור'".

עד כמה זה משמעותי?

"בעיני, המשפט המארגן את החברה הישראלית הוא 'אני לא פראייר של אף אחד. אני, למשל, שיפצתי את הבית לאחרונה. הנחת העבודה בעולם הקבלנים היא כזו: אתה מניח מראש שהקבלן ירמה אותך, אבל גם הקבלן מניח מראש שאתה תרמה אותו – תבקש עוד עבודה שלא תומחרה, ולא תשלם בזמן או בכלל. למה כל חוויה של ללכת למוסך או לנסוע במונית היא לא נעימה בישראל? כי זו מלחמה שבה כל צד בטוח שהצד השני ידפוק אותו".

זה לא טבע האדם?

"כשגרתי בארה"ב, נהגתי בגרוטאה. כשהייתי לוקח אותה לתיקון, ברחוב היו שלושה מוסכים. כולם איתרו את אותה תקלה ונקבו באותו המחיר. אבל בישראל עושים תוכנית טלוויזיה בה מעניקים מדליה לבעל מקצוע שהיה הוגן. מה זה 'יצאת צדיק'? בסך הכל נהגת באופן נורמטיבי כמו כל עסק בעולם".

שופטי "מאסטר שף", ובהם יונתן רושפלד (משמאל) (צילום: קובי גדעון פלאש 90)
"אתה יודע מה כתבו בטוקבקים?". שופטי "מאסטר שף", ובהם יונתן רושפלד (משמאל) (צילום: קובי גדעון פלאש 90)

ואיך זה מתקשר לעולם המסעדות?

"בא הסועד הישראלי, והוא לא פראייר. הוא רוצה שתיתן לו מנה גדולה וזולה. אבל גם השף נמצא באותו ברוך. הוא צריך לשלם מיסים, ארנונה, שכר לעובדים. אבל בגלל שהאיכות היא מרכיב חמקמק, זה האזור היחיד שבו אתה יכול לנהל מו"מ עם הסועד. לכן בישראל המנות גדולות וזולות יחסית, ואיכות אינה תמיד שיקול אמיתי".

יש סיכוי לשפים לחנך את הסועד הישראלי לתרבות אכילה שונה?

"אני זוכר שיונתן רושפלד פתח את ׳טאפאס אחד העם׳. הביקורות אהבו את המידה הנכונה של המנה. אתה יודע מה כתבו בטוקבקים? 'למה לדבר כל כך הרבה. באנו ארבעה, שילמנו 600 שקל ואחר כך הלכנו לאכול שווארמה'".

הגפילטע פיש הגדול בעולם, 2006 (צילום: Pierre Terdjman / Flash90)
הגפילטע פיש הגדול בעולם, 2006 (צילום: Pierre Terdjman / Flash90)

מנות גדולות שצריך להכיר

המבורגר של "יומנגס": מ"אוסטרי" מבשר לבן ושבבי ביקון, ועד "פיני" המוגש עם מזרק מייפל. 53-167 שקל, בהתאם לגודל המנה, שיכול לטפס עד 600 גרם. מתחם צ׳ימפיון מוטורוס, גבעת ברנר. 09-8943656.

שניצל של קפה "נואר": מוסד לשניצלים דקיקים וענקיים שמכסים את כל הצלחת, ומוגשים בתוספת הר פירה חמאתי. שניצל עוף – 68 שקל, לבן – 74 שקל ועגל – 79 שקל. אחד העם 43, תל אביב. 03-5663018.

אייס ארומה של רשת "ארומה": משקה קר על בסיס חלב שמוגש בכוס ענקית והפך כבר לסמן בולט של הקיץ הישראלי (18 שקל בארומה תל אביב).

ארוחת בוקר של רשת "בנדיקט": ארוחת בוקר עצומה ובלתי נגמרת שמוגשת לכל אורך היום. מחירה של "ארוחת בוקר ישראלית" מתחיל ב-69 שקלים, אבל אפשר להוסיף לה תוספות רבות בתשלום.

"פוקצ'ת אוקיינוס" של אייל שני במסעדת "מלכה" (הכשרה): פוקצ׳ה עצומת ממדים, המוגשת עם פלפלים אדומים שרופים כבושים, סלט חצילים וזיתים. מחיר: 65 שקל. דפנה 2, תל אביב. 03-6091331.

עוד 1,919 מילים
כל הזמן // יום שלישי, 28 בינואר 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

טראמפ: ירושלים תישאר בירתה הבלתי-מחולקת של ישראל

עוד אמר: היום ישראל צועדת צעד ניכר קדימה לעבר השלום ● בנאומו פנה לאבו מאזן: אם תבחר בדרך השלום, נהיה שם כדי לסייע לך בדרכים רבות ● לאחר שמשך את בקשת החסינות, הוגש לבית המשפט כתב האישום נגד נתניהו ● מחר ימריא ראש הממשלה למוסקבה; ייתכן שישוב ארצה עם נעמה יששכר

עוד 49 עדכונים

מדוע היום הזה הוא יום היסטורי?

6 סיבות לכך שמדובר ביום היסטורי אשר אין לזלזל בו:

לראשונה, ראש הממשלה נתניהו נפגש עם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ומקדם הסדר מדיני – במקביל לכך שמוגשים נגדו 3 כתבי אישום על הפרת אמונים, מרמה ושוחד.

לראשונה, ראש הממשלה נתניהו נפגש עם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ומקדם הסדר מדיני – במקביל לכך שמוגשים נגדו 3 כתבי אישום על הפרת אמונים, מרמה ושוחד

לראשונה, מודה ראש הממשלה נתניהו שטעה בכך שביקש חסינות ומושך את בקשתו.

לראשונה, מקדמים הסדר בין צד אחד לבין…לא ברור מי בדיוק, כי הצד השני לא היה מעורב בפרטי ההסדר, לא הופיע לשולחן הדיונים, לא סומך על המתווך בהסדר (קרא לו "כלב בן כלב"), מתכחש לגמרי להסדר הזה, וקורא לפסגת טראמפ ונתניהו "חוצפה שאין כדוגמתה".

לראשונה, ראש ממשלה שכשל כבר פעמיים ברצף בנסיונותיו להרכיב ממשלה – סבור שיצליח להרכיב הסכם מדיני ובכך לסיים את אחד הסכסוכים העתיקים בעולם.

לראשונה, ראש ממשלה שכשל כבר פעמיים ברצף בנסיונותיו להרכיב ממשלה – סבור שיצליח להרכיב הסכם מדיני ובכך לסיים את אחד הסכסוכים העתיקים בעולם

לראשונה, טראמפ מנסה לקדם מהלך משמעותי שאינו קשור לארצו וחושב גם על עתידן של ארצות אחרות, כשהוא מבין שזה מה שיעזור לו בבחירות הקרובות (ולחברו נתניהו).

לראשונה מאז נאום בר אילן לפני 11 שנים, נתניהו מקדם את נושא 2 המדינות, הקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל, נושא שבגללו תקף את השמאל לאורך שנים רבות.

עיתונאי, בעל תואר B.A בממשל ודיפלומטיה ותואר MA במדיניות ציבורית מאוניברסיטת ת"א. עוסק בקידום נושאי סביבה וקיימות וממשל פתוח, שקיפות, ממשל מקוון ושיתוף ציבור. מאמין בהשפעת התקשורת על חיזוק הדמוקרטיה וחקר האמת

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 208 מילים

סקר בלעדי רק 1 מכל 5 ישראלים תומך בסיפוח ובאזרוח הפלסטינים

סקר חדש בדק את היחס של הציבור להקמת "פדרציה ישראלית", שתספח את יהודה ושומרון, תעניק זכויות לפלסטינים ותחולק ל"סטייטס" כמו בארצות הברית ● 49% מתנגדים לרעיון, ובמגזר הערבי מתלהבים יותר ● הפתרון הפופולרי ביותר הוא עדיין שתי מדינות לשני עמים ● רפי סמית: "שני הדברים שהכי מאיימים על הציבור היהודי הם אבדן הריבונות היהודית ואבדן הרוב היהודי, והתשובות משקפות זאת"

עוד 725 מילים

"הסבלנות שהפגינו בתי המשפט כלפי מבצעי עבירות סביבתיות פקעה. מעתה והלאה, מדרג הענישה יעלה", קבע השבוע השופט זאיד פלח, שכנס את מטמנת עברון במיליון שקלים ● אבל שופטים רבים אחרים עדיין נוטים להתייחס בסלחנות לגופים ולחברות שפוגעים בכולנו

"יש שופט בחיפה". כך, בפרפרזה על המשפט המפורסם של מנחם בגין על שופטי העליון בירושלים, סיכם גורם נרגש בתחום הסביבה את גזר הדין הלא שיגרתי שפרסם השבוע בית משפט השלום בחיפה.

במסגרת המשפט, האשים המשרד להגנת הסביבה את אתר הטמנת הפסולת של קיבוץ עברון בגליל המערבי ואת כמה ממנהליו בהפעלת האתר באופן שזיהם את הסביבה ואת מי התהום, וגרם למפגעי ריח קשים.

בית המשפט הרשיע את הנאשמים, וקנס אותם בסכום עגול – מליון שקל. אך מה שיותר חשוב היו הדברים מעוררי ההשראה וחדורי המודעות הסביבתית שכתב השופט, ד"ר זאיד פלח, בגזר הדין:

"המושג איכות סביבה אינו רק צמד מילים יפות, אלא הוא טומן בחובו התעוררות חברתית בכל הנוגע למרחב המחיה שלנו על פני כדור הארץ…

יידע כל תאגיד ויידע כל נושא משרה בתאגיד, שאל להם לפגוע באיכות הסביבה, יהיו הסיבות לכך אשר יהיו, ומי שעובר על כלל זה – עלול למצוא את מקומו, מהיום והלאה, מאחורי סורג ובריח. כך שהסבלנות שהנהיגו בתי המשפט כלפי מבצעי עבירות מעין אלה, עת הסתפקו בדרך-כלל בהטלת קנסות, פקעה.

ומעתה והלאה – מדרג הענישה יעלה".

תשטיפים מזוהמים ומפגעי פסולת במטמנת עברון (צילום: המשרד להגנת הסביבה)
תשטיפים מזוהמים ומפגעי פסולת במטמנת עברון (צילום: המשרד להגנת הסביבה)

משב רוח רענן

הדברים הנחרצים של השופט פלח מהווים משב רוח רענן, משום שבתי המשפט בארץ נוטים במקרים רבים להקל בעונשם של עברייני סביבה.

גם אם מנגנון האכיפה המדולדל של המשרד להגנת הסביבה או של רשויות אחרות מצליח להביא את העבריינים לדין, המשפט נמשך שנים ומסתיים ברוב המקרים בקנס שרחוק מלהוות הרתעה.

פלח מנער את התפיסות האנכרוניסטיות עם טקסט שכל פעיל סביבה היה שמח לחתום עליו. השופט ציין כי הוא נמנע מלפסוק עונשי מאסר בעיקר בגלל שהתובע – המשרד להגנת הסביבה – לא ביקש זאת

דומה ששופטים רבים עדיין לא הפנימו שעבירה על חוקי הסביבה היא לא פגיעה בגורמים ערטילאיים כמו "הטבע" או "כדור הארץ". מדובר בפגיעה בזכויות היסוד של הציבור לנשום אוויר נקי, לשתות מים נקיים ולא לסבול ממפגעי ריח ועשן.

השופט פלח מנער את התפיסות האנכרוניסטיות האלה עם טקסט שכל פעיל סביבה היה שמח לחתום עליו.  אגב, השופט ציין כי הוא נמנע מלפסוק עונשי מאסר בעיקר בגלל שהתובע – המשרד להגנת הסביבה – לא ביקש זאת.

תופעה נרחבת

המשפט המדובר עוסק בתופעה שמעיבה על חייהם של ישראלים רבים בכל רחבי הארץ – אתר להטמנת פסולת שהפך למפגע סביבתי.

האתר בעברון התנהל באופן בעייתי במשך חמש שנים, בין 2010 ל-2015, שבמהלכן תושבים ביישובים הסמוכים הרבו להתלונן על ריחות קשים.

במשרד להגנת הסביבה רואים בפסק הדין הישג והוכחה לכך שבניגוד לטענות שמופנות לעתים קרובות כלפי המשרד, הוא פועל בנחישות בשטח ומבצע פעולות שיטור ואכיפה בכל פינה של המדינה. אך לא כולם רואים את זה ככה.

עו"ד ג'מילה הרדל ואכים, מנכ"לית עמותת "אזרחים למען הסביבה", שנאבקת נגד מפגעי סביבה בגליל, סבורה דווקא ש"פסק הדין הוא דוגמה לחוסר האפקטיביות של אכיפת המשרד להגנת הסביבה, שנעשית באטיות ולאורך תקופות ממושכות בצורה בלתי סבירה, עד כדי כך שהיא מאבדת את יכולת ההרתעה שלה".

"מדובר בעבירות שהיו ידועות למשרד לפחות מ-2010. העמותה פרסמה דוח על הליקויים בניהול המטמנה כבר בשנת 2011, והתריעה על כך בפני המשרד. למרות זאת, רק ב-2016 הוגש כתב אישום ורק כעת ניתן גזר דין"

לדבריה, "מדובר בעבירות שהיו ידועות למשרד לפחות משנת 2010. העמותה פרסמה דוח על הליקויים בניהול המטמנה כבר בשנת 2011, והתריעה על כך בפני המשרד. למרות זאת, רק ב-2016 הוגש כתב האישום ורק ב-2020 ניתן גזר הדין".

אבל מעבר לוויכוח האם "מדינת ישראל נגד מטמנת עברון" הוא דוגמה לאכיפה סביבתית מופתית או למריחת זמן רשלנית, השאלה הגדולה היא אם הדברים של השופט פלח מסמנים שינוי מגמה ביחס של בתי המשפט לעברייני סביבה.

השופט הבטיח בגזר הדין ש"הסבלנות שהפגינו בתי המשפט כלפי מבצעי עבירות אלה – פקעה. מעתה והלאה, מדרג הענישה יעלה". הבטחה חשובה, אבל מי שצריכים לקיימה הם עמיתיו השופטים – בכל הערכאות.

עוד 565 מילים

העליון הוא כת סגורה. הפרקליטות מקולקלת

ראיון בלעדי מצד אחד: נתניהו יכול להמשיך לכהן גם כשיעמוד לדין, אהרון ברק הרס את מערכת המשפט וחייבים להקים ועדת חקירה לבדיקת מחדלי הפרקליטות ● מצד שני: אנחנו חיים במשטר אפרטהייד ורק אסון בקנה מידה היסטורי יגרום לנו לעשות מה שנחוץ: להוסיף בית בערבית להמנון וסמלים מוסלמיים לדגל ● פרופ׳ מנחם מאוטנר, מבכירי המשפטנים במדינה, לא משחק לפי הכללים

עוד 5,304 מילים

למקרה שפיספסת

בפי השופר הנכון, גם כישלון הוא ניצחון

משיכת בקשת החסינות של נתניהו היא הודאה בכישלון ואיתות ברור של מצוקה אסטרטגית. המסע לסיכול העמדתו לדין, או למיצער עיכוב ומסמוס התהליך לאורך חודשים ושנים, הגיע ככל הנראה לקיצו.

משיכת בקשת החסינות של נתניהו היא הודאה בכישלון ואיתות ברור של מצוקה אסטרטגית. המסע לסיכול העמדתו לדין, או למיצער עיכוב ומסמוס התהליך לאורך חודשים ושנים, הגיע ככל הנראה לקיצו

נראה כי נתניהו מיצה את 'מרחב-החסינות' שלו, והברית הקוניונקטורלית בין כחולבן לליברמן השכילה לאלץ אותו למשוך את בקשת החסינות ולהתמודד עם 'התמונות הקשות' של קביעת מועד למשפט ואולי אף פתיחתו. הנסיון להיאחז בתוכנית טראמפ ולרוממה למעלת רגע היסטורי הוא אמנם בבחינת מגה-פעלול, אולם השפעתו על החלטות ההצבעה של הישראלים מוטלת בספק.

השעות שאחרי משיכת בקשת החסינות מספקות המחשה כואבת למידת העיוות וההשחתה של השיח התקשורתי והציבורי בישראל של פוסט 13 שנות שלטון נתניהו.

אקט משיכת הבקשה שעות ספורות לפני תחילת הדיון במליאת הכנסת, שאמור להתפרש כמיזעור נזקים ונסיון להסטת השיח לוושינגטון, הפך מיד בפיהם של תומכי נתניהו לעוד צעד 'גאוני' של 'קוסם'.

הנראטיב הכוזב-בעליל הזה, שאם לשפוט לפי רמת הפיזור הרחבה שלו הושתל ע"י נתניהו במסורת 'דף-המסרים', ממש במקביל להעברת המכתב של עורכי דינו ליו"ר הכנסת, היה הפעם פתלתל ולא אמין במיוחד.

אקט משיכת הבקשה לפני תחילת הדיון, שאמור להתפרש כמיזעור נזקים ונסיון להסטת השיח לוושינגטון, הפך בפי תומכיו לצעד 'גאוני' של 'קוסם'. הנראטיב הכוזב-בעליל הזה, במקביל להעברת מכתב עורכי דינו ליו"ר הכנסת, היה הפעם פתלתל ולא אמין במיוחד

כך, עמית סגל ואחרים תיארו כיצד נתניהו "המתין להמראתו של גנץ מוושינגטון, כדי להבטיח שלא יוכל לקחת חלק בטקס בבית הלבן, ורק אז שחרר את משיכת החסינות".

סליחה? גם אם ציפיה ל-Fact Checking היא מוגזמת, האם מישהו מהצייצנים והמהדהדים לא טורח לשאול את עצמו שאלות בסיסיות של אמינות והיתכנות? באיזה עולם גנץ היה משנה את תוכניותיו ומצטרף לטקס בבית הלבן שכל כולו מיועד להעצמת נתניהו? הוא הרי הוזמן לטקס הזה ועשה שמיניות באוויר כדי לדחות את ההזמנה.

ואותם שופרות הרי לחשו באוזני הציבור בגאווה כי הסיבה היחידה להזמנת גנץ היא… בקשה אישית של נתניהו מטראמפ… כלומר בתוך ימים ספורים נוכחותו של גנץ בטקס הפכה מ-Win ל-Lose עבור נתניהו? בפי אותם דוברים ממש? ללא שום הסבר? מה קורה כאן?

סגל ואחרים תיארו כיצד נתניהו "המתין להמראת גנץ מוושינגטון, כדי להבטיח שלא יוכל לקחת חלק בטקס בבית הלבן, ורק אז שחרר את משיכת החסינות". סליחה? גם אם ציפיה ל-Fact Checking היא מוגזמת, באיזה עולם גנץ היה מצטרף לטקס להעצמת נתניהו?

האם נתניהו מפעיל באופן ישיר ועקיף מערך דיסאינפורמציה, יחסי ציבור ומניפולציה על דעת הקהל, בקנה מידה כמעט פוטיני? תיקי 2000 ו-4000 מציגים חלק מהתמונה, 'פרוייקט הבוטים הגדול' האיר פינה נוספת, והסחבת שנוקטת חברת פייסבוק למול תביעותיו של עו"ד איתי לשם עשויה לכאורה להעיד על מימד נוסף, חמישי לפחות, של הפעילות הזו.

כל ביקור בטוויטר או בפייסבוק מחדד מחדש את התחושה. הרשתות הללו מוצפות בגלים גלים של מסרי-נתניהו, מתוזמנים, מלוטשים, מסוגננים וחדים. משתלטים על סדר היום כהרף עין ומכתיבים אותו רוב הזמן.

ביום שאחרי נתניהו יהיה צורך לבצע רפורמה כוללת באופני פעולת התקשורת בישראל. בסוגיית הרשתות החברתיות יידרש כמובן טיפול ברמה הגלובלית, והוא כבר החל, הן באירופה והן בצד הדמוקרטי של המפה הפוליטית בארה"ב.

כל ביקור בטוויטר או בפייסבוק מחדד מחדש את התחושה. הרשתות הללו מוצפות בגלים גלים של מסרי-נתניהו, מתוזמנים, מלוטשים, מסוגננים וחדים. משתלטים על סדר היום כהרף עין ומכתיבים אותו רוב הזמן

אין מדובר בצנזורה פוליטית של צד כזה או אחר, אלא בפיתוח ויישום סטנדרטים מינימליים של עובדתיות, מהימנות ושקיפות. כך, מייסד טוויטר הודיע כי הפלטפורמה שלו לא תאפשר יותר פרסום מודעות פוליטיות בתשלום, אולם למרבה הצער חזר בו במידת מה.

מארק צוקרברג מסרב בעקשנות אפילו להתחיל לצעוד בכיוון דומה, בטענה מזויפת של "נייטרליות", משום ש"פייסבוק היא רק פלטפורמה", אבל הוא עומד תחת לחצים הולכים וגוברים מצד ממשלות, פרלמנטים ורגולטורים באירופה, וגם בארה"ב.

בישראל, הטיפול בהטיות התקשורת והשיח הציבורי צריך להתחיל בחשיפת וחיסול תופעת ה'שופרות' בתקשורת המיינסטרימית ובתקשורת בכלל. כמובן שאין לפגוע בחופש הביטוי, אבל יש להסכים על כללי מותר ואסור – אדם אינו רשאי לקיים יחסי 'תן וקח' חשאיים עם גורם פוליטי, עסקי או בעל עניין אחר, ולהציג עצמו כעיתונאי/פרשן/שדרן/מוביל דיעה נטול פניות. אחת משתיים – עליו לחדול מיחסי התן וקח, או לחשוף אותם בשקיפות בפני הציבור ("גילוי נאות").

בישראל, הטיפול בהטיות התקשורת והשיח הציבורי צריך להתחיל בחשיפת וחיסול תופעת ה'שופרות' בתקשורת המיינסטרימית ובתקשורת בכלל. כמובן שאין לפגוע בחופש הביטוי, אבל יש להסכים על כללי מותר ואסור

יתירה מכך, מי שיעסוק בהפצת 'דפי מסרים' של בעלי עניין, מבלי הבהרה בזמן אמת כי מדובר במסרים-מטעם, צריך לתת על כך את הדין. את החקיקה והתקנות בנושא זה יש לבצע ברגישות רבה, ולמנוע כל פגיעה בחופש הביטוי או העיסוק של מאן דהוא. אבל זכות הציבור לדעת היא זו שצריכה לתת את הטון, במסגרת של 'דמוקרטיה מתגוננת'.

הטיית והשחתת השיח הציבורי היא חבלה אנושה בדמוקרטיה, שאת תוצאותיה אנו רואים כיום בארה"ב, בהונגריה, בטורקיה ובדמוקרטיות רבות אחרות. החלפת שלטונו של נתניהו היא הזדמנות הסטורית לביצור הדמוקרטיה הישראלית וחיסונה מפני השחתה, וזירת התקשורת והשיח הציבורי היא המקום להתנעת המערכה.   

ערן עציון הוא יזם מדיני ופוליטי, דיפלומט בכיר לשעבר, כיהן כסגן ראש המועצה לביטחון לאומי במשרד ראש הממשלה, וכראש התכנון המדיני במשרד החוץ. המוטו שלו הוא: Speak Truth to Power. מאמין שהמפתח לעתיד ישראל, והעולם החופשי, הוא מהפיכה בשיטה הדמוקרטית

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 771 מילים

תגובות אחרונות

עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

יומן וושינגטון גנץ קיבל מתנה, אבל נתניהו בונה על כל הקופה

בני גנץ שיעשע את טראמפ וקיבל בתמורה תמונה של יו״ר כחול לבן יושב מחויך עם נשיא ארצות הברית ● בנימין נתניהו לקח פיקוד בבית הלבן ויקבל היום עסקה שיכולה לשנות את עתידו הפוליטי ● מי צריך חסינות כשעל הפרק אפשרות לסיפוח חד צדדי ● פרשנות

עוד 774 מילים

יוצר הסרטים דיוויד שולמן ניגש בחיל וברעדה לפרויקט המדובר של צביעת צילומים ממחנות ההשמדה הנאציים, כדי להנגיש אותם לדור הצעיר ● אבל אחרי שהתגבר על החששות שלו, הוא משוכנע כי יצר פרויקט רלוונטי מתמיד ● "עליית הלאומנות סביב העולם והמורכבות של האנטישמיות בימינו הפכה את הסדרה שלי לאקטואלית" ● ראיון

עוד 950 מילים

החסכונות של הישראלים הגיעו לשיא של 1.8 טריליון שקלים ● המוסדיים שמנהלים את הכסף, מעבירים יותר ויותר להשקעות אלטרנטיביות, שלא נסחרות בבורסות ואינן מפוקחות ● הטרנד הלוהט הוא קרנות השקעות פרטיות ונוצצות, עם מנהלים סלבריטאים שמשוחררים מהגבלות שכר ולא מחויבים בדין וחשבון לציבור ● איך קרה שבכירי עולם העסקים עברו לקרנות האלה, ואיזה תחום מתלקח במיוחד

עוד 2,279 מילים

אבא רצח את אמא. הילדים נותרו עם הבירוקרטיה

ילדי נשים שנרצחו מתקשים למצות את זכויותיהם מול המדינה ● נטל רב נופל על כתפי סבים או דודים שמכניסים את היתומים לביתם ● והילדים מתקשים לקבל את הטיפול והמענה הדרוש - נפשית וכלכלית ● "רק פעם בשנה מגיעה נציגה של משרד הרווחה, ממלאה מסמכים ויוצאת" ● משרד המשפטים: "רואים הבדל עצום בין המשפחות שמקבלות את הסיוע לאלה שלא"

עוד 1,700 מילים

גנץ ונתניהו נפגשו עם טראמפ בנפרד לקראת פרסום עסקת המאה מחר

גנץ: "אפעל ליישום תכנית טראמפ לאחר הבחירות" ● נתניהו: "הזדמנות גדולה" ● היועמ"ש דחה עתירה לפסילת היבא יזבק ● בליכוד תוקפים את נוכחות רונן צור במשלחת של גנץ ● יו"ר בל"ד מעריך שהמשותפת לא תמליץ לנשיא על גנץ ● אבו מאזן סירב לקיים שיחת טלפון עם טראמפ ● המליאה תצביע מחר על הקמת ועדת הכנסת; חברי הבלוק של נתניהו צפויים להיעדר

עוד 33 עדכונים

יומן וושינגטון נתניהו מבטיח לעשות היסטוריה, אבל בימין לא יקבלו פחות מסיפוח

נוכחותם של ראשי הרשויות ממועצת יש״ע בשדה התעופה הבהירה לראש הממשלה כי בלי לפחות ריבונות על הבקעה או על מעלה אדומים, אין מה לדבר ● ״ביום שלישי נעשה היסטוריה״, הבטיח להם נתניהו ● היום הוא יקבל מטראמפ שעה וחצי של טקסי קבלת פנים ופגישות רשמיות, לפני שנשיא ארה״ב יקדיש לבני גנץ 45 דקות אישיות ● פרשנות

עוד 758 מילים

כל תכנית שלום שמציג גורם בעל השפעה היא חדשות טובות ● זה נכון אפילו כאשר ברור שהתכנית בעייתית מאוד, ושהיא חלק מתרגיל פוליטי שנועד לסייע לשני מנהיגים פופוליסטים המסכנים את הדמוקרטיות בארצותיהם ● החלופה היא לחכות לאסון או סתם לחכות עשרות שנים, בזמן שהכיבוש מפורר את הדמוקרטיה הישראלית ● פרשנות

עוד 1,118 מילים

הישראלים משלמים אגרות ב-7 מיליארד שקל בשנה

אין תמורה לאגרה על האגרה שמושתת על יתומים ואלמנים טריים שמעתם? אגרה על הגשת תלונה על הטרדה מינית? או 22 אגרות הנדרשות כדי לעבוד כחשמאלי? וזוהי רק ההתחלה ● הישראלים משלמים אגרות שרבות מהן כפולות ומיותרות, אחרות נגבות ברגעים קשים במיוחד בחייהם ● ואי אפשר להתעלם מאגרות הרכב המנופחות ● רגע לפני הבחירות, נתניהו הכריז על רפורמה בנושא, שבו לא התערב שנים ● האם יש סיבה לאופטימיות, או שמדובר בעוד ספין מבלפור? ● הרשימה המלאה בכתבה

עוד 1,194 מילים ו-1 תגובות

בניגוד להנחיות: חומרים רעילים ונדיפים יישלחו מלוויתן לכבישי הארץ

פרסום ראשון המשרד להגנת הסביבה התיר לשותפות לוויתן להוביל חומר נדיף ורעיל במיכליות כביש למשך חודש בלבד ● אך בחברה צפויים לעשות זאת לאורך זמן ● המיכליות יעמיסו את הקונדנסט שהוזרם מהאסדה לאתר אחסון באזור רמות מנשה, ומשם ייסעו כ-140 ק"מ דרומה, לאשקלון ● שומרי הבית: "ההובלה בכביש כדבר שבשגרה מנוגדת להוראות"

עוד 1,053 מילים

יממה לפני פגישתו עם טראמפ מבהיר גנץ: מימוש תוכנית הנשיא ייעשה אחרי הבחירות

היועץ המשפטי לממשלה החליט להעמיד לדין, בכפוף לשימוע, את חבר הכנסת דוד ביטן באשמת שוחד, מרמה והלבנת הון ● מסתמן שהליכוד, ש"ס, יהדות התורה וימינה יחרימו את דיון החסינות שיתקיים במליאת הכנסת מחרתיים ● נתניהו חייב לעורכי דין שייצגו אותו כמיליון שקלים וחצי; ראש הממשלה מסר שישלם את חובותיו

עוד 52 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה