כסף אמירתי בשירות פיתוח תשתיות לאומיות ישראליות

אסדת שאיבת גז, אילוסטרציה (צילום: פיקסה-ביי)
פיקסה-ביי
אסדת שאיבת גז, אילוסטרציה

הסכמי אברהם הובילו לרנסנס של שיתופי פעולה כלכליים בין ישראל לבין איחוד האמירויות. זאת, תוך מאמץ של שתי הממשלות לעודד ולתגמל חברות שיניעו מהלכים כלכליים משותפים, ומתוך הבנה כי החיבורים הכלכליים מניעים חיבור מדיני חזק ומאפשרים גם פיתוח של יחסי שלום בין העמים.

הסכמי אברהם הובילו לרנסנס של שיתופי פעולה כלכליים בין ישראל לאיחוד האמירויות, תוך מאמץ של שתי הממשלות לתגמל חברות שיניעו מהלכים כלכליים משותפים, כמנוע לחיבור מדיני חזק שיאפשר פיתוח יחסי שלום

באחרונה פורסם כי חברת מובאדלה פטרוליום האמירתית חתמה עם קבוצת דלק קידוחים על מזכר הבנות לרכישת אחזקות דלק במאגר תמר (22 אחוזים מהמאגר) במזרח הים התיכון בעבור 1.1 מיליארד דולרים. מדובר במימוש מחויבויות של חברת דלק למכירת אחזקותיה בתמר במסגרת יישום מתווה הגז.

כבר למחרת הפרסום הסביר שר האנרגיה הישראלי, ד"ר יובל שטייניץ, כי זוהי הצלחה במימוש מתווה הגז ובהכנסת חברות בינ"ל למשק הגז הישראלי. זאת ועוד, לדבריו, הוא "מאמין שזוהי תחילתו של שיתוף פעולה בין המדינות בתחום האנרגיה ובתחומים כלכליים ומדיניים נוספים לרווחתם של האזרחים".

מי את מובאדלה פטרוליום?

מובדלה פטרוליום היא חברת בת של מובאדלה אחזקות, המהווה את זרוע ההשקעות הבינ"ל של ממשלת אבו דאבי ומנהלת נכסים בשווי כולל של למעלה מ-230 מיליארדי דולרים ב-50 מדינות. מדיניות ההשקעות של מובאדלה נקבעת בהתאם לאינטרס כפול – אינטרס כלכלי (השאת רווח לממשלת אבו דאבי) בראייה של גיוון תיק ההשקעות של האמירות ומוכנות לתרחישים כלכליים עתידיים; ואינטרס מדיני של העמקת חיבורים וצירים אזוריים.

המיקוד של השקעות חברת הנפט מצוי בשווקי המזרח התיכון, צפון אפריקה ורוסיה. בין היתר, מעבר למזכר ההבנות המכניס את מובאדלה פטריוליום לשוק הישראלי, היא מנהלת השקעות נרחבות במצרים (מחזיקה במניות במאגר ט'הר במים הכלכליים המצריים ובזכויות קידוח נוספות).

מובדלה פטרוליום היא חברת בת של מובאדלה אחזקות, זרוע ההשקעות הבינ"ל של ממשלת אבו דאבי, המנהלת נכסים בשווי כולל של למעלה מ-230 מיליארדי דולרים ב-50 מדינות

רשומה זו תנתח את ההזדמנויות והאיומים הנוגעים בכניסת כסף אמירתי למשק הישראלי בעסקאות ענק, הנוגעות בתשתיות לאומיות ישראליות.

במימד הגיאו-פוליטי

במימד הגיאו פוליטי העסקה מהווה מימוש מובהק של "הסכמי אברהם" בשני מישורים מקבילים:

ראשית, היכולת להוציא מן המחשכים את היחסים ולרקום עסקאות כלכליות ללא חשש מביקורת ציבורית ומדינית. בניגוד לעבר, לא מזוהה שיח שלילי חריג בתקשורת הבינערבית או במדינות בהן הסנטימנט האנטי-ישראלי חריף (מצרים, ירדן). גם במימד המדיני, לא מושמעת ביקורת כלפי אבו-דאבי על העמקת מהלכי הנורמליציה.

בנוסף, חיזוק ציר השותפויות הסוני-ישראלי-(אמריקני) במזה"ת מול איראן וחיזוק מקביל של ציר השותפות הסוני-ישראלי-הלני (יוון וקפריסין) מול טורקיה. שותפויות אלו מקודמות במרץ בשורה של מהלכים מתוקשרים, הכוללים אימונים צבאיים משותפים, דיאלוגים אסטרטגיים, ביקורי בכירים, הקמת פורום הגז במזרח הים התיכון (אליו איחוד האמירויות שואפת להצטרף כמשקיפה) ועוד.

בהקשר הכלכלי

החיבורים הכלכליים מיצרים קומה נוספת בתהליך, מקבעים את האינטרסים המשותפים ומיצרים מחויבויות ביטחוניות הדדיות. בהקשר זה, חשוב להזכיר גם את הקצה האמריקני בדמות אחזקות חברת שברון ב-25% מאחזקות מאגר תמר. בהקשר הכלכלי לישראל יש עניין בכניסת שחקנים מנוסים ומגוונים לשוק המקומי (דוגמת כניסת שברון שרכשה את נובל אנרג'י). אלו מביאים עמם ניסיון, ידע, טכנולוגיה ומארג קשרים ענף שיוכל לשרת את יצוא הגז מישראל וייעול הפקתו, לצד מימוש המהלך לצמצום הריכוזיות בשוק הגז המקומי. הבחירה של דלק קידוחים דווקא בחברה מאבו דאבי מסייעת לקידום תכניות נוספות של משק הגז במזרח הים התיכון ופותחת אפשרויות מעבר לחיבור ישיר לאירופה (באמצעות צינור הגז המתוכנן EastMed).

במקביל, חשוב להדגיש כי עסקת הרכש הנוכחית לא תקנה למובאדלה זכויות וטו על החלטות עסקיות של תאגיד תמר, ואינה כוללת מעורבות של מובאדלה בתפעול המאגר (ה-Operator יישאר חברת שברון האמריקנית).

הבחירה של דלק קידוחים דווקא בחברה מאבו דאבי מסייעת לקידום תכניות נוספות של משק הגז במזרח הים התיכון ופותחת אפשרויות מעבר לחיבור ישיר לאירופה (באמצעות צינור הגז המתוכנן EastMed)

במקביל, גם עבור האמירתים ניתן למנות מספר יתרונות כלכליים מובהקים בעסקה (מעבר להיותה הזדמנות עסקית טובה):

לטווח הקצר, העסקה מאפשרת דריסת רגל במרחב של מתחרים אפשריים על שווקי היצוא לאירופה, כדי לגדר סיכונים ולהיערך באופן טוב יותר בשוק שהוא אינטרס ליבה כלכלי ואסטרטגי עבורן.

כך למשל, קיים עיסוק בעסקאות נוספות בתחום האנרגיה בין המדינות, למשל הקמת צינור הנפט בים האדום שיאפשר לאיחוד האמירויות לייצא נפט לאירופה ביתר קלות. בהקשר זה, יוזכר כי לצד העסקה הנוכחית, אין זו ההתעניינות הראשונה של חברות מפרציות בתשתיות לאומיות ישראליות, וכי רק לפני חודשים ספורים דווח על מהלך משותף של מספנות ישראל וחברת DP world האמירתית לרכישת נמל חיפה.

בראיה ארוכת טווח, מובאדלה פועלת עם חברות נוספות לפיתוח תעשיית "המימן הכחול" (המופק מגז טבעי), כחלופה "ירוקה" ליצוא גז ונפט.

לישראל, העלולה למצוא את עצמה ניצבת בפני שוק אירופי מצטמצם לגז טבעי, בשל המחויבות האירופית לצמצם פליטת גזי חממה, עשוי להיות אינטרס לפתח תעשיה שכזו ולהביא ידע בנושא. עבור ישראל זו עשויה להיות הזדמנות נוספת ללמוד מהניסיון הרב של המאעמ"ים בנושא, וגם אולי אפיק לבחינת תעשיית מימן מקומית בישראל (כוללת ליצוא), כחלופה לצינור הגז לאירופה, אשר קיים ספק באשר ליכולת הטכנולוגית והאסטרטגית לממשו.

אתגרי העסקה

כתמונת ראי מול ההזדמנויות הללו, יש לעמוד על שלושה אתגרים העולים מן העסקה:

ראשית כל, התגברות תפיסת האיום בראי טורקיה ואיראן החוזות בהתלכדות מחנה הניצב למולן. קונקרטית, גם אם המדובר בתרחישים מרחיקי לכת, הדבר עלול להגביר פוטנציאלי חיכוך (טורקיה מול ישראל במזרח הימ"ת; פגיעה צירית במאע"מ דרך מאגר תמר).

שנית, הסיכון במתן דריסת רגל ישראלית למדינה ערבית שמערכת היחסים עימה עדיין לא יציבה מספיק. זאת, לתוך תשתית אסטרטגית בעל השפעה מהותית על הכלכלה הישראלית. במובן זה, עלולה להיווצר תחרות לא בריאה בין שיקולים מדיניים-פוליטיים לשיקולים עסקיים-רגולטוריים.

לשם דוגמה, שאיפה לשכך מתח מדיני עשוי להוביל למתן הקלות רגולטוריות בפיקוח על האסדה (תוך תחרות עם שיקולי איכות סביבה למשל). מנגד, יחסיה של אבו דאבי עם ישראל ומצרים בנפרד ישפיעו על שיקוליה הכלכליים והחלטות איזה מאגר לפתח כלכלית – תמר הישראלי או ט'הר המצרי.

יש סיכון במתן דריסת רגל ישראלית, למדינה ערבית שמערכת היחסים עימה עדיין לא יציבה מספיק, לתוך תשתית אסטרטגית בעל השפעה מהותית על הכלכלה הישראלית

שלישית, תיתכן חשיפה של מאפייני אבטחה והגנה ייחודיים על האסדה.

אולם סביר להניח שניתן לנהל סיכונים אלה, ובכל מקרה האסדה וניהולה יוסיף להיות מונחה ע"י גופי הביטחון הרלוונטיים בישראל. בה בעת, במקרה הטוב, עשויה החברה אף לרכוש שירותי אבטחה מחברות ישראליות ולשלבן בפעילותה במפרץ, ולחזק עוד יותר את הקשרים הכלכליים בין המדינות.

בשורה התחתונה,

לכניסת מובדאלה פטרוליום לשוק הישראלי יש מימד סמלי-היסטורי ואסטרטגי, הנותן גושפנקה לתהליך הנורמליזציה והשת"פ הבר-קיימא בין ישראל לבין איחוד האמירויות.

בראייתנו, יתרונותיו הגיאו-אסטרטגיים והכלכליים של מהלך זה עולים על חסרונותיו. בראייה קדימה, על מקבלי ההחלטות להקפיד ולקיים דיון מעמיק ברוח זו באשר לכל מהלך של רכש אחיזה בתשתית לאומית קריטית על ידי הון זר תוך מתן הדעת על תרחישים עתידיים אפשריים בהם המהלך החיובי והאופטימי הופך מנכס לנטל.

תומר ברק הינו סגן אלוף במילואים. שירת כראש ענף בחטיבת המחקר של אגף המודיעין בצהל וכקצין בכיר באגף התכנון. מתמחה בגיאו-פוליטיקה של המזרח התיכון ובזירה הבינלאומית ובתכנון אסטרטגי. בעל תואר שני בלימודי ביטחון ודיפלומטיה מאוניברסיטת תל-אביב.

יוחאי גויסקי הינו סגן אלוף במילואים. שירת במגוון תפקידים בתחומי המודיעין והתכנון האסטרטגי בצהל ובמשרד הביטחון. מתמחה ביחסים בינ-לאומיים, המזרח התיכון ותכנון אסטרטגי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,011 מילים
סגירה