ישראל, המדינה המובילה בעולם בשיעור המחוסנים נגד קורונה, ניצבת בפני בעיה שרוב המדינות היו מאמצות בשמחה.

בנובמבר 2020, כאשר החיסון של אסטרהזניקה עדיין היה בשלבי ניסוי, ישראל התחייבה לרכוש 10 מיליון יחידות של החיסון מהחברה הבריטית-שוודית. מאז הוחלט בממשלה שלא להשתמש באותם חיסונים, ותחת זאת להסתמך על החיסונים היקרים יותר של פייזר ומודרנה. אולם, מיליוני המנות שנרכשו מאסטרהזניקה כבר בדרך לארץ, וישראל עדיין אינה בטוחה מה בכוונתה לעשות בהן.

פרויקטור הקורונה נחמן אש אמר כי ישראל בוחנת את האפשרות לשלוח את החיסונים למדינות אחרות, ורמז כי מנות החיסון עשויות אפילו להיזרק אם יגיעו לישראל.

ייתכן כי הדיבור הזה על השלכת החיסונים הוא רק ספין שנועד לשלוח מסר למשרדי ממשלה אחרים, אבל גורלם של מיליוני מנות עדיין נותר תלוי באוויר.

החיסון של אסטרהזניקה נגד קורונה (צילום: AP Photo/Vadim Ghirda)

בינתיים, שכנתה הקרובה ביותר של ישראל מתמודדת עם בעיה קשה יותר.

הרשות הפלסטינית נאבקת לחסן את אוכלוסייתה. נכון לסוף אפריל, רק 3.6% מהפלסטינים קיבלו לפחות מנה אחת של החיסון, ופחות מ-1% קיבלו את שתי המנות.

הרשות הפלסטינית נאבקת לחסן את אוכלוסייתה. נכון לסוף אפריל, רק 3.6% מהפלסטינים קיבלו לפחות מנה אחת של החיסון, ופחות מ-1% קיבלו את שתי המנות

הנתונים האלה כוללים יותר מ-100 אלף פועלים פלסטינים שישראל החלה לחסן בחודש מרץ משום שהם באים במגע קבוע עם ישראלים במקומות העבודה שלהם. אולם ישראל נמנעה מלפתוח במבצע חיסונים לאוכלוסייה הפלסטינית הכללית, אף על פי שארגונים בארץ, עתירה לבג"ץ ובכירים במערכת הבריאות קראו לה לעשות זאת.

הגם שישראל אינה מאמינה כי היא מחויבת משפטית לחסן את הפלסטינים, ישנן סיבות רבות לכך שחיסונם ישרת את האינטרס העצמי שלה, מבלי להזכיר את הסיבות ההומניטריות להשקתו של מבצע חיסונים כזה.

כאשר גורמים רשמיים בישראל מציפים את האפשרות שיהיה עליה להשליך לפח מיליוני מנות חיסון, השאלה צריכה להישאל: מדעו לא למסור אותם לידי הרשות הפלסטינית? והאם העיתוי הנוכחי, לאחר סבב הלחימה בעזה, אינו הזמן המתאים ביותר לעשות זאת – כדי לחזק את הרשות, להרגיע את הרוחות בגדה המערבית ולהעניק לישראל הישג דיפלומטי והומניטרי?

פלסטינים ליד הריסות ברפיח בדרום רצועת עזה לאחר תקיפת צה"ל במבצע "שומר החומות", 16 במאי 2020 (צילום: Abed Rahim Khatib/Flash90)

נפוטיזם ואספקה חסרה

הרשות הפלסטינית חתמה על הסכמים עם כמה ספקיות – בהן אסטרהזניקה, רוסיה וסין – לרכישת מנות חיסון, אבל מעט מאוד מנות הגיעו עד כה.

הרשות החלה לקבל חיסונים דרך COVAX, תוכנית החיסון של ארגון הבריאות העולמי למדינות עניות ובעלות הכנסה נמוכה. התוכנית שואפת לספק מנות חינם לחיסונה של עד 20% מאוכלוסיית המדינות המשתתפות בה, וכ-90 מדינות נרשמו לתוכנית.

נכון להיום, הרשות הפלסטינית קיבלה 271 אלף מנות לשימוש בגדה המערבית, בהן 100 אלף מסין ו-58 אלף מרוסיה. השאר הן ברובן מנות חיסון של אסטרהזניקה שנשלחו דרך תוכנית COVAX. גם ישראל תרמה 5,000 מנות של מודרנה ו-200 מנות של פייזר לעובדי הרפואה הפלסטינים.

רצועת עזה, שבשליטת חמאס, קיבלה נכון להיום 111 אלף מנות, בהן 50 אלף מ- COVAX, 60 אלף מנות של החיסון הרוסי ספוטניק V מאיחוד האמירויות ואלף מנות ספוטניק V מהרשות הפלסטינית. בנוסף, ישראל חיסנה 107 אלף עובדים פלסטינים המועסקים על ידי ישראלים.

שיירה של האו"ם הנושאת חיסונים נגד קורונה עבור הפלסטינים עוברת במחסום עופר בגדה המערבית לעבר רמאללה, 17 במרץ 2021 (צילום: AP Photo/Nasser Nasser)

על פי קרן החירום הבינלאומית של האומות המאוחדות לילדים (יוניסף), בכוונתה של COVAX לספק בסופו של דבר כ-400 אלף זריקות לפלסטינים.

הפצת החיסונים של אסטרהזניקה לא התנהלה בצורה חלקה, בלשון המעטה. החברה נקלעה למחלוקות סביב כישלונה לספק לאיחוד האירופי את מספר המנות שהתחייבה לו וסביב פרופיל היעילות והבטיחות של החיסון שלה. בחודש שעבר, הזרוע המבצעת של האיחוד האירופי הודיעה כי פתחה בהליכים משפטיים נגד אסטרהזניקה בגין אי-עמידה בתנאי החוזה שלה עם הגוש בן 27 המדינות.

החיסון של אסטרהזניקה זול יותר וקל יותר לשימוש מהזריקות המתחרות של פייזר ומודרנה, ואושר לשימוש ביותר מ-50 מדינות, לרבות 27 מדינות האיחוד האירופי וארגון הבריאות העולמי. אולם הרשויות האמריקאיות טרם אישרו את החיסון.

ניסוי בריטי שנערך על החיסון של אסטרהזניקה בילדים הופסק באפריל, כשרגולטורים בעולם ביקשו להעריך אם קיים קשר בין החיסון לבין הופעתם של קרישי דם נדירים במבוגרים. הסוכנות הרגולטורית לתרופות בבריטניה קבעה כי החיסון בטוח ויעיל, אך המליצה כי אנשים מתחת לגיל 30 יחוסנו בחיסון חלופי.

בקבוקון החיסון של אסטרהזניקה, המספק חמש מנות חיסון נגד קורונה (צילום: AP Photo/Alberto Pezzali)

על פי דיווח בגלי צה"ל, גורמים ישראלים ניהלו מגעים עם חברת התרופות היושבת בבריטניה לביטול ההסכם, אבל אסטרהזניקה סירבה בשל החשש מפני הפרסום הרע שהדבר ייצור.

יחידה אפידמיולוגית אחת

במבט ראשון, נראה שכל הצדדים ירוויחו מהעברת החיסונים הלא רצויים של אסטרהזניקה מישראל לרשות הפלסטינית.

התפרצות של המחלה בגדה המערבית היא בבחינת סכנה עבור ישראל, שבה יותר מ-35% מהאוכלוסייה, בעיקר ילדים, עדיין אינם מחוסנים.

בחודש מרץ הרשות הפלסטינית הכריזה על מצב חירום בשטחי הגדה המערבית שבשליטתה, שעדיין נמצא בתוקף. בתי עסק רבים נסגרו ותנועת הפלסטינים הוגבלה.

הפלסטינים חוו את הגל הקשה ביותר בחודשים מרץ ואפריל, אז התגלו כמעט 3,000 מקרים חדשים מדי יום. בסוף אפריל הנתון הזה צנח לכאלף מקרים חדשים ביום.

התפרצות הקורונה בעזה: אחות פלסטינית מטפלת בחולה קורונה ביחידה לטיפול נמרץ בבית החולים האירופאי בעזה, 6 במאי 2021 (צילום: AP Photo/Khalil Hamra)

אף על פי שישנה גדר בין השטחים הפלסטיניים של הגדה המערבית לבין ההתנחלויות הישראליות ושטח ישראל, האזור כולו נחשב ליחידה אפידמיולוגית אחת. כך, לדוגמה, ברשימות היעדים שפרסם האגף לבריאות הנוסעים של המרכזים לבקרת מחלות ולמניעתן בארצות הברית, מופיעה "ישראל, לרבות הגדה המערבית ועזה".

אפידמיולוגים ישראלים אמרו לזמן ישראל בינואר כי חיסון הפלסטינים בהקדם האפשרי הוא אינטרס ישראלי, היות ששתי האוכלוסיות מעורבבות זו בזו באופן שאינו מאפשר להשיג חסינות עדר אצל האחת ללא האחרת, למרות טענותיהם ההפוכות של כמה מנהיגים ישראלים.

"המסר פשוט מאוד: אנחנו יחידה אפידמיולוגית אחת. ככל שאנחנו יכולים, אנחנו צריכים לעזור להם להתמודד עם הנושא", אמר מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר משה בר סימן טוב לזמן ישראל.

מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר משה בר סימן טוב: "המסר פשוט מאוד: אנחנו יחידה אפידמיולוגית אחת. ככל שאנחנו יכולים, אנחנו צריכים לעזור לפלסטינים להתמודד עם הנושא"

"מדובר באינטרס בריאותי וכלכלי משותף, שכן אנחנו חיים במרחב אפידמיולוגי אחד, ועל כולנו לקחת חלק במאמץ למיגור התפשטות נגיף הקורונה באזור", אמר מתאם פעולות הממשלה בשטחים עד לאחרונה, כמיל אבו רוקון, כאשר הודיע על מבצע החיסונים לפועלים פלסטינים. נראה שאותו היגיון תקף לאוכלוסייה הפלסטינית בכללותה.

קצין בדימוס של הרשות הפלסטינית מקבל חיסון נגד קורונה ברמאללה, 21 במרץ 2021 (צילום: AP Photo/Nasser Nasser)

"הם צריכים להיות חלק מהתמונה. ההתעלמות מהם היא לרעתנו. אנחנו ממש מסכנים את האוכלוסייה שלנו אם לא נחסן אותם", אמר לזמן ישראל ד"ר מנפרד גרין, מומחה לחיסונים ששימש כמנהל המייסד של המרכז הלאומי לבקרת מחלות של משרד הבריאות.

"יש פלסטינים שבאים לעבוד בישראל, ויש תנועה של ערבים ישראלים שנוסעים לשטחים הפלסטיניים, שזה דבר הרבה יותר שכיח מכפי שחושבים – לקניות, לחתונות ולביקורים משפחתיים", אמר יושב ראש המועצה הלאומית לבריאות בקהילה, אמנון להד.

"לווירוס הזה יש כלל – אם הוא נמצא במקום מסוים, הוא נמצא בכל מקום. ראינו איך הווירוס קופץ מעבר לקו הירוק, לכפר קאסם, נתניה, חיפה", הסכים מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר גבי ברבש.

מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר גבי ברבש: "לווירוס הזה יש כלל – אם הוא נמצא במקום מסוים, הוא נמצא בכל מקום. ראינו איך הווירוס קופץ מעבר לקו הירוק, לכפר קאסם, נתניה, חיפה"

רווח דיפלומטי

קיימים גם יתרונות אחרים. ישראל נתונה ללחץ דיפלומטי מתון אבל עיקש בנוגע למדיניותה כלפי הפלסטינים – במיוחד עתה, אחרי מבצע "שומר החומות". ארגונים בינלאומיים ממשיכים למתוח ביקורת על מדיניותה של ישראל, בין אם אמיתית או מדומיינת.

עובדים מהרשות הפלסטינית מחכים לעבור במחסום ליד מעלה אדומים, 30 ביוני 2020 (צילום: AP Photo/Oded Balilty)

ארגון משמר זכויות האדם פרסם בתחילת החודש דוח חריף, הטוען כי ישראל "מבצעת פשעי אפרטהייד ורדיפה נגד האנושות", ואומר כי לישראל יש מדיניות "כוללת" "לשמר את עליונותם של הישראלים היהודים על הפלסטינים".

במרץ, מועצת האו"ם לזכויות אדם אישרה ארבע החלטות המגנות את ישראל. צרפת, גרמניה, הולנד ואיטליה כולן תמכו בהצעת ההחלטה שהתקבלה ב-23 באפריל והביעה "חשש כבד לנוכח דיווחים על הפרות חמורות של זכויות אדם ושל המשפט הבינלאומי ההומניטרי, לרבות פשעי מלחמה אפשריים ופשעים נגד האנושות בשטחים הפלסטיניים הכבושים, לרבות מזרח ירושלים".

אף על פי שממשל ביידן דחה את ההחלטות נגד ישראל ואת הדוח של משמר זכויות האדם, גישתו לסוגיית ישראל והפלסטינים הרבה פחות אוהדת כלפי ישראל מאשר זו של ממשל טראמפ. ביידן, למשל, חידש את המימון לאונר"א, שבוטל על ידי קודמו. וזמן קצר לאחר השבעתו של ביידן לנשיא בינואר, ארצות הברית הודיעה על פתיחתה המחודשת של נציגות אש"ף בוושינגטון, שנסגרה על ידי טראמפ.

אולם ביידן דוחה בינתיים כל יוזמת שלום גדולה, שכן אפילו תומכי פתרון שתי המדינות מאמינים כי הסיכויים לפריצת דרך בטווח הקרוב הם קלושים, בייחוד על רקע חוסר היציבות בזירה הפוליטית בישראל וההסלמה במצב הביטחוני בדרום.

עשן עולה מרפיח בדרום רצועת עזה, לאחר תקיפת צה"ל, 13 במאי 2021 (צילום: Atia Mohammed/Flash90)

אף שישראל נהנתה מסבב חסר תקדים של פריצות דרך דיפלומטיות כאשר חתמה על הסכמי נורמליזציה עם מדינות ערביות במפרץ ובצפון אפריקה, נראה ששותפיה מעדיפים להתקדם לאט יותר ממנה, ועדיין לא ברור מתי הקשרים יגיעו למלוא הפוטנציאל שלהם.

בסביבה כזו, יוזמה ישראלית שתתרום משמעותית להשתלטותם של הפלסטינים על המגפה – בפרט שהקהילה הבינלאומית פועלת לאט – יכולה רק לעזור לישראל מבחינה דיפלומטית.

יוזמה ישראלית שתתרום משמעותית להשתלטותם של הפלסטינים על המגפה – בפרט שהקהילה הבינלאומית פועלת לאט – יכולה רק לעזור לישראל מבחינה דיפלומטית

אף אחד אינו משלה את עצמו שהאו"ם וארגונים בינלאומיים אחרים יפסיקו להתמקד בישראל, אבל אולי יהיה קל יותר לשכנע שותפים אירופאים ואת ארצות הברית להתנגד בעוז למאמצים שכאלה אם ישראל תהיה זו שתציל את חייהם של מאות פלסטינים בשעה שהאו"ם נכשל בכך.

בנוסף, סיוע לרשות הפלסטינית בעקבות מבצע "שומר החומות" עשוי לאזן את הביקורת הבינלאומית ולחזק את הרשות הפלסטינית אל מול חמאס.

יתר על כן, אם ממשל ביידן יחליט להפעיל את כוחו להשגת הסכם שלום בין ישראל לפלסטינים, הדבר יעורר מתיחות משמעותית עם ישראל. העברת החיסונים לרשות הפלסטינית תוכל לקנות לישראל קצת רצון טוב בוושינגטון לפני שהצדדים יגיעו למהמורות הבלתי נמנעות שבדרך.

שליח ארה"ב למזה"ת הדי עמר נועד עם יו"ר הרשות הפלסטינית אבו-מאזן במהלך מבצע "שומר החומות", 17 במאי 2021 (צילום: Thaer Ghanayem/WAFA)

סיוע הומניטרי

וכמובן, ישנן סיבות הומניטריות טהורות לעזור לפלסטינים להילחם במגפה. ישראל הוכיחה כי היא רואה בהצלת חיים מסביב לעולם את אחת ממשימותיה כאומה, ללא קשר לפוליטיקה.

ישראל שלחה 60 טונות של סיוע לאינדונזיה לאחר הצונאמי ב-2004, אף על פי ששתי המדינות אינן מקיימות ביניהן קשרים דיפלומטיים. שנה אחר כך, ארגונים מישראל הגיעו לשטח בפקיסטן לאחר רעידת האדמה בקשמיר.

ישראל שלחה סיוע לאינדונזיה לאחר הצונאמי ב-2004, אף על פי ששתי המדינות אינן מקיימות ביניהן קשרים דיפלומטיים. בשנה שלאחר מכן, ארגונים מישראל הגיעו לשטח בפקיסטן לאחר רעידת האדמה בקשמיר

מש"ב, המרכז לשיתוף פעולה בינלאומי של ישראל, מציל את חייהם של אינספור בני אדם באפריקה ובמקומות אחרים בזכות יוזמות החקלאות ובריאות הציבור שלו. משלחות של צה"ל פעלו בטורקיה, בנפאל, בהאיטי ובמקומות אחרים, ומנו 27 משלחות הומניטריות בסך הכול מאז 1953.

אפילו כאשר אזרחי מדינות אויב נתונים בעת צרה, ישראל מראה נכונות לתרום מניסיונה וממשאביה להצלת חיים.

עמותות כגון "לב של ילד" ו"שבת אחים" מביאות ילדים ממקומות כמו סוריה, עיראק ורצועת עזה לבתי חולים בישראל, שם רופאים ישראלים עובדים שעות נוספות כדי לטפל בהם. אחרי שסוריה נכנסה לכאוס עקוב מדם ב-2011, צוותי רפואה ישראליים טיפלו באזרחים סורים פצועים בבתי חולים שדה ובבתי חולים בצפון ישראל.

חיילת צה"ל מאכילה תינוק מסוריה ב-2017 (צילום: דובר צה"ל)

וישראל כבר תרמה בצורה משמעותית למאמצי הפלסטינים להילחם בקורונה. הרבה מהסיוע הישראלי לפלסטינים עבר דרך צה"ל.

"עם התפרצות הקורונה בישראל, ביהודה ושומרון וברצועת עזה, היחידה לתיאום פעולות הממשלה בשטחים – בשיתוף פעולה עם הרשות הפלסטינית – יזמה מגוון רחב של פעילות כדי לבלום, ככל שניתן, את התפשטות הנגיף", אמר לזמן ישראל גורם מיחידת התיאום.

"כחלק מהפעולות האלה, היחידה לתיאום פעולות הממשלה בשטחים תיאמה הכנסה של ערכות בדיקה לאיתור קורונה, כמו גם מכונות הנשמה וציוד רפואי, שנתרמו כולם על ידי הקהילה הבינלאומית.

"נוסף על כך, התקיימה הכשרה משותפת של צוותי רפואה ישראליים ופלסטיניים, מתוך הבנה שהאמצעים האלה נחוצים לטובת האינטרס המשותף של שמירה על בריאותם של כל תושבי האזור כולו".

פלסטינים העובדים באזור התעשייה ברקן עומדים בתור לקבל את החיסון נגד קורונה מישראל בגדה המערבית, 11 באפריל 2021 (צילום: Nasser Ishtayeh/Flash90)

העברת מנות החיסון של אסטרהזניקה לרשות הפלסטינית תעלה, אם כן, בקנה אחד עם הערכים שהנחו את מדיניותה של ישראל מאז הקמתה, כמעט ללא עלות למשלמי המסים הישראלים.

הם לא נחמדים

העיקרון המנחה את ישראל הוא שעל פי הסכמי אוסלו מ-1993, הרשות הפלסטינית היא האחראית לחיסון נתיניה, אם כי גורמים מסוימים אמרו כי ישראל תשקול לספק מנות חיסון לפלסטינים לאחר שכל הישראלים יהיו מחוסנים.

אולם ישנם מכשולים משמעותיים אחרים מלבד זה המשפטי.

ישראלים רבים כלל אינם רואים בשליחת מנות חיסון נגד קורונה לרשות הפלסטינית או לעזה מעשה אתי.

אפרים ענבר

"אני חושב שאנחנו צריכים להודות שהם לא שכנים נחמדים", אומר אפרים ענבר, נשיא מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון. "אין לנו שום אחריות מוסרית לדאוג לשכנים שמשלמים כסף לטרוריסטים, שפונים לארגונים בינלאומיים כמו בית הדין הבינלאומי כדי להילחם נגדנו.

"אנחנו במלחמה איתם. אני לא זוכר שהאמריקאים שלחו חיסונים לגרמנים במלחמת העולם השנייה. אני חושב שהדרישה מישראל לעזור לאויביה היא בלתי מוסרית".

"אני מעדיף לשלוח את החיסונים להודו, לא לרשות הפלסטינית", הוא ממשיך. "הודו לא משלמת לטרוריסטים".

גם אם ישראל הייתה מחליטה להעביר לפלסטינים מיליוני מנות חיסון, לא ברור אם ברשות הפלסטינית קיימות התשתיות הנחוצות כדי לאחסן ולשנע בבטחה את החיסונים, אם כי החיסונים של אסטרהזניקה אינם מחייבים אחסון בתנאי קור קיצוני כמו אלה של פייזר.

"אנחנו במלחמה איתם. אני לא זוכר שהאמריקאים שלחו חיסונים לגרמנים במלחמת העולם השנייה. אני חושב שהדרישה מישראל לעזור לאויביה היא בלתי מוסרית"

זהו אולי חלק מהסיבה לכך שרובן הגדול של המנות שהקהילה הבינלאומית התחייבה להעביר לפלסטינים עדיין לא הגיעו.

"אם זה היה כל כך פשוט, הם היו מקבלים אלפים רבים של חיסונים מהרבה מקורות, והיו מתחסנים", אומר קובי מיכאל, עמית מחקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי בתל אביב ולשעבר ראש הדסק הפלסטיני במשרד לנושאים אסטרטגיים. "העובדה שזה לא קרה פירושה שיש קושי מסוים, ברמת התשתיות, ברמה הטכנית, וגם ברמה הפוליטית".

בהתחשב באתגרים הלוגיסטיים, הרשות הפלסטינית תזדקק לשיתוף פעולה משמעותי עם גורמים ישראליים, דבר שההנהגה הפלסטינית לא תחוש איתו בנוח.

ראש הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס (אבו מאזן) מגיב לארועים בעזה, 12 במאי 2021 (צילום: AP Photo/Majdi Mohammed)

"בגדה המערבית, הפלסטינים מעדיפים שיתוף פעולה מוגבל יחסית", טוען מיכאל. "יש לכך השלכות עבור ההנהגה הפוליטית מבחינת דעת הקהל. 'תראו, ישראל עושה מה שהרשות הפלסטינית לא מסוגלת לעשות. שוב הרשות הפלסטינית מוכיחה שהיא לא יודעת איך להתנהל, שהיא זקוקה לישראל גם כדי להתמודד עם נושא הבריאות. אז בשביל מה אנחנו צריכים את הרשות הפלסטינית. בואו נפרק אותה'".

הרשות הפלסטינית, שמשקיעה מאמצים רבים בדה-לגיטימציה של ישראל בעולם, גם היא רואה יתרונות עבור עמדתה נגד ישראל כאשר שכנתה סופגת ביקורת על כך שאינה עושה יותר כדי לעזור.

"גם אם ישראל תרצה לעשות יותר, הפלסטינים יגבילו את זה", מסביר מיכאל. "בעיניהם, זה נותן לגיטימציה לכיבוש".

גורמים ברשות הפלסטינית סירבו להשיב לבקשותינו החוזרות לקבלת תגובה.

ישנה גם השאלה בכמה נושאים מורכבים יכולים מקבלי ההחלטות בישראל להתרכז בעת ובעונה אחת.

ישראל חווה עונת בחירות מתמשכת מאז 2019, מתמודדת עם אתגרי הקורונה שלה עצמה, מנהלת מערכה צבאית מול חמאס בעזה והסלמת האלימות במזרח ירושלים ובגדה, חווה משבר חריף בדו-קיום בין ערבים ליהודים בערים המעורבות – ובמקביל מנהלת מלחמת צללים מול איראן.

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש הממשלה החליפי בני גנץ ליד שולחן הממשלה במליאת הכנסת, 6 באפריל 2021 (צילום: תדמית הפקות, דוברות הכנסת)

"האם היחס לבחירות ברשות הפלסטינית הוא רציני?", מציג מיכאל שאלה רטורית. "גם שם לא עשינו מה שהיינו אמורים לעשות".

גם מבלי להעביר לרשות הפלסטינית את מנות החיסון, ישראל יכולה בהחלט לעשות יותר כדי לעזור לפלסטינים. היא יכולה לפתוח מרכזי חיסונים בגבולות שבין השטחים שבשליטה ישראלית לשטחים שבשליטת הרשות הפלסטינית, כדי לעקוף את האתגרים הלוגיסטיים. אפשר לאייש אותם הן בצוותי רפואה ישראליים והן בצוותי רפואה פלסטיניים, כדי להגן על תדמיתה של הרשות הפלסטינית בעיני הציבור הפלסטיני.

שיתוף של תוכנות מחשב ובינה מלאכותית עם הרשות יכול להיות דרך טובה נוספת לסייע לפלסטינים בצורה משמעותית מבלי לגרום מהומה רבה מדי.

"סוג כזה של שיתוף פעולה יכול גם ליצור מומנטום", אומר מיכאל, "הרגשה שיש חשיבות לשיתוף פעולה בכל מיני נושאים אזוריים רחבים יותר – סביב בריאות, סביבה, מים ואנרגיה".

אהרון בוקסרמן ונתן גפי תרמו לכתבה