עד שהמכורים ימותו

איתמר בן גביר (צילום: Olivier Fitousi/Flash90)
Olivier Fitousi/Flash90
איתמר בן גביר

השתוללות לאומנית מלווה באלימות חסרת שליטה נראתה ברחובות ישראל, והיה שם הכל: החל מוונדליזם לרכוש, דרך הבעת שמחה על מוות של נערה ערביה בת 16 ועד ללינץ' בעובר אורח חף מפשע רק כי הוא ערבי, לינץ' שבקלות יכול היה להסתיים במוות (כלומר ברצח).

השתוללות לאומנית מלווה באלימות חסרת שליטה נראתה ברחובות ישראל. החל מוונדליזם, דרך הבעת שמחה על מות נערה ערביה בת 16 ועד ללינץ' בעובר אורח חף מפשע רק כי הוא ערבי

ההשתוללות הפרועה ורמת האלימות לא הותירו אף אחד אדיש. סטטוסים מצייצים נתנו במה לפוסט הקורא לא לקנות מערבים. הנשיא, זה שארבע פעמים נתן מנדט להרכבת הממשלה לנאשם בפלילים ולא חשב שהמעשים שלו מצדיקים שיקול דעת שימנע את הענקת המנדט, מיהר לגנות את הערבים:

"מראה הפרעות ברחבי הארץ על ידי המון ערבי מוסת וצמא דם הוא בלתי נסלח".

המשותף לכל התגובות הללו הוא שהן תגובות פבלוביות. תגובות הנובעות מההרגל ארוך השנים לפיו אזרחי ישראל הערבים לא רק מופלים לרעה בכל היבט שהוא, אלא שהם ספק אזרחים.

הם אזרחים שמצופה מהם להגיש לנו את החומוס, לבנות לנו את הבתים, לתקן לנו את המכוניות, אזרחים שמצפים מהם שיגידו תודה שאנחנו בטובנו נותנים להם לחיות פה ושיסתמו – שלא יעזו להביע דעה פוליטית, שלא יזדהו עם הפלסטינים, שלא יגורו בשכונות שלנו, שלא יהיו איתנו בבתי הספר, שלא יהיו חלק מהממשלה שלנו. כאמור, ספק אזרחים.

המשותף לתגובות הללו הוא שהן תגובות פבלוביות, הנובעות מההרגל לפיו אזרחי ישראל הערבים גם מופלים לרעה בכל היבט וגם ספק אזרחים. מצופה מהם להגיש לנו חומוס אבל לא לגור בשכונות שלנו או להיות חלק מהממשלה

מהסיבה הזו נבחנה ההשתוללות הלאומנית דרך הפריזמה הצרה של יחסי יהודים ערבים. אף אחד לא העז לצאת מהמשבצת של יחסי יהודים ערבים. אף אחד לא העז לבחון את הפרעות באופן כללי, כי מי שהיה מעז לעשות זאת היה נאלץ להודות שהפרעות האלה היו מתרחשות בכל מקרה. שהפרעות האלה הן תוצאה של שלטון שמבוסס על הפרד ומשול ברמה הכי גבוהה שלו. שהפרעות האלה הן תוצאה של שלטון הבנוי על הסתה ושיסוי של כל חלקי החברה אלה באלה. ובעיקר, אילו לא היו ערבים, אילו האש לא היתה מופנית כלפיהם – היא היתה מופנית כלפי יהודים. הערבים הם אלה שמנעו עד כה את מה מחכה לנו פה, מעבר לסיבוב.

שלטון נתניהו מבוסס  אומנם על הפרד ומשול של כל חלקי החברה. אבל מה שנותן לו את איתנותו הוא היחס שלו לשלוש קבוצות עיקריות:

1

הקבוצה האחת היא הימין המתנחלי. אין לך קבוצה שפונקה יותר מהקבוצה הזו, אין לך קבוצה שזכתה לתקציבים רבים יותר, אין לך קבוצה שהשפעתה על שלטון נתניהו גדולה יותר, אין לך קבוצה שלקחה חלק פעיל בשלטון נתניהו יותר מהקבוצה הזו. ונתניהו לא רק פינק אותם בתקציבים, הם הפכו ליד ימינו בכל דבר ועניין – בתקשורת, בממשלה, עם היועצים, עד למצב בו הוא הביא את הימין המתנחלי הרדיקלי בדמותו של פורע החוק, העבריין שהורשע בפלילים – איתמר בן גביר, אל הכנסת.

2

הקבוצה השניה היא המזרחים שנפגעו מאפליית מפא"י. נתניהו לקח את הקבוצה הזו, ניצל את רגשות הקיפוח והפך את השד העדתי לאבן שואבת של שלטונו, ההסתה העדתית הפכה לחלק יומיומי משלטון נתניהו, כל דבר כמעט נבחן דרך הפריזמה העדתית. אלא שבניגוד לימין המתנחלי נתניהו לא נתן שקל אחד למזרחים, ההיפך מכך – הוא הפך את ערי הפיתוח לערי רפאים, ייבש אותם, היחידים שזכו להנות ממנעמי השלטון אלה השרים המזרחים. והעסקה היא ברורה: אתם תמונו לשרים, בתמורה לטפטוף הרעל העדתי, והעיד על כך חובב התחתונים נתן אשל בהקשר של מירי רגב. והעוסקים במלאכה רבים: מירי רגב, דוד אמסלם, מיקי זהר, אורלי לוי, גלית דיסטל, אבישי בן חיים.

הפרעות האלה הן תוצאה של שלטון המבוסס על הפרד ומשול, הבנוי על הסתה ושיסוי של כל חלקי החברה אלה באלה. ובעיקר, אילו לא היו ערבים, אילו האש לא היתה מופנית כלפיהם – היא היתה מופנית כלפי יהודים

3

הקבוצה השלישית הם ערביי ישראל. שנות שלטונו של נתניהו התאפיינו בהסתה בוטה, הסתה פושעת, הסתה שהתירה את דם הערבים, עד כדי כך, שמורה בדואי הפך בהבל פה למחבל והושאר מדמם למותו. ערביי חיפה הואשמו בהצתות ללא כל הוכחה. מירי רגב, שאומנם רוב הזמן עוסקת בהסתה עדתית, לא בחלה גם במלחמה בערבים – כזו שהביאה לה רווח פוליטי שלא יסולא בפז.

והדוגמאות הן רבות: רדיפת גלריות, רדיפת טקס הזכרון הישראלי פלשתיני, היציאה מטקס פרסי אופיר רק כי הקריאו שיר של משורר פלשתיני. הרדיפה הבוטה, הדה-לגיטימציה. ההסתה הגיעה לשיאה בדמות חוק הלאום שלא היה מבייש את הגרועות שבמדינתו האנטישמיות. והיו עוד חוקים – חוק הנאמנות בתרבות שנפסל בבג"ץ, חוק המואזין – הכל התנקז לכך שהערבים הם אויבים, אזרחים לא לגיטימיים, ושממשלה איתם איננה לגיטימית.

*  *  *

כל זה אירע עד הבחירות האחרונות. בבחירות האחרונות נתניהו גילה שהמשך שלטונו תלוי בעיקר בשתי קבוצות: הימין המתנחלי הרדיקלי והערבים. הבעיה היא  שהאידיאולוגיה של הימין המתנחלי מבוססת כולה על שנאת ערבים, על כך שהם אינם אזרחים לגיטימיים או כמו שסמוטריץ' אמר רק לאחרונה- הם אזרחים בינתיים.

זה כמובן לא הפריע לנתניהו לפצוח במלאכה של הרכבת הממשלה עם שני הצדדים. הוא דאג להבאת הימין המנתחלי הרדיקלי למרכז הבמה הפוליטית ומצד שני לקרב גם את הערבים, להפוך אותם ללגיטימיים. החל בשטויות מהסוג של "אבו יאיר" וכלה בהצעות קונקרטיות למנסור עבאס. מבחינת נתניהו, שההישארות בשלטון חשובה לו יותר מכל אידיאולוגיה, רעיון או דרך, אין בעיה להושיב את שני הצדדים יחד ובלבד שתהיה לו ממשלה.

אלא שנתניהו טעה טעות מרה, הוא לא העריך שלא כל הערבים מטומטמים שיתנו לו את קולו והוא לא העריך שהאידיאולוגיה של תורת הגזע של הפושע בן גביר ונער הגבעות סמוטריץ' כה חזקה – עד שהם בחיים לא ישבו עם ערבים יחד אל שולחן הממשלה.

בבחירות האחרונות נתניהו גילה שהמשך שלטונו תלוי בשתי קבוצות: הימין המתנחלי הרדיקלי והערבים. הבעיה שאידיאולוגיית הימין המתנחלי מבוססת כולה על שנאת ערבים, או כמו שסמוטריץ' אמר: הם אזרחים בינתיים

וההשתוללות הפראית עד כדי אובדן שליטה על הרחוב היא תוצאה ישירה של שלטון נתניהו, ובפרט הניסיון ליצור ממשלת שעטנז בין ערבים ומתנחלים. מה שאנחנו רואים כעת הוא כמו התגובה בין מתכת אלקלית לבין מים שמסתיימת בפיצוץ  – שהרי אי אפשר היה לצפות שההסתה ארוכת השנים נגד ערבים תסתיים ביום אחד שבו נתניהו צריך אותם להרכבת ממשלה, וודאי אי אפשר היה לצפות שזה יקרה תוך כדי מהלך משולב עם הכשרתו של בן גביר. כי בן גביר הוא פושע שנבנה על מעשים הפלילים נגד ערבים ואי אפשר לצפות ממנו ישנה את עורו.

ואגב, נתניהו ובן גביר הולכים יד ביד עוד מימי ההפגנות נגד רבין. בתחילת שלטונו נתניהו השתמש בבן גביר לשימוש עצמי, במשורה, כשהוא היה צריך ספינים בדמות התפרעויות של הימין וכשהוא היה צריך פרובוקציות. אחר כך הוא סחר בבן גביר, סחר פוליטי שהביא להשבעתו כחבר כנסת. ולבסוף עשה לו ולמפלגת תורת הגזע שלו לגליזציה.

הבעיה היא, שכשעושים לגליזציה לסמי הזיה קשים התוצאה היא התמכרות מהירה, כזו שקשה מאוד להיגמל ממנה. ומה שראינו בימים האחרונים ברחוב  הוא קריז. קריז של אנשים שהתרגלו להסתה שלטונית פרועה נגד ערבים, ובבת אחת קיבלו ממנה אובר דוז בדמותו של בן גביר. הקריז יימשך כל זמן שסוחר סמי ההזיה האלה נתניהו ירוויח ממנו – או עד שהמכורים ימותו.

דוקטור לביוכימיה ומשפטנית, שימשה כעוזרת המחקר של הפרופ׳ אהרן ברק, במקור מחצור הגלילית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,087 מילים ו-2 תגובות
סגירה