• יער בגליל העליון (צילום: Hadas Parush/Flash 90)
    Hadas Parush/Flash 90
  • שטח ערבה ברמת הגולן (צילום: אלון רוטשילד)
    אלון רוטשילד
  • יער משמר העמק (צילום: ענת חרמוני פלאש 90)
    ענת חרמוני פלאש 90
  • סבכי ערבות, זן המצוי בצמחיה נמוכה בלבד (צילום: אבנר רינות)
    אבנר רינות
  • בָּּתה בשמורת נחל דישון
  • ערבה באיזור להב (צילום: אלון רוטשילנד)
    אלון רוטשילנד
  • רוחבי אופניים ביער ירושלים (צילום: קק״ל)
    קק״ל
  • יער באזור בית שמש (צילום: Nati Shohat/Flash90)
    Nati Shohat/Flash90

מלחמה ירוקה מרב עצים, לא יישאר פה יער

דוח של החברה להגנת הטבע קובע כי היערות שקק"ל ממשיכה לטעת מסכנים את הטבע בישראל ופוגעים במגוון בעלי חיים וצמחים ● בקק"ל אומרים שהעצים החדשים דווקא מונעים תהליכי מדבּור ● ואקולוג בכיר טוען ששני הגופים היריבים בכלל מיושנים ולא מתבססים על מדע

במשך עשורים, שום בית ציוני בגולה לא היה שלם בלי קופסת התרומות הכחולה, שכל סוגי המטבעות שהוכנסו אליה נועדו לסייע במימון נטיעת יערות בארץ ישראל. התרומות הללו מצאו את דרכן אל הקרן הקיימת לישראל, שמאז ייסודה ב-1901 נטעה 240 מיליון עצים בשטח של 920 אלף דונם.

קק"ל (צילום: לע"מ)
קופסת התרומות של קק"ל (צילום: לע"מ)

כיום, יערות קק"ל ברחבי הארץ הם אתרים פופולריים לטיולים רגליים, לרכיבה על אופניים, לארוחות פיקניק ולפעילויות פנאי נוספות.

אולם דוח של החברה להגנת הטבע מזהיר כי יערות המתוכננים להינטע בשטחים פתוחים, שבאופן טבעי צומחים בהם עצים מועטים בלבד, עלולים לפגוע במגוון הביולוגי ולהפר בכך את התחייבותה הבינלאומית של ישראל לשימור המגוון הביולוגי.

בדוח שואל רכז תחום המגוון הביולוגי בחברה להגנת הטבע, אלון רוטשילד, מדוע צריך להסב שטחים טבעיים ליערות מעשה ידי אדם, בפרט על רקע ההתחממות הגלובלית, שבעקבותיה צפויים שטחים נרחבים בישראל להתייבש, והצמחייה הטבעית בהם היא בדיוק זו שיש לה הסיכויים הגבוהים ביותר לשרוד בתנאי יובש.

"בעיני אנשים רבים, הדיון על ייעור שטחים פתוחים טבעיים נתפס כ'ויכוח פנימי' בין ארגוני סביבה, שלכאורה עוסק בניואנסים", כותב רוטשילד. "ואולם ההחלטה אם לנטוע בשטחים פתוחים או להשאיר אותם במצבם הטבעי היא החלטה גורלית מהיבטים של סביבה, נוף ואתיקה".

ויכוח מתמשך

הדוח מצית מחדש ויכוח בן כמה עשורים בין החברה להגנת הטבע, הפועלת לשמירת הסביבה הטבעית, לבין קק"ל, הדוגלת במדיניות של התערבות.

רוחבי אופניים ביער ירושלים (צילום: קק
רוחבי אופניים ביער ירושלים (צילום: קק"ל)

בקק"ל אומרים מנגד כי רוב המדינות הצחיחות נוטעות עצים כדי לעצור תהליכי המידבור שנובעים מההתחממות הגלובלית, שבהם אזורים צחיחים הופכים למדבר ומאבדים צמחייה וחיות בר, וכי יערות תורמים להתחדשותה של קרקע מדולדלת, שהאדם עשה בה שימוש במשך אלפי שנים ולכן אינה יכולה להיחשב לבתולית.

החברה להגנת הטבע היא ארגון הסביבה ללא כוונת רווח המוביל בישראל. קק"ל נוסדה ב-1901 כדי לרכוש אדמות שיוכשרו לצורך הקמת המדינה היהודית, והחלה לנטוע יערות ב-1904. היא מחזיקה בבעלות 13% מקרקעות ישראל, שמנוהלות על ידי רשות מקרקעי ישראל. רשות הטבע והגנים אחראית לניהול שמורות הטבע והגנים הלאומיים, שמכסים כ-25% משטחה של המדינה.

פרופ' משה שחק, מבכירי האקולוגים בישראל, שהתבקש לפסוק בנדון, אמר לנו השבוע שכל הארגונים שאחראים לניהול ולשמירת הטבע בארץ מונעים על ידי יותר מדי אידאולוגיה ופחות מדי מדע, אינם משתפים פעולה זה עם זה במידה מספקת ומנותקים במידה רבה מהאקדמיה ומה"מהפכה בחשיבה המדעית".

אזור של מגוון ביולוגי

ישראל נמצאת על התפר שבין האקלים הים-תיכוני והאקלים המדברי, בנקודת המפגש בין אפריקה, אירופה ואסיה. על אף שטחה הזעיר, היא מוכרת בעולם כאזור בעל מגוון ביולוגי עשיר, הודות למיקומה בצומת בין יבשות וצורות הנוף המגוונות שלה. המערכות האקולוגיות המרובות בארץ משמשות בית למבחר עשיר של צמחים וחיות, בהם מינים רבים שאינם מצויים בשום מקום אחר בעולם.

שטח ערבה ברמת הגולן (צילום: אלון רוטשילד)
שטח ערבה ברמת הגולן (צילום: אלון רוטשילד)

לפי דוח החברה להגנת הטבע, שטחים פתוחים מהווים כמחצית מאדמות המדינה המיועדות כרגע לייעור בשלושה מסלולים:

  • תכנית המתאר הארצית ליער ולייעור של רשות הטבע והגנים (תמ"א 22) – מיזם משותף לקק"ל, רשות מקרקעי ישראל והממשלה, שאושרה בממשלה ב-1995.
  • רישום בעלות על קרקעות ע"י רשות מקרקעי ישראל (בשיתוף עם קק"ל, בין היתר כדי למנוע התיישבות של בדואים).
  • תכניות ייעור מפורטות שקק"ל מגישה לוועדות לתכנון ולבנייה.

הדוח מזהיר כי בשטחים הללו נמצאות המערכות האקולוגיות הנתונות בסכנת ההכחדה הגדולה ביותר בישראל. לא רק שהם נמצאים תחת איום גבוה של הכשרת הקרקע לבניית מגורים ותשתיות ולחקלאות, בהתאם לתפיסה הישראלית הישנה של "הפרחת השממה" – אלא שגם אין להם ייצוג מספיק בשמורות הטבע ובגנים הלאומיים שמנהלת רשות הטבע והגנים, ולפיכך הם אינם מוגנים מספיק.

חוברה אסיאתית, ציפור טיפוסית למישורי לס, נכחדת באיזורים מיוערים (צילום: Asaf Meyrose)
חוברה אסיאתית, ציפור טיפוסית למישורי לס, נכחדת באיזורים מיוערים (צילום: Asaf Meyrose)

השטחים הפתוחים הנתונים בסכנה, על פי החברה להגנת הטבע, כוללים מערכות אקולוגיות כגון ערבות טבעיות ברמת הגולן, בגליל המזרחי ובמרגלות הרי שומרון; בָּתות ים-תיכוניות המתאפיינות בצמחייה עשבונית רב-שנתית וחד-שנתית ובפקעות אביב; הבתות הצחיחות למחצה בדרום הר חברון ובמזרח השומרון; מישורי לס – אבק שהגיע לנגב הצפוני ממדבר סיני ומצפון אפריקה לפני אלפי שנים; ורכסי הכורכר ואדמות החמרה האדמדמות במישור החוף ובשרון.

"ייעור כרוך לעתים קרובות בשימוש בציוד מכני כבד, בהקמת סוללות אדמה לתיעול מי נגר (בעיקר בנגב הצפוני), בחפירת בורות נטיעה במחפרים, בריסוס קוטלי עשבים (שהם הצמחייה הטבעית…), וכמובן, בנטיעת עצים, המנוגדת לאופיו הטבעי של האזור ומובילה לשרשרת של השפעות שליליות", כך נטען בדוח.

סבכי ערבות, זן המצוי בצמחיה נמוכה בלבד (צילום: אבנר רינות)
סבכי ערבות, זן המצוי בצמחיה נמוכה בלבד (צילום: אבנר רינות)

"ככלל, המערכות האקולוגיות של הבתות, הערבות ומישורי הלס הטבעיים (וכמוהם רכסי הכורכר ושטחי החול), כמכלול של נוף טבעי, משתנות דרמטית כתוצאה מייעור. מינים מתמחים של בעלי חיים (שיכולים לשרוד רק בתנאי סביבה מסוימים), בהם פרוקי רגליים, זוחלים (חסרי חוליות), ציפורים ויונקים, מועתקים ממקומם ואינם יכולים לקיים להתקיים באזורים שעברו הסבה", כך לפי הדוח.

הדוח ממשיך: "ייעור אזורים שחלים בהם תהליכי מדבור עלול לפגוע במאמציה של ישראל להפחית את טביעת הרגל שלה בשינוי האקלים, שכן היערות בצפון הנגב ובדרום הר חברון תורמים לפי שעה להתחממות הגלובלית".

אלון רוטשילד (צילום: באדיבות המצולם)
אלון רוטשילד (צילום: באדיבות המצולם)

זאת, טוען רוטשילד, מפני ששטחי יער אפלוליים מחזירים פחות קרינת שמש מאשר אדמות מדבר בהירות, תופעה שהשפעתה גוברת על היתרונות הטמונים ביכולתם של עצים לספוג פחמן דו-חמצני מהאוויר.

לפי הדוח, בתנאי הסביבה העדינים של הנגב הצפוני, "ממצאים עכשוויים מראים שפעולות ייעור… פגעו בקרקע והגבירו את סחיפת הקרקע ואת תהליכי המידבור בעשור שלאחר מכן".

יתר על כן, טוען הדוח, הפיכת השטחים הפתוחים הללו ליערות תתנגש עם יעדי שימור המגוון הביולוגי הבינלאומיים לעשור המסתיים ב-2020, שישראל התחייבה להם ב-2010, לאחר שאשררה את אמנת המגוון הביולוגי ב-1995.

ישראלים מבלים ביער בגליל (צילום: Hadas Parush/Flash 90)
ישראלים מבלים ביער בגליל (צילום: Hadas Parush/Flash 90)

אלה כוללים שימור וניהול בני קיימא של המגוון הביולוגי באזורים שעוברים ייעור והכרזה על מינים הנמצאים בסכנת הכחדה כמינים מוגנים.

תגובת קק"ל

"אם מתנגדים לכל נטיעה בשטחים פתוחים, אז אין שום דרך (לייעור שתהיה מקובלת), אבל זו גישה שלילית", אמר לנו בכיר בקק"ל.

הוא מתעקש שנטיעת יערות בשטחים פתוחים, כמו במדבר הנגב, משקפת מאמצים שנעשים בכל אגן הים התיכון, חבל הסאהל האפריקאי ורצועות סביב מדבר סהרה כדי לעצור את תהליכי המידבור הנובעים מההתחממות הגלובלית.

יער בגליל העליון (צילום: Hadas Parush/Flash 90)
יער בגליל העליון (צילום: Hadas Parush/Flash 90)

הוא ממשיך וטוען כי יערות בתוך וסביב ערי הנגב, דוגמת באר שבע, אופקים ונתיבות, מגנים על התושבים מפני סופות חול ומספקים להם אתרים לפעולות פנאי. העצים, הוא מוסיף, מסייעים במניעת סחיפת קרקע.

הבכיר מציין כי כיום, 80 עד 90 אחוז מהנטיעות ביערות באזור הים התיכון הן של זנים רחבי עלים (בניגוד למחטניים, שניטעו בעבר, וסופגים כיום ביקורת רחבה), שמספקים שטחים מוצלים לצמיחת רקפות, עצים לציפורים ולעופות דורסים כמו בזים וחיוויאי נחשים ובית למספר הולך וגדל של צבאים.

"הגיע הזמן שנסתכל על היערות שלנו כעל חלק מהמסדרונות האקולוגיים (שדרכם יכולים לעבור בעלי חיים וזרעי צמחים) החוצים את ישראל, יחד עם שמורות טבע ושטחים חקלאיים", אומר הבכיר. הוא מוסיף שהיערות – שניטעו על כ-5% בלבד משטח ישראל – תורמים לשיקומה של קרקע מדולדלת.

הדיון "כבר התקדם מזמן"

שחק, האקולוג הוותיק שבגיל 83 עדיין עובד באוניברסיטת בן-גוריון, ושאחראי לכל 13 האתרים למחקר אקולוגי ארוך-טווח במדינה (שישה מהם מנוהלים על ידי קק"ל), טוען שאף על פי שבחברה להגנת הטבע, בקק"ל וברשות הטבע והגנים ישנם הרבה "אנשים טובים ואינטליגנטים, עם כוונות טובות", הם שבויים בתפיסות מיושנות ולא עוקבים אחר התקדמות החשיבה המדעית בארץ ובעולם.

פרופ' משה שחק (צילום: צילומסך)
פרופ' משה שחק (צילום: צילומסך)

לדבריו, "הם צריכים לשתף פעולה, ולבסס יותר את עבודתם על מדע האקולוגיה".

חילוקי דעות בין מדענים הם לגיטימיים, אך לדברי שחק, "הדוח של החברה להגנת הטבע חובבני ולא רציני מנקודת מבט מדעית. אילו התבקשתי לפעול לשיפור תחנת הכוח הגרעינית, הייתי נזקק לרקע הרלוונטי כדי לעשות זאת".

לדבריו, אם לפני 15 שנים הדיון עסק בשימור המגוון הביולוגי ובהגנה על מינים מסוימים, כיום הוא עוסק בשירותי מערכות אקולוגיות – שירותים שמספק הטבע, כגון ויסות טמפרטורה, מניעה של סחיפת קרקע, טיהור מים ופירוק פסולת.

"טבע שהאדם התערב בו אינו יכול לשוב לקדמותו – זהו רעיון רומנטי מהמאה ה-19. המערכת האקולוגית היא אחד הדברים המורכבים ביותר בטבע. אי אפשר לגשת לזה דרך דיסציפלינה אחת בלבד", מוסיף שחק.

"השאלה שיש לשאול היום היא כיצד אנחנו יכולים להבטיח את קיומן של מערכות תומכות חיים בעידן שבו שימושי הקרקע משתנים וכדור הארץ מתחמם, בסביבה שכוללת אינטראקציות מורכבות, אדפטיביות ודינמיות בין סלעים, אדמה, מים, אוויר ויצורים חיים, לרבות בני אדם".

עוד 1,166 מילים
סגירה