פחד קיצוני הוא פחד עם תגובתיות אבּנורמלית, תגובתיות אשר איננה מידתית, המפעילה מנגנון הישרדותי בלתי נשלט. במצבים של פחד וחרדה, נטייתם הטבעית של חתולים וכלבים היא לברוח למקום חשוך ונסתר – הם לרוב ימצאו איזו פינה בבית מתחת לאחת הספות, מאחורי ארון או שידה, בתוך אחת המגרות (בדרך כלל עם הבגדים הכי עדינים שלנו או הניירת הכי חשובה) ויסתתרו בה עד אשר יחלוף "האיום".

ברוב המקרים אנחנו רק צריכים לאפשר להם לברוח ולהסתתר, ולתת להם גישה חופשית למקום המסתור המועדף עליהם. מניעה או ניסיון לסגור אותם באופן יזום במקום קבוע עלולה להגביר את הפחד והפאניקה. במקרים קיצוניים יש להיעזר בטכניקות נוספות כגון "רעש לבן" (בכך נדון בהמשך), חומרים טבעיים מרגיעים (ייעודיים לחיות מחמד) ובמידה והשיטות אינן עוזרות יש לשקול מתן תרופות פסיכיאטריות. כן, גם בעלי חיים יכולים להיעזר בהן.

חתולים וכלבים ימצאו איזו פינה ויסתתרו בה עד חלוף "האיום". אנחנו רק צריכים לאפשר להם גישה חופשית למקום המסתור המועדף עליהם. מניעה או ניסיון לסגור אותם באופן יזום במקום קבוע עלולה להגביר את הפניקה

אחת הטכניקות לטיפול בפחד וחרדה היא למידה. חשיפה הדרגתית ומבוקרת למקור הפחד אשר חוזרים עליה פעם אחר פעם, בליווי חטיפים וחיזוקים חיוביים במטרה לשנות את האופן שבו חווה חיית המחמד את מקור הפחד.

כאשר אנחנו מדברים על פחד מרעשים אנחנו נמצאים בבעיה, מאחר וגם במקרים הבודדים שכן הצלחנו, לאחר מאמצים רבים, ללמד את חיית המחמד החששנית שלנו שרעמים ורעשים קיצוניים אינם סיבה לדאגה, קשה מאוד לשמר את זה. הם אמורים לזכור את "השיעור" עד הפעם הבאה שהם ייתקלו במקור הפחד.

כמו כן, שחזור הרעש הספציפי ממנו פוחדים חיות המחמד בחשיפה הדרגתית ומבוקרת – במיוחד כאשר אנחנו מדברים על רעמים, פיצוצים ואזעקות – הוא עניין בעייתי לביצוע ולגמרי לא קל.

פתרון נוסף לבעיית התנהגות הנובעת מפחד הוא הימנעות ממקור הפחד. לצערנו, בנוגע למבצעים ביטחוניים או זיקוקים ביום העצמאות, הימנעות היא כמעט פעולה בלתי אפשרית.

אז מה עושים? כאשר מדובר בבעל חיים הסובל מרגישות יתר לרעשים ומראה התנהגות חרדתית במפגש עם רעשים קיצוניים, חשוב שננסה לאמוד את מידת הפחד בו הוא שרוי. האם הוא רק מחפש מקום מסתור לרבוץ בו?

אם כן, יש לאפשר לחיית המחמד, ככל הניתן כמובן, גישה חופשית ונוחה ל"מאורה" שלו, אפשר להניח קערת מים באיזור בו הוא נמצא, ויש להימנע מלסגור או לתחום את האזור (למשל אם המקום בו הכלב בחר הוא כלוב הטיסה שלו – מצוין! רק הקפידו להשאיר את דלת הכלוב פתוחה. בעייתי יותר כאשר המרחב המוגן נמצא מחוץ לכותלי הבית.

אחת הטכניקות לטיפול בפחד וחרדה היא למידה. חשיפה הדרגתית ומבוקרת למקור הפחד אשר חוזרים עליה פעם אחר פעם, בליווי חטיפים וחיזוקים חיוביים במטרה לשנות את האופן שבו חווה חיית המחמד את מקור הפחד

שווה לבדוק האם בעל החיים מסכים/מסוגל לאכול – "מבחן הפסטרמה". מזון הוא מדד טוב להערכת מצבו החרדתי של בעל החיים. במצב של סטרס הוא יימנע מלאכול גם את המשובח שבחטיפים.

בנוסף, שווה לשאול את עצמנו האם חיית המחמד ממשיכה לרעוד גם לאחר ש"האירוע" הסתיים? האם הם מסוגלים לפצוע את עצמם או מנסים לברוח בדרך אשר עלולה לסכן אותם? כל אלה מצביעים על רמת פחד קיצונית הדורשת התייחסות נוספת.  (למשל הקפדה יתרה – שוב, עד כמה שניתן ומבלי לסכן את ביטחוננו – על קשירת הכלב ברצועה).

כעת, לאחר המבצע בדרום, שווה לנסות מספר שיטות להתמודדות יעילה עם קולות נפץ, כדי שבעלי החיים יסבלו פחות באירועים ביטחוניים עתידיים. חלקן יעילות יותר, חלקן פחות, לא כולם ניתנים לרכישה בארץ אך זאת הזדמנות לספר לכם מה קיים ומה שווה לנסות.

שחזור וחשיפה לרעש: הקלטות שמע של רעמים או קולות פיצוצים/אזעקות – יכול לעזור מעט במקרים מסוימים. העניין הוא שלכלבים שמיעה מצוינת וקשה "לעבוד" עליהם, לכן רובם לא יקשרו את הקולות המוקלטים לרעש האמיתי אליו הם מגיבים.

מיסוך הרעש: באמצעות "רעש לבן", חדר אטום לרעשים, וילונות או אוזניות מיוחדות. גם כאן היכולת שלנו לעזור מוגבלת בדיוק מאותה סיבה. ישנן אוזניות ייעודיות לכלבים (לעיתים כלבי עוקץ נעזרים בהן) אשר מצליחות למסך על הרעש. הכלב צריך ללמוד להתרגל אליהן אבל הן יכולות לעזור.

קיימות בשוק חולצות לחץ (Dog Thunderstorm Jacket & Anxiety Aid) אשר עוזרות לחלק מחיות המחמד.

שימוש בחומרים טבעיים: ישנם כדורים טבעיים, טבליות לעיסות, ג'ל שניתן למרוח בקלות בתוך הלחי, וגם קולרים המשחררים הורמון אימהי הנספג בעורה של חיית המחמד ומביא להרגעתה.

למגוון המוצרים האלו יכולה להיות בהחלט השפעה מרגיעה על בעל החיים, אך במקרים הקשים יותר של פחד קיצוני, הם לרוב אינם מספיקים. בכל זאת מומלץ לנסות אותם לפני המעבר לתרופות הכימיות, רצוי לרכוש אותם דרך וטרינר אך הם אינם דורשים בדיקות מקדימות או מעקב רפואי.

שווה לבדוק האם בעל החיים מסכים/מסוגל לאכול – "מבחן הפסטרמה". מזון הוא מדד טוב להערכת מצבו החרדתי. במצב של סטרס הוא יימנע מלאכול גם את המשובח שבחטיפים

שימוש בתרופות נוגדות חרדה: גם אותן ניתן לסווג לתרופות SOS שלהן השפעה מיידית אך קצרת טווח – וואליום, קלונקס, זנקס וכד'; ותרופות הניתנות לטווח ארוך – פרוזק ודומיו, אשר השפעתן ניכרת לאחר כחודש ולכן לעיתים בתחילת הטיפול הן יתוגברו בתרופות נוספות המשפיעות מהר ולטווח קצר.

חשוב לציין כי כל התרופות הכימיות, קצרות הטווח והארוכות, מחייבות בדיקה, ייעוץ ואישור של וטרינר, בדיקות דם לפני תחילת הטיפול ובמהלכו ומעקב רציף אחר מצבו הגופני של בעל החיים לאורך מתן הטיפול.

ד"ר עפרה גלילי היא וטרינרית מומחית להתנהגות בעלי חיים, ופועלת במרפאה לטיפול בבעיות התנהגות בית החולים הווטרינרי של האוניברסיטה העברית בבית דגן. ד"ר גלילי מתמקדת בטיפול בבעיות התנהגות של כלבים וחתולים כגון תוקפנות, פחדים, חרדות, פוביות, צרכים בבית, התנהגויות פסיכופתולוגיות, ואף בבעיות התנהגות בחיות מבוגרות.(צילום: דוברות האוניברסיטה העברית)