מחמוד אחמדינג'אד: "אני לא אנטישמי"

ראיון מיוחד האם הדרך חזרה להנהגת איראן עוברת בדעת הקהל הישראלית והאמריקאית? מחמוד אחמדינג'אד, שכהונתו כנשיא התאפיינה בקיצוניות ובאנטישמיות, הסכים לקיים ראיון נדיר עם עיתונאי ישראלי ● "אני מתנגד למעשים שמפרים את זכויותיהם של אחרים, לא משנה מי מבצע אותם", אומר הנשיא לשעבר ● בזמנו הפנוי הוא מפלרטט עם טראמפ בטוויטר, ומעלה פוסטים על תרבות אמריקאית

מחמוד אחמדינג'אד (צילום: AP Photo/Ebrahim Noroozi)
AP Photo/Ebrahim Noroozi
מחמוד אחמדינג'אד

בריאיון שערכתי איתו לאחרונה, נשיא איראן לשעבר, מחמוד אחמדינג'אד, הכחיש שהוא אנטישמי, קרא לארצות הברית ולארצו לפתור את הסכסוך ביניהן באמצעות דיאלוג, ומתח ביקורת על מעורבות איראן במלחמת האזרחים בסוריה.

אף על פי כן, אחמדינג'אד לא התנצל או ניסה להרחיק את עצמו מאמירותיו בעבר שבהן הטיל ספק בשואה, או מוועידת מכחישי השואה שאירח בטהראן.

"תראה, טראמפ מתנגד למשטר בטהראן, אז האם אנחנו יכולים לומר עליו שהוא אנטי-מוסלמי?", אמר לי אחמדינג'אד בריאיון. עוזריו של הנשיא לשעבר סירבו לבקשתי שידבר ישירות עם כלי תקשורת ישראלי, ולכן הראיון פורסם לראשונה במגזין האמריקאי The Nation. כששימש בתפקיד, הוא קרא להשמדת ישראל.

הוא המשיך: "הרי ההפרות שביצע הממשל הציוני גונו על ידי האו"ם. אז אם מישהו אחר אומר את אותם הדברים, האם זה עושה אותו אנטישמי?"

כשנשאל ישירות על מעורבותה של איראן בסוריה, אחמדינג'אד אמר: "לאיש אין זכות להתערב בענייניהם של אחרים"

"אתה יהודי ואני מוסלמי, והנה אנחנו מדברים", הוא אמר בריאיון הטלפוני, שנערך בשפה הפרסית. "האם אנחנו נלחמים זה בזה? האם אנחנו במלחמה?".

"אני מתנגד למעשים שמפרים את זכויותיהם של אחרים, לא משנה מי מבצע אותם", אמר הנשיא לשעבר.

אחמדינג'אד גם מתח ביקורת על התפקיד שמילא הצבא האיראני במלחמת האזרחים בסוריה, שבמהלכה ביצעה ישראל תקיפה אווירית על בסיסים איראניים בסוריה, וטילים איראניים נורו לעבר ישראל. כשנשאל ישירות על מעורבותה של איראן בסוריה, הוא אמר: "לאיש אין זכות להתערב בענייניהם של אחרים".

מביע תמיכה בדיאלוג ובשלום עולמי

כמה מאמירותיו של אחמדינג'אד נשאו תוכן ונימה שונים מהעמדות הנוקשות שהשמיע כשכיהן כנשיא, ונראה כי הן מסמנות תזוזה מכוונת במיצוב הציבורי שלו. במדיה החברתית, בנאומים ובראיונות כמו זה שערכתי איתו, הנשיא לשעבר מנסה להציג את עצמו כמי שתומך באינטרנציונליזם, בדיאלוג ובשלום עולמי.

בעוד שהנשיא לשעבר הכחיש כי הוא מחזיק בשאיפות פוליטיות, משקיפים מאמינים שאחמדינג'אד, שכיום הוא מוחרם על ידי האליטה השולטת במדינה, מנסה לשנות את תדמיתו כדי לשמור על רלוונטיות – ואולי אף לשוב לשלטון. אולי לכן הוא מנסה לשפר את תדמיתו האנטישמית בריאיון עם עיתונאי יהודי.

מחמוד אחמדינג'אד (צילום: AP Photo/Ebrahim Noroozi)
מחמוד אחמדינג'אד (צילום: AP Photo/Ebrahim Noroozi)

במהלך כהונתו כנשיא (בשנים 2005 עד 2013), אחמדינג'אד נודע לשמצה במערב בשל הרטוריקה התוקפנית שלו על תכנית הגרעין האיראנית, האנטישמיות שלו וקריאתו להשמדת ישראל. הוא זכה ללעג על טענותיו להשראה אלוהית (בכלל זאת אמירתו מ-2005 שבנאומו הראשון באו"ם הילה של אור הקיפה את ראשו); והוא ספג ביקורת על התנהלותו בבחירות השנויות במחלוקת לנשיאות ב-2009, שרבים סבורים שהן היו מזויפות, ואשר זיכו אותו בכהונה שנייה.

האנטישמיות של אחמדינג'אד, שהתבטאה בצורה הבוטה ביותר ב"ועידה הבינלאומית לבחינת ההשקפה העולמית על השואה" שהתקיימה ב-2006, ושהביאה לטהראן את דיוויד דיוק ומכחישי שואה בולטים נוספים, עוררה תגובות קשות במיוחד בעולם. כשהנושא עלה בריאיון שערכתי עמו, אחמדינג'אד לא הביע חרטה על הכנס או על הצהרות אחרות שבהן הטיל ספק בהתרחשות השואה.

"הרי ההפרות שביצע הממשל הציוני גונו על ידי האו"ם. אז אם מישהו אחר אומר את אותם הדברים, האם זה עושה אותו אנטישמי?"

הרטוריקה והאנטישמיות של אחמדינג'אד הובילו להטלת סנקציות על איראן ב-2010 כדי לגרום לה לוותר על תכנית הגרעין שלה, כך אמר עבאס מילאני, פרופסור ללימודי איראן בסטנפורד, למגזין "The Nation". "העולם החל להתייחס ברצינות לעובדה שהוא נשיא של משטר שפועל כמעט באין מפריע".

כיום, אחמדינג'אד מציג לעולם פנים חדשות. עמוד הטוויטר הפעיל שלו באנגלית, האמצעי העיקרי שלו לתקשר עם העולם, מלא בדברי פרשנות על ספורט אמריקאי ותרבות פופולרית, ובפניות לאנושות להתאחד למען רדיפת צדק.

כך, לדוגמה, בפוסט מאפריל, נשיא איראן לשעבר הביע צער על מותו של הראפר האמריקאי ניפסי האסל. כמה ימים לאחר מכן הוא צייץ על תקוותו לבואו המהיר של עידן המשיח, אשר "ייתן לאנושות את מתנת החירות והצדק".

בשעה שהמתיחות ארה"ב לאיראן המשיכה להסלים בשבועות האחרונים, אחמדינג'אד פרסם בטוויטר מכתב פתוח לנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, שבו קרא לסיום הסנקציות הכלכליות הנוקשות על איראן ונתן שיעור על התפקיד שמילאה "האומה האיראנית הגדולה" שוחרת השלום במהלך ההיסטוריה.

"שתי האומות הגדולות של איראן וארה"ב", הוא כתב ביוני, ברוח הדברים שאמר לי בריאיון, "שואפות לקשרי ידידות המבוססים על יחסי גומלין פורים. השאיפה הזו היא נטייה מולדת, טבעית ובונה, שטבועה בבריאה האלוהית ובקיום האנושי".

"יש הזדמנויות ופתרונות כה רבים עבור שתי אומות גדולות אלה לקרבה ולקשרים פוליטיים, כלכליים ותרבותיים רחבים, שיש לקדם ולאמץ", הוסיף ב-1 ביולי.

ראיון של 90 דקות בשפה הפרסית

הציוץ של אחמדינג'אד, שנדון רבות בתקשורת האמריקאית, הוא שהניע אותי לפנות לנשיא לשעבר. תחילה פניתי לדובר התקשורת של אחמדינג'אד, וביקשתי לשוחח עם הנשיא לשעבר עבור "כלי תקשורת בשפה האנגלית שמתפרסם במדינה באזור שאין לה קשרים עם איראן" (The Times of Israel).

ישראל היא טבו באיראן, ולא רציתי לסכן אף אחד בדיבור גלוי מדי.

הדובר התנגד, ואמר שהתקשורת הישראלית היא מחוץ לתחום, אבל הוסיף שאחמדינג'אד יהיה פנוי להתראיין, בפרסית, עבור גוף תקשורת אמריקאי, והציע את "The Nation". אף על פי שלא אמרתי לדובר בפירוש שאני גר בירושלים, המידע הזה זמין בקלות, ואני מניח שהוא חיפש מידע עליי לפני שהסכים.

הריאיון שלנו, שנמשך כמעט 90 דקות, נגע במגוון נושאים, בכלל זאת פוליטיקה פנימית באיראן, מדיניות חוץ, דת וקווי הדמיון בין הנשיא לשעבר לבין "אחמדינג'אד של אמריקה", כפי שטראמפ מכונה לעתים.

אף על פי שלא אמרתי לדובר בפירוש שאני גר בירושלים, המידע הזה זמין בקלות, ואני מניח שהוא חיפש מידע עליי לפני שהסכים

במהלך כל הריאיון אחמדינג'אד היה אדיב וסבלני כלפי הפרסית הלעתים מגומגמת שלי. אף על פי כן, לאחר מכן חששתי שאולי נעשתה עליי מניפולציה מסוימת – דבר שאינו מפתיע בהתחשב בכישוריו של אחמדינג'אד כפוליטיקאי ובמה שהיה באמת, כפי הנראה, המניע לריאיון שלנו.

שינוי העמדה לכאורה של אחמדינג'אד – או, לכל הפחות, שינוי הרטוריקה שלו – חל בעקבות ההידרדרות המתמשכת במעמדו הפוליטי באיראן.

בעוד שאחמדינג'אד זכה בתחילה לתמיכה חזקה מצד המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, הפוסק הסופי בענייני פוליטיקה וחברה, בכהונתו השנייה הוא נקלע למאבק כוח עם חמינאי ועם הממסד השמרני באיראן.

המאבק הזה נמשך גם לאחר שאחמדינג'אד עזב את תפקידו. אחמדינג'אד נכשל בניסיונו להעמיד את יועצו הקרוב כיורשו, וגם ניסיונו שלו להתמודד שוב על הנשיאות ב-2017, למרות "המלצה" מפורשת של חמינאי שלא לעשות זאת, נחסם.

כמה מחברי המעגל הפנימי של אחמדינג'אד נאסרו, ולאחרונה נפוצו שמועות שהנשיא לשעבר בעצמו הוחזק על ידי הרשויות.

אחמדינג'אד האשים בפומבי דמויות בולטות בקשת הפוליטית של איראן בשחיתות, בכלל זאת בנאום דרמטי בפרלמנט ב-2013. בריאיון ל-"The Nation", הנשיא לשעבר אף הרחיק לכת ותלה את האשמה להפגנות שהחלו לאחרונה אלה בערי איראן בניהולו הכושל של הממשל את הכלכלה, ואמר שאינו רואה הבדל בין ההפגנות של היום לבין אלו שהובילו למהפכה האסלאמית.

"כאשר אנשים דורשים את זכויותיהם, זה תמיד צודק. מה שחשוב הוא שהתביעה לזכויות תיענה", הוא אמר, תוך כדי השוואה מפתיעה בין חמינאי לבין השאה הרודן מוחמד רזא פהלווי, שהופל ב-1979.

"כשאחמדינג'אד היה נשיא, יעצתי לאנשים שלא לראיין אותו", אמר ל-"The Nation" דוד מנשרי, מומחה לאיראן מאוניברסיטת תל אביב. "הוא השתמש בתקשורת המערבית להפצת הרעיונות שלו". באופן דומה, כיום אחמדינג'אד משתמש במדיה החברתית ובראיונות כדי לשמור על רלוונטיות באיראן.

מחכה לנפילת המשטר הנוכחי?

בעת שהנשיא לשעבר מכחיש שיש לו שאיפות פוליטיות כלשהן, מומחים משערים שכמו דמויות רבות אחרות באיראן ומחוץ לה, הוא מתכונן ליום שבו המנהיג העליון – כיום בן 80 – יעזוב את הבמה, או אפילו ליום נפילת המשטר הנוכחי.

"הם חושבים שהם זקוקים לתמיכת המערב וארצות הברית כדי להוות אלטרנטיבה" אמר מילאני, הפרופסור מסטנפורד, ל-"The Nation". "אני חושב שהוא מנסה להפחית את רמות הטינה והאיבה שהתקיימו בינו לבין ארצות הברית, באותו אופן שהוא מנסה למצב את עצמו מחדש בתוך איראן".

במהלך כל הריאיון אחמדינג'אד היה אדיב וסבלני כלפי הפרסית המגומגמת שלי. לאחר מכן חששתי שאולי נעשתה עליי מניפולציה

בעוד שרבים דוחים את האפשרות שאחמדינג'אד יצליח לבצע קאמבק, בטענה שהוא הותיר אחריו מורשת מרה מכדי שהאיראנים ייתנו לו הזדמנות נוספת, מנשרי סבור אחרת. "אחמדינג'אד עוד לא אמר את המילה האחרונה שלו בפוליטיקה האיראנית", הוא אומר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 1,162 מילים ו-1 תגובות
סגירה