מנדלבליט לא מתערב

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט (צילום: פלאש90)
פלאש90
היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט

אז מנדלבליט לא מתערב בפרשת פינוי משפחות הפלסטינים בשייח ג'ארח.  מעשה נפיץ שעלול להבעיר את המדינה בגבול עזה, בירושלים ובשטחים. מנדלבליט לא מתערב.

הוא גם לא מתערב כזכור בדרישה להקמת ועדת חקירה ממלכתית לפרשת הצוללות. הוא פשוט קבע שנתניהו לא מעורב ומאז מתנגד לכל שרבוב של שמו של נתניהו לפרשה. שישה ממקורביו של נתניהו, ביניהם המקורבים ביותר, נחשדו בפרשת הצוללות והמשטרה המליצה להעמידם לדין. שלושה מהם נאשמים בכתבי אישום חמורים שמנדלבליט עצמו הגיש. אבל מנדלבליט לא חוקר ולא מאשים את נתניהו בכלום ושום דבר בפרשת הצוללות.

מנדלבליט גם לא מתערב כזכור בדרישה להקמת ועדת חקירה ממלכתית לפרשת הצוללות. הוא פשוט קבע שנתניהו לא מעורב ומאז מתנגד לכל שרבוב של שמו של נתניהו לפרשה

מנדלבליט גם לא התערב בהוצאת נתניהו לנבצרות למרות שרה"מ הנאשם בשוחד גרר מדינה שלמה לארבע מערכות בחירות, מנע העברת תקציב, גרר את המדינה לעימות צבאי ומהומות בין יהודים לערבים, הסית יומיום וביצע פעולות שלטוניות שמטרתן רק האינטרס האישי שלו – חבלה בהעברת השלטון והיחלצות ממשפטו –  ולא טובת המדינה.

מנדלבליט לא פצה את פיו כאשר נתניהו ושריו התייצבו לנאום הסתה בביהמ"ש המחוזי בירושלים והאשימו את מערכת החוק בניסיון להפיכה שלטונית.

היועמ"ש של ממשלת ישראל לא מתערב ולא נוקט שום צעד מעשי אקטיבי.
לכאורה מנדלבליט נמצא כיום רק בתמונה על הקיר. הוא לא ירד מהתמונה למשרד, אלא רק כשאזרחים הפגינו בעקשנות ואינטנסיביות מול ביתו וצעקו לו שוב ושוב תתעורר.

ככה הוא נהג שנים בפרשיות תיקי האלפים. מרח, מסמס, ניסה להשתיק ולהסתיר, החזיק הקלטות מפלילות במגירה במשך חודשים ארוכים, ולא החליט לחקור אלא רק "לבדוק". בעזרתו של היועמ"ש, הזמן חלף עבר לו בנחת, עת רה"מ נתניהו המשיך לשבת בתפקיד החשוב ביותר בישראל, למרות כל מעשיו הנכלוליים שחייבו חקירת משטרה והעמדה לדין.

ההפגנות העקשניות מול ביתו של מנדלבליט גרמו לו ולציבור להבין שאי אפשר להמשיך למרוח את תיק הפרת האמונים בפרשיות המתנות, ואת תיק השוחד עם מוזס, ואת תיק השוחד ומרמה עם אלוביץ.

מנדלבליט גם לא התערב בהוצאת נתניהו לנבצרות, למרות שרה"מ הנאשם בשוחד גרר מדינה שלמה ל-4 מערכות בחירות, מנע העברת תקציב, הסית וגרר את המדינה לעימות צבאי ומהומות בין יהודים לערבים

מנדלבליט התנגד לכל הבגצ"ים שבהם הוגשו עתירות נגד כהונת רה"מ עם כתבי אישום, ועתירות להוצאת נתניהו לנבצרות מהותית, פיזית, מנהלית וחוקתית. כי מנדלבליט הוא מנדלבליט. יועמ"ש שנמצא בתפקיד אותו בג"ץ מכבד, אבל משמש בו ככולא הברקים של מי שמינה אותו.

בנוסף לכל ההחלטות הללו, מנדלבליט לא התערב כאשר נתניהו קיבל לבדו החלטות אסטרטגיות בלי הקבינט ובלי לשתף את שר הביטחון והרמטכ"ל.

פרשת הצוללות היא רק דוגמה אחת, קיצונית, מופרעת ומקוממת. אבל ההסכם עם האמירויות ועם בחריין ומרוקו – אותו "שלום תמורת שלום" – שהביא להסכמה על מכירת מטוסי חמקן לאמירויות (שוב בלי ליידע ולקיים דיון עם שר הביטחון והרמטכ"ל). הסכם שהביא לעסקת העברת נפט גולמי מהאמירויות דרך שטחה של ישראל מאילת לאשקלון. עסקה שמסכנת את מפרץ אילת ואת כל הנגב (כתבת תחקיר בזמן אמת ערוץ 11). הסכם שגם הוא עבר את מנדלבליט בלי שום מסננת שמעריכה את חוקיות המהלך, נזקיו וסכנתו לעתיד המדינה ושלום אזרחיה, פשוטו כמשמעו.

מנדלבליט לא בחן את הליך קבלת ההחלטות המופקר ובעיקר – לא ביצע את תפקידו של יועץ משפטי בפיקוח על חוקיות מהלכיה של הממשלה וראש הממשלה.

מנדלבליט התנגד לכל הבגצ"ים נגד כהונת רה"מ עם כתבי אישום, ולהוצאתו לנבצרות מהותית, פיזית, מנהלית וחוקתית. הוא לא התערב כשנתניהו קיבל החלטות אסטרטגיות בלי הקבינט ובלי לשתף את שר הביטחון והרמטכ"ל

מנדלבליט חטא בכל אלה. שיקוליו המשפטיים נתונים לפלפול כזה ואחר בידי נציגיו בבג"ץ. התירוצים ידועים: "מוקדם מידי", "לא שפיט", "לא הגיע לרף הנדרש" וכן הלאה. אבל ההיגיון האזרחי הפשוט אומר שזהו יועץ משפטי שאינו נאמן ציבור. יועץ משפטי שהאינטרס הציבורי לא עומד בראש מעיניו או שהוא מורתע מצד ראש הממשלה שמינה אותו, מסיבות שאולי ייחשפו בעתיד.

הצטברות כזו של אירועים מסוכנים, נפיצים, קובעי גורלות, חמורים בכל קנה מידה לאומי ארוך טווח וקצר טווח, לא יכולים להתפרש אלא כמעילה באמון הציבור למען השלטון ושרידותו.

אפשר רק לדמיין את תגובת מנדלבליט אילו פרשת קו 300 היתה מתרחשת בתקופת נתניהו. אילו פרשת חשבון הדולרים הייתה מתרחשת בתקופת נתניהו. מנדלבליט היה סוגר את התיקים האלה בלי למצמץ, כמו שסגר שישה תיקים לשרה נתניהו וכמו שסגר לנתניהו עצמו את התיק על דיווחי שקר למבקר המדינה, והקל בתיקי השוחד 1000 ו-2000, וכמו שהתעלם מהעדויות של ראש המוסד על חשבונות בנק בפנמה, וכמובן פרשת המניות שנתניהו רכש ומכר מבן דודו מילקובסקי (שעשה עסקים עם טיסנקרופ ממנה נרכשו הצוללות חרף התנגדות כל הצמרת הבטחונית). מניות שנמכרו ברווח אדיר ללא הסבר סביר.

חילופי השלטון כעת הם הזדמנות למינוי יועמ"ש ראוי, מקצועי ונאמן ציבור. פיצול הסמכויות הצפוי אולי, הוא הזדמנות לדאוג שתקופת מנדלבליט כיועמ"ש לא תחזור למציאות השלטונית בשום וריאציה.

הסכנות המוכחות של תקופת נתניהו הן עדות לכך שניתן היה למנוע לפחות חלק מהן, אילו "שומר סף" מרכזי אך לא ראוי לא היה מועל בתפקידו (ועוד לא דיברנו על מבקר המדינה הנכחי).

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 749 מילים
סגירה