תמ"א בקרית ביאליק, צילום ארכיון (צילום: Meir Vaaknin/Flash90)
"התפקיד האמיתי של תמ"א 38 היה להעלות את מחיר הדירות"

תמ"א 38: הסוף

מחירי הדיור

הפרויקט השאפתני לחיזוק מבני דירות ישנים ברחבי הארץ הוקפא עד להודעה חדשה, לאחר שיעדו המקורי, הגנה על תושבי הפריפריה מפני רעידות אדמה, לא הושג ● ומה עשתה התכנית לשוק הנדל"ן, למחירי הדירות ולמצוקת הדיור? ובכן, זה כבר תלוי את מי שואלים

שוק הנדל"ן עובר רעידת אדמה לא קטנה: מנהל התכנון החליט להקפיא את יישום תוכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה, המכונה גם תמ"א 38. החל מ-2020 לא יאושרו יותר תכניות שיפוץ חדשות, פרט לאלה שכבר אושרו, וישופצו כמתוכנן.

תמ"א 38, שאושרה ב-2005, היא אוסף של הקלות ברגולציה, שמאפשרות לרשויות המקומיות לאשר למי שמחזק מבנה שקם לפני 1980 להוסיף לו קומות, להגדיל את הדירות, ואף להוסיף להן מרפסות וחניה גם מבלי לשנות את התכנון העירוני, וזאת בהנחה שהתמריצים יגרמו לתושבים לשפץ את הבניינים הישנים.

מבחינת תפקידה המקורי אפשר לקבוע שתמ"א 38 היא כישלון מוחלט. הסכנה הגדולה ביותר לרעידת אדמה חמורה נמצאת בקרית שמונה, טבריה, בית שאן, צפת ואילת. בערים אלה לא הופעלה התמ"א אפילו פעם אחת

מבחינת תפקידה המקורי אפשר לקבוע שתמ"א 38 היא כישלון מוחלט. הסכנה הגדולה ביותר לרעידת אדמה חמורה בישראל ניצבת לפתחן של חמש ערים הממוקמות בתוך השבר הסורי-אפריקני ועל השיפוע שלו, והן קרית שמונה, טבריה, בית שאן, צפת ואילת. בערים אלה לא הופעלה התמ"א אפילו פעם אחת.

עם זאת, תמ"א 38 השפיעה בצורה מכרעת על המציאות שלנו: כ-5,000 בנייני דירות, בעיקר בגוש דן ובאזור חיפה, נמצאים בשלבים שונים של שיפוץ או לקראת שיפוץ במסגרת התמ"א, ועבור בעלי הדירות והיזמים היא הפכה למכרה זהב.

מאיר ועקנין, פלאש 90
מאיר ועקנין, פלאש 90

אין פלא שהתמ"א הפכה לשיחת היום ושרבים מהמעורבים בתחום הגיבו בכעס ובבהלה להקפאתה. בהם, למשל, עינת גנון, סמנכ"לית הרשות הארצית להתחדשות עירונית, שהצהירה כי "הפסקת תמ"א 38 תזניק את מחירי הדירות".

מאז 2005 עלו מחירי הדירות בישראל בכ-80%. השאלה היא האם תמ"א 38 השפיעה על כך וכיצד: האם היא תרמה לעליית המחירים או עזרה לבלום אותן?

"שוכרי הדירות, שמהווים כמחצית מהאוכלוסייה במרכז הארץ, נפגעו מתמ"א 38. בהרבה מהבניינים שעוברים שיפוץ רוב הדיירים הם שוכרים, כך שהם גם ייאלצו להתפנות בזמן השיפוץ, והם גם ישלמו אחריו שכר דירה גבוה יותר, מבלי שירוויחו כלום"

בקרב אנשי ענף הנדל"ן מוסכם שתמ"א 38 סייעה לבלום את עליית המחירים ולהקל את מצוקת הדיור. אלא שחלק מהאנשים בענף נוטים לעתים לחשוב ולדבר על תחומי עשייתם מתוך הפוזיציה שבה הם נתונים, ואלה שנמצאים מחוץ לענף ומדברים על הנושא בצורה "קרה", דווקא נוטים לומר את ההפך.

"הפסקת התמ"א תקטין את היצע הדירות"

"תמ"א 38 הייתה אחד ממקורות ההיצע הנדירים לדירות חדשות בגוש דן, וזה בהחלט השפיע על השוק לטובה, ועזר לבלום את ההתייקרויות המטורפות", אומר יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, חיים מסילתי.

יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, חיים מסילתי (צילום: אנה קופל)
חיים מסילתי (צילום: אנה קופל)

"התמ"א לא השפיעה על שוק הנדל"ן במרכז הארץ כפי שתכנית 'מחיר למשתכן' השפיעה על הפריפריה, כי שם ממש הציפו את השוק בדיור זול.

"אבל במצב שבו ממילא יש מצוקה אדירה במרכז הארץ, ומוסיפים אלפי דירות, זה משמעותי. עבור עיר כמו רמת גן, למשל, שאין לה עתודות בנייה בכלל, ושגם ככה המחירים בה גבוהים, המהלך של בניית מאות יחידות דיור חדשות בזכות התמ"א – משמעותי", אומר מסילתי.

"אין לי ספק שעכשיו, אם תמומש הכוונה לעצור את תמ"א 38, מחנק ההיצע יגדל במרכז הארץ והשוק עלול לחזור לסחרור שהוא היה בו לפני כמה שנים".

התמ"א הפכה דירות זולות לדירות יקרות, זה לא מעלה את המחירים דווקא?

"כאשר מישהו קונה דירה במקום אחד, הוא משחרר דירה במקום אחר. אם משפר דיור מוכר את הדירה הזולה והישנה שלו, וקונה דירה חדשה שנבנתה במסגרת תמ"א 38, הוא מוכר את הדירה הזולה למישהו אחר, פחות עשיר, שלא היה יכול להרשות לעצמו לקנות דירה אם לא היה מתפנה ההיצע הזה".

החלופה לתמ"א 38, כדרך לצופף בנייה רוויה, היא פינוי-בינוי של שכונות ישנות. פרויקט כזה לא מגדיל את ההיצע בצורה יותר מסיבית ומהירה?

"כל מי שמכיר את הליכי התכנון והאישורים בישראל יודע שהחלופה כל כך קשה ליישום, ונמשכת כל כך הרבה שנים, שסביר להניח שכלל לא נראה את ההשפעה שלה על היצע הדירות בשנים הקרובות. בטח אם מביאים בחשבון את החקיקה הקיימת, שדורשת רוב מיוחס של דיירים כדי לאשר שיפוץ בתים. זה רוב שפשוט אי אפשר להשיג אם צריכים לאשר פינוי-בינוי בשכונה או ברחוב שלם".

"מקטינים את היצע הדיור הזול"

"ההשפעה המידית של התמ"א על השוק היא עלייה בערך הדירות", אומר הכלכלן סבסטיאן ולרשטיין, מנהל ב"מרכז הגר" למחקר ולפיתוח מדיניות דיור חברתית.

"אין לי נתונים שמאפשרים לבודד את השפעת התמ"א על מחירי הדירות ולבדוק את השאלה הזאת בצורה רחבה וכוללת, אבל ההשפעה המידית מאוד ברורה. פשוט תסתכל על מחיר הדירה לפני ואחרי שהיא עברה תמ"א", אומר ולרשטיין.

תומכי התכנית טוענים שהיא מגדילה את ההיצע, אז גם אם באופן מיידי המחיר של כמה אלפי דירות זינק, בטווח הבינוני זה מפנה דירות ומקטין את המצוקה.

"אני לא מסכים עם הטענה הזאת. השדרוג מקטין את היצע הדירות המיושנות והזולות, ומגדיל את מלאי הדירות החדשות, הגדולות והיקרות. אלה שני שווקים שונים, וכשמקטינים את השוק הזול יותר, מקשים על מי שיש לו פחות כסף.

"מדובר על דיור במרכז הארץ, כך שגם לפני השדרוג בתים ישנים לא היו זולים. זה אומר שהאוכלוסיות החלשות באמת, ברובן, כלל לא נמצאות במשחק הזה. אבל זה כן פוגע באפשרויות של אנשים מהמעמד הבינוני והבינוני-נמוך".

בעלי הנכסים שגרו בבניינים ישנים וקיבלו נכסים חדשים יוצאים מרווחים.

"אם הם יכולים לעמוד בהוצאות התחזוקה של הנכס, אז כן.

"אבל מי שמחפש דירה, בעיקר צעירים, לא יכולים לקנות את הדירות החדשות והאפשרויות שהיו מוגבלות עבורם גם קודם, מצטמצמות עוד יותר. השדרוג מכרסם במלאי המועט של דיור לא ממש יקר במרכז.

"עוד ציבור שנפגע מתמ"א 38 הם השוכרים, שמהווים 30% מכלל תושבי ישראל וכמחצית מהאוכלוסייה במרכז. בהרבה מהבניינים שעוברים שיפוץ, רוב התושבים הם שוכרים. נוסף על העובדה שהם ייאלצו להתפנות מהבניין בזמן השיפוץ עצמו, הם פשוט ישלמו אחרי השיפוץ שכר דירה גבוה יותר, בלי שירוויחו כלום".

סבסטיאן ולרשטיין, ארגון "הגר" (צילום: אוניברסיטת תל אביב)
סבסטיאן ולרשטיין, ארגון "הגר" (צילום: אוניברסיטת ת"א)

מצד שני, במדינה קטנה וצפופה עם מעט עתודות קרקע יש היגיון כלכלי וסביבתי בציפוף בנייה. מה אתה חושב על החלופה לתמ"א 38 – פינוי-בינוי של מתחמים שלמים? איך היא תשפיע על המחירים?

"מצד אחד, תכניות פינוי-בינוי רחבות יוצרות שינוי הרבה יותר מסיבי. כשמחליפים שכונה שלמה של בניינים ישנים בני 4 קומות במגדלים, השינוי שנוצר במרקם העירוני גדול מאוד. מאחר שעלויות הבנייה גדלות, הפגיעה בהיצע הדירות הזולות לטובת דירות יקרות גדולה, וכך גם פוטנציאל הנזק החברתי".

"מצד שני, בפינוי-בינוי יש גם פתח למדיניות שיכולה להקל את המצוקה, מה שלא קיים בתמ"א. אם תימצא דרך לגרום לכך שאחוזים ניכרים מכל בניין חדש במתחמי פינוי-בינוי יהיו דיור להשכרה מוזלת, כפי שקורה במדינות אחרות, זה עשוי להקל על המצוקה. הנושא הזה נמצא בהליכי חקיקה והסדרה, ואנחנו נלחמים על יישומו מול הרשויות השונות, אבל התהליך הזה מאוד לא פשוט".

"פינוי-בינוי יעלה את המחירים הרבה יותר"

"בראייה רחבה של כלל שוק הדיור בישראל, תמ"א 38 לא תרמה למצוקת הדיור וגם לא בלמה אותה", אומרת פרופ׳ רחל אלתרמן ממוסד שמואל נאמן של הטכניון שנחשבת לאחת מהחוקרות המובילות בעולם לתכנון ערים.

"במשך שנים ניתנו מעט היתרים, והתמ״א הייתה קיימת בעיקר על הנייר. בשנים האחרונות ניתנו כמה אלפי היתרי בנייה, אבל ברמה הארצית זה בטל בשישים".

פרופסור רחל אלתרמן (צילום: באדיבות המרואיינת)
פרופסור רחל אלתרמן (צילום: באדיבות המרואיינת)

"בכלל, תמ"א 38 היא לא מהפיכה גדולה כמו שעושים ממנה", אומרת אלתרמן, "היא לא באמת תכנית מתאר חדשה, היא בסך הכל אוסף רגולציות שנותנות תמריצים לשיפוץ, וזה לא באמת דבר חדש. יש עיריות, למשל תל אביב, שנתנו גם היתרים וגם תמריצים לשיפוצים עוד לפני שהייתה תמ"א 38".

אז הטענה שבזכות, או בגלל תמ"א 38 יש אלפי בתים בתהליך שיפוץ מוגזמת לדעתך? היו משפצים אותם בכל מקרה?
"זה משתנה מעיר לעיר. יש עיריות שלא היו מאפשרות לשפץ בלי התמריצים, ולכן אי אפשר לומר שלא הייתה לתמ״א השפעה בכלל. גם ההשפעה על מחירי הדירות ומצוקת הדיור משתנה ממקום למקום. יש מקומות שבהם תמ״א 38 מעלה את המחירים בשכונה ואפילו בעיר שלמה, ויש מקומות שבהם היא משפיעה על המחיר רק בבניין שמשפצים, וגם שם – רק על המחיר למכירה ולא על ההשכרה".

כלומר, התמ"א משפיעה מעט, אבל היא מייקרת?

"בוודאי שתמ״א 38 מייקרת, זאת המטרה האמיתית שלה, לא? המטרה האמיתית של שיפוץ בניין באזור ביקוש, בין השאר, היא לייקר.

"אבל במקומות שבהם מדובר רק בעליית ערך הנכסים בבניין הספציפי שעבר את השיפוץ, זאת באמת רק דקירה קטנה. דיקור סיני לשוק הנדל"ן".

את מדברת רק על מה שכבר שופץ בפועל, אבל מחירי בתים נקבעים לפי ציפיות, ויש עשרות אלפי דירות שכבר קיבלו היתר לשפץ. זה לא מעלה את הערך שלהן? ערים כמו חולון וראשון לציון, למשל, שבהן מאות בניינים עם אלפי דירות קיבלו היתר לשפץ, לא הפכו להיות יקרות יותר בגלל התמ"א?

"אזורים מסוימים בהחלט התייקרו. במקומות מסוימים התמ"א השפיעה רק בבניין אחד, ואילו באחרים על שכונה או עיר שלמה. אבל גם בעניין הציפיות, כדאי לשים לב שמדובר בהליך אישור איטי וארוך, עם הרבה חוסר-ודאות ותהפוכות. בדיוק כפי שציפיות עשויות להעלות מחירים הן גם עשויות להוריד אותם".

אז את לא מסכימה עם מי שחושב שעצירת תמ"א 38 תאט את התייקרות הדירות, וגם לא עם מי שחושב שהיא תאיץ אותו?

"לא, לא, עם הדעה השנייה אני דווקא מאוד מסכימה. תמ"א 38 היא בפועל כלי להתחדשות עירונית, וזה דבר שצריך. ברגע שתמ"א 38 תיעצר יתחיל לחץ כבד ומוצדק, להאיץ את הליכי הפינוי והבינוי, וזו כבר בשורה רעה מאוד למחירים.

"ההשפעה של פרויקט כזה היא בהיקף הרבה יותר רחב כי מדובר בשכונה שלמה, וזה מאפשר להגדיל את המבנים פי שלושה עד פי ששה ועלויות הבנייה גבוהות".

"פרויקטים של פינוי-בינוי הם בשורה רעה לא רק למחיר בהווה אלא גם לעתיד.  מהר מאוד נגלה שהמגדלים ומתיישנים מהר יותר מהשיכונים, ושואבים מהדיירים כסף בלי סוף"

"פרויקטים של פינוי-בינוי והפיכת שכונות ישנות לשכונות מגדלים הם בשורה רעה לא רק למחיר בהווה אלא גם לעתיד, כי מגדל הוא מכונה סגורה שיש לה מערכות מורכבות שקשה ויקר מאוד להחליף ולתקן.

"צריכת האנרגיה שלהם בזבזנית, וכל החלפה של חלון במגדל, למשל, תעלה אחר כך המון כסף. מהר מאוד נגלה שהמגדלים מידרדרים ומתיישנים מהר יותר מהשיכונים, ושואבים מהדיירים כסף בלי סוף.

"בעידן הפינוי-בינוי עלולה להיות כאן קטסטרופה, אלא אם המדינה תתערב ותיתן תמריצים ראויים לבנות דירות זולות ולהחזיר לשוק את הדיור הזול". 

התמוטטות בדירה שעברה חיזוק במסגרת תמ"א 38 בקרית ביאליק (צילום: מאיר ועקנין / פלאש 90)
התמוטטות בדירה שעברה חיזוק במסגרת תמ"א 38 בקרית ביאליק (צילום: מאיר ועקנין / פלאש 90)

אז את נגד לבטל את תמ"א 38, בגלל החלופה, למרות שאת חושבת שהתכנית כמעט לא עשתה שום דבר?

"אפשר לנסח זאת כך. מה שהכי מקומם בתמ"א זו בוודאי ההשפעה, או, יותר נכון, אי-ההשפעה שלה על המחירים. אלא שהיא לא עשתה את תפקידה המקורי".

"אם להיצמד לדימוי הדיקור סיני, דיקור אמור להיות דקירה קטנה ומדויקת במקום שבו יש לה הרבה השפעה. מהבחינה הזאת תמ"א 38 היא בדיוק ההפך. זו תכנית שנועדה להגן על בתים מרעידות אדמה ועל דייריהם, וזה לא קרה בכלל".

"הייתי חברה במועצה הארצית לתכנון ובנייה ב-2005, והצבעתי בעד התמ"א, אחרי התלבטות, בעיקר בגלל שחשבתי שהיא תהיה זריקת עידוד לרשויות להתחיל לשפץ את הבתים בערים העניות, שנמצאות בסיכון לרעידת אדמה.

"חשבתי שעכשיו, אחרי שאישרו תמריצים לשפץ באופן פרטי, תבוא המדינה ותשפץ במקומות שבהם יש סיכון. זה מה שהיה צריך לקרות וזה פשוט לא קרה".

יש סיכון מסוים לרעידת אדמה בחיפה, ושם כן שיפצו בתמ"א 38.

"נכון. ונניח שיש אנשים שחייהם יינצלו בזכות השיפוץ הזה. איזה מין דבר זה? מי שאמיד יישאר בחיים ומי שעני ימות? ככה המדינה מגינה על החיים של אזרחיה?"

עוד 1,646 מילים
כל הזמן // יום שישי, 16 באפריל 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

בין ישראל לאיראן מתנהל בשנה האחרונה דו-שיח מדורג, מתוכנן ושקול, ושני הצדדים שמרו עד כה על גובה הלהבות כדי לא להתדרדר לעימות כולל ● השאלה היא, האם איראן תחרוג מדפוס הפעולה הזה אחרי הפגיעה במתקן בנתנז - וכיצד ישפיעו עליה שיחות הסכם הגרעין עם המעצמות, כמו גם החלטת ביידן לאשר את עסקת הנשק עם איחוד האמירויות ● פרשנות

עוד 551 מילים

מצעד הפרעונים המצרי

שאלת הזהות מלווה את מצרים מראשית קיומה. לאורך השנים זהויות שונות סיפקו את הדבק שליכד את התושבים מסביב לטריטוריה הקרויה מצרים: פרעונית, אסלאמית, ערבית, אפריקנית וים תיכונית.

בתקופות מסוימות זהות אחת הייתה דומיננטית יותר מהשאר, אולם בתקופות אחרות היו הזהויות משולבות זו בזו. מאז עלייתו של סיסי לשלטון ב-2013, ניכר כי הפרעוניות הפכה לרכיב חשוב – אם כי לא בלעדי – של הזהות המצרית, כפי שגם הוכיח הטקס לחנוכת התעלה השנייה של סואץ שנערך באוגוסט 2015.

שאלת הזהות מלווה את מצרים מראשית קיומה. לאורך השנים זהויות שונות סיפקו את הדבק שליכד את התושבים מסביב לטריטוריה הקרויה מצרים: פרעונית, אסלאמית, ערבית, אפריקנית וים תיכונית

הזהות הפרעונית באה גם לידי ביטוי בטקס פתיחת המוזיאון הלאומי החדש לתרבות המצרית בקהיר שנערך ב-3 באפריל. המשטר בחר לציין את האירוע ברוב פאר והדר בפסטיבל מרשים ומתוקשר. הייתה זו הזדמנות מחודשת עבור המשטר להדגיש את זהותה הפרעונית של מצרים ולשווק דימוי של עוצמה.

האירוע, שנקרא בערבית "שיירת המומיות המלכותיות" ובאנגלית "מצעד הפרעונים המוזהב", נערך לכבוד העברתן של 22 מומיות מלכותיות מהמוזיאון המצרי שבכיכר תחריר אל משכנן החדש.

העברת המומיות למוזיאון החדש היא חלק מתכנית ממשלתית רחבה, הכוללת שיפוץ וחידוש המוזיאון המצרי בכיכר תחריר, הקמת מוזיאון חדש וגדול ממדים בקרבת הפירמידות אשר יציג את אוצרות קברו של תות ענח אמון, הקמת מוזיאון "בירות מצרים" בבירה המנהלית החדשה, ואת המוזיאון הלאומי לתרבות המצרית. הקמת הבירה המנהלית החדשה, כמו גם העברת פרטי המוזיאון החשובים, הם גם עדות לירידה בחשיבותה ובמרכזיותה של כיכר תחריר, שהייתה "הלב הפועם" של מצרים במהלך מחאות האביב הערבי שהובילו להפלת משטרי מובארכ ומורסי.

הטקס המפואר והמושקע כלל אלפי ניצבים בלבוש פרעוני, שסיפקו תפאורה לשיירת הרכבים שהובילו את המומיות ועוצבו כסירות פרעוניות השטות על הנילוס. הוא שם דגש על הקשר בין מצרים המודרנית למצרים הקדומה ועל מעמדה של מצרים כערש התרבות. כדברי אחת השדרניות:

"מצרים וההיסטוריה הם תאומים זהים. מצרים היא ערש התרבויות כולם. במצרים נולדה ההיסטוריה והציוויליזציה האנושית לפני אלפי שנים. זוהי תרבות מהקדומות והאדירות שידעה האנושות. אך היא התפתחה והתקדמה ושרדה את תהפוכות הזמן".

האירוע, שנקרא בערבית "שיירת המומיות המלכותיות" ובאנגלית "מצעד הפרעונים המוזהב", נערך לכבוד העברתן של 22 מומיות מלכותיות מהמוזיאון המצרי שבכיכר תחריר אל משכנן החדש

אין ספק כי תכנית המוזיאונים החדשה נועדה למשוך תיירות חוץ ולשפר את מצבו הרעוע של ענף התיירות המצרי שעדיין לא התאושש מאז המהפכה ב-2011 וספג מכה אנושה על רקע מגפת הקורונה.

סרט תדמית שהוצג במהלך האירוע הראה גם את ההשקעה העצומה של מצרים בחשיפה, שימור ושיקום אתרים היסטוריים במדינה – לא רק פרעוניים כי אם גם כנסיות ובתי כנסת עתיקים, דוגמת בית הכנסת "אליהו הנביא" שנבנה באלכסנדריה במאה ה-14 ונחנך לפני כשנה לאחר שיפוץ ממושך. המסר המובהק של הסרט הוא שבמצרים של ימינו שוררים חופש דת וחופש פולחן עבור כלל הדתות המונותאיסטיות.

המסר הזה מתכתב עם מסר נוסף שבלט מתוך הטקס והוא שהתרבות המצרית אינה רק מוסלמית או פרעונית, אלא היא מגוונת ומורכבת מרבדים שונים ותרבויות שונות – פרעונית, יוונית, קופטית, ביזנטית, אסלאמית, נוצרית, יהודית ועוד. שר התיירות והעתיקות המצרי, ד"ר ח'אלד אל-ענאני, שערך לנשיא אל-סיסי סיור במוזיאון התרבות המצרית החדש כחלק מהאירוע, טרח להדגיש את המסר הזה כמה פעמים ולהראות כי כל התרבויות הללו מרכיבות את התרבות המצרית ודרות בכפיפה אחת זו לצד זו במוזיאון החדש.

מעבר לשיקולים הכלכליים ומעל לקולות האסלאמיסטים שמחו נגד "העברת גופות" ונגד הענקת תשומת לב וכבוד למלכים ומלכות "כופרים", ניכר כי המשטר המצרי רצה לשדר מסר של עוצמה. זאת מתוך רצון להאדיר את מעמדה של מצרים, הנשענת על הציוויליזציה הפרעונית העתיקה והמפוארת.

בשני העשורים האחרונים הלך ונשחק מעמדה של מצרים בכלל ובעולם הערבי בפרט, כאשר מדינות המפרץ – במיוחד האמירויות וקטאר – צמחו כמדינות עשירות העושות שימוש בנכסים הקשים והרכים שלהן על מנת לקדם את מעמדן. עלייתן של מדינות אלה לגדולה הינה לצנינים בעיני מצרים, הממשיכים להסתכל מלמעלה על "בני המדבר" הנעדרים, לטענתם, עומק תרבותי.

ניכר כי המשטר המצרי רצה לשדר מסר של עוצמה, שיאדיר את מעמד מצרים, הנשענת על הציוויליזציה הפרעונית העתיקה והמפוארת. בשני העשורים האחרונים הלך ונשחק מעמדה של מצרים בכלל ובעולם הערבי בפרט

אולם חיזוק מעמדה של מצרים לא יכול להיעשות על בסיס העבר בלבד, ואפילו לא על בסיס צבא חזק, אלא על כלכלה איתנה והקטנת הגידול הדמוגרפי. אמרה ידועה (שמקורה אינו ברור) אומרת שמי שאין לו עבר, אין לו עתיד; אולם במקרה של מצרים, גם מי שיש לו עבר, לא בטוח שיש לו עתיד.

פרופ' אלי פודה מלמד בחוג ללימודי האסלאם והמזה"ת באוניברסיטה העברית וחבר וועד מנהל במיתווים, המכון הישראלי למדיניות חוץ אזורית. ערך יחד עם פרופ' און וינקלר את הספר "הגל השלישי: מהפכה ומחאה במזרח התיכון".

ד"ר אלעד גלעדי הוא חוקר היסטוריה תרבותית וחברתית בסעודיה וכן ספרות סעודית מודרנית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 670 מילים

שלמה קרעי הציף את הרעיון להקים ממשלת מיעוט עם נתניהו-בנט-סמוטריץ', ולשכנע את תקווה חדשה להימנע ● אבל בכירי הליכוד, שמכירים את סער היטב, מבינים כי אחרי כל ההשפלות שספג מנתניהו, סער לא יימנע בהצבעה ● זה בכלל לא סיפור אידיאולוגי או פוליטי, אלא מסע נקמה ● ובינתיים המו"מ עם בנט מתנהל על ריק ● פרשנות

עוד 433 מילים ו-1 תגובות

דיווח: עמיר פרץ נפגש עם חברי כנסת בניסיון לשכנעם לתמוך במועמדותו לנשיאות

שר הכלכלה והתעשייה אומר שהמטרה העיקרית שלו כנשיא תהיה לפעול למען אחדות בעם ● דיווח: על רקע האפשרות שישתפו פעולה, אנשי רע"ם העבירו דרישות לליכוד, רובן - תביעות תקציביות; ברשימה הערבית המאוחדת לא דורשים את ביטול חוק הלאום וחוק קמיניץ

יושב ראש הציונות הדתית, בצלאל סמוטריץ', מוסיף להתנגד לממשלה שתוקם תוך שיתוף פעולה עם רע"ם.

השר עמיר פרץ נפגש עם חברי כנסת במטרה לשכנע אותם לתמוך במועמדותו לתפקיד נשיא המדינה – כך מדווח הבוקר יובל קרני ב"ידיעות אחרונות". "המטרה העיקרית שלי כנשיא תהיה אחדות העם ומניעת הסלמה בין האוכלוסיות השונות, שיכולה להגיע לידי מלחמת אחים", אומר פרץ לחברי הכנסת שעימם הוא נפגש. "פרשתי מהחיים המפלגתיים, אבל לא מהחיים הפוליטיים", הסביר פרץ לשומעיו.

המועד האחרון לקיום הבחירות לנשיאות – לא יאוחר מ-9 ביוני.

השרה מירי רגב דרשה שהסרטון של ראש הממשלה בנימין נתניהו ישובץ במהלך הדלקת המשואות – כך דיווח הבוקר יוסי ורטר ב"הארץ". אולם, בניגוד לתביעתה, הסרטון הוקרן לפני שהוחל בהדלקת המשואות. הסרטון – כך מצוין בדיווח – אושר קודם שידורו על ידי גורמי הייעוץ המשפטי.

מחרתיים – ביום ראשון – תופסק החובה לעטות מסכות בשטחים פתוחים. החובה לשים מסכות במרחבים סגורים נותרת על כנה.

ביום זה גם תופסק החלוקה לקפסולות במערכת החינוך, והתלמידים ישובו ללמוד במתכונת מלאה של שישה ימים בשבוע. כמו כן התלמידים לא יידרשו עוד למסור הצהרות בריאות על בסיס יומי.

אנשי רע"ם העבירו בימים האחרונים את עיקרי דרישותיהם לגורמים בליכוד, על רקע האפשרות ששתי המפלגות ישתפו פעולה – כך דיווח הבוקר יהודה שלזינגר ב"ישראל היום". לפי הפרסום, הרשימה הערבית המאוחדת מעוניינת במתן תקציבים למערכת החינוך, לשיפור התשתיות ולמאבק באלימות ובפשיעה, וכן אחריות בלעדית על חלוקתם של התקציבים. בנוסף דורשת רע"ם הכשרה של יישובים בדואיים בנגב והכשרה של עתודות בנייה היישובים ערביים. מנגד, במפלגה לא דורשים ביטול או שינוי של חוק הלאום ושל חוק קמיניץ.

גורמים בליכוד אמרו שהדרישות סבירות והגיוניות ושגם יושב ראש הציונות הדתית, בצלאל סמוטריץ', לא אמור להתנגד לתביעות אלה.

עוד 5 עדכונים

למקרה שפיספסת

פרויקט מיוחד ישראל שלנו

לכבוד יום העצמאות, מערכת זמן ישראל נכנסת למנהרת הזמן במסע אל הרגעים הפרטיים שמאחורי הזיכרונות הקולקטיביים ● שירת החיילים בששת הימים ● הריצה למקלט במלחמת יום הכיפורים ● האבא שמפרפר בין חיים למוות בשלום הגליל ● אולפן ההקלטות של פורטיס וסחרוף ● שברון הלב כשהרסו את אוסישקין ● הרצון להיות חלק מכולם אחרי רצח רבין ● ואפילו: ישראל כמעט שורפת את צרפת בכדורגל

מדינת סוד מוחלט בהחלט

שבעים ושלושה אביבים חוגגת ישראל היום. כבר לא המדינה הקטנה והצעירה שגדלנו על ברכיה (רוב מדינות העולם כיום צעירות ומעוטות אוכלוסין ממנה). כבר לא מדינה מוקפת אויבים, רוב גבולהּ עם מדינות שחיות איתה בשלום. אם להאמין לראש הממשלה, מדינה שכלכלתה משגשגת ועתידה מזהיר.

בגיל מתקדם שכזה ולאחר שהתרחקה מרחק עשורים ממצב של מאבק הישרדותי ומצוקות קיומיות, היה אפשר לצפות שמדינת ישראל תרשה לעצמה ולאזרחיה להסתכל אל עברה בעיניים פקוחות ותתמודד עם כתמים המחייבים התמודדות. אלא שמדינת ישראל והחברה הישראלית ממשיכות בעקשנות לברוח מבשורת עברן.

בגיל מתקדם שכזה ולאחר שהתרחקה עשורים ממאבק הישרדותי ומצוקות קיומיות, היה אפשר לצפות שמדינת ישראל תרשה לעצמה ולאזרחיה להביט בעברה בעיניים פקוחות ולהתמודד עם כתמים המחייבים התמודדות

שופטי בית המשפט העליון דחו בשבוע שעבר את עתירתם של ההיסטוריון שי חזקני והאגודה לזכויות האזרח, בה נדרש שירות הבטחון הכללי להסיר את החיסיון על מסמכים, ובהם מידע היסטורי על אירועי ואדי סליב משנת 1959.

פסיקתם מצטרפת לפסיקת בית המשפט המחוזי בתל-אביב מן החודש שעבר, בה דחה השופט ברנר עתירה של עו"ד איתי מק, שביקשה לחשוף מידע על שיתוף פעולה בטחוני בין מדינת ישראל לשלטון הרודן דובליה בהאיטי לפני כארבעים שנים ויותר. עתירה נוספת של ההיסטוריון נדב קפלן, בה נדרש השב"כ להסיר את החסיון ממסמכים הנוגעים לרצח קסטנר, עדיין תלויה ועומדת.

בעניין חזקני, השופטים קבעו קביעות נאות על תרומתו של הדיון ההיסטורי ונסמכו על תקדימים בדבר חשיבות השקיפות וזכות הציבור לדעת, אולם בפועל נמנעו מלקבוע חובה משפטית ולוחות זמנים ברורים אפילו לחשיפת אותם מסמכים שהשב"כ מודה שאין בפרסומם חשש לביטחון המדינה. לפי פסק-דינם השופטים השתכנעו שפרסום המסמכים המבוקשים עלול "לגלות שיטות ודרכי פעולה של השירות ובעיקר לפגוע בביטחונם ובשמם הטוב של מקורות אנושיים".

הציבור הישראלי הרחב, ממנו מוסתר המידע, חייב לתמוה האם פרסום פרטים על אירוע ישראלי פנימי מלפני מעל ששים שנים הוא כזה שלא ניתן בהשמטות סבירות לנטרל את הסיכון שלו למקורות אנושיים (למשל בהשחרת שמותיהם). האם בכל מצב בו ניתן ללמוד משהו מן העבר שעלול ליצור קושי מסוים בימינו אלה, נדונו שלא לקבל מידע מקורי ומהימן על עוולות שביצעה המדינה?

פרשיות היסטוריות כמו אירועי ואדי סליב ורצח קסטנר או השיתוף הפעולה הבטחוני שלנו עם משטרים רודניים אכזריים, הן לא רק פצעים חברתיים פתוחים. הן גם אבני בניין של ההווה והעתיד הישראלי.

פרשיות היסטוריות כמו אירועי ואדי סליב ורצח קסטנר או השיתוף הפעולה הבטחוני שלנו עם משטרים רודניים אכזריים, הן לא רק פצעים חברתיים פתוחים. הן גם אבני בניין של ההווה והעתיד הישראלי

מתחים בין-עדתיים, יחס המשטר לעולים, אלימות פוליטית, הגנה על זכויות אדם ונושאים רבים אחרים שבאים לידי ביטוי באירועים היסטוריים, מלווים את עברה של כל מדינה דמוקרטית. היכולת להתקדם יחד ולהגיע להסכמות לגביהם תלויה גם ביכולת להסתכל יחד אל ההיסטוריה, ללמד אותה וללמוד ממנה.

מעל מכלול הפרשיות ההיסטוריות הטמונות בארכיונים בישראל מרחפת רוח הנכבה. כאשר עמד לפוג החסיון על המסמכים הרלוונטיים לחקר אירועי מלחמת העצמאות, האריכה מועצת הארכיונים את החסיון עליהם מחמישים לשבעים שנה.

עו"ד אבנר פינצ'וק מהאגודה לזכויות האזרח שישב לצידי באותה ישיבה שאל מה יקרה כשנגיע לשנת השבעים. "אז נשוב וניפגש" אמר גנז המדינה דאז, יהושע פרוינדליך. ואכן כשהתקרבו סכנות הפרסום והשקיפות חזרה המועצה והאריכה את החיסיון על חומרים ביטחוניים מסווגים לתשעים שנה, תקופת חיסיון שאין לה אח ורע בעולם הדמוקרטי.

דחיית הקץ הבלתי נמנע, בו נצטרך להישיר מבט גם אל פרקים קשים בעברנו, היא הונאה עצמית מצערת וילדותית משהו. המחשבה ששביעות רצון קולקטיבית חשובה יותר מן האמת ההיסטורית מעידה בעיקר על חוסר בטחון קולקטיבי. על רצון לחיות בבועה מוגנת, שברור שסופה להתפוצץ בזמן ובמקום הכי פחות נוחים חברתית.

מעל הפרשיות בארכיונים מרחפת רוח הנכבה. כשעמד לפוג החסיון על מסמכי מלחמת העצמאות, האריכה אותו מועצת הארכיונים מ-50 ל-70 שנה. עו"ד מהאגודה לזכויות האזרח שאל מה יקרה כשנגיע לשנת ה-70. "אז נשוב וניפגש"

פרסום החומרים על ואדי סאליב, מהמעט שאפשר לדלות מתוך פסק-הדין (וכך באשר לפרשיות האחרות), צפוי לעורר כעסים ומתחים. היכולת להתגבר עליהם לא טמונה בהסתרת המידע, אלא בלמידה ממנו ובניית עתיד שונה.

רועי פלד הוא מרצה למשפט מינהלי בביה"ס למשפטים ע"ש חיים שטריקס במכללה למינהל, והשנה משמש כמרצה אורח באוניברסיטת קליפורניה בברקלי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 606 מילים
עודכן עכשיו

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

בני גנץ מינה את זיו שילון להוביל רפורמה באגף השיקום

חובת מסכה בשטח פתוח תבוטל החל מיום ראשון ● מיכל בת אדם בטקס פרס ישראל: "אני עצובה כי חסר כאן זוכה אחד" ● בן גביר מאיים לתבוע את יאיר גולן ● הנשיא אירח את הסגל הדיפלומטי בפעם האחרונה ● גבי אשכנזי יוצא למפגש עם שרי החוץ של יוון, קפריסין והאמירויות ● נתניהו, גנץ וכוכבי גינו את שריפת הזרים והדגלים על קברי חללים בהר המנוחות

עוד 21 עדכונים

ראיון המדינה של אבא שלה

כמעט כל פרט בסיפורה האישי של יעל מדיני מתפקע מסמליות לאומית ● בתו של משה שרת - ממייסדי המדינה, שר החוץ הראשון וראש הממשלה השני של ישראל - היא אחת מעדות הראייה האחרונות שחוותה מקרוב, בצורה אינטימית ממש, את הדרמה מאחורי הקלעים של הקמת המדינה ● בראיון לאמיר בן-דוד היא מוסרת, בעברית נפלאה, את עדותה - שהיא גם הצעה לנסיעה במכונת זמן אל ימים אחרים

עוד 4,444 מילים ו-1 תגובות

טיול לחג מחווה לזרים שנלחמו למען עצמאות ישראל

יום הזיכרון ויום העצמאות הם הזדמנות טובה לבקר באנדרטת מח"ל (מתנדבי חוץ לארץ) ובחורשה סביבה, המוקדשים לאלה שנתנו את חייהם למען מדינת ישראל ● לטייל ולזכור

עוד 1,194 מילים

עשרות מדרגות אל הקבר ומעלית שטרם הותקנה ● מעברים צרים שאינם יכולים לשרת אנשים המתניידים על כיסא גלגלים ● קבלנים שחוסכים בהוצאות וסוגרים את אספקת המים ● ביום שבו רבבות ישראלים מגיעים לבתי הקברות ברחבי הארץ לטקסי יום הזיכרון, כדאי לשים לב לעובדה שהתנאים בחלקם רחוקים מלעמוד בסטנדרטים סבירים של שירות ציבורי במדינה מתוקנת

עוד 708 מילים

ארוכה הדרך הביתה

לוחמים משוחררים הנחשבים בריאים בנפשם ולא מוכרים במערכת הביטחון כהלומי קרב, מגיעים לטיפול במסגרת "מסע שחרור", או אז מתברר כי הם סובלים מהפרעת דחק פוסט-טראומטית ● מנהל התוכנית, ד"ר דני ברום: "הרבה לוחמים פוסט-טראומטיים נמנעים מליצור קשר מחודש עם משרד הביטחון שמזוהה אצלם עם הצבא, ולכן חשוב שמסגרות אחרות יוכלו לטפל בהם ובכל אלה שלא הוכרו כזכאים לטיפול"

עוד 1,056 מילים

צעקות לעבר נתניהו לאחר שאמר שתוקם ממשלה שתבנה אתר הנצחה; "בלי פוליטיקה״

יאיר נתניהו: הכל תוזמן ותוכנן מראש - מבזים אח שכול ● יאיר לפיד: הנופלים לא מתו בשביל שישראל תיראה ככה ● נכי צה״ל עמדו במחאה מול אגף השיקום בפ״ת; "סתם אדם לא שורף את עצמו״ ● מנכ״לית עמותה שטיפלה באיציק סעידיאן: יש מנגנון שלם שמשקיע הרבה כסף כדי להתעמר בפצועי צה״ל ובהלומי הקרב ● גנץ: אירוע קשה - לא אכנס לוויכוח שהוא ויכוח ארגוני

עוד 18 עדכונים

לפיד עדיין בונה על בנט

גם בנט וגם לפיד מאמינים שנתניהו תקוע וללא אפשרות להקים קואליציה ● בנט, אומרים מקורביו, לא רוצה למשוך את הסאגה יותר מדי ויפעל להעברת המנדט לח"כ אחר אם נתניהו לא יצליח להתקדם אחרי 24 יום ● בינתיים, לפיד חזר מארה"ב מסבב פגישות עם יועצו האסטרטגי וכן עם נציגים של ממשל ביידן ● והפיצוץ בין גלעד קריב לח"כים החרדים הגיע הרבה יותר מהר מהצפוי ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
ביבי עשה רבות למען ישראל, אך בתמורה למשכורת ולכל מה שנלווה למעמדו כראש ממשלה: הוא ינק ככל הניתן מהמדינה את כל מה שניתן. כלומר, כל עבודתו הייתה לא בהתנדבות, ואם היה הולך לעסקים, יש סיכוי... המשך קריאה

ביבי עשה רבות למען ישראל, אך בתמורה למשכורת ולכל מה שנלווה למעמדו כראש ממשלה: הוא ינק ככל הניתן מהמדינה את כל מה שניתן. כלומר, כל עבודתו הייתה לא בהתנדבות, ואם היה הולך לעסקים, יש סיכוי טוב שלא היה שורד ואף היה פושט רגל! לענייננו, הנזק גדול על התועלת. ביבי מנסה להחריב את ישראל במידה ואכן המשפט יתקדם והכיוון יהיה כלא; הנזק גדול על התועלת: ההרס שביבי מותיר אחריו גדול על כל הטוב שעשה – גדול בהרבה

עוד 745 מילים ו-1 תגובות

החשוד באיומים על בן-ארי: חבר הליכוד בקצרין ומעריץ של נתניהו

משה אלון, הנחקר בחשד כי שלח מכתב מאיים לתובעת הראשית במשפט נתניהו, הוא פעיל ליכוד ברמת הגולן, אשר התמודד בראש רשימת המפלגה בבחירות האזוריות ב-2018 ● אלון אף אירח את ראש הממשלה בביתו והצטלם איתו לסרטון משותף בו ברך את נתניהו: "שהקדוש ברוך הוא תמיד, אבל תמיד, ישמור עליך" ● בקצרין, הדעות על אלון חלוקות ● ראש המועצה: "אני מכיר את משה כאדם טוב"

עוד 664 מילים ו-2 תגובות

למרות המשבר, חברות הענק שרדו יפה

בדיקת זמן ישראל הדוחות השנתיים של חברות ישראליות הנסחרות בבורסה מגלים: 2020 לא הייתה רעה אליהן ● פוקס הכניסה יותר מ-3 מיליארד שקל ורשמה רווח נקי של 207 מיליון ● עזריאלי, גם אחרי ירידה גדולה, הרוויחה 189 מיליון שקל ● ההון של פתאל עומד על כמעט 2 מיליארד שקל, והמכירות של שטראוס הסתכמו ב-6.8 מיליארד ● "הרוויחו וחילקו דיבידנד בזמן שעובדים יצאו לחל"ת, זו חזירות"

עוד 2,649 מילים

ריבלין: "כדי לחזק את הבטחון עלינו להילחם עליו"

מנדלבליט: לא ניתן לכנס קבינט בלי שר משפטים מכהן ● ספינה בבעלות ישראלית הותקפה ליד האמירויות ● נתניהו ובנט נפגשו ● משרד הבטחון יבדוק את האירוע שבו נכה צה"ל הצית את עצמו ● עדות ישועה: יאיר נתניהו הסית את אמא שלו ואז הגיעו דרישות ● משרד המשפטים: ח"כ קריב פעל כחוק בכניסה לכותל עם ספר התורה

עוד 55 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה