מאות יאבדו את תפקידם, מאות אחרים יקבלו ג'ובים

הממשלה היוצאת הגדילה את מספר בעלי התפקיד שהשרים ממנים בלא מכרז כמעט לאלף ● כ"ץ החליף את כל ההנהלה המקצועית באנשים משלו ● גלנט מינה מנכ"ל שהכיר בצה"ל ● רגב מינתה פעילים מהליכוד ומועצת יש"ע ● מאות עובדים צפויים עתה להתחלף בגוורדיה חדשה ● מנכ"ל האוצר לשעבר: "בשנתיים האחרונות כל הסכרים נפרצו" ● האם ממשלת השינוי תהיה שונה מקודמותיה?

כיסאות מוזיקליים במגזר הציבורי. אילוסטרציה (צילום: Image Source / Alamy)
Image Source / Alamy
כיסאות מוזיקליים במגזר הציבורי. אילוסטרציה

בנימין נתניהו אינו היחיד שאיבד את משרתו, ונפתלי בנט הוא לא היחיד שהתמנה לתפקיד חדש, עם השבעת הממשלה ה-36 ביום ראשון.

בנוסף לשרים וסגניהם, צפויים מאות אנשים נוספים לאבד את תפקידם ובמקומם יתמנו מאות אחרים. מאות נוספים עשויים להתחלף בשנים הקרובות, בהנחה שהממשלה החדשה תחזיק מעמד זמן רב מכפי שמתנגדיה וחלק מהפרשנים צופים לה.

למעשה, כאשר בודקים לעומק את נהלי איוש התפקידים במשרדי הממשלה ובחברות הממשלתיות, מגלים כי כאלף תפקידים בכירים בשירות הציבורי מתמנים לתפקידיהם באופן חוקי בהחלטה של השרים ובלא מכרז.

על אלה נמנים כ-600 מינויים אישיים ומשרות אמון שממנים השרים, כ-50 בעלי תפקידים בכירים שמתמנים באישור הממשלה וכ-350 דירקטורים בחברות הממשלתיות שנבחרים אישית בידי השרים מתוך "נבחרת" של דירקטורים שעברו מיון מקצועי.

לפי חוק המינויים, המנכ"לים של המשרדים הממשלתיים מועסקים במשרת אמון, ומתמנים בהליך פטור ממכרז. הם נבחרים בידי השר ועוברים בדיקה של ועדת איתור ממשלתית, שהשר חבר בה. השר אינו יכול למנות למנכ"ל את מי שמתחשק לו – אבל בהחלט יכול למנות מנכ"ל שמסתדר איתו באופן אישי ובעל אג'נדה פוליטית דומה.

נפתלי בנט לוחץ את ידו של בנימין נתניהו אחרי השבעת הממשלה ה-36 בכנסת, 13 ביוני 2021 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)
נפתלי בנט לוחץ את ידו של בנימין נתניהו אחרי השבעת הממשלה ה-36 בכנסת, 13 ביוני 2021 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)

ממשלת נתניהו, שכיהנה בשנים 2015-2019, הרחיבה את הפטורים ממכרז גם לסמנ"כלים. מאחר שבכל משרד ממשלתי יש מנכ"ל אחד וכמה סמנכ"לים, ההחלטה הגדילה פי כמה את מספר הבכירים המתמנים ללא מכרז.

ממשלת נתניהו, שכיהנה בשנים 2015-2019, הרחיבה את הפטורים ממכרז גם לסמנ"כלים. מאחר שבכל משרד ממשלתי יש מנכ"ל אחד וכמה סמנכ"לים, ההחלטה הגדילה פי כמה את מספר הבכירים המתמנים ללא מכרז

בנוסף למנהלים, זכאי כל שר גם למנות את העובדים הצמודים אליו לפי ראות עיניו.

כל אלה מתמנים על פי חוק לפי שילוב של יכולותיהם המקצועיות עם זיקתם הפוליטית ויחסי העבודה והאמון שלהם עם השרים. רבים מהם הם מינויים שרים מהממשלה הקודמת ששימשו בתפקיד שנה בלבד, ונכנסו לתפקידם בשנה האחרונה. רבים מהם יוחלפו בידי הממשלה החדשה.

משרד האוצר

האוצר נחשב עד לשנה האחרונה למעוז של מקצועיות וטכנוקרטיה. מנכ"לי האוצר היו מינויים של השרים ששילבו כישורים מקצועיים וקרבה פוליטית לשר כמו במשרדים אחרים, אבל מתחתיהם נמצאו ראשי אגפים עם רקע מקצועי לגמרי, שנשארו בתפקידם שנים ארוכות בזמן שהשרים באו והלכו.

קביעותם, יחד עם היד שלהם על השאלטר, הביאה לכך שהם החזיקו בידיהם כוח דומה לזה של שרים. אבל בשנת הקורונה וממשלת נתניהו-גנץ התמונה השתנתה לגמרי.

בשנה האחרונה, תחת כהונתו של השר היוצא ישראל כ"ץ, התפטרו מתפקידם ארבעה מנכ"לים של המשרד. כמעט כל צמרת המשרד, כולל החשב הכללי וראש אגף התקציבים, הוחלפו במינויים חדשים של כ"ץ, רובם אנשים שהביא עמו ממשרד התחבורה ומהפוליטיקה.

ישראל כ"ץ וקרן טרנר אייל (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)
ישראל כ"ץ וקרן טרנר אייל (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)

לאחר השנה הסוערת של כ"ץ במשרד קל להבין מדוע מינויו של אביגדור ליברמן לשר האוצר התקבלה בדאגה ובהרמת גבה בדרג המקצועי ובתקשורת. לליברמן יש רקורד עשיר של מינויים פוליטיים מובהקים בתפקידיו הרבים כשר.

אלא שבינתיים, נראה כי "ליברמן החדש" מפתיע גם בתחום זה. יו"ר ישראל ביתנו מינה למנכ"ל את רם בלינקוב, ותיק המשרד, שככל הידוע אינו מזוהה פוליטית ואינו מקורב לליברמן. זאת, אף כי בלינקוב שימש עד עכשיו כיו"ר דירקטוריון נת"ע, שם החליף שני מקורבים מובהקים לליברמן: אלכס ויז'ניצר, מהנדס שליברמן "הצניח" בעבר לתפקיד מנכ"ל מע"צ ואחר כך הורשע בקבלת שוחד בפרשת השחיתות בישראל ביתנו, ויאיר שמיר, שבעבר כיהן כח"כ של המפלגה.

בינתיים, נראה כי "ליברמן החדש" מפתיע גם בתחום זה. יו"ר ישראל ביתנו מינה למנכ"ל את רם בלינקוב, ותיק המשרד, שככל הידוע אינו מזוהה פוליטית ואינו מקורב לליברמן

ליברמן לא השיב בינתיים לשאלתנו, האם בכוונתו להחליף בעלי תפקידים בכירים נוספים באוצר.

גורם בדרג המקצועי באוצר אמר לזמן ישראל כי החשב הכללי יהלי רוטנברג הוא ממלא מקום שכנראה יעזוב בקרוב, ואילו סגן הממונה על התקציבים יואב גרדוס הוא מינוי מקצועי קבוע ש"נמצא כאן כדי להישאר ולעזור לעשות סדר". עוד נאמר לנו שקובי בליטנשטיין, שכיהן כמ"מ מנכל המשרד עד בואו של ליברמן, יישאר באוצר בתפקידו הזמני הקודם כראש מטה התשתיות.

שלשום (שלישי) פורסם שליברמן מינה לראש המטה שלו את עו"ד אמיר שניידר. מדובר במינוי פוליטי מובהק: שניידר הוא פעיל מרכזי בישראל ביתנו, סגן יו"ר מחוז בלשכת עורכי הדין ומי שייצג את צוותו של נשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ בקמפיינים שלו בישראל.

שרות האוצר, התחבורה והסביבה, אביגדור ליברמן, מרב מיכאלי ותמר זנדברג (צילום: יונתן זינדל, פלש 90)
שרות האוצר, התחבורה והסביבה, אביגדור ליברמן, מרב מיכאלי ותמר זנדברג (צילום: יונתן זינדל, פלש 90)

משרד התחבורה

את מקומו של כ"ץ במשרד התחבורה תפסה לפני שנה מירי רגב. בדומה לכ"ץ באוצר, רגב מילאה את צמרת המשרד במינויים פוליטיים משלה.

רגב מינתה למנכ"ל את עופר מלכה, איש רב פעלים אשר שירת 21 שנה במוסד, היה שותף בקרן ההון סיכון JVP ומנהל החברה הכלכלית של חדרה – כלומר, עסק כמעט בכל דבר, פרט לתחבורה.

למשנה למנכ"ל מינתה רגב את שילה אדלר, איש פוליטי מובהק ששימש בבחירות ב-2019 כיועץ פוליטי של הליכוד. אדלר שימש עד 2018 כיו"ר מועצת יש"ע ולפני כן כמנהל בעמותת אלע"ד ומנהל הגרעין התורני בלוד, וכראש המטה של השר אורי אורבך, ומשמש כיום כיו"ר עמותת הידידים של מכינת עלי. התנועה לאיכות השלטון הגישה תביעה נגד מינויו, בטענה שאינו עומד בתנאי הסף לתפקיד.

לתפקיד מנהל הרשות הארצית לתחבורה ציבורית – אחד התפקידים הניהוליים החשובים במגזר הציבורי בישראל – מינתה רגב את יעקב נתניהו, איש הייטק ומנהל פרוייקטים וכן פעיל ליכוד ששימש כראש המטה של גלעד ארדן כשזה שימש כשר הפנים ושר התקשורת, וכן כיו"ר מזכירות בהתנחלות דולב וראש פורום יישובי מערב בנימין.

הקדנציה הקצרה של רגב הייתה עתירה במינויים פוליטיים גם בצמרת החברות הממשלתיות שתחת המשרד. פעיל הליכוד המוכר והוותיק יגאל עמדי, למשל, התמנה ליו"ר דירקטוריון חברת נתיבי ישראל. בעברו שימש עמדי כסגן ראש עיריית ירושלים, וב-2015, כשרגב הייתה שרת התרבות, היא מינתה אותו ליו"ר המועצה לתרבות ולאמנות.

יגאל עמדי עם נתניהו, אולמרט וצמרת הליכוד (צילום: נתי שוחט, פלאש 90)
יגאל עמדי עם נתניהו, אולמרט וצמרת הליכוד (צילום: נתי שוחט, פלאש 90)

פורסם גם שרגב ביקשה למנות את הח"כ לשעבר מהליכוד דני בנלולו ליו"ר רשות שדות התעופה, אך רשות החברות מנעה את המינוי. לבסוף התמנה בנלולו כדירקטור בנת"ע.

ליו"ר דירקטוריון הרכבת התמנה משה שמעוני, מנכ"ל משרד הדתות לשעבר ואחר כך יו"ר החברה לשירותי סביבה, שלמרות ניסיונו הניהולי והמקצועי העשיר, אין לו קשר לתחבורה ולרכבות. ב"דה מארקר" נטען כי רגב מינתה אותו בשל קשריו בש"ס, כחתנה של עדינה בר שלום (בתו של הרב עובדיה יוסף ואחותו של יצחק יוסף) "כדי להדק את הקשר עם ש"ס".

כמה מהמנויים של רגב יישארו בתפקיד כעת? מיכאלי הצהירה השבוע כי "מנכ"ל משרד התחבורה הבאה תהיה אישה" כך שלפחות תפקיד אחד יוחלף בוודאות. כתבת זמן ישראל טל שניידר פרסמה אתמול כי המועמדות לתפקיד הן הלה חדד, סמנכ"לית החדשנות בנתיבי ישראל, דקלה פרסיקו, שימשה  כמתכננת הראשית של הוועדה לתכנון מתחמים מועדפים לדיור.

שלשום פורסם כי אהוד עוזיאל ישמש כיועץ של מיכאלי. מדובר במינוי פוליטי: עוזיאל שימש בעבר כיועץ פרלמנטרי של הפרופסור מנואל טרכטנברג כשזה כיהן כח"כ ממפלגת העבודה. עם זאת, לעוזיאל יש גם רקע מקצועי: הוא יו"ר "15 דקות" – ארגון צרכני התחבורה הציבורית בישראל, וחבר בצוות הירושלמי לפיתוח מדיניות תחבורה של קרן ירושלים.

בראיונות שהעניק לרגל מינויו אמר כי "המעבר מביקורת על ניהול התחבורה בישראל לניהול נראה לי טבעי והגיוני. האדם שנוסע באוטובוס או מאושר שהגיע בזמן או שמקלל שאיחר ועוסק גם בפיתוח מדיניות באופן מקצועי ידע הכי טוב מה צריך לעשות".

מלשכת השרה מיכאלי נמסר: "בימים אלה השרה נכנסת למשרד ובוחנת את כל התחומים, בין היתר כח האדם. מוקדם מדי לשאלות כאלה, אבל כמובן שנהיה בקשר בהמשך לגבי עדכונים כאלה ואחרים. לגבי תפקיד המנכ"ל, נעדכן בהקדם עם היקבע זהות איוש התפקיד. ".

מירי רגב על אוטובוס בעת השקת אפליקציית התשלום לתחבורה ציבורית, דצמבר 2020 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
מירי רגב על אוטובוס בעת השקת אפליקציית התשלום לתחבורה ציבורית, דצמבר 2020 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

משרד החינוך

שר נוסף שכיהן רק כשנה, אבל הספיק לבצע מינוי פוליטי בצמרת המשרד, היה שר החינוך, יואב גלנט. גלנט מינה למנכ"ל המשרד את עמית אדרי, ששימש כראש המטה שלו בזמן שכיהן כשר הבינוי והשיכון, ולאחר מכן בתחילת כהונתו במשרד החינוך.

כמו גלנט עצמו, אדרי היה איש צבא ואין לו היכרות רבה עם תחום החינוך. הוא הכיר את גלנט כשהיה אלוף משנה בחיל הלוגיסטיקה וגלנט שירת כאלוף פיקוד דרום, ולאחר שחרורו ומינויו של גלנט לשר הפך ליועץ חיצוני של גלנט.

משרד הבינוי והשיכון

מבין השרים ה"חד עונתיים" שכיהנו מ-2020 עד 2021, דווקא שר השיכון יעקב ליצמן לא הרבה במינויים פוליטיים. המנכ"ל שמינה ליצמן, יאיר פינס, הוא איש מקצוע שצמח באוצר ולאחר מכן מילא תפקידים בכירים ברשות מקרקעי ישראל, כולל המשנה למנכ"ל.

לתפקיד מנהל רשות המקרקעין מינה ליצמן את מי שהיה היועץ המשפטי שלה, עו"ד ינקי קווינט. כתבה קשה שפורסמה ב"כלכליסט" הציגה אותו כמאכער פוליטי כוחני ומקורב לליצמן שסייע בדרכים לא כשרות לחסידויות בענייני נדל"ן

מבין היועצים והעוזרים, ליצמן לקח איתו ממשרד הבריאות למשרד השיכון את משה בבצ'יק, ששמו עלה לכותרות בפרשת ההטבות לחברת הסיגריות פיליפ מוריס, בפרסומים על הטבות שהעניק לחסידות גור, וגם בפרשת החשד לסיוע לתנובה.

השר יעקב ליצמן ועוזרו מוטי בבצ'יק בכנסת, 4 במרץ 2020 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
השר יעקב ליצמן ועוזרו מוטי בבצ'יק בכנסת, 4 במרץ 2020 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

מלשכתו של ליצמן נמסר בתגובה לכתבה: "הנסיונות להדביק לליצמן מינויי מקורבים במקום אנשי מקצוע, הזויים ושקריים. העובדות הפוכות. ליצמן מינה אנשי מקצוע עצמאיים, ענייניים ומסורים שהוכיחו יכולות מוכחות. למשל משה בר סימן טוב, רוני גמזו, יאיר פינס ויאיר זילברשטיין".

כל אלה מינויים שביצעו שרים שכיהנו בתפקידם האחרון שנה אחת בלבד. תקצר כאן היריעה מלמנות את המינויים הפוליטיים של שרים שכיהנו בתפקידם שנים רבות.

ממשלת נתניהו הרחיבה את הפטורים ממכרז

לפי חוזר נציבות שירות המדינה, לכל שר עם תיק אחד מותר למנות במינוי אישי עד שישה עוזרים ויועצים, בשכר של עד 96 אלף שקל לחודש לכולם יחד. כל שר וסגן שר רשאי גם למנות בלי מכרז מנהל לשכה, חמישה מזכירים ונהג.

בסך הכל, זכאי שר עם תיק אחד למנות עובדים במינוי אישי ב-13 וחצי משרות. מאחר שבממשלה הקודמת כיהנו 34 שרים, שרק שלושה מהם נשארים בתפקיד, מדובר בכ-400 אנשים, שרובם יוחלפו במקורבי השר החדש.

בסך הכל, זכאי שר למנות עובדים במינוי אישי ב-13 וחצי משרות. מאחר שבממשלה הקודמת כיהנו 34 שרים, שרק שלושה מהם נשארים בתפקיד, מדובר בכ-400 אנשים, שרובם יוחלפו ע"י השר החדש

לאלה יש להוסיף מספר לא ידוע של עובדים במעון ראש הממשלה. ב-2018 החליטה הממשלה להסיר כל מגבלה על העסקת עובדים במעון ראש הממשלה, ולמעשה לאפשר לראש הממשלה להעסיק מספר עובדים בלתי מוגבל, כולם במשרות אמון אישיות. הממשלה מסרבת לגלות מה מספר עובדי המעון בפועל מנימוקים ביטחוניים.

שר החינוך לשעבר יואב גלנט ומנכ"לי משרדו, שמואל אבואב ועמית אדרי (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
שר החינוך לשעבר יואב גלנט ומנכ"לי משרדו, שמואל אבואב ועמית אדרי (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

מאחר שמשפחת בנט הודיעה שלא תעבור לפי שעה למעון רה"מ בירושלים, היועצת המשפטית למשרד רה"מ הודיעה השבוע כי העובדים פוטרו ביום ראשון עם סיום כהונת נתניהו.

מחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה מצא כי הממשלה הקודמת העסיקה כ-600 עובדים במשרות אמון – מספר שיא של שנים רבות שנובע מגודלה של הממשלה.

מחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה מצא כי הממשלה הקודמת העסיקה כ-600 עובדים במשרות אמון – מספר שיא של שנים רבות שנובע מגודלה של הממשלה

בנוסף להם ולדירקטורים, מעסיקה הממשלה כ-50 בעלי תפקידים מקצועיים בכירים שמתמנים על ידי הממשלה באמצעות ועדת איתור ולא במכרז

על אלה נמנים האנשים החזקים והמשפיעים ביותר בישראל, ביניהם היועץ המשפטי לממשלה, נציב שירות המדינה ומבקר המדינה; הרמטכ"ל, המפכ"ל, ראשי המוסד ושב"כ, ראש המל"ל וראש מערך הסייבר, מנהל רשות החברות הממשלתיות, יו"ר מטה הדיור, האפוטרופוס הראשי, וארבעה תפקידים ביטחוניים בכירים שאפילו הגדרת התפקיד שלהם סודית, ועוד ועוד.

ויש גם את המכרזים התפורים

השיח הציבורי בישראל מתייחס בעוינות למינויים על בסיס נאמנות פוליטית ואישית לשרים. זאת, למרות שלנאמנות כזאת יש גם יתרונות.

אמיר ירון ושאול מרידור (צילום: Flash90)
אמיר ירון ושאול מרידור (צילום: Flash90)

ניתוח של המכון הישראלי לדמוקרטיה קובע כי מינויים פוליטיים עלולים לגרום לשחיתות, פגיעה באמון הציבור, פגיעה בשוויון ההזדמנויות, ניפוח וחוסר יעילות במגזר הציבורי.

מנגד, קובע הניתוח, מינויים פוליטיים הם דמוקרטיים יותר כיוון שהציבור בוחר את הפוליטיקאים שבוחרים את הפקידים, הם באים מרקע חברתי מגוון ומונעים את יצירתן קליקות הומוגניות וסגורות של בעלי שררה לא-נבחרים.

האפשרות למינויים פוליטיים משתנה ממדינה למדינה. בארצות הברית חלק ניכר מהממשל הפדרלי מתמנה מחדש בידי הנשיא ובאישור הסנאט אחרי כל חילופי ממשל – כ-5,000 פקידים בכירים. גם באוסטרליה פקידים מתמנים בידי השרים וחלקם מתחלפים אחרי בחירות.

באירופה, החוק והמסורת מחייבים את קיומה של פקידות מקצועית חסרת זיקה פוליטית ואישית. בצרפת מותר לממשלה למנות במינויים פוליטיים ואישיים לפי שיקול דעתה כ-600 נושאי משרה בכירים בלבד. בבריטניה ובסקנדינביה הפקידות כמעט כולה קבועה וחסרת זיקה לשרים, פרט לקומץ יועצים חיצוניים.

בישראל חלו במשך השנים שינויים שהקטינו את היקף המינויים הפוליטיים. "בתקופת היישוב היהודי הונהגו מינויים לפי מפתח מפלגתי, ובשנים הראשונות לקיום המדינה רווחה תופעת המינויים הפוליטיים ונתפשה כלגיטימית", נכתב במחקר של המכון לדמוקרטיה.

שרת התחבורה הנכנסת מרב מיכאלי ושרת התחבורה היוצאת מירי רגב בטקס החילופים במשרד התחבורה בירושלים, 14 ביוני 2021 (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)
שרת התחבורה הנכנסת מרב מיכאלי ושרת התחבורה היוצאת מירי רגב בטקס החילופים במשרד התחבורה בירושלים, 14 ביוני 2021 (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)

ב-1992 נחקק חוק חובת מכרזים. החוק קובע כי "המדינה, וכל תאגיד או גוף ציבורי, יתקשרו בכל חוזה לביצוע עסקה, רכישת שירותים והעסקה במכרז פומבי הנותן לכל אדם הזדמנות שווה להשתתף בו, בלא אפליה מחמת מוגבלות, מין, נטייה מינית, מעמד אישי, גיל, הורות, גז, דת, לאומיות, ארץ מוצא, השקפה או חברות במפלגה".

לכאורה, על הנייר, לא אמורים מאז להתבצע מינויים פוליטיים בישראל, פרט לאותם אלף בעלי תפקידים שנבחרים בידי הממשלה.

בפועל, בישראל ובמדינות אחרות, שרים, ועדי עובדים ועסקנים מפעילים את כוחם כדי שהליכים פורמליים של מכרזים לבחירת עובדים וספקים יביאו לבחירת מי שהפוליטיקאים חפצים ביקרם – מה שנקרא בישראל "מכרז תפור".

אף אחד אינו יודע, כמובן, כמה מהמכרזים בשירות הציבורי בישראל תפורים, מאחר שמכרז תפור, שלא כמו מינוי פוליטי רגיל, הוא עבירה פלילית. לפי הפרסומים, נראה שמדובר במכת מדינה. מינויים פוליטיים לא-תקינים כיכבו בכמה פרשות שחיתות מפורסמות, כמו, למשל, פרשת המינויים הפוליטיים של צחי הנגבי.

השר רומז לוועדה את מי לקחת

משיחות שערכנו עם מנהלים בכירים לשעבר בשירות המדינה עולה כי למעשה, תופעת המינויים הפוליטיים הלא-תקינים והמכרזים התפורים פחות נפוצה ממה שנדמה.

אביגדור ליברמן בישיבה הראשונה במשרד האוצר (14.6.2021) (צילום: דוברות משרד האוצר)
אביגדור ליברמן בישיבה הראשונה במשרד האוצר (14.6.2021) (צילום: דוברות משרד האוצר)

"עצם העובדה שמינוי של בן אדם בלי ניסיון וכישורים בגלל קשרים פוליטיים הופכת לכותרת בעיתון מראה שזה לא דבר כל כך נפוץ בשירות המדינה", אומר אחד המנכ"לים לשעבר של משרד האוצר.

"שים לב שרוב הפרסומים האלה נגמרים ב'בסופו של דבר המינוי נפסל ולא יצא לפועל'. זאת אומרת, יש שרים שמנסים להכניס את אנשי שלומם לתפקידים שהם לא מתאימים להם, אבל הדרג המקצועי מספיק חזק כדי לעמוד בלחץ ולסרב.

"רוב המינויים של עובדי מדינה נעשים לפי קריטריונים מקצועיים, ולתפקידים הבכירים ביותר מתמנים קודם כל לפי כישורים מקצועיים וגם לפי אג'נדה פוליטית ויחסי עבודה טובים עם השר. לדעתי זה בסדר גמור.

"בחברות ממשלתיות המצב שונה. בחברת החשמל, מקורות, רשות התעופה, הנמלים, יש יותר מקום למשחקים. לפעמים קולטים שם אנשים לא מספיק מקצועיים כדי לגמול להם על מהלכים פוליטיים. בדרך כלל זה נעשה רשמית בהליכים תקינים במנגנון כוח האדם, אבל האחראים מקבלים מהשר רמזים את מי לקלוט".

זה השתפר או החמיר בשנים האחרונות?
"אני כבר לא שם, אבל לפי השיחות שלי עם מי שנמצא שם זה נשאר בערך אותו דבר".

הממשלה ה-36 עם נשיא המדינה ראובן ריבלין, 14 ביוני 2021 (צילום: אבי אוחיון/לע"מ)
הממשלה ה-36 עם נשיא המדינה ראובן ריבלין, 14 ביוני 2021 (צילום: אבי אוחיון/לע"מ)

כמה אנשים שמונו בדרכים כאלה יצטרכו לפנות את מקומם כשתקום ממשלה חדשה?
"לכל היותר עשרות. בדרך כלל שרים לא מעיפים עובדים שמונו בלחץ השרים הקודמים. אבל כמה מאות עובדים עשויים להתמנות בדרכים הללו בהמשך. בהנחה שיהיו גם בממשלה הזאת שרים שלא יפעלו לפי המנהל התקין, כמו בכל הממשלות הקודמות".

יש שרים בממשלה המיועדת שאתה חושש שינהגו כך?
"כן".

מי, למשל?
"עד כאן. אבל נדמה לי שהתשובה לכך ידועה".

הסכרים נפרצים

פקיד בכיר אחר לשעבר באחד המשרדים הכלכליים אומר: "אם אתה משווה את ישראל למדינות OECD אחרות מבחינת מינויים פוליטיים, המצב שלנו לא רע. הבעיה שבשנתיים האחרונות כל הסכרים נפרצים.

"כשראש הממשלה והשרים תוקפים את הפקידים בתקשורת עם כל מיני תיאוריות קונספירציה הזויות, כל חצי שנה יש בחירות, ואין תקציב, נוצרת דינמיקה שבה הטובים מתפטרים והיחידים שמוכנים להיכנס במקומם הם אנשים אנטי מקצועיים".

יש לך דוגמאות?
"בשפע, אבל אני לא אתן אותן. תסתכל בגוגל באיזה משרדים בממשלה כל הדרג המקצועי הבכיר התפטר ותסיק לבד".

הממשלה החדשה תעצור את הסחף?
"אני מקווה שכן, ואני חושב שרוב השרים שמיועדים להיות בה מחויבים למנהל התקין. הבעיה היא ששני אנשי המפתח בנושא הזה הם שרי האוצר והפנים. הניסיון לגבי איילת שקד מראה שהיא מעדיפה שיקולים פוליטיים על מקצוענות, והניסיון לגבי אביגדור ליברמן מראה שמנהל תקין לא מעניין אותו בכלל".

אף אחד מבעלי התפקידים שהוזכרו בכתבה לא הסכים להגיב או להתראיין.

עוד 2,306 מילים
סגירה