במחצית חודש יוני מצוין במוקדים רבים בארץ "חג השכנים" הבינלאומי. האירוע המופלא הזה, אשר הופך  למסורת ישראלית חדשה, מהווה הזדמנות להחיות את יחסי השכנות בחיינו היומיומיים. אותם יחסי שכנות שהתבטאו עד לא מזמן בעיקר בקבוצות וואטסאפ להודעות וועד ובלטו כל-כך בחסרונם – כעת לאחר שנת קורונה בשילוב מבצע צבאי, חוזרים ובגדול.

במחצית חודש יוני מצוין במוקדים רבים בארץ "חג השכנים" הבינלאומי. האירוע המופלא הזה, אשר הופך  למסורת ישראלית חדשה, מהווה הזדמנות להחיות את יחסי השכנות בחיינו היומיומיים

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

מוכר לכולנו סיפורה הנפלא של לאה גולדברג "דירה להשכיר", אשר כזכור מסתיים בבואה של היונה למגדל בן חמש הקומות ולהחלטתה לשכור את הדירה להשכרה (זאת על אף שהדירה אינה לרוחה מבחינת תנאיה הפיזיים). כאשר הסיבה שבגינה החליטה היונה בכל זאת לשכור את הדירה, ושנחקקה לרבים מאתנו בזיכרון, היא פשוט כי השכנים טובים בעיניה, וכי היא תוכל לחיות עמם "ביחד בחברה טובה, בשלום ובנחת".

אמנם לאה גולדברג הצליחה ליצור סביב רעיון השכנות הטובה עלילה ציורית יפהפייה ובלתי נשכחת, אך כמובן שחשיבותה של השכנות הטובה לא היה רעיון חדשני שלה. ניתן למצוא הן במקורותינו והן בתרבויות נוספות אמרות ידועות הנוגעות לחשיבותו של השכן עבור האדם. כך, בספר משלי ( כז', 10) נאמר:

"רֵעֲךָ וְרֵעַ אָבִיךָ אַל תַּעֲזֹב וּבֵית אָחִיךָ אַל תָּבוֹא בְּיוֹם אֵידֶךָ טוֹב שָׁכֵן קָרוֹב מֵאָח רָחוֹק".

כאשר הכוונה הנה להצביע על החשיבות של מחויבותנו לרעינו, כלומר שכנינו, אשר ביום צרה (יום אידך) עלולים להיות הרבה יותר זמינים ורלוונטיים לנו, מאשר בן המשפחה אשר לעיתים ימצא רחוק יותר ופחות נגיש. גם בערבית ידוע אותו הפתם ממש:

"גַ'ארַכּ אְלְקַרִיבּ וַלַא אַח'וּכּ אְלְבַּעִיד" – טוב שכן קרוב מאח רחוק.

באופן אישי, כמי שנמנה כבר למעלה מעשור על "קהילת קמה" – קהילה עירונית של משפחות צעירות בבאר שבע, אני חווה בצורה יומיומית מאד את הערך שלא יסולא בפז של הערבות ההדדית, החברות והסיוע, הבאים לידי ביטוי בממדים כה רבים בחיינו – מצרכים יומיומיים בגידול הילדים ועד בכלל. שכניי הפכו למעשה למעין משפחה מורחבת עבורי.

אורח החיים המודרני-אורבני מזמן לאדם הזדמנויות רבות, אך הוא מביא עמו לפעמים גם בדידות לא מבוטלת. המציאות של בניין מגורים, שבו ההיכרות בין שכניו היא מזערית או פונקציונלית מאד (ולעיתים אף מנוכרת או מסוכסכת) היא מציאות נפוצה ושכיחה. כך שללא ספק משהו מאד אלמנטרי ביחסים שבין אדם לחברו מתפספס, ואותה תובנה עתיקת יומין על חשיבותו של השכן הקרוב אינה מקבלת את הביטוי הראוי לה בהוויה הישראלית העירונית בימינו.

אמנם לאה גולדברג יצרה סביב רעיון השכנות הטובה עלילה ציורית, אך חשיבות השכנות הטובה היא לא רעיון חדשני שלה. ניתן למצוא במקורותינו ובתרבויות נוספות אמרות הנוגעות לחשיבות השכן לאדם

בנימה זו – "חג השכנים", המאורגן השנה ע"י ארגון ארץעיר והשירות לעבודה קהילתית של משרד הרווחה ויצוין ביום ג' ה15/06/2021 , הנו הזדמנות יפה לתת הזדמנות למפגש בלתי אמצעי בינינו לבין שכנינו בבניין או בשכונה, ולפתוח פתח להיכרות משמעותית יותר עמם. אולי, אם נתמיד בכך מספר שנים, יתווסף חג ללוח השנה הישראלי – מסורת ישראלית חדשה של מפגש, שבו יש מקום לכולם, ללא הבדל בין אדם אדם. חג של אנשים, חג השכנים.

אחרי יותר משנה ובעקבות מגפה עולמית אנו יודעים היום יותר מתמיד את חשיבותם של שכנים קרובים היכולים לסייע. כאשר יש לנו אין-ספור דוגמאות של יצירת קשרים עם שכנים, שנבעו מתוך הצורך בחברה או מתוך צורך אמיתי בסיוע. למשל קבוצת הליכה והתעמלות לגיל השלישי בחיפה, או סיוע למבודדים מבחינת קניות וטיפול רפואי בבאר שבע ועוד המון יוזמות קהילתיות שנולדו מתוך הכורח, וסייעו לנו להבין את החשיבות של יחסי שכנות טובים.

בשורה התחתונה אני מאמין, שבמיוחד אחרי תקופת הקורונה, חג השכנים הוא בשורה בשביל כולנו, מהסיבה הפשוטה שהיינו מבודדים יותר מידי זמן אז בואו לחגוג איתנו.

אורי כרמל הוא מנכ"ל ארגון ארץעיר, הפועל לקידום קהילתיות עירונית בנגב, בגליל ובפריפריה החברתית.