התודעה שנצרבה במאבק על הדמוקרטיה חזקה מכל נאום מסית

שלט בהפגנה בבלפור (צילום: שרגא טיחובר)
שרגא טיחובר
שלט בהפגנה בבלפור

השינוי שעברה ישראל אמש טרם הובן על ידי עשרות חברי כנסת ושרים (מעכשיו שרים לשעבר). הוא בעיקר לא הובן על ידי מי שהוביל שנים את הפיכתה של ישראל לדמוקטטורה, או שלטון יחיד בחסות הדמוקרטיה – בנימין נתניהו.

ערבוב של שחצנות, זחיחות, עבירות פליליות הנדונות כעת בביהמ"ש המחוזי, קשרים מפוקפקים עם טייקוני תקשורת ומיליארדרים בעלי עמדות ימין קיצוני ואנטי-דמוקרטי וחיבור לרודנים בעולם, הובילו את נתניהו לתחושה שישראל יכולה להתקיים תחת הנחות היסוד האנטי-דמוקרטיות שלו ובשליטתו האישית והבלעדית. ולא היא. לא היא לא. לא הוא לא יכול.

ערבוב של שחצנות, זחיחות, משפט פלילי, קשרים מפוקפקים עם טייקוני תקשורת ומיליארדרים וחיבור לרודנים בעולם, הובילו את נתניהו לתחושה שישראל יכולה להתקיים תחת הנחות היסוד האנטי-דמוקרטיות שלו

השינוי הדמוקרטי שהנחילו מאות אלפי מפגינים במהלך ארבע וחצי שנות מאבק, מהן שנה מרוכזת בבלפור בצמתים ובגשרים, הוא שינוי תודעתי עמוק. הדמוקרטיה הישראלית כבר לא תהיה דומה למה שהיתה. הפרלמנט כבר לא יהיה דומה.

החיבורים הפוליטיים שנפתחו כעת משנים את המציאות. אפשר אולי להתחיל מהערת אגב של ח"כ דודי אמסלם למנסור עבאס בעת הנאומים החופשיים שנישאו אתמול בין נאום הפתיחה של בנט להליך ההצבעה על יו"ר חדש לכנסת.
מנסור עבאס אמר: "אני מקווה שהשותפות האזרחית תגשר על הפערים ברמה הלאומית. שנרוויח ולא נעמוד אחד מול השני כאויבים". עבאס התייחס גם לטענות הימין על "מכירת הנגב לרע"ם" לכאורה, וציין כי: "אף אחד לא מכר את הנגב לרע"ם, הנגב עדיין בתוך מדינת ישראל. תושבי הנגב הם אזרחי מדינת ישראל. יש סכסוך על קרקעות זה קורה בכל מדינה". על כך זרק לו מחלל אולם הכנסת ח"כ אמסלם: "היית אומר את זה גם על יהודה ושומרון?". עבאס לא התרגש וענה לו בפשטות: "אדוני ח"כ אמסלם, אנחנו מחפשים שותפות, שמתבססת על שוויון ואנחנו מחפשים שלום לכל האזרחים". אמסלם סתם.

אולי זוהי כל התורה על רגל אחת. פתרון הבעיות המדיניות והלאומיות יבוא רק דרך פתרון בעיות היומיום של אזרחי ישראל כולם. מי שילמד לנהל דיון ענייני מתוך הכרה בשותפות ושוויון, יוכל לפתור גם את הבעיות הקשות שכרגע מוקפאות בשל הצורך להקים ממשלת אחדות מימין לשמאל עם הערבים וכדי לסלק את הנגיף האנטי דמוקרטי ששתל נתניהו בציבוריות הישראלית.

השינוי הדמוקרטי שהנחילו מאות אלפי מפגינים במהלך ארבע וחצי שנות מאבק, מהן שנה מרוכזת בבלפור בצמתים ובגשרים, הוא שינוי תודעתי עמוק. הדמוקרטיה הישראלית כבר לא תהיה כשהיתה. גם לא הפרלמנט

הדמוקרטיה שנולדה אמש ממחישה את הצורך הזה. נפתלי בנט יודע היטב שהוא לא יכול לספח שטחים. הוא זקוק לקולות רוב חברי הכנסת ואין לו את זה. הוא נדרש להסכמה רחבה כדי לבצע מהלך פוליטי מדיני שהוא מבטיח אמנם לבוחריו, אבל אין לו היתכנות במציאות. המציאות מורכבת, וכדי לנהל מדינה ואת חיי אזרחיה נדרשות הסכמות רחבות, מורכבות.

אביגדור ליברמן יודע היטב שהחרדים אמנם מחוץ לקואליציה כרגע, אבל כל יום ניתן להחזיר אותם למה שנחשב מבחינתם לסיר הבשר הקיומי, ולכן עליו להתנהל גם מולם בזהירות, באחריות ועם הסכמות. לא סתם ההסכם הקואליציוני לא פוגע בתקציבי החרדים.

גם מרצ יודעת שהחיבור לימין אומר המשך ההתנחלויות ואולי אף הרחבתן, כיוון שיש ילודה טבעית ויש צרכי אוכלוסייה טבעיים – מים, חשמל, חינוך, רווחה, פרנסה ביטחון – אי אפשר לא לטפל בכל אלה מתוך השקפה שיום אחד השטחים יפונו.

עד אז יש מציאות שמחייבת הסכמות וכדי לפתור את בעיות הבריאות, התחבורה, החינוך, הלהט"בים, צריך לשתף פעולה עם הימין הישראלי השפוי והדמוקרטי ולהדיר את הקיצונים לירכתי אולם הכנסת.

הדמוקרטיה הישראלית למדה גם שהציבור הישראלי יושב עם היד על הדופק. יומיום. בכל מקום. ברשתות, ברחוב, בבתי המשפט ובצמתים ובגשרים מול בתיהם של נבחרי הציבור. יותר לא יוכל שום איש ציבור להתעמר בעובדות מעונו בלי תגובה ציבורית הולמת. שום ראש ממשלה או שר לא יוכל להמשיך בתפקידו עם כתבי אישום. גם אם החוק הספציפי בעניין המתאים לנתניהו לא יועבר, המציאות לא תתן לאפשרות הזו לשוב לחיינו.

בנט יודע היטב שהוא לא יכול לספח שטחים. הוא זקוק לקולות רוב חברי הכנסת ואין לו את זה. הוא נדרש להסכמה רחבה כדי לבצע מהלך פוליטי ומדיני שהוא מבטיח אמנם לבוחריו, אבל אין לו היתכנות במציאות

הציבור הישראלי הבין מהבטן, שכשהחופש והדמוקרטיה מאוימים, עליו לקום מהכורסה, להפסיק להקשיב לפרשנים המושפעים מבעלי הזיכיון של כלי התקשורת בו הם מלהגים, ולצאת לרחוב לומר את הדברים בחדות. לשים גבולות.

השלטים בבלפור מנסחים בתמצות חד את הגבולות לאנשי ציבור. אנחנו לא נהיה נתינים. אנחנו בעלי הבית. אתם עובדים אצלנו ולא להיפך. כל שגיונות משפחת נתניהו מונחים כעת על הר דמיוני גבוה שלבה מתפרצת שופעת תחתיו ומקיאה אותם מחיינו. המטוס המופרך שטרם המריא, הקלות המס, החשמלאי ביום הכיפורים, החמגשיות והמתנות, השופרים בתקשורת המגויסת, דברי הבלע נגד השמאלנים ונגד שופטים, המשטרה והפרקליטות, כל הסחי שבו שחינו וחיינו 12 שנה יוקע מעכשיו בראש חוצות.

מעשי שחיתות של נבחרי ציבור לא יעברו יותר. בוודאי לא מצד ליצמנים חדשים ולא מצד דרעי חדש ולא מצד שום נתניהוז משובט.

גם שופטי בית המשפט העליון, שעברו קורס טרור מזורז תחת ממשלות נתניהו, ייאלצו לעבור עכשיו שיקום דמוקרטי על פי דרישת הציבור הישראלי. הנורמות הבסיסיות של שלטון דמוקרטי, חוקי, הוגן, מוסרי, מנומק, חייבות לחזור למציאות חיינו בלי פחד ובלי עיגול פינות. בלי פלפולים מיותרים ובלי חשש מהתקפות אלימות של מפגיני ימין קיצוני.

גם לא איומים והבטחות של איילת שקד. עם כל הכבוד. שופטים ופרקליטים, מפקדי משטרה ושב"כ, שומרי סף באשר הם במשרדי ממשלה, מבינים היום שמה שהיה לא יוכל לחזור בשום אופן. הציבור לא יתן. הוא ייצא להגיד להם את זה בכיכר העיר. לצעוק להם מתחת לחלון ולדרוש מהם לנהוג כמצופה משומרי סף – באומץ, ביושר בנאמנות לציבור לא לגורם שמינה אותם לתפקיד.

כל זה טרם חלחל לתודעתם של המתפרעים אמש בכנסת ולא לתודעתו של יו"ר האופוזיציה, הנאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים, שהבטיח "לחזור במהרה" בנאומו המסית בכנסת ערב השבעת ממשלה חדשה.

השלטים בבלפור מנסחים את הגבולות לאנשי ציבור. לא נהיה נתינים. אנחנו בעלי הבית. אתם עובדים אצלנו ולא להיפך. כל שגיונות משפחת נתניהו מונחים כעת על הר דמיוני גבוה שלבה מתפרצת ממנו ומקיאה אותם מחיינו

זה לא חשוב. נתניהו ותובנותיו כבר לא חשובים. התודעה שנצרבה בחודשי המאבק על הדמוקרטיה הישראלית חזקה מכל הנאומים המסיתים ומכל השקרים המתועבים.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 925 מילים ו-1 תגובות
סגירה