דן עדין, אחד האזרחים הבולטים במחאה, כתב פוסט נפלא שמסכם את תרומתה לשינוי הממשלה. בהמשך לדברים שכתב, וכמי שהייתה בשטח מ-2014 וראתה את אפקט הדומינו שנוצר על ידי התלכדות כוחות כמו אור-לי ברלב וסיגלית קסלר, 2 אנקונדות שלא מעט מוחים הגיעו בהשראתן בכל שבוע – יש לי מספר תובנות לגבי האופן בו נוצר אותו אפקט דומינו, ואיך אפשר, בלי עבודה קשה מדי, ליצור אדווה גדולה אפילו יותר.
1
ראשית, מחאת פ"ת קיבלה תמריץ רציני לקיומה בגלל סגירת התיקים של אביגדור ליברמן ב-2012. לפ"ת הגיעו אנשים שראו לנגד עיניהם את תיק ליברמן שנסגר באפלה, והיו עדיין בטראומה.
כמי שהייתה בשטח מ-2014 וראתה את השפעת התלכדות כוחות כמו אור-לי ברלב וסיגלית קסלר, 2 אנקונדות שלא מעט מוחים הגיעו בהשראתן, יש לי כמה תובנות על אפקט הדומינו של מחאות
שנה אחרי מחאת 2011 ישב הציבור הישראלי בבית וראה את היועמ"ש הקודם, יהודה ווינשטיין, סוגר תיקים מפוצצים בראיות, והרגיש שמשהו לא הגיוני קורה פה. אבל אז זה כבר מאוחר מדי ולא היה לנו מה לעשות בעניין. רק להשתגע.
ב-2016 התעורר חשש כי היועמ"ש החדש, אביחי מנדלבליט, יעשה "מעשה ויינשטיין" גם בפרשות השחיתות של נתניהו. לכן המחאה תפסה קהל קבוע ליד ביתו של היועמ"ש בפתח תקווה, קהל שידע כי אם המחאה הזו לא תצלח, נהפוך לסיפור הקלאסי של דמוקרטיה שמתה בחשיכה.
2
הקהל במחאת כיכר גורן בפתח תקווה היה מבוגר, ברובו המוחלט בני מעל 70. בני 60 נחשבו שם צעירים אז כמובן שבני ה-40 כמוני, כמו אור-לי ודן ועוד כמה מפגינים ספורים, היינו בכלל מראה נדיר.
אבל זו לא סתם אנקדוטה חמודה – זו אשכרה הסיבה שבגללה המחאה הייתה יציבה.
מדובר על קהל של פנסיונרים שהצליחו להתחייב לבוא אחת לשבוע. לצעירים בגיל עבודה שהיו מנסים להגיע לגורן בכל שבת, זו הייתה משימה קשה, כך שאם היינו מסתמכים עליהם, המחאה הייתה גוועת.
הקהל במחאת כיכר גורן בפתח תקווה היה מבוגר, רובו בני מעל 70. בני ה-40 כמוני, כמו אור-לי, דן עדין ועוד כמה מפגינים, היינו מראה נדיר. אבל זו לא סתם אנקדוטה חמודה – זו הסיבה שבגללה המחאה הייתה יציבה
גילאי המפגינים במחאת גורן היווה את היתרון הגדול שלה, יחד עם היכולת להתמיד כשהמחאה לא עניינה איש בתקשורת. לכן חשוב להבין שדווקא למבוגרים בחברה הישראלית יש את היכולת להוציא לפועל משימות ארוכות טווח ומורכבות, כי הם אלו שיכולים להתחייב אליהן על בסיס יומיומי או שבועי.
3
קיבלנו הוכחה לקיומו של אלוהים. הקורונה הייתה הפתעה, פורס מז'ור שבזכותו הצלחנו לעשות "אקזיט". לקורונה היה את אפקט האקספוננציאליות של המחאה.
הקורונה פינתה לאזרחים זמן שאיפשר להם לקרוא ולצפות בחומרים, להתעצבן נורא, לעצב דיעה – וכמובן שאור-לי ורבים אחרים כבר היו מוכנים לקלוט את הגלים האלה אליהם.
ראינו את הקפיצה המטאורית בתמיכות לפעילים וכמובן במספרי צפיות ותגובות ברשתות. לפתע לאנשים היה זמן להתעורר מהסימום הנוראי של שיגרת עבודה ולהתחיל לראות מבעד לערפילים של המתח והעומס היומיומיים.
יתכן שבלי הקורונה המאבק בביבי היה נמשך עוד כמה שנים.
4
אחרון חביב – מה צופן לנו העתיד? אם נוכל ללמד כל אזרח במדינה להשקיע רק אחוז אחד מזמנו בפעילות לטובת המדינה, נראה פה באמת עם סגולה.
בדיוק כמו שדן עדין כתב בסיום דבריו – כל שיתוף קובע, כל הפגנה, כל פוסט, כל תרומה. כל דבר קטן שכל אחד עושה מתחבר ביחד לכדי השפעה. אז כדי שההשפעה תהיה קבועה צריך ללמד אנשים להתחייב לעשות משהו אחד, אחד בלבד.
יש אנשים, לדוגמה, שירצו רק לתרום. אפשר לעשות מיקרו תרומה של 10 שח בחודש לעמותה או פעיל שמקדמים דמוקרטיה ועיתונות חופשית. ואז ב-100 שח כל חודש לקדם 10 פעילים ועמותות. זו תרומה עצומה לשינוי התוואי של המדינה.
יש אנשים שילכו להפגין קרוב ויש כאלה שיסעו רחוק, יש שישתפו חומרים ויש שיכתבו. זה ממש לא משנה מה כל אחד עושה.
מה שחשוב זה שכל אחד יראה את עצמו כאחראי לתקומה ויעשה דבר אחד קטן שהוא יכול להתחייב אליו לאורך זמן. כי אימפקט נוצר רק מחזרתיות. אז היכולת של אדם לחזור על פעולה קטנה שוב ושוב היא זו שבסופו של דבר מביאה לתוצאה.
מה שחשוב זה שכל אחד יראה את עצמו כאחראי ויעשה דבר אחד קטן שהוא יכול להתחייב אליו לאורך זמן. כי אימפקט נוצר רק מחזרתיות. חזרה על פעולה קטנה שוב ושוב היא זו שמביאה לתוצאה
מחאת בלפור צריכה ללמד את אזרחי ישראל להיות פעילים בארצם ולהבין שעבור חירות צריך לעבוד. או כפי שהיה כתוב על שלט בבלפור "אם אשכחך דמוקרטיה תישכח חירותי".
על כל אדם ואדם לראות את עצמו כאילו הוא עצמו יוצא ממצרים כל יום וכל שנה, להילחם על החירות, לא בכוח ובעומס ובמעמסה אלא בפעולה אחת קטנה שחוזרת על עצמה.
בת-חן גרינברג היא אזרחית מודאגת ויזמת ותיקה. בימים מרצה ומייעצת לחברות טכנולוגיה על התייעלות עובדי ידע, מניעת שחיקה וניהול זמן חכם בעידן המידע, ובלילות נלחמת בשחיתות ציבורית בכל דרך אפשרית. מאמינה שאם כל אזרח במדינה ישקיע אחוז אחד בלבד מזמנו לטובתה, אז נהיה באמת עם סגולה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם