אם סודאן כבר לא "אויבת", למה לא להפוך אותה לבת ברית?

יושב ראש מועצת הריבונות של סודאן, עבד אל-פתאח אל-בורהאן (צילום: AP Photo/Hussein Malla)
AP Photo/Hussein Malla
יושב ראש מועצת הריבונות של סודאן, עבד אל-פתאח אל-בורהאן

השינויים המשמעותיים הפוקדים את אזורנו לא פסחו על סודאן. למדינה אשר במשך שנים הפגינה עוינות כלפי ישראל ואף הגדירה אותה "אויבת", אין סיבה כיום לא להכיר בישראל ולהפוך לבת בריתה. גם לישראל יש אינטרס בחיזוק היחסים עם סודאן.

השינויים המשמעותיים הפוקדים את אזורנו לא פסחו על סודאן. למדינה אשר במשך שנים הפגינה עוינות כלפי ישראל ואף הגדירה אותה "אויבת", אין סיבה כיום לא להכיר בישראל ולהפוך לבת בריתה

למצער, השבוע פורסם כי בסודאן מאוכזבים מתהליך הנורמליזציה עם ישראל. הם מסתכלים בקנאה על היחסים המתחזקים בחסות אמריקאית בין ישראל, איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו, ומתלוננים על מיעוט ההישגים בקידום שיתופי פעולה עם ישראל ועל עיכוב ההשקעות האמריקאיות שהובטחו.

כברת הדרך הארוכה אותה עברו יכולה להבהיר מדוע. במרוצת השנים עברה סודאן תמורות פוליטיות ואידיאולוגיות: ממורשת המהדי שעיצבה את זהותה והמנדט הבריטי שגיבש את המבנה הפוליטי שלה, היא נעה ודגלה בעמדות פאן-ערביות. אימוץ האידיאולוגיה הפאן-ערבית בהנהגת עבד אל נאצר (שקראה בין השאר לחיסול ישראל) הציבה את סודאן כאויבת. ועידת ח'רטום לאחר מלחמת ששת הימים, שנודעה כ"ועידת שלשת הלאווים" ("לא להכרה, לא למו"מ ולא שלום") – הייתה ועידת הליגה הערבית שסימלה את מהות היחס הערבי לישראל, דאז. לאחר מכן אימצה מצע של הקצנה אסלאמית, עד להפיכתה למדינת טרור (כאשר היא שיתפה פעולה עם חמאס וחזבאללה בפעולותיהם נגד ישראל). לאחרונה, ניכרת מגמה סודאנית לשיבה מדרך הטרור, הקיצוניות והאיבה אל עבר שיתופי פעולה בינלאומיים.

שינוי ביחסים בין ישראל וסודאן הוא בר-השגה. כשם שנוצר הקשר בשלהי שנות הששים עם דרום סודאן, אשר הניב יחסים מיוחדים בין שתי המדינות לאחר עצמאות דרום סודאן ב-2011 – כך ניתן לבסס קשר הוגן ומועיל עם סודאן, משהוסרו המכשולים  שעמדו בדרך לכך.

בשונה מהעבר, לשתי המדינות יש אינטרסים ביצירת הקשר ההדדי. האינטרס הישראלי המרכזי הוא ביסוס גישה ישראלית לאזור הגיאו-אסטרטגי של הים האדום ובנייתו של פרוזדור למזרח אפריקה. בנוסף, יחסים עם סודאן יאפשרו לישראל את קיצור זמן הטיסה לאפריקה ולאמריקה הלטינית, כמו גם את פתיחת האפשרות למשקיעים ומומחים ישראליים לעבוד בסודאן.

שינוי ביחסים בין ישראל וסודאן הוא בר-השגה, כשם שנוצר הקשר בשלהי שנות הששים עם דרום סודאן. בשונה מהעבר, לשתי המדינות יש אינטרסים ביצירת הקשר ההדדי

האינטרס הסודאני המרכזי הוא שיפור המצב הכלכלי החמור במדינה, וההכרה בישראל היא אחד הצעדים המרכזיים למימושו. בסודאן מכירים בכך שישראל היא מסדרון הכרחי בדרך לוושינגטון, וכי לישראל עצמה יש נכסים להם זקוקה סודאן. לישראל יכולות בתחומי החקלאות, האנרגיה הסולרית והמים שהינם קריטיים לסודאן, והיא יכולה לסייע בתחום הביטחון ולמאמצי הפיוס הפנימיים בין הקבוצות השונות במדינה.

היכרות טובה של ישראל מצד סודאנים ששהו ושוהים בארץ ויכולים לשמש שגרירי רצון טוב שיקרבו בין המדינות יכולה להוות גורם מגשר ומסייע לקידום היחסים.

מעת שההנהגה הסודאנית ("המועצה הזמנית") קיבלה את ההחלטה לנרמל יחסים עם ישראל, לאחר שהוצאה מרשימת המדינות התומכות בטרור בשלהי ממשל טראמפ, הצטרפה ל"הסכמי אברהם" וביטלה את החרם שהשיתה על ישראל ב-1958, אין סיבה לא לקדם את היחסים בין שתי המדינות לרמה הטובה ביותר, לתועלתן ההדדית.

יותר מכך, התפתחות זו תתרום בצורה חיובית גם לתהליכים אחרים באזור. יכולה להיות לה השפעה מיטיבה על הגזרה הפלסטינית-ישראלית, כמו גם על קידום היציבות בקרן אפריקה. בנוסף, צופן חימום היחסים גם את חיזוקו של הקשר בין מדינות הקואליציה הערבית-סונית למחנה המערבי, כאשר ישראל משמשת במידת מה כמתווכת, ובניית נדבך משמעותי לציר המדינות הפועל נגד טרור.

מעת שההנהגה הסודאנית קיבלה את ההחלטה לנרמל יחסים עם ישראל, לאחר שהוצאה מרשימת המדינות התומכות בטרור, הצטרפה ל"הסכמי אברהם" וביטלה את החרם על ישראל, אין סיבה לא לקדם את היחסים

לסודאן ולישראל נקרתה הזדמנות נדירה שנוצרה מנסיבות מיוחדות שנתהוו בשנים האחרונות לרקום יחסים טובים ביניהן. חבל שהתחושה בצד הסודאני היא של פספוס. ישראל יכולה כבר היום לפעול כדי לממש את הפוטנציאל הטמון ביחסים – למשל, להגיש סיוע ולקדם שיתופי פעולה בתחומי החקלאות, המים, והאנרגיה הסולארית. בדרך זו ניתן להתגבר על משקעי העבר ולא להחמיץ הזדמנות זו.

ד"ר חיים קורן כיהן כשגריר ישראל למצרים וכשגריר הראשון של ישראל בדרום סודאן. חבר בצוות חשיבה במיתווים - המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית. הוא מרצה במרכז הבינתחומי בהרצליה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 587 מילים
סגירה