מ"ישראל לפני הכל" ל"גנץ לפני הכל"

בני גנץ (צילום: AP Photo/Ariel Schalit)
AP Photo/Ariel Schalit
בני גנץ

בני גנץ כועס. ממורמר. חושב שהיה יכול להיות רה"מ והנה הוא "רק" שר הביטחון. הנה הממשלה החדשה היא אחדות בין ימין לשמאל ומרכז וערבים, ובני גנץ נשאר מאחור במשרד האזוטרי הממונה על הביטחון.

אני מכיר לפחות 1,200,000 אזרחים כועסים אחרים שבני גנץ עצמו הוא שגרם להם לכעוס. לא פעם ולא פעמיים.

גנץ כועס. הנה, הממשלה החדשה היא אחדות בין ימין לשמאל ומרכז וערבים, וגנץ נשאר מאחור במשרד האזוטרי הממונה על הביטחון. אני מכיר לפחות 1,200,000 אזרחים כועסים אחרים שגנץ עצמו גרם להם לכעוס

בני גנץ טבע את הסיסמה "ישראל לפני הכל", והנה מתברר שבני גנץ לפני הכל. כי בני גנץ לא מאושר מהעובדה שישראל השתחררה מלפיתת נתניהו וסריסיו, מהשחיתות וההסתה והפלגנות של נתניהו.

לא לא. בני גנץ כנראה חושב שהיה יותר חשוב למנות אותו לרה"מ. לפני ישראל. לפני שהבעיה הכי קשה של ישראל מגיעה לפתרונה הדמוקרטי.

אז בואו נצא למסע קצר אל הדברים האמיתיים שבני גנץ צריך לכעוס עליהם.

  1. בני גנץ הפר הבטחת בחירות מרכזית שלא לשבת עם נתניהו. בני גנץ קיבל את תמיכת 15 חברי כנסת ערבים מהמשותפת כמועמד לרה"מ, וויתר עליהם כדי לא להיתקל בסיסמאות הליכוד שהוא לכאורה נשען על "תומכי מחבלים".
  2. לבני גנץ לא היה אומץ לומר לנתניהו שאזרחי ישראל הערבים הם אזרחים שווים, וכי ממשלה המקבלת את קולותיהם היא לגיטימית כמו ממשלת נתניהו, שקיבלה את קולותיהם כדי לפזר את הכנסת או לבחור מבקר מדינה.
  3. בני גנץ הבטיח ועדת חקירה לפרשת הצוללות ולא עמד במילתו. התקפל מול נתניהו.
  4. בני גנץ חתם על הסכם קואליציוני שבו נתניהו רה"מ הראשון בניגוד להבטחתו של בני גנץ. אז על מי הוא כועס?
  5. בני גנץ אכל מרורים מנתניהו ועיקם את מרבית הבטחות הבחירות שלו ושל מפלגתו גם כאשר היה ברור שנתניהו לא מאשר תקציב כדי לברוח מהרוטציה.
  6. גנץ בראשות כחול לבן התפתלו ונסוגו ובלעו צפרדעים ונשארו בממשלה כשהם דורכים על כל הערכים שבשמם הם נבחרו.

אז גנץ כועס? הוא כועס?

לבני גנץ לא היה אומץ לומר לנתניהו שאזרחי ישראל הערבים הם אזרחים שווים, וכי ממשלה המקבלת את קולותיהם היא לגיטימית כמו ממשלת נתניהו, שקיבלה את קולותיהם כדי לפזר את הכנסת או לבחור מבקר מדינה

בני גנץ יכול לכעוס רק על עצמו. אם יאיר לפיד, שלא הפר הבטחת בחירות, הצליח לכנס את בנט וסער, מיכאלי והורוביץ, ליברמן ועבאס מנסור, לקואליציה אחת שהדיחה את נתניהו – אז על מה מקונן בני גנץ?

  • על רה"מ חליפי? מי המציא את האנדרוגינוס הזה? לא בני גנץ עם נתניהו?
  • מי המציא את דחיית התקציב בלי צורך לפזר את הכנסת? לא האוזר בתמיכת בני וביבי?
  • מי המציא את כיפוף חוקי היסוד לצורך קואליציה מוזרה? לא היה זה בני גנץ עם נתניהו כדי לשבת יחד בממשלת חירום?

אז על מה ועל מי בני גנץ כועס?

הבוחרים נתנו לו 35 מנדטים ואיתם הסכימו יותר מ-60 ח"כים לתמוך במועמדותו לרה"מ, והוא פשוט ברח. מעל באמונם. הפר הבטחות. השתפן. בדקה ה-90 מינה את עצמו ליו"ר הכנסת, נמלט מחוקים שיכולים להגביל את כהונות נתניהו ואת יכולתו להיבחר שוב. בני גנץ עשה את כל אלה. אז אם בני גנץ כועס על עצמו, הוא צודק.

בני גנץ נורא רצה להיות ראש ממשלה. הוא קיבל פעמיים את המנדט וכשל.
אולי בני גנץ יבין בקדנציה הקרובה שראש ממשלה צריך להיות גם פוליטיקאי מיומן. לדעת לחבר מפלגות, בהסכמים קואליציוניים, שותפים לדרך וכל זאת תוך כדי עמידה בהבטחות לבוחר.

גנץ פירק את הפלטפורמה של כחול לבן, זו שהובילה אותו להישג מנדטים מפואר. את ההסכם הקואליציוני הוא חתם דווקא עם יריבו ומי שסימל את ההיפך ממה שציפו לו בוחרי כחול לבן.

אז בני גנץ ממורמר? כועס? אל תצחיק אותנו.

אבל אנא, אל תעשו לעצמכם נקיפות מצפון. לבני גנץ אין שום סיבה לכעוס על בוחריו לשעבר או על חבריו לקואליציה הנכחית. אם כבר, כדאי שיתחיל להוציא מידע על חבריו מהקואליציה הקודמת הנמצאים כיום באופוזיציה.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 577 מילים ו-1 תגובות
סגירה