פרשנות לבנון לפני קריסה. האם ישראל חלק מהפתרון?

ילד מוכר פרחים מביט לעבר המפגינים ששורפים צמיגים במחאה על עליית המחירים והתרסקות הכלכלה הלבנונית, ביירות, 16 במרץ 2921 (צילום: AP Photo/Hussein Malla)
AP Photo/Hussein Malla
ילד מוכר פרחים מביט לעבר המפגינים ששורפים צמיגים במחאה על עליית המחירים והתרסקות הכלכלה הלבנונית, ביירות, 16 במרץ 2921

חסן דיאב, ראש ממשלת המעבר בלבנון, הגדיר השבוע את המצב בלבנון כטראגי וקרא לקהילה הבינלאומית להתגייס להצלת המדינה מקריסה. בהזדמנות זו הציע שר הביטחון בני גנץ סיוע הומניטרי ללבנון. מדוע הגיעה לבנון למצב הזה? האם ישראל רואה במצב הזדמנות לשינוי היסטורי?

המצב הכלכלי בלבנון נמצא בהידרדרות כבר מספר שנים, אך כעת הוא הגרוע ביותר מאז סיום מלחמת האזרחים ב-1990. בשנים האחרונות סבלה הכלכלה הלבנונית מצמיחה נמוכה של מעט יותר מ-1%.

המחאה של הצעירים בשלוש השנים האחרונות ממחישה היטב את התסכול של האזרחים מבעיות השחיתות הקשות. תקציבים מגיעים בעיקר לכיסיהם של מקורבי השלטון, משכורות במגזר הציבורי מועלות ע"י העלאת המיסים מהאוכלוסייה הענייה. הפערים החברתיים הולכים ומתרחבים. בעלי משרות דואגים לאייש את העבודות בכל המגזרים בבני משפחותיהם ובני עדתם.

מחאה הצעירים ב-3 השנים האחרונות ממחישה היטב את תסכול האזרחים מבעיות השחיתות הקשות. תקציבים מגיעים בעיקר לכיסי מקורבי השלטון, משכורות במגזר הציבורי מועלות ע"י העלאת מיסי העניים

כבר כמה שנים מונעים סכסוכים עדתיים פינוי של זבל הנערם בחופי לבנון, בעיקר בביירות. היעדר אכיפה בתחום זיהום הסביבה פוגע בחקלאות, בבריאות ובתיירות. בלבנון רבים מאד משתמטים מתשלומי מיסים ואין אכיפה משמעותית, מה שמביא לירידה בהכנסות הממשלה.

בעוד שיורש העצר הסעודי מפיץ רעיונות על מזרח תיכון ירוק, המציאות המזרח תיכונית בנושא איכות הסביבה היא שחורה. מדוע המצב…

Posted by ‎זמן ישראל‎ on Sunday, May 16, 2021

היריבות הכרונית בין העדות השונות (נוצרים קתולים ואורתודוקסים, מוסלמים סונים ושיעים, דרוזים ועלווים) וחוסר היציבות הפוליטית במדינה מבריחים את המשקיעים וגם לבנונים אמידים מעדיפים לעבור למדינות במערב.

בשנים האחרונות נוספו בעיות שתרמו להידרדרות הכלכלה:

  • בראש ובראשונה גל של כמיליון פליטים סורים שברחו ללבנון במהלך מלחמת האזרחים בסוריה החל מ-2011. רובם לא שבו למולדתם, חיים בבקעת הלבנון ומהווים נטל עצום על כלכלתה של לבנון.
  • החל מ-2019 הטילה ארה"ב בנוסף לסנקציות על איראן גם צעדים כלכליים נגד חיזבאללה ובנקים הקשורים לארגון בלבנון.
  • בשנה החולפת הוסיף וירוס הקורונה מהלומה נוספת לכלכת לבנון והביאה לגל נוסף של אבטלה בקרב הצעירים.
  • הפיצוץ בנמל ביירות באוגוסט 2020 בו נהרגו 207 איש תרם משמעותית להחרפת המשבר. דרך הנמל עברו 70% מהסחורות המגיעות למדינה. אחרי הפיצוץ התפטרה ממשלת דיאב.

יש חיזבאללה אין השקעות

מאז הנסיגה של הצבא הסורי מלבנון ב-2005 בעקבות רצח רה"מ רפיק אל-חרירי (אחרי שנשיא סוריה הואשם ברציחתו), התפנתה הזירה לחלוטין להשפעה האיראנית. הדבר התבטא בהתחזקות אחיזתו של חיזבאללה במנגנוני השלטון ובחופש פעולתו בזירה הלבנונית.

מאז נסיגת הצבא הסורי מלבנון ב-2005 בעקבות רצח רה"מ רפיק אל-חרירי התפנתה הזירה להשפעה האיראנית. אחיזת חיזבאללה במנגנוני השלטון וחופש פעולתו בזירה הלבנונית התחזקו

כתוצאה מכך הפסיקו מדינות המפרץ וסעודיה את הסיוע ללבנון. לרצח אל-חרירי שהיה מקורב לסעודיה השפעה רבה על צעד זה, שהחליש את הכלכלה הלבנונית.

ההשתלטות האיראנית על לבנון היא גם סיבה מרכזית לבריחתם של משקיעים. היעדר השקעות ובריחת בעלי ההון משפיעה ישירות על מצב הבנקים של לבנון, הנאלצים להגביל את אפשרות המשיכה וסובלים מבעיה של נזילות כספים. חלקם אף נסגרו בתקופת המחאות. האזרחים חשים בתוצאות של משבר הבנקים בעיקר בירידת ערך המטבע והתייקרות המוצרים.

האבטלה גואה והגיעה עוד לפני הקורונה ל-40% בקרב הצעירים. בשנה שעברה הגיעה האינפלציה ל-60%. המדינה שרויה בחובות עתק ואינה מסוגלת להחזירם, ודירוג האשראי של לבנון יורד בהתמדה.

מדינות אירופה המעוניינות לסייע ללבנון, בראשן צרפת, מעמידות תנאים לסיוע זה: עריכת רפורמות בכלכלה, שקיפות והסכמה להצבת פיקוח בינלאומי על ביצועם. אולם חיזבאללה מתנגד לתנאים אלה ורואה בהם ניסיון להתערב בענייניה של לבנון עד כדי השתלטות.

השלב שלפני הפאודה

לפני כחודש הצהיר רמטכ"ל לבנון ג'וזף עאון כי המצב הכלכלי של הצבא קשה וכי חיילים סובלים מקיצוץ משמעותי במשכורתם עד כדי רעב, מה שמאיים על המשך קיומו.

האזרחים חשים בחיי היומיום הפסקות חשמל ברוב חלקי היום, מחסור בתרופות ומוצרי יסוד שמחירם עולה בהתמדה. תורים ארוכים נראים בכל מקום, בעיקר תורי מכוניות למילוי דלק בתחנות. צעירים רבים מתוסכלים ורעבים מפגינים ברמה יומיומית, והמשטרה מתמודדת כל הזמן עם חסימת כבישים וצירים מרכזיים וגם לא מעט מעשי ונדליזם.

האזרחים חשים הפסקות חשמל רוב חלקי היום, מחסור בתרופות ומוצרי יסוד שמחירם עולה בהתמדה. תורים ארוכים בכל מקום, בעיקר תורי מכוניות למילוי דלק בתחנות. צעירי מתוסכלים ורעבים מפגינים יום יום

הפוליטיקה משותקת עם שני ראשי ממשלה מוגבלים. ראש ממשלה הזמנית חסן דיאב מחכה לממשלה חדשה שתנהיג רפורמות אך ראש הממשלה המיועד סעד אל-חרירי לא מצליח להרכיב ממשלה.

לפי הבנק העולמי, המשבר הכלכלי שחווה לבנון הוא אחד הקשים שחוותה מדינה בעולם בהיסטוריה המודרנית.

אוצר מילים עצוב מאפיין את התקשורת הערבית העוסקת בלבנון, כגון:

אִחְתִגַ'אגַ'את עַארִמה – מחאות נערמות, פַרַ'אר סִיַאסי – ריק פוליטי, אִנְפִגַ'אר אגְ'תִמַאעִי – פיצוץ חברתי.

חלק מהעיתונים הגדירו את המצב בתיאורים אפוקליפטיים: "סֻקוּט כַּבִּיר לִוַּטַן סַרִ'יר"  – נפילה גדולה למדינה קטנה, זִוַּאל אל-וַּטַן – חלוף המולדת.

העורבים והיונים

התחושה שלבנון כעת חלשה מתמיד, מעוררת את תאבונם של "העורבים והנשרים" החשים כי יוכלו ליהנות מלבנון כגופה. מנהיג חיזבאללה הבטיח כי איראן תסייע ללבנון במשבר הנוכחי.

דובר ממשלת איראן עלי רביעי אמנם הציע כי ארצו תייצא נפט זול ללבנון, אך בינתיים הסיוע לא נראה באופק ואיראן עצמה שקועה במשבר עמוק וסנקציות קשות.

לפי הבנק העולמי, המשבר הכלכלי שחווה לבנון הוא אחד הקשים שחוותה מדינה בעולם בהיסטוריה המודרנית. התחושה שלבנון כעת חלשה מתמיד, מעוררת את תאבון "העורבים והנשרים" המצפים לעוט על לבנון כגופה

המשבר הלבנוני וקריסת המדינה והצבא יהפכו את לבנון למה שהייתה סוריה במלחמת האזרחים, כלומר כל עדה תנהל את עצמה בנפרד ותגן על עצמה באמצעות מיליציה מקומית. במצב זה יהיה חיזבאללה ללא ספק הכוח הדומיננטי באזור, מה שיאפשר לאיראן להעמיק עוד יותר את נוכחותה.

סכנה נוספת לניצול המשבר הלבנוני באה לאחרונה מכיוונה של קטר. נסיכות קטר העשירה בעלת האידיאולוגיה הפונדמנטליסטית תומכת בחמאס, באחים המוסלמים ובארגוני טרור בסוריה, בלוב ובמקומות אחרים במזרח התיכון. בשבוע האחרון הגיעו נציגים קטריים, בהם שר החוץ מחמד בן עבד א-רחמן, להיוועד עם סעד אל-חרירי, ראש הממשלה המיועד.

האם לבנון עומדת למכירה? יש לזכור כי אין מתנות חינם. סוריה היא דוגמה לכך. מי שנחלץ לסייע לה – איראן ורוסיה, השתלט עליה לחלוטין. אם תהיה לבנון בת חסותה של איראן או קטר אלו בשורות טובות לארגוני הטרור ולא לעם הלבנוני.

האופציה השנייה היא היונה (יונת השלום), כלומר שדווקא המצב הקשה יאפשר צעדים קיצוניים בלבנון ושינוי כיוון היסטורי לקראת שיחות עם ישראל. השבוע פנה שר הביטחון בני גנץ ללבנון בהצעה לסיוע הומניטרי. לפני מספר חודשים התקיימו בין ישראל ולבנון שיחות על חלוקת המים הטריטוריליים בין ישראל ולבנון, שהגיעו בינתיים למבוי סתום בשל קשיים שהציב חיזבאללה. אולם המו"מ הלבנוני-ישראלי התנהל בפעם הראשונה מזה 30 שנה.

המשבר בלבנון עשוי לשנות את הלך הרוחות במדינה, כפי שקרה במצרים בשנות ה-70 כאשר שקעה בבור כלכלי כשהייתה בחסות רוסית. כינון יחסים עם ישראל יכולים להיות התחלה של הפתרון למשבר. גנץ הזכיר בפנייתו את נושא הצמיחה הכלכלית אותה יכולה ישראל להציע. יש להניח הלבנונים מודעים היטב לעובדה כי יחסים עם ישראל, פרושם גם סיוע מידידותיה של ישראל במפרץ הפרסי (האמירויות ובחריין) ובעיקר מארה"ב.

האם לבנון עומדת למכירה? יש לזכור כי אין מתנות חינם. סוריה היא דוגמה לכך. מי שנחלץ לסייע לה – איראן ורוסיה, השתלט עליה לחלוטין. אם תהיה לבנון בת חסות של איראן או קטר, אלו בשורות טובות לארגוני הטרור ולא לעם הלבנוני

כעת נראית אופציית השלום עם לבנון רחוקה, בעיקר נוכח המשקעים בין מדינה זו לישראל ושליטת חיזבאללה במדינה. אך דווקא מצבים קיצוניים ומשברים כלכליים יכולים ליצור מצבים חדשים, כמו במצרים של סוף שנות ה-70. אנשאללה.

ד"ר ירון פרידמן הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, חוקר מרצה ומורה לערבית בחוג ללימודי המזרח התיכון והאיסלאם באוניברסיטת חיפה. היה פרשן לענייני ערבים בויינט, ספריו "העלווים – היסטוריה, דת וזהות" (2010) ו"השיעים בארץ ישראל" (2019) יצאו לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן. מנהל את הניוזלטר "השבוע במזרח התיכון", שאליו אפשר להצטרף כאן: https://did.li/CWtlC. לפודקאסט של ירון "השבוע במזרח התיכון": https://did.li/mAz5q

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,079 מילים
סגירה