תחנת אוטובוס לא נגישה בכביש 4. כדי לעבור לצד השני של הכביש צריך לרדת במדרגות (צילום: לינק 20)
לינק 20

בחוק ההסדרים אין אף מילה על הנגשת תחבורה ציבורית

מרב מיכאלי התחייבה לתת הזדמנות שווה לכולם בתחבורה ● אבל בטיוטת חוק ההסדרים אין אף מילה על הנגשת תחב"צ לאנשים עם מוגבלויות, וגם לא על הגדלת היצע האוטובוסים, שיוריד עומס בכבישים ● "צריך שמיכאלי תתעסק לא רק במזגן של האוטובוס אלא גם בזה שאנשים יוכלו לעלות עליו" ● תגובת משרד התחבורה: "עורכים דיונים מקצועיים ומשפטיים"

נאום הבכורה של מרב מיכאלי בטקס חילופי השרות במשרד התחבורה נשמע מבטיח. היא דיברה על המצב החמור שמביא לכך שרובנו תקועים בפקקים – "ואת התקיעות הזאת הגיע הזמן לשחרר"; על שוויון הזדמנויות בין גילים, ועל כך ש"לא כולם יכולים פשוט לקחת קורקינט ולהגיע לרכבת".

"אנחנו חייבות להסתכל על כל בני ובנות האדם שצריכות להגיע ממקום למקום", אמרה השרה, והוסיפה כי דרוש "שוויון לפריפריה הגיאוגרפית והחברתית", שצריך להשקיע בעובדי התחבורה הציבורית, וש"ישראל היתה תקועה הרבה מדי זמן והגיע הזמן להתחיל לנוע".

אלא שיש פער בין הצהרת הכוונות המבטיחה לתכנית התחבורה שנשקפת מטיוטת חוק ההסדרים שהתגבשה בימים האחרונים. בעוד שמיכאלי דיברה על כוונתה להנגיש את התחבורה הציבורית לכולם, ללא קשר לגיל או מוגבלות פיזית, זה בדיוק הדבר שחסר בטיוטה: אין התייחסות כלל לנגישות.

אנשים עם מוגבלויות מהווים 21% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל, לא כולל מבוגרים שמתקשים להתנייד. במשבר הקורונה הם יצאו בשיעורים גבוהים יותר לחל"ת וצפויים לשוב לעבוד בקצב איטי הרבה יותר, כפי שכבר קרה במשברים כלכליים קודמים. המחסום העיקרי שמבודד אותם מחברה ועבודה הוא היעדר נגישות, בעיקר לאוטובוסים בינעירוניים, קושי להגיע לתחנות ולהתמצא בהן.

תחנה לא נגישה בכביש 4. מעבר לצד השני של הכביש דרך מדרגות (צילום: לינק 20)
תחנה לא נגישה בכביש 4. מעבר לצד השני של הכביש דרך מדרגות (צילום: לינק 20)

למעשה, ביותר מ-85 יישובים אין אפשרות כלל לנסיעה נגישה בתחבורה ציבורית ליישובים אחרים, ובמחצית מהיישובים האלה יש מעל 10,000 תושבים. בתנועת "לינק 20" מיפו את היישובים שבהם אין נגישות בישראל. אדם עם מוגבלות פיזית נשאר תקוע או צריך הסעה מיוחדת.

זה אומר שהנטל נופל על הסביבה הקרובה של מוגבלי הניידות וההפסד למשק נאמד ב-6.4 מיליארד שקל בשנה. בעלות זניחה של 6 מיליון שקל, משרד התחבורה יוכל להנגיש עשרה קווי אוטובוס בינעירוניים שאין להם חלופה ברכבת. בעלות של 100 מיליון שקל, אפשר להנגיש למוגבלי ראייה, שמיעה וניידות את כל תחנות האוטובוסים הבינעירוניות.

בעלות זניחה של 6 מיליון שקל, משרד התחבורה יוכל להנגיש עשרה קווי אוטובוס בינעירוניים שאין להם חלופה ברכבת. בעלות של 100 מיליון שקל, אפשר להנגיש את כל תחנות האוטובוסים הבינעירוניות

בנוסף לאוטובוסים, לאנשים עם מוגבלויות כמעט שאין מוניות נגישות, והם נדרשים לשלם מחירים מופקעים עבור הנסיעה. אפשר לפתור את זה בתוספת רישיונות למוניות נגישות ולחייב את מפעילי המוניות השיתופיות להציע שירות נגיש (מוניות שירות, באבל, נעים בסופ"ש וכו'). המדינה מוציאה מיליארדים להסעות אנשים עם מוגבלויות, והנגשת התחב"צ תחסוך חלק גדול מהכסף.

"זה לא נושא שבמקרה צריך לטפל בו. הוא רלוונטי ויש לו השלכות כלכליות לאנשים עצמם ולמשק", אומר גיל יעקב, יועץ תחבורה שהפיק את דו"ח הנגישות, שכותרתו נעים ושווים.

תחנה בכביש 57 בין כפר יונה לנתניה. מדרגה בכניסה ואין הנגשה חושית (צילום: לינק 20)
תחנת אוטובוס בכביש 57 בין כפר יונה לנתניה. מדרגה בכניסה ואין הנגשה חושית (צילום: לינק 20)

"הבעיה היא לא רק האנשים עצמם אלא גם המעגלים שסביב אדם עם מוגבלות שצריכים לנייד אותו. הצענו שבתור התחלה המדינה תנגיש קווים שאין עבורם חלופה של רכבת, ורוב אלה שצריכים אותם נמצאים בפריפריה ושם גם ככה הקושי של ההשתלבות בעבודה מאתגר כי אין לאנשים האלה איך לצאת משם.

"אנחנו מצפים ממרב מיכאלי שתילחם על הדבר הזה, בתור מי שטוענת שהיא רוצה לשפר תחבורה ציבורית ולעזור לאלה שקשה להם. מפתיע שבחוק ההסדרים זה לא נמצא. ב-2018 התקבלה החלטה בוועדה לנגישות בכנסת שחייבה את משרד התחבורה להנגיש תחנות ואוטובוסים בינעירוניים בנגישות חושית, סימונים ללקויי ראייה וכריזה לכבדי שמיעה.

"אנחנו מצפים ממרב מיכאלי שתילחם על הדבר הזה, בתור מי שטוענת שהיא רוצה לשפר תחבורה ציבורית ולעזור לאלה שקשה להם. מפתיע שבחוק ההסדרים זה לא נמצא"

יש גם תחנות עם מדרגות הגבהה שמקשות על אנשים עם כסא גלגלים להיכנס אליהן. יש פתרונות. צריך שמיכאלי תתעסק לא רק במזגן של האוטובוס אלא גם בזה שאנשים יוכלו לעלות עליו".

תחנת אוטובוס בכביש החוף. בעלות של 100 מיליון שקל אפשר להנגיש את כל התחנות
תחנת אוטובוס בכביש החוף. בעלות של 100 מיליון שקל אפשר להנגיש את כל התחנות הבינעירוניות

היעדר הנגישות של התחב"צ היא הקצה החמור של הבעיה, ואמורה להיות אחד הדברים שהקואליציה הנוכחית תטפל בו, שכן זהו נושא שיש עליו הסכמה רחבה. בסופו של דבר, הגברת הנגישות אמורה לסלול את הדרך להגברת השימוש של כולם בתחב"צ. זו הדרך היחידה לחלץ את ישראל מהפקקים והצפיפות בכבישי ישראל, שהיא הגבוהה ביותר מבין כל מדינות ה-OECD.

הפקקים המתארכים עולים למשק 40 מיליארד שקל בשנה, בגלל הזמן האבוד, תאונות הדרכים וזיהום האוויר. המספר הזה צפוי לגדול ל-70 מיליארד עד סוף העשור, וזה אומר הרבה יותר זמן שכל אחד יבלה בנסיעה איטית לתוך המטרופולין או בדרך חזרה הביתה.

נכון להיום רק 16% מהנסיעות בישראל הן בתחב"צ, לעומת 40% במטרופולינים מתקדמים בעולם. הטיוטה של חוק ההסדרים נוגעת בנושא הזה במספר אופנים. כך למשל, מוצע לאפשר קווי מוניות שירות במסלול גמיש ולהגדיל את טווח המחירים שהן יוכלו לגבות.

עסקים כרגיל בדרך לעוד פקקים

בנוסף, מוצע לסלול נתיבים מהירים באורך של מאה קילומטר בכניסות לגוש דן. מדובר בנתיבי תחבורה ציבורית ורכבים פרטיים עם מספר אנשים. הכוונה היא לאכוף את הנתיב הפנוי באמצעות מצלמות שיזהו רכבים ואת מספר הנוסעים בהם, ולגבות גם אגרת גודש לפי הקיבולת בכביש.

כמו כן, מוצע לתכנן שטחי מסחר ותעסוקה מעל תחנות רכבת, לסמן עוד שבילי אופניים, גשרים ומעברים תת קרקעיים להולכי רגל בדרכים בינעירוניות, לקדם הקמה של קו כחול של הרכבת הקלה בירושלים ועוד.

צעד נוסף שעשוי להתממש, הוא הקמת רשות תחבורה שתכלול את כלל הערים בגוש דן, בראשות עיריית תל אביב. הכוונה היא לגוף אחד שיקדם וינהל תשתית תחבורה, במקום שקידום התשתית והניהול שלה יעבור דרך מספר רשויות שונות. הקמת רשות מטרופולינית מופיעה בתכנית הכלכלית של משרד האוצר, אם כי לא בטיוטת חוק ההסדרים.

נתיבי תחב"צ, סימון שבילי אופניים ואיחוד רשויות לתחבורה הם צעדים מבורכים, אבל טיוטת חוק ההסדרים לא נוגעת בבעיה החמורה ביותר ששולחת את כולם לפקק ברכב הפרטי: תדירות נמוכה מדי של תחבורה ציבורית, בייחוד בפריפריה. ההיצע והשימוש באוטובוסים ורכבות בישראל היא פחות מחצי מהמקובל במטרופולינים אחרים בעולם המפותח, לפי דו"ח מבקר המדינה מ-2019.

חוק ההסדרים לא נוגע בבעיה החמורה ששולחת את כולם לפקק ברכב הפרטי: תדירות נמוכה של תחב"צ, בייחוד בפריפריה. ההיצע הוא פחות מחצי מהמקובל בעולם

פקקי תנועה באיילון במהלך חול המועד פסח, 30 במרץ 2021 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
פקק תנועה בחול המועד פסח. מיכאלי התחייבה "לשחרר את ישראל מהתקיעות" (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

המדיניות הנוכחית שנשקפת מעסקת החבילה הכלכלית ממשיכה לעודד מכוניות פרטיות. מי שמרוויחים הם בעיקר יבואני הרכב, שבמחצית הראשונה של השנה שברו את שיא כל הזמנים: 183 אלף כלי רכב נמסרו לקונים, 9% יותר מהשיא שנקבע לפני ארבע שנים.

מיכאלי התחייבה גם שתשקיע בעובדי התחבורה הציבורית ובתנאים שלהם, אבל אין לזה זכר בחוק ההסדרים. אחת הבעיות היא שנהגים מאבדים את הזכויות הצבורות בדרך מחברה לחברה. נוצר מצב שבו נהגים עם ותק של עשרות שנים צוברים רק שנים ספורות של ותק, ולכן מעדיפים לנטוש את התחום כאשר זכייני ההפעלה של הקווים מתחלפים. התוצאה היא מחסור תמידי בנהגים.

מיכאלי התחייבה גם שתשקיע בתנאים לעובדי התחבורה הציבורית, אבל אין לזה זכר בחוק ההסדרים. נהגים עם ותק של עשרות שנים צוברים רק שנים ספורות של ותק

"מיכאלי התחייבה שתגדיל את שירות האוטובוסים ולא ברור למה זה לא מופיע בחוק ההסדרים. התדירות בישראל היא בכ-60% נמוכה ממה שהיא צריכה להיות, גם בערים הגדולות ולא רק בפריפריה", אומר יעקב.

מרב מיכאלי מחליפה את מירי רגב במשרד התחבורה. לפי חוק ההסדרים, נישאר תקועים בפקקים (צילום: ששון תירם)
מרב מיכאלי מחליפה את מירי רגב במשרד התחבורה. ההבטחות לא התממשו בחוק ההסדרים (צילום: ששון תירם)

"כרגע מושקע הרבה יותר מדי כסף בסלילה של עוד ועוד כבישים ומחלפים, בעוד שיש מחסור זועק של תחבורה ציבורית שלא מתוקצב. אם נמשיך לתקצב כבישים בעסקים כרגיל בעוד שנים ספורות כל אחד יעמוד עוד שעה בפקקים, המדינה תהיה תקועה ומי שייפגע יותר אלה החלשים. מספיק שמורידים שניים-שלושה כבישים ומגיעים למיליארד שקל, זה עניין של שינוי סדרי עדיפויות.

"מושקע יותר מדי כסף בסלילה של עוד ועוד כבישים, בעוד שיש מחסור זועק של תחב"צ שלא מתוקצב. אם נמשיך בעסקים כרגיל, עוד כמה שנים נעמוד שעה נוספת בפקקים"

"יש תקציבים במשרד התחבורה אבל סדרי העדיפויות שגויים. המבחן של הקואליציה הוא האם היא מסוגלת לפעול לטובת כלל הציבור ולשים בצד את המחלוקות. לתקצוב תחבורה ציבורית ברור שיש תועלות ואמורה להיות עליו הסכמה רחבה. ידוע מה צריך לעשות, אלה לא דברים שהמציאו וצריך לבחון: עוד תדירות ואפשרות לכולם להשתמש בשירות הזה.

"אם נחזור לרגע לנגישות: הם משאירים מאחור את החלשים, אלה שאין להם קול חזק כמו לבעלי הרכב הפרטי. טיוטת החוק מציעה רפורמות שקשורות לרכב וסעיפים על טעינה של רכב חשמלי וזה מצוין, אבל צריך לתת תשומת לב למי שנשאר מאחור.

"הכלכלה מתקדמת לא רק לפי מי שמתקדם אלא גם לפי הפערים של מי שנשאר מאחורה – יש כאן אלמנט כלכלי גם מעבר לחמלה בסיסית".

תגובת משרד התחבורה: "בימים אלה נערכים דיונים מקצועיים ומשפטיים של משרדי התחבורה והאוצר באשר לסעיפים שיכללו במסגרת חוק ההסדרים ובהם תכניות לשיפור התחבורה הציבורית".

עוד 1,208 מילים
סגירה